אניפולי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אניפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתים ציוריים במרכז העיירה אניפולי, על גדות הגשר החוצה אותה לרוחבה]] | [[קובץ:אניפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתים ציוריים במרכז העיירה אניפולי, על גדות הגשר החוצה אותה לרוחבה]] | ||
[[קובץ:אניפולי_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אוהל' ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, מקום מנוחתם של [[המגיד ממעזריטש]], [[רבי זושא מאניפולי]] ו[[רבי יהודה לייב הכהן]], אליו נוהרים מידי שנה אלפי חסידים ותיירים]] | [[קובץ:אניפולי_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אוהל' ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, מקום מנוחתם של [[המגיד ממעזריטש]], [[רבי זושא מאניפולי]] ו[[רבי יהודה לייב הכהן]], אליו נוהרים מידי שנה אלפי חסידים ותיירים]] | ||
אניפולי{{הערה|ישנם עיירות רבות | אניפולי{{הערה|ישנם עיירות רבות ב[[רוסיה]] וב[[אוקראינה]] הנושאות שם זה, ערך זה עוסק בעיירה אניפולי החסידית.}} (באנגלית: ''''Annopol'''{{כ}}{{הערה|יש המאייתים Hannopil'.}}, ברוסית: '''Аннополь''', באוקראינית: '''Ганнопіль''') הינה עיירה השוכנה בצידה הצפוני של מחוז חמלינצקי{{הערה|באוקראינית: Хмельницький.}} שבאוקראינה, (בסמיכות לגבול בין מחוז חמילנצקי לגבול מחוז רובנו, שבצפון מערב [[אוקראינה]]){{הערה|כארבעים קילומטר מזרחית ל[[אוסטראה]] (עירו של [[המהרש"א]], ה[[של"ה]], רבי מאיר מרגליות תלמיד [[הבעל שם טוב]], ועוד), כארבעים קילומטר דרומית ל[[מעזריטש]], וכמאה קילומטר מערבית ל[[ז'יטומיר]].}}, בה פעל [[רבי זושא מאניפולי]], ושם נטמנו גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[המגיד ממעזריטש]]. | ||
==תולדות העיירה== | ==תולדות העיירה== | ||
העיירה הוקמה על בסיסה של התיישבות קיימת, והוכרזה כעיירה בשנת תקכ"א. למרות שההתיישבות בתחילתה | העיירה הוקמה על בסיסה של התיישבות קיימת, והוכרזה כעיירה בשנת תקכ"א. למרות שההתיישבות בתחילתה הייתה נוצרית-קתולית, עם השנים התחלפה אוכלסיית המקום, ובסביבות שנת ת"ר, הגיעה האוכלוסייה היהודית לכדי 1,800 משפחות יהודיות שהיו רוב תושבי העיירה, והתפרנסו ממפעל לייצור בד, ומעבודה חקלאית. | ||
ההתיישבות בעיירה | ההתיישבות בעיירה הייתה מחולקת לשני צידי הנהר שחצה אותה{{הערה|כיום שני צידי הנהר נחשבים לשני עיירות שונות, כאשר הצד הצפוני קרוי בשם אניפולי, והצד הדרומי נקרא בשם "היילניקי" (באוקראינית: Глинники, באנגלית: Hlynnyky).}}, על פי המסורת החסידית, [[רבי זושא מאניפולי]] התגורר מצידו האחד של הנהר, ורבי [[יהודה לייב הכהן]] התגורר מצידה השני. כאשר קיבלו שני הצדיקים את [[ספר התניא]], הייתה זו שעת ערב, וכל אחד משני הצדיקים לא יכל לכלוא את התרגשותו מהקריאה בתכנים העמוקים של הספר, ויצא לכיוון ביתו של חברו על מנת לחלוק עימו את התפעלותו, וכך נפגשו על אם הדרך, והחלו לרקוד בשמחה{{הערה|1=סופר בשם ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] והובא בשמו בספר [[שיעורים בספר התניא]] של הרב [[יוסף ויינברג]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19841&st=&pgnum=26 לקריאת הסיפור באידיש], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26490&$201306022007625 לקריאת הסיפור בעברית].}}. | ||
תושביה היהודים של העיירה היו בעלי אמונה תמימה, ומרוב אמונתם לא היו מחזיקים רופא בעיירה, וכאשר אחד התושבים היה נחלה היו התושבים מתפללים בעבורו עד שהיה מבריא{{הערה|1=רבי יהודה לוין, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144191&$201306021803656 חסידים מספרים], עמוד 40, 'הפרופסור מאניפולי' (סיפור קיד).}}. | תושביה היהודים של העיירה היו בעלי אמונה תמימה, ומרוב אמונתם לא היו מחזיקים רופא בעיירה, וכאשר אחד התושבים היה נחלה היו התושבים מתפללים בעבורו עד שהיה מבריא{{הערה|1=רבי יהודה לוין, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144191&$201306021803656 חסידים מספרים], עמוד 40, 'הפרופסור מאניפולי' (סיפור קיד).}}. | ||
==תולדות העיירה בהיסטוריה החסידית== | ==תולדות העיירה בהיסטוריה החסידית== | ||
עוד בזמן נשיאותו של [[המגיד ממעזריטש]] התיישב [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] בעיר אניפולי, והחל להנהיג שם את החסידים שנקבצו אליו. הוא היה ביחסי ידידות קרובים עם רב העיר, ובזמנים בהם לא נדד בין עיירות רוסיה ואוקראינה, ישב בעיר והדריך את חסידיו בעבודת ה'. | עוד בזמן נשיאותו של [[המגיד ממעזריטש]] התיישב [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] בעיר אניפולי, והחל להנהיג שם את החסידים שנקבצו אליו. הוא היה ביחסי ידידות קרובים עם רב העיר, ובזמנים בהם לא נדד בין עיירות [[רוסיה]] ואוקראינה, ישב בעיר והדריך את חסידיו בעבודת ה'. | ||
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] חזר מאחד מביקוריו אצל [[המגיד ממעזריטש]], האריך את הדרך ונסע לבקר באניפולי הסמוכה, שם הציג בפני רבי זושא את [[כתב אדמו"ר הזקן|צורת האותיות החדשה]] שהורה לו רבם לתקן. | כאשר [[אדמו"ר הזקן]] חזר מאחד מביקוריו אצל [[המגיד ממעזריטש]], האריך את הדרך ונסע לבקר באניפולי הסמוכה, שם הציג בפני רבי זושא את [[כתב אדמו"ר הזקן|צורת האותיות החדשה]] שהורה לו רבם לתקן. | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
בחודשים האחרונים לחייו של [[המגיד ממעזריטש]], הגיעו תלמידיו לשהות לצידו, ובמשך תקופה התגוררו שם גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[רבי אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ועוד. | בחודשים האחרונים לחייו של [[המגיד ממעזריטש]], הגיעו תלמידיו לשהות לצידו, ובמשך תקופה התגוררו שם גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[רבי אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ועוד. | ||
לאחר | לאחר [[הסתלקות]]ו של המגיד ב[[י"ט כסלו]], התעסקו תלמידיו יחד עם החברא קדישא של העיר בטהרת גופו ובקבורתו, והוא נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה. | ||
כאשר שלח [[אדמו"ר הזקן]] את [[ספר התניא]] לדפוס, הורה למדפיסים שנסעו ל[[סלאוויטא]] (הסמוכה לאניפולי) לעבור דרך העיר, ולבקש את הסכמותיהם של רבי זושא ורבי יהודה לייב הכהן על הספר. | כאשר שלח [[אדמו"ר הזקן]] את [[ספר התניא]] לדפוס, הורה למדפיסים שנסעו ל[[סלאוויטא]] (הסמוכה לאניפולי) לעבור דרך העיר, ולבקש את הסכמותיהם של רבי זושא ורבי יהודה לייב הכהן על הספר. | ||
| שורה 31: | שורה 30: | ||
כיום פוקדים את העיירה מידי שנה אלפי מבקרים, המגיעים להתפלל ולהשתטח על הציונים הקדושים של אבות החסידות. | כיום פוקדים את העיירה מידי שנה אלפי מבקרים, המגיעים להתפלל ולהשתטח על הציונים הקדושים של אבות החסידות. | ||
בשנת [[תשע"ב]] הושלמה בנייתו של מרכז הכנסת אורחים בסמיכות לציון, ביוזמת אגודת 'אהלי צדיקים - גדר אבות' בהנהלת הרב ישראל מאיר גבאי ובסיוע משפחת אדלשטיין, הכולל [[בית כנסת]], [[מקוה]], חדרי נוחיות, | בשנת [[תשע"ב]] הושלמה בנייתו של מרכז הכנסת אורחים בסמיכות לציון, ביוזמת אגודת 'אהלי צדיקים - גדר אבות' בהנהלת הרב ישראל מאיר גבאי ובסיוע משפחת אדלשטיין, הכולל [[בית כנסת]], [[מקוה]], חדרי נוחיות, ו[[מזון]] קל. | ||
==אישים בולטים== | ==אישים בולטים== | ||
*[[רבי זושא מאניפולי]] - רב העיירה. | *[[רבי זושא מאניפולי]] - רב העיירה. | ||
*[[רבי יהודה לייב הכהן]] - המגיד מישרים. | *[[רבי יהודה לייב הכהן|רבי יהודא לייב הכהן]] - המגיד מישרים. | ||
*הרב יקותיאל זלמן מרגליות - רב העיירה. | *הרב יקותיאל זלמן מרגליות - רב העיירה. | ||
*הרב מנחם משולם נתן מרגליות. | *הרב מנחם משולם נתן מרגליות. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http:// | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65470 גלויה מאניפולי]''' גלריית תמונות מהעיירה הציורית {{תמונה}} {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תבנית:עיירות באוקראינה}} | |||
גרסה אחרונה מ־08:44, 31 במרץ 2022
אניפולי[1] (באנגלית: 'Annopol[2], ברוסית: Аннополь, באוקראינית: Ганнопіль) הינה עיירה השוכנה בצידה הצפוני של מחוז חמלינצקי[3] שבאוקראינה, (בסמיכות לגבול בין מחוז חמילנצקי לגבול מחוז רובנו, שבצפון מערב אוקראינה)[4], בה פעל רבי זושא מאניפולי, ושם נטמנו גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת המגיד ממעזריטש.
תולדות העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיירה הוקמה על בסיסה של התיישבות קיימת, והוכרזה כעיירה בשנת תקכ"א. למרות שההתיישבות בתחילתה הייתה נוצרית-קתולית, עם השנים התחלפה אוכלסיית המקום, ובסביבות שנת ת"ר, הגיעה האוכלוסייה היהודית לכדי 1,800 משפחות יהודיות שהיו רוב תושבי העיירה, והתפרנסו ממפעל לייצור בד, ומעבודה חקלאית.
ההתיישבות בעיירה הייתה מחולקת לשני צידי הנהר שחצה אותה[5], על פי המסורת החסידית, רבי זושא מאניפולי התגורר מצידו האחד של הנהר, ורבי יהודה לייב הכהן התגורר מצידה השני. כאשר קיבלו שני הצדיקים את ספר התניא, הייתה זו שעת ערב, וכל אחד משני הצדיקים לא יכל לכלוא את התרגשותו מהקריאה בתכנים העמוקים של הספר, ויצא לכיוון ביתו של חברו על מנת לחלוק עימו את התפעלותו, וכך נפגשו על אם הדרך, והחלו לרקוד בשמחה[6].
תושביה היהודים של העיירה היו בעלי אמונה תמימה, ומרוב אמונתם לא היו מחזיקים רופא בעיירה, וכאשר אחד התושבים היה נחלה היו התושבים מתפללים בעבורו עד שהיה מבריא[7].
תולדות העיירה בהיסטוריה החסידית[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בזמן נשיאותו של המגיד ממעזריטש התיישב רבי זושא בעיר אניפולי, והחל להנהיג שם את החסידים שנקבצו אליו. הוא היה ביחסי ידידות קרובים עם רב העיר, ובזמנים בהם לא נדד בין עיירות רוסיה ואוקראינה, ישב בעיר והדריך את חסידיו בעבודת ה'.
כאשר אדמו"ר הזקן חזר מאחד מביקוריו אצל המגיד ממעזריטש, האריך את הדרך ונסע לבקר באניפולי הסמוכה, שם הציג בפני רבי זושא את צורת האותיות החדשה שהורה לו רבם לתקן.
בערוב ימיו של המגיד ממעזריטש, בשנת תקל"ב, פרצה מגיפה קשה במעזריטש, והמגיד החל לנדוד, עד שרבי זושא סיכן את עצמו ולקח את המגיד לביתו, חרף התנגדותו של מושל המחוז שחשש מהתיישבותם של נתינים המגיעים מאזורים נגועים במחלות ובנגיפים בתחומו[8].
מלבד רבי זושא, התיישב בעיר זו גם רבי יהודה לייב הכהן, בעל הספר 'אור הגנוז', שעסק אף הוא בהנהגת החסידים.
בחודשים האחרונים לחייו של המגיד ממעזריטש, הגיעו תלמידיו לשהות לצידו, ובמשך תקופה התגוררו שם גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת רבי אברהם המלאך, אדמו"ר הזקן, ועוד.
לאחר הסתלקותו של המגיד בי"ט כסלו, התעסקו תלמידיו יחד עם החברא קדישא של העיר בטהרת גופו ובקבורתו, והוא נטמן בבית העלמין של העיירה.
כאשר שלח אדמו"ר הזקן את ספר התניא לדפוס, הורה למדפיסים שנסעו לסלאוויטא (הסמוכה לאניפולי) לעבור דרך העיר, ולבקש את הסכמותיהם של רבי זושא ורבי יהודה לייב הכהן על הספר.
לצד ציונו של המגיד ממעזריטש, טמנו גם את רבי זושא ורבי יהודה לייב הכהן, רבי דוד סופר, והרב יקותיאל זלמן מרגליות - רבה של אניפולי. ברבות השנים הוקם על ידי הרב לייבל סורקיס אוהל גדול מעל כל מתחם הציונים הקדושים.
העיירה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיום פוקדים את העיירה מידי שנה אלפי מבקרים, המגיעים להתפלל ולהשתטח על הציונים הקדושים של אבות החסידות.
בשנת תשע"ב הושלמה בנייתו של מרכז הכנסת אורחים בסמיכות לציון, ביוזמת אגודת 'אהלי צדיקים - גדר אבות' בהנהלת הרב ישראל מאיר גבאי ובסיוע משפחת אדלשטיין, הכולל בית כנסת, מקוה, חדרי נוחיות, ומזון קל.
אישים בולטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי זושא מאניפולי - רב העיירה.
- רבי יהודא לייב הכהן - המגיד מישרים.
- הרב יקותיאל זלמן מרגליות - רב העיירה.
- הרב מנחם משולם נתן מרגליות.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גלויה מאניפולי גלריית תמונות מהעיירה הציורית
הערות שוליים
- ↑ ישנם עיירות רבות ברוסיה ובאוקראינה הנושאות שם זה, ערך זה עוסק בעיירה אניפולי החסידית.
- ↑ יש המאייתים Hannopil'.
- ↑ באוקראינית: Хмельницький.
- ↑ כארבעים קילומטר מזרחית לאוסטראה (עירו של המהרש"א, השל"ה, רבי מאיר מרגליות תלמיד הבעל שם טוב, ועוד), כארבעים קילומטר דרומית למעזריטש, וכמאה קילומטר מערבית לז'יטומיר.
- ↑ כיום שני צידי הנהר נחשבים לשני עיירות שונות, כאשר הצד הצפוני קרוי בשם אניפולי, והצד הדרומי נקרא בשם "היילניקי" (באוקראינית: Глинники, באנגלית: Hlynnyky).
- ↑ סופר בשם ר' איצ'ע דער מתמיד והובא בשמו בספר שיעורים בספר התניא של הרב יוסף ויינברג, לקריאת הסיפור באידיש, לקריאת הסיפור בעברית.
- ↑ רבי יהודה לוין, חסידים מספרים, עמוד 40, 'הפרופסור מאניפולי' (סיפור קיד).
- ↑ על פי המסורת החסידית, רבי זושא ניצל מעונש לאחרי שהבטיח למושל המחוז שבמשך שנה שלימה לא ימות אף אדם בכל אזור המחוז. נדפס בספר 'לב ישראל' של הרב ישראל גרוסמן עמוד 241.
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |