דוד אברהם לסלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (37 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דוד | [[קובץ:דוד לסלבוים.jpg|ממוזער|הרב דוד לסלבוים ]] | ||
ר' '''דוד לסלבוים''' | [[קובץ:לסלבוים אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד עובר לפני [[הרבי]] ב[[כוס של ברכה]]]] | ||
הרב '''דוד לסלבוים''' ([[תרצ"ג]] - [[ה' מרחשון]] [[תשפ"ה]]) היה מזקני החסידים ב[[כפר חב"ד]], [[שליח]] ו[[משפיע]] לדוברי צרפתית ב[[ארץ הקודש]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
הרב דוד נולד בשנת [[תרצ"ג]] למשפחה יהודית קומוניסטית ב[[פריז]] שב[[צרפת]], לאבא שהיה בעבר [[חסידות גור|חסיד גור]]. | |||
הוריו חינכו אותו לניכור גמור לכל ערכי המסורת היהודית, אך סבתו לחמה על חייו היהודיים. בשנת [[תש"ז]], כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] חיפשה נואשות אחר רב יהודי שיוכל להכינו לבר מצווה. באותה תקופה שהו בפריז חסידי חב"ד רבים שיצאו מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|עשאלונים מיוחדים]], ביניהם ר' [[זלמן סודקביץ]], ר' [[יהודה חן]] ור' [[חיים שרייבר]]. על פי הוראה של [[הרבי]] לפני קבלת הנשיאות, בעת הגעתן לצרפת לקבל את פני אמו ולהביאה לארה"ב החלו לשוטט ברחובות פריז, עד שסבתו פגשה בהם וביקשה את עזרתם להכינו לבר מצווה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39766 תעלומת השיטוט שנפתרה] באתר [[חב"ד אינפו]]}}. | |||
הוריו חינכו אותו לניכור גמור לכל ערכי המסורת היהודית, אך סבתו לחמה על חייו היהודיים. בשנת [[תש"ז]], כשהגיע לגיל בר מצווה חיפשה נואשות אחר רב יהודי שיוכל להכינו | |||
== בארץ ישראל == | == בארץ ישראל == | ||
בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולמד בישיבת "קול תורה" ב[[ירושלים]], שם החל להתקרב ל[[תורת החסידות|תורת חסידות]] [[חב"ד]]. בשנת [[תשט"ו]] שלח מכתב ל{{ה|רבי}} בו | [[קובץ:צילום המכתב ללסלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום מענה [[הרבי]] בקשר למעבר לישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]]]] | ||
בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולמד בישיבת "קול תורה" ב[[ירושלים]], שם החל להתקרב ל[[תורת החסידות|תורת חסידות]] [[חב"ד]]. בשנת [[תשט"ו]] שלח מכתב ל{{ה|רבי}} בו הוא שואל אם להיכנס ללמוד מיד ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבה בלוד]], או להישאר עוד חצי שנה או יותר ורק אז לעבור. | |||
במענה השיב לו הרבי "והנה ידוע בהענין דתלמוד תורה, אשר אם בכמה וכמה מצות יש למלאות לאחר זמן מה שחסרו מקודם, אין זה שייך בתלמוד תורה, כי כל רגע ושעה די שיפקיע את עצמו מחובתו בתלמוד תורה, שהיא מצוה תמידית חיובית. והרי הוא בנוגע לחלק מהתורה היינו תורת החסידות | במענה השיב לו הרבי "והנה ידוע בהענין דתלמוד תורה, אשר אם בכמה וכמה מצות יש למלאות לאחר זמן מה שחסרו מקודם, אין זה שייך בתלמוד תורה, כי כל רגע ושעה די שיפקיע את עצמו מחובתו בתלמוד תורה, שהיא מצוה תמידית חיובית. והרי הוא בנוגע לחלק מהתורה היינו [[תורת החסידות]] - אשר מכיון שנתעורר ללימוד זה הרי אדרבה יש להצטער על הזמן שעבר עד עתה בלימוד זה ולא לדחות לעוד כמה חדשים, ולכן באם מסכמת הנהלת ישיבת תומכי תמימים בלוד לקבלו, מהנכון וטוב לעשות את זה עתה". | ||
לאחר חתונתו התעסק בשדה החינוך בבית הספר הממלכתי ב[[בית דגן]], ובמשך מספר שנים ניהל יחד עם ר' [[אורי בן שחר]] בית ספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ב[[ | לאחר חתונתו התעסק בשדה החינוך בבית הספר הממלכתי ב[[בית דגן]], ובמשך מספר שנים ניהל יחד עם ר' [[אורי בן שחר]] בית ספר של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ב[[ברוש]]. | ||
== במלחמת ששת הימים == | == במלחמת ששת הימים == | ||
[[קובץ:חסידים בתעלת סואץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד יחד עם ר' [[שמואל חפר]] ור' [[טוביה פלס]] על גדות תעלת סואץ ב[[מלחמת ששת הימים]]]] | [[קובץ:חסידים בתעלת סואץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד יחד עם ר' [[שמואל חפר]] ור' [[טוביה פלס]] על גדות תעלת סואץ ב[[מלחמת ששת הימים]]]] | ||
כשבועיים לפני שפרצה [[מלחמת ששת הימים]] גויס ר' דוד לגדוד 81 של חיל הרגלים. יחד איתו היו עוד ארבעה חסידי חב"ד, ר' [[שלום פלדמן]], ר' [[אהרון טננבוים]], ר' [[זושא גרוס]] ור' [[שלמה הורביץ]]. כששהו בבסיס שמעו על הוראתו של הרבי לצאת ב[[מבצע תפילין]], ור' דוד החל מיד בהנחות תפילין המוניות לחיילים בבסיסים. | כשבועיים לפני שפרצה [[מלחמת ששת הימים]] גויס ר' דוד לגדוד 81 של חיל הרגלים. יחד איתו היו עוד ארבעה חסידי חב"ד, ר' [[שלום פלדמן]], ר' [[אהרון טננבוים]], ר' [[זושא גרוס]] ור' [[שלמה הורביץ]]. כששהו בבסיס שמעו על הוראתו של הרבי לצאת ב[[מבצע תפילין]], ור' דוד החל מיד בהנחות [[תפילין]] המוניות לחיילים בבסיסים. | ||
כשנה לאחר סיום המלחמה, ב[[חודש תמוז]] [[ | כשנה לאחר סיום המלחמה, ב[[חודש תמוז]] [[תשכ"ח]], [[נסיעה לרבי|הגיע לראשונה לרבי]] ונכנס ל'[[יחידות]]' בה שוחחו בין היתר על המלחמה, הניצחון, ועל כך שלא ניצלו את ההזדמנות לעורר את עם ישראל ב"תוספת חיזוק בענייני מחולל הניסים". | ||
לאחר | לאחר ה[[יחידות]] העלה את תוכן השיחה בכתב והכניס את הדפים להגהה. הרבי הגיה ותיקן מעט מהדברים, אך כעבור כמה שנים אבדו עלי ההגהה. | ||
שימש כאחראי על עריכת גליון [[שיחת השבוע]] בצרפתית, ומידי שבוע הופיע בגליון מאמר שבועי פרי עטו, סיפור מופת על כתיבה ב[[אגרות קודש]], פתגמים חסידיים ושיחה של הרבי. | |||
התגורר בכפר חב"ד, ובשנותיו האחרונות שימש כ[[משפיע]] לדוברי צרפתית. | |||
נפטר בשיבה טובה בגיל 92 ב[[ה' מרחשון]] [[תשפ"ה]]. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* '''הפצה בפעם ה-770''', לרגל גיליון 770 של שיחת השבוע בצרפתית, ח' בשבט תשע"ד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1541 | * '''הפצה בפעם ה-770''', לרגל גיליון 770 של [[שיחת השבוע]] בצרפתית, ח' בשבט תשע"ד, [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1541 | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/Ki-Sisa-5777-Hebrew.pdf "ולאות ולמופת יהיה לו החלום..."]''', ראיון וידאו משוכתב בעלון השבועי של חברת [[jem]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: לסלבוים דוד}} | {{מיון רגיל: לסלבוים דוד}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | ||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]] | [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:צוות בית הספר חב"ד ברוש]] | |||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים לדוברי צרפתית]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:33, 8 בנובמבר 2024
הרב דוד לסלבוים (תרצ"ג - ה' מרחשון תשפ"ה) היה מזקני החסידים בכפר חב"ד, שליח ומשפיע לדוברי צרפתית בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב דוד נולד בשנת תרצ"ג למשפחה יהודית קומוניסטית בפריז שבצרפת, לאבא שהיה בעבר חסיד גור.
הוריו חינכו אותו לניכור גמור לכל ערכי המסורת היהודית, אך סבתו לחמה על חייו היהודיים. בשנת תש"ז, כשהגיע לגיל בר מצווה חיפשה נואשות אחר רב יהודי שיוכל להכינו לבר מצווה. באותה תקופה שהו בפריז חסידי חב"ד רבים שיצאו מרוסיה בעשאלונים מיוחדים, ביניהם ר' זלמן סודקביץ, ר' יהודה חן ור' חיים שרייבר. על פי הוראה של הרבי לפני קבלת הנשיאות, בעת הגעתן לצרפת לקבל את פני אמו ולהביאה לארה"ב החלו לשוטט ברחובות פריז, עד שסבתו פגשה בהם וביקשה את עזרתם להכינו לבר מצווה[1].
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"י עלה לארץ הקודש ולמד בישיבת "קול תורה" בירושלים, שם החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד. בשנת תשט"ו שלח מכתב לרבי בו הוא שואל אם להיכנס ללמוד מיד בישיבה בלוד, או להישאר עוד חצי שנה או יותר ורק אז לעבור.
במענה השיב לו הרבי "והנה ידוע בהענין דתלמוד תורה, אשר אם בכמה וכמה מצות יש למלאות לאחר זמן מה שחסרו מקודם, אין זה שייך בתלמוד תורה, כי כל רגע ושעה די שיפקיע את עצמו מחובתו בתלמוד תורה, שהיא מצוה תמידית חיובית. והרי הוא בנוגע לחלק מהתורה היינו תורת החסידות - אשר מכיון שנתעורר ללימוד זה הרי אדרבה יש להצטער על הזמן שעבר עד עתה בלימוד זה ולא לדחות לעוד כמה חדשים, ולכן באם מסכמת הנהלת ישיבת תומכי תמימים בלוד לקבלו, מהנכון וטוב לעשות את זה עתה".
לאחר חתונתו התעסק בשדה החינוך בבית הספר הממלכתי בבית דגן, ובמשך מספר שנים ניהל יחד עם ר' אורי בן שחר בית ספר של רשת אוהלי יוסף יצחק בברוש.
במלחמת ששת הימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשבועיים לפני שפרצה מלחמת ששת הימים גויס ר' דוד לגדוד 81 של חיל הרגלים. יחד איתו היו עוד ארבעה חסידי חב"ד, ר' שלום פלדמן, ר' אהרון טננבוים, ר' זושא גרוס ור' שלמה הורביץ. כששהו בבסיס שמעו על הוראתו של הרבי לצאת במבצע תפילין, ור' דוד החל מיד בהנחות תפילין המוניות לחיילים בבסיסים.
כשנה לאחר סיום המלחמה, בחודש תמוז תשכ"ח, הגיע לראשונה לרבי ונכנס ל'יחידות' בה שוחחו בין היתר על המלחמה, הניצחון, ועל כך שלא ניצלו את ההזדמנות לעורר את עם ישראל ב"תוספת חיזוק בענייני מחולל הניסים".
לאחר היחידות העלה את תוכן השיחה בכתב והכניס את הדפים להגהה. הרבי הגיה ותיקן מעט מהדברים, אך כעבור כמה שנים אבדו עלי ההגהה.
שימש כאחראי על עריכת גליון שיחת השבוע בצרפתית, ומידי שבוע הופיע בגליון מאמר שבועי פרי עטו, סיפור מופת על כתיבה באגרות קודש, פתגמים חסידיים ושיחה של הרבי.
התגורר בכפר חב"ד, ובשנותיו האחרונות שימש כמשפיע לדוברי צרפתית.
נפטר בשיבה טובה בגיל 92 בה' מרחשון תשפ"ה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הפצה בפעם ה-770, לרגל גיליון 770 של שיחת השבוע בצרפתית, ח' בשבט תשע"ד, שבועון כפר חב"ד גיליון 1541
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "ולאות ולמופת יהיה לו החלום...", ראיון וידאו משוכתב בעלון השבועי של חברת jem