נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:02, 15 במאי 2025

נצרות הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי בית המקדש השני^[1], הנוגדת את התורה ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של ישו הנוצרי. על פי הרמב"ם האמונה הנוצרית מוגדרת כעבודה זרה^[2], והתוספות ביארו שהיא עבודה זרה בשיתוף^[3]. וכן פסק להלכה הרמ"א^[4].

מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הנוצרים הראשונים היו יהודים שומרי מצוות, שהחלו לעבוד עבודה זרה במידה מסויימת, בהשפעתו של ישו הנוצרי, ולעגו לדברי חז"ל. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה^[5].

רדיפת היהדות על ידי הנוצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - היהדות, ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו מסעי הצלב, גירוש ספרד וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי יחיאל מפריס והרמב"ן. עלילת הדם, לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם במצות לחג הפסח, הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.

גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ברוסיה הצארית. רבי משה, בן אדמו"ר הזקן, נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. גזירת הקנטוניסטים שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את היהודים המשכילים, בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ עם עלילת הדם של משפט בייליס.

התייחסויות לנצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת^[6]. הרמב"ם^[7] מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".

בספרו משנה תורה כותב הרמב"ם, שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא הגאולה והמשיח, ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:

אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.
כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.

— הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה)^[8]

אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב"ם הללו, ובלשונו^[9]: "ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב"ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י"א), בנוגע לישו ומוחמד ש"אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב"ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.".

זהירות מתמיכה בנצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי בארץ ישראל וזכה לכבוד מלכים מהנהגת מדינת ישראל, תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או "אביזרייהו דעבודה זרה", דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך^[10].

כשהציע הרבי את רעיון לעשות רגע של שתיקה בו בכל בתי הספר הממשלתיים בארה"ב, יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא^[11], שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).

לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"^[12].

ויכוחים עם נוצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהזדמנויות רבות שלל הרבי ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות^[13], ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת^[14]. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של "ולא תתורו אחרי לבבכם", ו"אל תפנו אל האלילים"^[15].

עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית^[12].

וכך ענה הרבי^[12]:

כיון שכבר הזכירם באה כאן נקודת שלילתם ומראה ג"כ [=גם כן] עד כמה אין מקום מראש לשאלה כלל באם הי' היו רוצים באמת למצוא האמת.
(1) מפורש בתנ"ך ובכ"מ [=ובכמה מקומות] פעולת משיח בסדרי העולם (ישעיה יא, ב ועוד). ובלידת הנוצרי התחילו אדרבה תוקף הרשע בעולם ועל בנ"י [=בני ישראל].
(2): המאמין בתורה שהיא אלקית absurd [=אבסורד] שיאמר שצריך לשמוע לאלקים אז אבל לשמוע ח"ו בקולו עתה. כי בתורה מפורש שצריך לקיומה תמיד, ומי שאינו מאמין בהנ"ל - גם בעשה"ד וכי"ב [=בעשרת הדברות וכיוצא בזה] אינו מאמין.
(3) אופן תשובה מבואר בכמה כתובים ואין זכר ולא רמז על וידוי בפני בנ"א [=בן אדם] שיספיק למחילה. - דרך אגב: מופרך לגמרי בשכל שגלח שגם הוא חוטא מזמן לזמן וכמו שהם עצמם מודים ע"ז [=על זה] יכפר על מה שחוטא אדם לאלקים.

יוצא דופן בזה הינו הרב יעקב עמנואל שוחט שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמהותיקן הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו.

ערים ומוסדות עם שם נוצרי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית "סן" (בלשון זכר) ו"סנטה" (בלשון נקבה), שפירושו "הקדוש" (או "הקדושה"). לדוגמא: "ס. פאולו", "ס. פרנסיסקו", "ס. מוניקה" ו"ס. דייגו". הרבי הורה (לשלוחים וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה^[16]^[17]. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה ("אס דייגו") ובחלקן להחליפו ("שמחה מוניקה").

כך ענה הרבי במכתב^[18] בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר התניא את שם העיר "ס. אואן" או לפחות בראשי תיבות: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע"ד האות סמ"ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'". כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: "ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'", כשהכוונה לעיר "ס. פאולו", בה נמצאת משפחת זאיאנץ.

בחלוקת הדולרים של ט' ניסן תנש"א עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה "סן" והרבי אמר לאביו: "את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו"^[16].

בטיוטא של מאמר לפירסום בקובץ יגדיל תורה הזכיר הרב דוד אולידורט את שם בית המכירות "קריסטיס" (Christie's)^[19], בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מהרמ"ע מפאנו. הרבי ציין על הטיוטא: "להחליף בסימן אחר"^[20].

"חגים" נוצריים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ח הכניסו הנהלת צעירי חב"ד המרכזית פרסומת על פורים להגהת הרבי, ובשאלון הוזכר (להבדיל) "Halloween". על-כך כתב הרבי "הוגה??!! האומנם לכל-הנזכרים-לעיל שי' לא איכפת כלל ה"צירוף" ר"ל ר"ל דשני הנ"ל? וכן להחותמים שי'? פשוט שע' צריך להשמידם מן העולם לאחרי שיבדילו ממנו מה שהקפידו להתחילו (למלאות ציווי ס' חסידים . . ב)ב"ה"^[21].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נצרות באתר דעת לימודי יהדות ורוח
מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור - באתר , י"ב אייר התשע"ד (12.05.2014) (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
היהדות ודתות אחרות באתר צעירי חב"ד
'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ אברבנאל "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.
↑ הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, מכתב כ"ו אייר תשכ"ו (הקישור אינו פעיל, י"ח באייר ה'תשפ"ה), הרבי אף הדגיש שבשונה מהאסלאם בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מט' תמוז תש"מ, הודפס (בתרגום מאנגלית) בשבועון כפר חב"ד גליון 2066 עמ' 15.
↑ סנהדרין סג, ב ד"ה אסור.
↑ אורח חיים קנ"ז.
↑ ראה אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז.
↑ רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"ט.
↑ איגרת תימן בתחילתה.
↑ בשיחת שמחת תורה תשל"ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב"ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים לעבודה זרה באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי אחדות ה' על ידי מלך המשיח.
↑ אגרות קודש חלק י"ח, אגרת ו'תתטז.
↑ שיחת ו' תשרי תשמ"ח.
↑ מסכת עבודה זרה (דף א' ע"ב)
↑ ^{לקפוץ מעלה אל: 12.0} ^12.1 ^12.2 בתשורה סימפסון תשע"א.
↑ ראה למשל אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג. מכתב י"ד אלול תשל"ב. לקוטי שיחות חלק ל"ט, ע' 293. ועוד.
↑ ראה למשל שיחת פורים תשכ"ז.
↑ לקוטי שיחות חלק ל"ט שם.
↑ ^{לקפוץ מעלה אל: 16.0} ^16.1 ראו יומן גיליון בית חיינו מס' 84 עמוד 12 (כאן עמוד 92).
↑ ראו גם אברהם יעקבסון, מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה', שבועון בית משיח גיליון 210.
↑ ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429
↑ כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.
↑ הרב שלום דובער לוין, עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש פרק פד.
↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח מענה קב.

[1] אברבנאל "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.

[2] הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, מכתב כ"ו אייר תשכ"ו (הקישור אינו פעיל, י"ח באייר ה'תשפ"ה), הרבי אף הדגיש שבשונה מהאסלאם בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מט' תמוז תש"מ, הודפס (בתרגום מאנגלית) בשבועון כפר חב"ד גליון 2066 עמ' 15.

[3] סנהדרין סג, ב ד"ה אסור.

[4] אורח חיים קנ"ז.

[5] ראה אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז.

[6] רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"ט.

[7] איגרת תימן בתחילתה.

[8] בשיחת שמחת תורה תשל"ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב"ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים לעבודה זרה באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי אחדות ה' על ידי מלך המשיח.

[9] אגרות קודש חלק י"ח, אגרת ו'תתטז.

[10] שיחת ו' תשרי תשמ"ח.

[11] מסכת עבודה זרה (דף א' ע"ב)

[סימפסון-12] {לקפוץ מעלה אל: 12.0} ^12.1 ^12.2 בתשורה סימפסון תשע"א.

[13] ראה למשל אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג. מכתב י"ד אלול תשל"ב. לקוטי שיחות חלק ל"ט, ע' 293. ועוד.

[14] ראה למשל שיחת פורים תשכ"ז.

[15] לקוטי שיחות חלק ל"ט שם.

[חיינו-16] {לקפוץ מעלה אל: 16.0} ^16.1 ראו יומן גיליון בית חיינו מס' 84 עמוד 12 (כאן עמוד 92).

[17] ראו גם אברהם יעקבסון, מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה', שבועון בית משיח גיליון 210.

[18] ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429

[19] כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.

[20] הרב שלום דובער לוין, עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש פרק פד.

[21] ליקוט מענות קודש תשמ"ח מענה קב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|אי דיוקים!}}
+'''נצרות''' הינה דת שקר שנוסדה בארץ ישראל בסוף ימי [[בית המקדש השני]]{{הערה|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}}, הנוגדת את ה[[תורה]] ומסיתה נגדה, ומבוססת על דמותו של [[ישו הנוצרי]]. על פי [[הרמב"ם]] האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]{{הערה|1=הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה ד. הלכות מאכלות אסורות פרק יא הלכה ז. הובא גם בזמננו על ידי הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9144.htm מכתב כ"ו אייר תשכ"ו] {{קישור שבור}}, הרבי אף הדגיש שבשונה מה[[אסלאם]] בו הגדרתו ההלכתית נקבעת לפי מצב אמונת המוסלמים, הגדרת הנצרות כעבודה זרה יציבה על פי ההלכה והיא תקפה לגבי כל הכתות והקבוצות של הנצרות, מכתב מ[[ט' תמוז]] [[תש"מ]], הודפס (בתרגום מאנגלית) ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2066 עמ' 15.}}, וה[[תוספות]] ביארו שהיא עבודה זרה ב[[שיתוף]]{{הערה|סנהדרין סג, ב ד"ה אסור.}}. וכן פסק להלכה ה[[רמ"א]]{{הערה|אורח חיים קנ"ז.}}.
-'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי. נוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון.
+מאז שצברה כח משמעותי, רדפה הנצרות את היהדות והיהודים פעמים אין ספור, ומיליוני יהודים במשך הדורות היו קורבנות לאנטישמיות הנוצרית.
-על פי הרמב"ם ועוד, האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]. יחד עם זאת, יש הסבורים שכיום בעקבות שינויים שחלו באמונת חלק מהנוצרים, אין לקבוע באופן גורף שכל הנוצרים הנם עובדי עבודה זרה{{הערה|דרור פיקסלר וגיל נדל, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/haim-2.htm האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?], תחומין כ"ב תשס"ב 68-78}}.
+==היסטוריה==
+{{להשלים}}
-== מקור השם ==
+הנוצרים הראשונים היו [[יהודים]] שומרי מצוות, שהחלו לעבוד [[עבודה זרה]] במידה מסויימת, בהשפעתו של [[ישו הנוצרי]], ולעגו לדברי [[חז"ל]]. עם הזמן הלכו והתבדלו מעם ישראל והפכו לדת חדשה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm אגרות קודש חלק ב', אגרת רסז].}}.
-שמה של הדת נגזר מהפסוק "ונצר משורשיו יפרה" (ישעיהו י"א א) אותו דרש ישו על עצמו ולכן נקרא ישו הנוצרי{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" תמר "ישע הנצרי".}}.
+===רדיפת היהדות על ידי הנוצרים===
+מאז היווסדה, ראו הנוצרים אוייב בדת האמת - ה[[יהדות]], ועשו כל שביכולתם להפריע ליהודים לעבודת השם ולהעביר אותם על דתם לנצרות. על רקע זה התחוללו רדיפות רבות במקומות בהן הייתה יד הנצרות חזקה, כמו [[מסעי הצלב]], [[גירוש ספרד]] וגזירות שונות שניסו להביא להמרת דת. כמו כן נכפו על רבים מגדולי ישראל לקיים ויכוחים עם הנוצרים. בין המפורסמים שנאלצו לנהל ויכוחים היו רבי [[יחיאל מפריס]] וה[[רמב"ן]]. [[עלילת דם|עלילת הדם]], לפיה יהודים שוחטים נוצרים ואוכלים את דמם ב[[מצה|מצות]] ל[[חג הפסח]], הייתה עלילה אנטישמית נפוצה שבאמצעותה רדפו נוצרים את היהודים במשך למעלה משבע מאות שנה בארצות רבות.
-==מעיקרי הנצרות==
+גם רבותינו נשיאינו נאלצו להתמודד עם רדיפות מצד הנצרות ב[[רוסיה הצארית]]. רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה]], בן [[אדמו"ר הזקן]], נאסר על ידי כמרים נוצריים שניסו לאלצו להמיר את דתו. [[גזירת הקנטוניסטים]] שגזר הצאר ניקולאי הראשון, נגזרה במטרה להעביר ילדים יהודיים רבים לנצרות. הצאר ניקולאי, שהיה אדוק מאוד ושאף להמרת דת המונית של יהודי רוסיה, קירב את [[תנועת ההשכלה|היהודים המשכילים]], בהם ראה כלי שרת למזימותיו לשנות את החינוך היהודי השורשי. מאוחר יותר התמודדו רבותינו נשיאינו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] עם עלילת הדם של [[משפט בייליס]].
-מעיקרי האמונה הנוצרית:
-* ראיית ה"אלו-הות" כשלוש ישויות: 'האב' (אלוקים), 'הבן' (ישו, הנחשב בנו של האלוקים) ו'רוח הקודש' (מעין השראה אלוקית), הנחשבים למציאות אחת.
-* האמונה כי ישו הוא 'א-ל' ואדם כאחד (רעיון זה עורר בעבר מחלוקת בין הפלגים השונים).
-* האמונה כי מיתתו היא כפרה על חטאי האנושות.
-הצהרת האמונה בעקרונות אלו, ועוד נוספים המנוסחים במסמך המכונה "קארדו", היא תנאי עיקרי להפיכתו של אדם לנוצרי.
-==דמותו של ישו בנצרות==
+== התייחסויות לנצרות ==
-ה'''נצרות''' מאמינה, כי [[ישו הנוצרי]] הוא ה"משיח" המוזכר בתנ"ך. במהלך השנים, התפתחה תיאולוגיה בנצרות לפיה, ישו, היה 'בן' של אלוקים, הישות ב"שילוש" הנקראת 'בן', אשר התלבשה או התגלתה בגוף בשר ודם.
+בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"י ה"ט.}}. ה[[רמב"ם]]{{הערה|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא הייתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".
+בספרו [[משנה תורה]] כותב [[הרמב"ם]], שגם בהקמת דת זו ישנה כוונה אלוקית - מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא [[הגאולה]] וה[[משיח]], ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה){{הערה|בשיחת שמחת תורה תשל"ז (שיחות קודש חלק א, ע' 140) הביא הרבי את דברי הרמב"ם, וביאר שעד לנצרות ולאיסלם היו האומות רגילים ל[[עבודה זרה]] באופן של ריבוי, והנצרות והאיסלם החלו להפיץ את רעיון האחדות, ובכך סללו את הדרך לגילוי [[אחדות ה']] על ידי מלך המשיח.}}|תוכן=אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.
+כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים: דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.
+וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.}}
+אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב"ם הללו, ובלשונו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6816.htm אגרות קודש חלק י"ח, אגרת ו'תתטז].}}: {{ציטוטון|ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב"ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י"א), בנוגע לישו ומוחמד ש"אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפילת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב"ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיוצא בזה) וכלל גדול בדיני ישראל, אשר אין ללמד זכות בענינים כהאמורים, והמתבונן בדברי ימי ישראל במשך זמן נדודיו, הרי דוקא קנאות זו היא שעמדה לנו להיות נצבים היום כלכם לפני הוי' אלקיכם, כלשון הכתוב.}}.
+==זהירות מתמיכה בנצרות==
+כאשר ביקר האפיפיור הנוצרי ב[[ארץ ישראל]] וזכה לכבוד מלכים מהנהגת [[מדינת ישראל]], תקף הרבי את הביזיון שבדבר, כאשר יהודים מתרפסים בפני עבודה זרה או "אביזרייהו דעבודה זרה", דבר שאפילו בני הדתות האחרות לא נהגו כך{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"ח.}}.
+כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה"ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן הייתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] (דף א' ע"ב)}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת (פירוש התוספות יום טוב).
+לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"{{הערה|שם=סימפסון|1=ב[https://drive.google.com/file/d/107KXxFo3O1orY-H4L9njqgfL2gAM5c-7/view?usp=sharing תשורה סימפסון] [[תשע"א]].}}.
+== ויכוחים עם נוצרים ==
+בהזדמנויות רבות שלל [[הרבי]] ויכוחים חסרי תועלת בנושא הנצרות{{הערה|1=ראה למשל [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1653.htm אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10472.htm מכתב י"ד אלול תשל"ב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/14/293.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט, ע' 293]. ועוד.}}, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בגישה מתרפסת{{הערה|ראה למשל שיחת פורים תשכ"ז.}}. הרבי הזהיר שמויכוחים אלו עלולים להגיע לעבירה על איסורי התורה של "ולא תתורו אחרי לבבכם", ו"אל תפנו אל האלילים"{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ט שם.}}.
+עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית{{הערה|שם=סימפסון}}.
-==זרמים עקריים בנצרות==
+וכך ענה הרבי{{הערה|שם=סימפסון}}:
-*הכנסייה הרומית הקתולית.
-*הכנסייה הפרוטסטנטית.
-*הכנסייה האורתודוקסית.
-*הכנסייה הפרובסלבית.
-*הכנסייה הארמנית.
-== התייחסויות לנצרות ==
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שכבר הזכירם באה כאן נקודת שלילתם ומראה ג"כ <small>[=גם כן]</small> עד כמה אין מקום '''מראש''' לשאלה כלל באם הי' <small>היו</small> רוצים באמת למצוא האמת.
-בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] הל' מלכים פ"י ה"ט.}}. ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|1=איגרת תימן בתחילתה.}} מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא היתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".
+(1) '''מפורש''' ב[[תנ"ך]] '''ובכ"מ''' <small>[=ובכמה מקומות]</small> פעולת משיח בסדרי העולם ([[ישעיה]] יא, ב ועוד). ובלידת הנוצרי התחילו אדרבה תוקף הרשע בעולם ועל בנ"י <small>[=[[בני ישראל]]]</small>.
+(2): המאמין בתורה שהיא אלקית '''absurd''' <small>[=אבסורד]</small> שיאמר שצריך לשמוע לאלקים אז אבל לשמוע ח"ו בקולו עתה. כי בתורה מפורש שצריך לקיומה תמיד, ומי שאינו מאמין בהנ"ל - גם בעשה"ד וכי"ב <small>[=ב[[עשרת הדברות]] וכיוצא בזה]</small> אינו מאמין.
+(3) אופן [[תשובה]] מבואר בכמה כתובים ואין זכר ולא רמז על וידוי בפני בנ"א <small>[=בן אדם]</small> שיספיק למחילה. - דרך אגב: מופרך לגמרי בשכל ש{{מונחון|גלח|כומר}} שגם הוא חוטא מזמן לזמן וכמו שהם עצמם מודים ע"ז <small>[=על זה]</small> יכפר על מה שחוטא אדם לאלקים.}}
+יוצא דופן בזה הינו הרב [[יעקב עמנואל שוחט]] שהיה מרבה לערוך ויכוחים עם מסיונרים, ונחל בזה הצלחה רבה עד שמה[[ותיקן]] הורו שלא להתווכח עמו, ויכוחיו היו בידיעת הרבי, והרבי אף יעץ לו מה לטעון בוויכוחיו.
+==ערים ומוסדות עם שם נוצרי==
+כמה ערים ברחבי העולם נקראים על שם אנשי דת נוצרים מן ההיסטוריה, כשלשמם התוספת הלטינית "סן" (בלשון זכר) ו"סנטה" (בלשון נקבה), שפירושו "הקדוש" (או "הקדושה"). לדוגמא: "ס. פאולו", "ס. פרנסיסקו", "ס. מוניקה" ו"ס. דייגו". [[הרבי]] הורה (ל[[שליח|שלוחים]] וכדומה) שלא להזכיר את התואר לשמות הערים, בדיבור או בכתיבה{{הערה|שם=חיינו|1=ראו יומן [[גיליון בית חיינו]] מס' 84 עמוד 12 ([https://drive.google.com/file/d/1kNkkyvyI8sb0Ja2Sg14TqtXWj8Qi5OXo/view כאן] עמוד 92).}}{{הערה| ראו גם אברהם יעקבסון, '''מעגלים נסגרים ב'שמחה מוניקה'''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 210.}}. בחלק מהערים נהוג להשמיטו לגמרי או להזכיר את האות הראשונה ("אס דייגו") ובחלקן להחליפו ("שמחה מוניקה").
+כך ענה [[הרבי]] במכתב{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: {{ציטוטון|כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהייתה ע"ד האות סמ"ך (שפירושה וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'}}. כלומר, שיתכן וישנה בעיתיות גם בכתיבה בראשי תיבות. ומוסיף הרבי: {{ציטוטון|ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'}}, כשהכוונה לעיר "ס. פאולו", בה נמצאת משפחת [[זאיאנץ]].
+ב[[חלוקת הדולרים]] של [[ט' ניסן]] [[תנש"א]] עבר בפני הרבי ילד עם חולצה ובה הופיעה המילה "סן" והרבי אמר לאביו: "את המילה הזו צריכים היו להוציא, מסתמא אתה יודע מה משמעות מילה זו"{{הערה|שם=חיינו}}.
-הקמת דת זו, הינה תחבולות השם שאיננו מבינים אותם, אך יש שאמרו שהיה בזה טובה גדולה, כדי שיתמלא כל העולם כולו מדברי התורה והמצוות והמשיח וכאשר יבוא משיח בן דוד ידעו כולם מי הוא זה{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] בהלכות יסודי התורה פי"א ה"ד.}}.
+בטיוטא של מאמר לפירסום ב[[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|קובץ יגדיל תורה]] הזכיר הרב [[דוד אולידורט]] את שם בית המכירות "קריסטיס" (Christie's){{הערה|כשם משפחתו של המייסד, לו קשר לשוני אל שמה הלטיני של דת הנצרות.}}, בו נמכר כתב-יד של הספר כנפי יונה מ[[הרמ"ע מפאנו]]. הרבי ציין על הטיוטא: {{ציטוטון|להחליף בסימן אחר}}{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] [https://chabadlibrary.org/books/11200000398 פרק פד].}}.
-== בדברי הרבי ==
+=="חגים" נוצריים==
-כשהציע [[הרבי]] את רעיון לעשות [[רגע של שתיקה]] בו בכל בתי הספר הממשלתיים ב[[ארה"ב]], יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן היתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא{{הערת שוליים|1=[[מסכת עבודה זרה]].}}, שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.
+בשנת [[תשמ"ח]] הכניסו הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ארה"ב)|צעירי חב"ד המרכזית]] פרסומת על [[פורים]] להגהת הרבי, ובשאלון הוזכר (להבדיל) "Halloween". על-כך כתב הרבי {{ציטוטון|הוגה??!! האומנם לכל-הנזכרים-לעיל שי' לא איכפת כלל ה"צירוף" ר"ל ר"ל דשני הנ"ל? וכן להחותמים שי'? פשוט שע' צריך להשמידם מן העולם לאחרי שיבדילו ממנו מה שהקפידו להתחילו (למלאות ציווי [[ספר חסידים|ס' חסידים]] . . ב)ב"ה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ח מענה קב.}}.
-לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים",  "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"{{הערת שוליים|1=ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5793 תשורה] מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס}}.
+==ראו גם ==
+*[[ליל ניתל]]
+*[[אסלאם]]
 == קישורים חיצוניים ==
 * [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut.htm נצרות] באתר דעת לימודי יהדות ורוח
+* {{קישור חבד אינפו ישן|81716|מחאה על ההתרפסות בפני האפיפיור}} {{וידאו}} י"ב [[אייר]] התשע"ד (12.05.2014) {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
+* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1716&CategoryID=772 היהדות ודתות אחרות] באתר [[צעירי חב"ד]] {{חב"ד|}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_3.html 'המשיח האמיתי': צפו כיצד הגיב הרבי למיסיונר נוצרי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:אומות העולם]]
+[[קטגוריה:עבודה זרה]]