אחיה השילוני: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אחיה השילוני''' (נקרא על שם עיר מגוריו שילה) היה נביא בן לשבט לוי{{הערה|שם=אחיה השילוני}}{{הערה|מדרש הגדול, במדבר כו, סג; דברי הימים א', פרק כ"ו פסוק כ' (ע"פ דרי רש"י במסכת בבא בתרא שם)}} בזמנו של [[שלמה המלך]], תלמידו של עמרם (אביו של [[משה רבנו]]) ורבו של [[אליהו הנביא|אליהו]]{{הערה|שם=אחיה השילוני|1=[[מסכת בבא בתרא]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=121b&format=pdf דף קכ"א עמוד א']}}. | |||
אחיה השילוני | ==בשלשלת הקבלה== | ||
היה מ[[יציאת מצרים|יוצאי מצרים]], מורם של [[דוד המלך]] ו[[אליהו הנביא]]{{הערה|שם=אחיה השילוני}}, [[נביא]] בימי [[שלמה]], ואחד ממעתיקי השמועה לשיטת [[הרמב"ם]]{{הערה|על פי הקדמת הרמב"ם ל[[משנה תורה]], ראה כך בארוכה ב[[סדר הדורות]] בערכו.}}, אך ה[[ראב"ד]] חולק שם על הרמב"ם ואומר שהיה דיין רק בבית דינו של דוד המלך, אך לא מסר את התורה גם לדורות הבאים. | |||
==ירבעם== | |||
אחיה היה רבו של ירבעם בן נבט, ולאחר שפרש מלכות בית דוד, הוא הציע לו לשוב חזרה, והוא ובן ישי יטיילו בגן עדן, וכששאל "מי בראש?" ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ונטרד מן העולם. | |||
בקרב רבותינו נשיאנו היה שגור הכינוי "בעל ח"י" | ==הבעל שם טוב== | ||
החל מ[[יום הולדת|יום הולדתו]] העשרים ושש ב[[ח"י אלול]] [[תפ"ד]], והורה לו להתגלות עשר שנים לאחר מכן בשנת [[תצ"ד]]{{הערה|שם=היום יום ח"י אלול|[[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/י"ח אלול|י"ח אלול]]}}. | |||
מכונה בספר "[[שבחי הבעש"ט]]" "מורי שלי", הראשון שנוקב בשמו הוא רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בספרו [[תולדות יעקב יוסף]]. | |||
בקרב [[רבותינו נשיאנו]] היה שגור הכינוי "בעל ח"י" ראשי תיבות של חלקי הנפש "[[חיה (חלק הנפש)|חיה]] [[יחידה]]". | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:34, 2 ביוני 2024
אחיה השילוני (נקרא על שם עיר מגוריו שילה) היה נביא בן לשבט לוי[1][2] בזמנו של שלמה המלך, תלמידו של עמרם (אביו של משה רבנו) ורבו של אליהו[1].
בשלשלת הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מיוצאי מצרים, מורם של דוד המלך ואליהו הנביא[1], נביא בימי שלמה, ואחד ממעתיקי השמועה לשיטת הרמב"ם[3], אך הראב"ד חולק שם על הרמב"ם ואומר שהיה דיין רק בבית דינו של דוד המלך, אך לא מסר את התורה גם לדורות הבאים.
ירבעם[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחיה היה רבו של ירבעם בן נבט, ולאחר שפרש מלכות בית דוד, הוא הציע לו לשוב חזרה, והוא ובן ישי יטיילו בגן עדן, וכששאל "מי בראש?" ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ונטרד מן העולם.
הבעל שם טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
החל מיום הולדתו העשרים ושש בח"י אלול תפ"ד, והורה לו להתגלות עשר שנים לאחר מכן בשנת תצ"ד[4].
מכונה בספר "שבחי הבעש"ט" "מורי שלי", הראשון שנוקב בשמו הוא רבי יעקב יוסף מפולנאה בספרו תולדות יעקב יוסף.
בקרב רבותינו נשיאנו היה שגור הכינוי "בעל ח"י" ראשי תיבות של חלקי הנפש "חיה יחידה".
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 מסכת בבא בתרא דף קכ"א עמוד א'
- ↑ מדרש הגדול, במדבר כו, סג; דברי הימים א', פרק כ"ו פסוק כ' (ע"פ דרי רש"י במסכת בבא בתרא שם)
- ↑ על פי הקדמת הרמב"ם למשנה תורה, ראה כך בארוכה בסדר הדורות בערכו.
- ↑ לוח היום יום, י"ח אלול