שלום דובער ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
|||
| (107 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=הרב שלום דובער ליפשיץ | |שם=הרב שלום דובער ליפשיץ | ||
|כינוי=יו"ר [[יד לאחים]] | |כינוי=יו"ר [[יד לאחים]] | ||
|תמונה= | |תמונה=ליפשיץ.jpg | ||
|תיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש"ע]]) | |תיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש"ע]]) | ||
|תאריך לידה=[[כ" | |תאריך לידה=[[כ"ז סיון]] [[תרפ"ט]] | ||
|מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג , [[רוסיה]] | |מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג, [[רוסיה]] | ||
|רבותיו=הרב [[חיים שאול ברוק]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] | |רבותיו=הרב [[חיים שאול ברוק]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] | ||
|מקום פעילות=[[רמת גן]] | |מקום פעילות=[[רמת גן]] | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
}} | }} | ||
הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' ( | הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' ([[כ"ז סיוון]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]]), מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]] במשך שישים ואחת שנה. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ" | הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ז בסיוון]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, ה[[שו"ב]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[ו' טבת]] [[תרצ"ט]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה. | ||
===ייסוד יד לאחים=== | ===ייסוד יד לאחים=== | ||
[[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו ([[תשע"א]])]] | [[קובץ:שלום דובער ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ במשרדו ([[תשע"א]])]] | ||
ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על | ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על כפייה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]). | ||
כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. | כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר. | ||
עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל{{ה|רבי}}. הרבי ענה לו: | |||
עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן לימוד התורה שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו . . אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי | |מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו.. אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, מה שאין כן הבטחת ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}} | ||
|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה | |תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה | ||
}} | }} | ||
בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] | בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}. | ||
הפעם הראשונה שבה נסע ל[[ | הפעם הראשונה שבה נסע ל[[הרבי מלך המשיח שליט"א|רבי מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}. | ||
ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] | ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות. | ||
===במוסדות חב"ד=== | ===במוסדות חב"ד=== | ||
בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים | בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י חב"ד; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את '[[וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]]. | ||
ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של בית הכנסת 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב בית הכנסת הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]]. | ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב בית הכנסת הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]]. | ||
הרבי חפץ | הרבי חפץ כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}}{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת. | ||
בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" | בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}. | ||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
הרב ליפשיץ | הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי [[חברון]] ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]. | ||
כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. | הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חב"דיים בכירים. אחת מהם היה כאשר [[כולל חב"ד]] נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"] באתר "חרדים".}}. | ||
כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על כמה ממנהלי [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}. | |||
עם פטירתו של הרב [[משה אשכנזי]] בשנת [[תשס"ז]] נעשה לזקן רבני חב"ד. | עם פטירתו של הרב [[משה אשכנזי]] בשנת [[תשס"ז]] נעשה לזקן רבני חב"ד. | ||
===המשך הפעילות ביד לאחים=== | ===המשך הפעילות ביד לאחים=== | ||
[[קובץ:הרב_ליפשיץ. | [[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]] | ||
בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון. | בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון. | ||
| שורה 67: | שורה 68: | ||
לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}. | לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}. | ||
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]] | [[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]] | ||
ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http:// | ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}. | ||
בניו הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] והרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] החליפו אותו בניהול הארגון. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 73: | שורה 76: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)]] רמת גן, רב קהילת חב"ד ברמת גן ומראשי [[ יד לאחים ]]. | |||
*בנו, הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - [[ר"מ]] לשעבר ומשפיע כיום בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], מראשי [[יד לאחים]]. | |||
*בתו, מרת טעמה יפה הדסה קופרמן - מטפלת פסיכולוגית וסופרת, אשת הרב [[בנימין קופרמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]], רב [[בית הכנסת]] הגדול ברמת גן, טוען רבני ו[[דיין]] מומחה לדיני ממונות. | |||
*בתו, מרת תרצה פלדמן אשת הרב [[שלמה חיים פלדמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]] ומשלוחי הרבי לחולון. | |||
*בתו, מרת נחמה גרשקוביץ אשת הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ{{הערה|התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ}} - מאנ"ש בני ברק, בעבר ראש [[כולל]] קהילת חב"ד רמת גן. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''המאבק על הנפש''', שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 72 | |||
== קישורים חיצונים== | == קישורים חיצונים== | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}} | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן] | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן] {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}} | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]" {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}} | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/__תשורה%20רבי%20-%20ליפשיץ.pdf אגרות הרבי לרב ליפשיץ]''' - בקשר עם פעולותיו ביד לאחים, תשורה מנישואי צאצאיו י"ג תמוז תשע"ט | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 91: | שורה 97: | ||
{{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}} | {{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים ברמת גן]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי | [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']] | |||
[[קטגוריה:רבני שכונות]] | [[קטגוריה:רבני שכונות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]] | |||
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:49, 6 באוקטובר 2024
| הרב שלום דובער ליפשיץ | |
|---|---|
 הרב שלום דובער ליפשיץ (תש"ע) | |
| יו"ר יד לאחים | |
| לידה | כ"ז סיון תרפ"ט |
| אונייטשא, קרמנצ'וג, רוסיה | |
| פטירה | כ"ד אלול תשע"א |
| מקום קבורה | הר הזיתים,ירושלים |
| מקום פעילות | רמת גן |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תפקידים נוספים | רב קהילת חב"ד ברמת גן |
| רבותיו | הרב חיים שאול ברוק, הרב יוסף שלמה כהנמן |
הרב שלום דובער ליפשיץ (כ"ז סיוון תרפ"ט - כ"ד באלול תשע"א), מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ברמת גן ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון יד לאחים במשך שישים ואחת שנה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד בכ"ז בסיוון תרפ"ט בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב ישראל לייב ליפשיץ (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי אדמו"ר המהר"ש. בו' טבת תרצ"ט עלתה משפחתו לארץ הקודש והם התיישבו בעיר רמת גן. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' בבני ברק, לאחר מכן עבר לישיבת אחי תמימים תל אביב, שם התחנך אצל המשפיע הרב חיים שאול ברוק. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב יוסף שלמה כהנמן, ראש הישיבה.
ייסוד יד לאחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש כסלו תש"י, בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, הרב כהנמן, עדויות על כפייה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב שלמה נח קרול (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב יעקב לנדא) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של הרצליה).
כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ[1]. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. דוד בן גוריון עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני[2]. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם אדמו"ר הריי"צ, האדמו"ר מסאטמר, רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי דוב בעריש ווידנפלד, רבי יצחק אייזיק הרצוג[3] ורבי יחזקאל אברמסקי. פעולות אלו היו היסוד לארגון יד לאחים שהוקם מאוחד יותר.
עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן לימוד התורה שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך לרבי. הרבי ענה לו:
נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב"ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה
— אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, כרך ד' אגרת א'קצח[4]
בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק[5], מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם הרבי שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו ממזכירות הרבי על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר[דרוש מקור].
הפעם הראשונה שבה נסע לרבי מלך המשיח הייתה בשנת תשכ"ב, לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ליחידויות, שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת תשכ"ד, כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח 770[6].
בח"י באלול תשכ"ד נשא את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של המשפיע הרב נחום גולדשמיד. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ברמת גן, בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.
במוסדות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק מיהו יהודי וכנגד 'גיורי וינה'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות חב"ד; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים חסידי חב"ד; קלט את בניהם בישיבות תומכי תמימים ועוד; הקים וייסד את 'וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו בשולחן ערוך הרב (בשיתוף עם הרב חנניה יוסף אייזנבך); הוציא לאור מכתבי רבותינו נשיאנו על הש"ס; כל זאת בעידודו של הרבי, ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב אפרים וולף.
ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת תש"ל נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ברמת גן, של בית הכנסת 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב מאיר בליז'ינסקי ובשנת תשמ"א כרב בית הכנסת הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב גדליה אקסלרוד.
הרבי חפץ כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. בחודש שבט תש"נ כתב לו הרבי: "דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ"[7]. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן והרבי אסר עליו זאת.
בשנת תשמ"ח, לקראת בחירות תשמ"ט, קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך באגודת ישראל, ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק הרבי לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש שבט תש"נ, כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי""לפום צערא אגרא"". הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: "אויב ס'וועט זיך נאך מערער", בצירוף דולר נוסף[8].
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא שלימות הארץ. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד בנימין נתניהו והסכמי חברון ווואי. הוא כינס עצרות מחאה בירושלים, בכפר חב"ד[9] ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד הכותל המערבי וקבר רשב"י. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם קונגרס הרבנים למען השלום ועם אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חב"דיים בכירים. אחת מהם היה כאשר כולל חב"ד נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל[10].
כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על כמה ממנהלי צא"ח ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט ילדי צ'רנוביל. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה[11]. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת תשס"א העלה הרב שלום דוב ליפשיץ יושב ראש יד לאחים טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים[12].
עם פטירתו של הרב משה אשכנזי בשנת תשס"ז נעשה לזקן רבני חב"ד.
המשך הפעילות ביד לאחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון בבני ברק, שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון.
במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון בארץ הקודש; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.
לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו[13].
ביום כ"ד באלול תשע"א, לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד שבהר הזיתים בירושלים, בסמיכות לציונם של רבי שניאור זלמן מלובלין ושל רבי דוד צבי חן[14].
בניו הרב שמואל שלמה ליפשיץ והרב ישראל לייב ליפשיץ החליפו אותו בניהול הארגון.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן) רמת גן, רב קהילת חב"ד ברמת גן ומראשי יד לאחים .
- בנו, הרב שמואל שלמה ליפשיץ - ר"מ לשעבר ומשפיע כיום בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, מראשי יד לאחים.
- בתו, מרת טעמה יפה הדסה קופרמן - מטפלת פסיכולוגית וסופרת, אשת הרב בנימין קופרמן - ראש ישיבת תומכי תמימים בני ברק, רב בית הכנסת הגדול ברמת גן, טוען רבני ודיין מומחה לדיני ממונות.
- בתו, מרת תרצה פלדמן אשת הרב שלמה חיים פלדמן - ראש ישיבת תומכי תמימים קריית אתא ומשלוחי הרבי לחולון.
- בתו, מרת נחמה גרשקוביץ אשת הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ[15] - מאנ"ש בני ברק, בעבר ראש כולל קהילת חב"ד רמת גן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המאבק על הנפש, שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 72
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ליפשיץ בטקס הענקת בול חב"ד
(הקישור אינו פעיל, כ"ג אייר תשפ"ג) - הרב ליפשיץ בכנס רבני קונגרס הרבנים למען השלום (תשס"ג) (הקישור אינו פעיל, כ"ג אייר תשפ"ג)
- הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן (הקישור אינו פעיל, כ"ג אייר תשפ"ג)
- החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו -
(הקישור אינו פעיל, כ"ג אייר תשפ"ג) - הרב עובדיה יוסף
- דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "יד לאחים" (הקישור אינו פעיל, כ"ג אייר תשפ"ג) - אגרות הרבי לרב ליפשיץ - בקשר עם פעולותיו ביד לאחים, תשורה מנישואי צאצאיו י"ג תמוז תשע"ט
הערות שוליים
- ↑ ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', חג הפסח תשס"ז: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...
- ↑ כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (לרשת, שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.
- ↑ http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128
- ↑ המכתב המלא: "קבלתי מכתבו.. אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי בארץ הקודש ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב"ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, מה שאין כן הבטחת ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך.."
- ↑ תמונה 1, 2 באתר יד לאחים.
- ↑ מפי הרב נתן וולף שנכח אז.
- ↑ 'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.
- ↑ 'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.
- ↑ ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו, ווידאו מהעצרת.
- ↑ "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" באתר "חרדים".
- ↑ מסמכים בנושא.
- ↑ מכתב מהרב ליפשיץ בנושא.
- ↑ http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180
- ↑ הלווייתו של הרב ליפשיץ
- ↑ התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ
- חב"דפדיה: ערכים הדורשים מקורות
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א
- אישים ברמת גן
- בוגרי אחי תמימים תל אביב
- בוגרי ישיבת פונוביז'
- רבני שכונות
- פעילי יד לאחים
- משפחת גוראריה
- אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים
- משפחת ליפשיץ
- משפחת גולדשמיד
- אישים שנולדו בשנת תרפ"ט
- אישים שנפטרו בשנת תשע"א