תשליך: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:43, 12 בספטמבר 2023

תשליך הוא שמה של תפילה מיוחדת הנאמרת בראש השנה (או באחד מעשרת ימי תשובה), על ידי מעיין, נהר או מקור מים חיים, כדי "להשליך" את העבירות המימה. המשמעות הפנימית של מעמד זה הוא המלכת הקב"ה - וכפי דברי חז"ל שמקום ההמלכה הוא על המעיין. מנהג זה מובא גם בפוסקים וגם בספרי הקבלה, ונהגו אותו בכל תפוצות ישראל.

המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי תפילת מנחה ביום הראשון של ראש השנה^[1], לפני השקיעה, הולכים למקום בו יש נהר^[2] ומתפללים תפילה מיוחדת ובה בקשה מהקב"ה שימחל על עוונות עם ישראל במהלך השנה שחלפה. מעמד התפילה הזה נקרא בשם "תשליך", משום הבקשה המופיעה בה, "תשליך במצולות ים כל חטאתם". לאחר תפילת התשליך יש לנער את פינות הציצית^[3].

נוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התפילה לקוחה מתוך דבריו של הנביא מיכה^[4]^[5]:

"מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע,
לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב נהג לצאת בראש השנה שחל ביום חול לתשליך מחוץ לעיר עם החסידים, אבל לאחר שבשנה מסוימת הוא הבחין במישהו שצילם אותו, הפסיק אדמו"ר הרש"ב את המנהג^[6].

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, נהג ללכת ל'תשליך' בגן הבוטני הנמצא בתחילת שדרת איסטערן פארקוויי "ברוב עם הדרת מלך" ובמיוחד עם בחורי ישיבה ואברכים, תוך שירת ניגוני חב"ד^[7].

בשנת תשי"ז, ירד הרבה גשם במהלך החג ולכן מנהלי הפארק סגרו את שעריו. כאשר הגיע הרבי בראש הקהל הגדול של החסידים, אל שער הפארק הנעול, אמר הרבי את הפתגם לכתחילה אריבער וטיפס מעל השער וקפץ פנימה, ומיד עשו כך כולם וערכו את התשליך כרגיל מדי שנה^[8].

בשנות הכ"ף בנו בחצר 770 בריכה מיוחדת עבור התשליך, עד שבשנת תשמ"ה בנו את הבריכה בה משתמשים לתשליך עד היום.

בהוראת הרבי^[9] הבריכה מלאה במים ובדגים עד הושענא רבה^[10].

עריכת התשליך ביום י"ג מדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי ישראל מרוז'ין, היה נוהג ללכת לתשליך לא בראש השנה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות^[11]. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות^[12]. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת תר"צ; את הסיבה שנסע במוצאי ראש השנה: ".. נוסעים אל חוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות.^[13].

למרות שאדמו"ר הזקן בשולחנו^[14] ובסידורו אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.

מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו^[15]

טלטול[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שהאדמו"ר הרש"ב תבע מכמה חסידים לא לטלטל בראש השנה. הרבי העיד שאדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלים בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר כלום^[16].וכנראה שהוראת הרבי הרש"ב הייתה למישהו מסויים.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ותשפיע סקירת מעמדי התשליך במחיצת הרבי בתוך קובץ בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשרי תשע"ו
וְתַשְליךְ בּמְצֻלות ● בימים ההם .
מה זה תשליך? .
ותשליך במצולות ים, סקירה מקיפה על המנהג ומקורותיו, מוסף תורני לעיתון 'המבשר' ערב ראש השנה תשפ"ב.

הערות שוליים

↑ באם חל היום הראשון בשבת, מנהג אשכנז הוא לעשותו ביום השני באותו עת, משום חשש טלטול הסידור למעמד התשליך.
↑ ואם אין אז נוהגים ללכת לבריכות מלאות מים וכדומה
↑ ולנשים או שאלו שאין להם יש לנער את צדדי הבגד
↑ פרק ז, פסוקים יח-כ
↑ לוח היום יום עמ' צב. ספר המנהגים.
↑ 'המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה.
↑ קובץ ליובאוויטש, 13 תשט"ז, עמ' 58.
↑ תמונת השער עליו טיפס הרבי בדרך לתשליך בגן הבוטני
↑ מפי השמועה
↑ ערב ר"ה: שיפורים בבריכת התשליך בחצר 770
↑ משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה תרצ"א - אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.
↑ הרבי בשם חותנו, המלך במסיבו, ב, עמ' כ.
↑ ימי מלך, א, עמ' 335.
↑ תקפג, ז.
↑ על פי שיחת ו' תשרי תש"ל. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: המלך במסיבו, ב, עמ' יח יט.
↑ המלך במסיבו. ב, עמ' יח.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)

[1] באם חל היום הראשון בשבת, מנהג אשכנז הוא לעשותו ביום השני באותו עת, משום חשש טלטול הסידור למעמד התשליך.

[2] ואם אין אז נוהגים ללכת לבריכות מלאות מים וכדומה

[3] ולנשים או שאלו שאין להם יש לנער את צדדי הבגד

[4] פרק ז, פסוקים יח-כ

[5] לוח היום יום עמ' צב. ספר המנהגים.

[6] 'המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה.

[7] קובץ ליובאוויטש, 13 תשט"ז, עמ' 58.

[8] תמונת השער עליו טיפס הרבי בדרך לתשליך בגן הבוטני

[9] מפי השמועה

[10] ערב ר"ה: שיפורים בבריכת התשליך בחצר 770

[11] משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה תרצ"א - אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.

[12] הרבי בשם חותנו, המלך במסיבו, ב, עמ' כ.

[13] ימי מלך, א, עמ' 335.

[14] תקפג, ז.

[15] על פי שיחת ו' תשרי תש"ל. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: המלך במסיבו, ב, עמ' יח יט.

[16] המלך במסיבו. ב, עמ' יח.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשליך (צולם על ידי נוכרי)]]
+[[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg‏|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשליך בשנת [[תשט"ז]] (צולם על ידי גוי)]]
+'''תשליך''' הוא שמה של [[תפילה]] מיוחדת הנאמרת ב[[ראש השנה]] (או באחד מ[[עשרת ימי תשובה]]), על ידי [[מעיין]], [[נהר]] או מקור [[מים]] חיים, כדי "להשליך" את העבירות המימה. המשמעות הפנימית של מעמד זה הוא המלכת הקב"ה - וכפי דברי חז"ל שמקום ההמלכה הוא על המעיין. מנהג זה מובא גם בפוסקים וגם בספרי הקבלה, ונהגו אותו בכל תפוצות ישראל.
 ==המנהג==
+אחרי [[תפילת מנחה]] ביום הראשון של [[ראש השנה]]{{הערה|באם חל היום הראשון בשבת, מנהג אשכנז הוא לעשותו ביום השני באותו עת, משום חשש [[טלטול]] הסידור למעמד התשליך.}}, לפני השקיעה, הולכים למקום בו יש נהר{{הערה| ואם אין אז נוהגים ללכת לבריכות מלאות מים וכדומה}} ומתפללים תפילה מיוחדת ובה בקשה מ[[הקב"ה]] שימחל על עוונות עם ישראל במהלך השנה שחלפה. מעמד התפילה הזה נקרא בשם "תשליך", משום הבקשה המופיעה בה, "תשליך במצולות ים כל חטאתם". לאחר תפילת התשליך יש לנער את פינות הציצית{{הערה|ולנשים או שאלו שאין להם יש לנער את צדדי הבגד}}.
+===נוסח התפילה===
+התפילה לקוחה מתוך דבריו של הנביא מיכה{{הערה|פרק ז, פסוקים יח-כ}}{{הערה|לוח [[היום יום]] עמ' צב. ספר המנהגים.}}:
+{{ציטוט|תוכן=''' "מִי אֵ-ל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע,'''
-אחר מנחה יום א' דראשהשנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על ה[[חסד|חסדים]], וגם [[דגים]] רומזים על עינא פקיחא.
+'''לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.'''
-ויאמר שלושעשרה מידות שבפסוקים "מי אל כמוך" שהם כנגד שלושעשרה מידות "ה' ה' אל רחום" וגו'. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק "ה' ה' אל רחום", ולא יאמרם.
+'''יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם.'''
-ואחרכך "מן המצר" וגו', והם כנגד תשע מידות "ה' ארץ אפים" וגו'. ויאמר מזמור "רננו צדיקים". ואחרכך יאמר "לא ירעו.. כמים לים מכסים"<ref>[[סידור אדמוה"ז]]</ref>.
+'''תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".'''}}
-==יהי רצון==
+== אצל רבותינו נשיאנו ==
+[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לצאת ב[[ראש השנה]] שחל ביום חול לתשליך מחוץ לעיר עם החסידים, אבל לאחר שבשנה מסוימת הוא הבחין במישהו שצילם אותו, הפסיק אדמו"ר הרש"ב את המנהג{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה.}}.
+===אצל הרבי===
+[[הרבי]] בשנים הראשונות לנשיאותו, נהג ללכת ל'תשליך' בגן הבוטני הנמצא בתחילת שדרת [[איסטערן פארקוויי]] "ברוב עם הדרת מלך" ובמיוחד עם בחורי ישיבה ואברכים, תוך שירת ניגוני חב"ד{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13 [[תשט"ז]], עמ' 58.}}.
-ביהי רצון דתשליך צריכים לומר: "עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת" כו'<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.
+בשנת [[תשי"ז]], ירד הרבה גשם במהלך החג ולכן מנהלי הפארק סגרו את שעריו. כאשר הגיע הרבי בראש הקהל הגדול של החסידים, אל שער הפארק הנעול, אמר הרבי את הפתגם [[לכתחילה אריבער]] וטיפס מעל השער וקפץ פנימה, ומיד עשו כך כולם וערכו את התשליך כרגיל מדי שנה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84060 תמונת השער עליו טיפס הרבי בדרך לתשליך בגן הבוטני] {{אינפו}}}}.
-==ניעור שולי הטלית קטן==
+בשנות הכ"ף בנו ב[[חצר 770]] בריכה מיוחדת עבור התשליך, עד שבשנת [[תשמ"ה]] בנו את הבריכה בה משתמשים לתשליך עד היום.
-אחרי שגומרים סדר תשליך, מנערים שולי הטליתקטן<ref>לוח [[היום יום]] עמ' צב. ס' המנהגים.</ref>.
+בהוראת הרבי{{הערה|מפי השמועה}} הבריכה מלאה במים ובדגים עד [[הושענא רבה]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71697 ערב ר"ה: שיפורים בבריכת התשליך בחצר 770] {{אינפו}}}}.
-== תשליך ==
-תיאור סדר תשליך, כפי שתיאר אותו אחד התמימים:
+==עריכת התשליך ביום י"ג מדות==
+רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה נוהג ללכת לתשליך לא בראש השנה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בארצות הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות{{הערה|משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה [[תרצ"א]] - [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.}}. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות{{הערה|הרבי בשם חותנו, [[המלך במסיבו]], ב, עמ' כ.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] הסביר זאת ביומנו משנת [[תר"צ]]; את הסיבה שנסע במוצאי ראש השנה: ".. נוסעים אל חוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות [[מים]] חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות.{{הערה|[[ימי מלך]], א, עמ' 335.}}.
-:::''אחר [[תפילת מנחה]] יצאו כולם והאדמו"ר [[הרש"ב]] בראשם לנהר הנמצא בתוך העיר, לסדר "התשליך". מסדר התשליך נהרו כל קהל החסידים אל האולם הגדול לאמר תהלים, ואחרכך הכין כל אחד לעצמו מקום לעמידה לשמוע המאמר... באמצע האולם קבעו מקום מיוחד לישיבת האדמו"ר, כסא ושלחן קטן, ומסביב סביב העמידו שולחנות כמין מ"ם סתומה.. מסביב מרכז השלחנות סובבים ועומדים כל קהל עדת החסידים בשורות שורות.. התמימים בני הישיבה ועמהם החסידים היודעים פרק בשיר וזמרה, התחילו לנגן ניגונים חב"דיים...
+למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]]{{הערה|תקפג, ז.}} וב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.
-:::''כשהגיע מועד זמן תפילת ערבית בא האדמו"ר אל העולם. תיכף הושלך הס, וכרגע כמימרא הפסיקו הניגונים. התפללו תפילת ערבית, ואחרכך ישב לו האדמו"ר על מקומו שהכינו לפניו עליד השלחן הקטן העומד בתוך מרכז השולחנות באמצע האולם.. רגעים אחדים הכין עצמו האדמו"ר לאמירת המאמר.. בידיו משלב מטפחת באצבעותיו כדרכו בקודש תמיד בעת המאמר.. ומתוך דומיית שקט השוררת באולם מתחיל האדמו"ר לומר המאמר...
+מסגנון דברי [[אדמו"ר הזקן]] בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי [[הקבלה]] אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו{{הערה|על פי שיחת ו' [[תשרי]] [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ' יח יט.}}
-:::''אחר שגמר האדמו"ר המאמר והלך לביתו, התקבצו החסידים סביב ה[[חוזר]] לשמוע [[חזרה]]. כשגגמרה ה'חזרה' כבר היתה השעה מאוחרת בלילה, והזקנים והבעליבתים הלכו לביתם לשמוח בסעודת יוםטוב. אמנם האברכים והצעירים בני הישיבה עוד נשארים בביתהמדרש וכופלים ושונים לחזור המאמר...
+==טלטול==
+למרות שה[[אדמו"ר הרש"ב]] תבע מכמה חסידים לא לטלטל בראש השנה. הרבי העיד ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ראה שמטלטלים בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר כלום{{הערה|המלך במסיבו. ב, עמ' יח.}}.וכנראה שהוראת [[הרבי הרש"ב]] הייתה  למישהו מסויים.
-:::''כשהגיע זמן קריאת התורה נכנסו כולם לאולם הגדול לשמוע ההפטרה וסדר התקיעות מהאדמו"ר, ואחרכך חזרו לאולם הקטן והתפללו במנין מיוחד.. לפניהם עומד היום עוד עבודה רבה, לשמוע המאמר השני שיאמר האדמו"ר בעת עלות המנחה, ואחרכך לחזור עליו עד שידעו אותו בעלפה...
-במוצאי יוםטוב, אחר ה[[מאמר]] השני שאמר האדמו"ר (שהיה המשך למאמר הראשון), יצאו כל העם במחול וריקוד...<ref>[[התמים]], ד, עמ' פו.</ref>
-המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראשהשנה, אחר המאמר השני, מנגנים את [[ניגון האדרת והאמונה|ניגונו]] של [[שלמה דער געלער]] מ[[נעוול]]<ref>ראה [[ספר הניגונים]], א, עמ' נז, ניגון קד.</ref>, ויוצאים במחול<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 104.</ref>.
-אצל הרבי הונהג שהכל הולכים ל"תשליך" במיוחד בחורי הישיבה והאברכים בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב"ד<ref>קובץליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ' 58</ref>.
-==עריכת התשליך ביום י"ג מדות==
-רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה הולך לתשליך לא בראש השגה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצותהברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות<ref>משיחות אדמו"ר מוהריי"צ בר"ה תרצ"א - [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.</ref>. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות<ref>הרבי בשם חותנו, [[המלך במסיבו]], ב, עמ' כ.</ref>. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת [[תר"צ]]; את הסיבה שנסע במוצאי ראשהשנה: ".. נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות.<ref>[[ימי מלך]], א, עמ' 335.</ref>.
-למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]]<ref>תקפג, ז.</ref> וב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://www.col.org.il/files/0.85089848984_9918211.pdf ותשפיע]''' סקירת מעמדי התשליך במחיצת הרבי {{PDF}} בתוך קובץ בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], תשרי תשע"ו
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64176| וְתַשְליךְ בּמְצֻלות ● בימים ההם] {{אינפו}}.
+*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3777085#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה זה תשליך?]''' {{בית חבד}}.
+*'''[http://chabadpedia.co.il/images/e/eb/%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9A_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8.pdf ותשליך במצולות ים]''', סקירה מקיפה על המנהג ומקורותיו, מוסף תורני לעיתון 'המבשר' ערב ראש השנה [[תשפ"ב]].
-מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו<ref>עלפי שיחת ו' תשרי [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ' יח יט.</ref>
-==טלטול==
-אדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלין בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר מאום<ref>המלך במסיבו. ב, עמ' יח.</ref>.
 {{הערות שוליים}}
 {{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}
 {{ראש השנה}}
 [[קטגוריה:ראש השנה]]

ראש השנה
הכנות לראש השנה	איחולי "כתיבה וחתימה טובה" · שבת שלפני ראש השנה · שבת סליחות · סליחות · מגבית לצרכי ראש השנה · ערב ראש השנה · התרת נדרים
סדר החג והתפילות	תפילות ראש השנה · סעודות ראש השנה · קריאת התורה בראש השנה · תקיעת שופר · ונתנה תוקף · מלכויות זכרונות ושופרות · אבינו מלכנו · תשליך
עניני החג	בנין המלכות · שמות ראש השנה · נסיעה לרבי · מבצע שופר
ניגונים	רחמנא דעני · ניגון דביקות לאדה"ז · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · מכלכל חיים · גאוותו גדלה · מן המיצר · ברכות קודם התקיעות · ניגון הכנה לתקיעות לר' נחום מצ'רנוביל · ניגון קודם 'קדיש' בתפילת מוסף · ארשת שפתינו · אשרי איש שלא ישכחך · הבן יקיר לי · היום תאמצנו