בית הכנסת צמח צדק (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:20, 18 ביוני 2024

בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת חב"ד שנוסד בחודש מנחם אב ה'תרל"ט (1879) ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה, במקום שכונה "חצר חב"ד".

לבית הכנסת מוכנסים ספרי התורה של ילדי ישראל.

הקמת בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

השד"ר הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב"ד בירושלים, בעיר מומבאי שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי עיראק: משפחת ששון ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו^[1] להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.

בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:

מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.
מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים.

בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.

בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.

שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת תרפ"ח שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.

המבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המבנה ממוקם במקום הנקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות.

אישי בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת תרנ"ב ומונה לראש כולל חב"ד בעיר ורב בית הכנסת.

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, ששימש כרב הכותל עד למלחמת העצמאות, היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.

הרב עדין אבן ישראל עליו השלום שימש כרב בית הכנסת. הוא היה מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו בשבת שובה ובשבת הגדול. בשנותיו האחרונות, לאחר שלקה באירוע מוחי דרש את דרשותיו בנו מני אבן ישראל.

הרב יהושע יוזביץ משמש כגבאי בית הכנסת ומנהלו הקבוע

הרב חיים שלום דייטש ראש כולל 'צמח צדק'

הרב יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק

יחס הרבי לבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז גאולת בית הכנסת בזמן מלחמת ששת הימים, גילה הרבי יחס מיוחד כלפי בית הכנסת והתעניין בו ובשיפוצו באופן מיוחד, כשלצורך כך רתם הרבי את הפרזידנט מר זלמן שז"ר, הקים ועד מיוחד, דרבן את השיפוץ והשיקום במכתבים רבים, ועוד.

הרבי הסביר כי היחס המיוחד שלו כלפי בית הכנסת נובע מכך שאינו "ככל שאר בתי כנסיות אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם", היות והוא בית כנסת כללי המהווה "נחלת כל אנ"ש בכל קצווי תבל, וכל התקדמות בזה הרי היא התקדמות הנוגעת לכל אנ"ש בכל קצוי תבל"^[2], והוא "נכס כללי, אחוזת כללות אנ"ש בכל מקום שהם וחלקת בירושלים עיר הקודש"^[3].

ועד הציבורי למען בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בב' ניסן ה'תשכ"ח הקים הרבי ועד שתפקידו לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו, שמהווים למעשה נציגים של כל מוסדות חב"ד העיקריים שפעלו באותה עת בארץ הקודש ובירושלים, בהתאם ליחסו של הרבי לבית הכנסת כבית כנסת השייך לכללות אנ"ש:

נציג כולל חב"ד: הרב עזריאל זעליג סלונים.
נציג חברון ותורת אמת ירושלים: הרב שלמה יוסף זווין.
נציג תומכי תמימים: הרב אפרים וולף.
נציג כפר חב"ד: הרב זושא וילימובסקי.
נציג אגודת חסידי חב"ד: הרב אברהם פריז.

ליו"ר הועד נבחר הרב סלונים.

לגבאי ומנהל המקום מונה הרב יהושע יוזביץ.

ספר תורה מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מלחמת ששת הימים בתשכ"ז, שבו אליו חסידי חב"ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב"דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי ספר תורה על ידי הרב יעקב יהודה מאיעסקי, שכיהן כמנהל רוחני במוסדות בית רבקה בקראון הייטס. ספר התורה הגיע למחרת שושן פורים תשכ"ט.

בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מהכותל המערבי בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת "צמח צדק".

כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום משמש המבנה כבית כנסת פעיל בשבתות וחגים ומרכז להתוועדויות חסידיות בכל מועד ויום חג חסידי.

במהלך ימי החול מתקיים בבית הכנסת כולל אברכים בניהולם של הרב חיים שלום דייטש והרב יוסף צבי סגל.

בקומת הכניסה של בית הכנסת (ששם קיבל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ליחידות), מתקיים בימי החול בית חב"ד ראשי בניהולו של הרב מענדל אזדאבא.

בקומת הכניסה ישנו אולם המשמש כמקום סעודת המצווה בהכנסות ספר התורה של ילדי ישראל. ובימי השנה את אנ"ש העורכים אירועים קטנים בעיר העתיקה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית כנסת צמח צדק (צפת)

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית שמגדלים בו תורה, סקירה על תולדות בית הכנסת בגליון כי קרוב גיליון פרשת בלק תשפ"א, עמוד 4

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

[1] אתר האינטרנט של בית הכנסת
בית הכנסת הצמח צדק בספר תולדות חב"ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב"ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ"צ)
ייסוד כולל "צמח צדק" בירושלים העתיקה, גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי
מכולל "צמח צדק" תצא תורה, גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי
הרב מרדכי מנשה לאופר, בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, התקשרות 1340, ויקרא ה'תש"פ
נקודות ציון חב"דיות | בית הכנסת צמח צדק – העיר העתיקה ירושלים

הערות שוליים

↑ במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.
↑ אגרות קודש חלק כ"ה עמוד קמה.
↑ אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תנד, עמוד צא.

[1] במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.

[2] אגרות קודש חלק כ"ה עמוד קמה.

[3] אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תנד, עמוד צא.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:צמח צדק 5.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת]]
+[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הכנסת]]
-'''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית כנסת [[חב"ד]] ב[[רובע היהודי]] בהעיר העתיקה שב[[ירושלים]]. הוא ממוקם ברחוב חב"ד בקומה שנייה, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה "חצר חב"ד". שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך ייעודו היה לקהילת חב"ד מעת הקמתו, ע"י [[אדמו"ר הצמח צדק]].
+'''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] שנוסד בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תרל"ט]] (1879) ברובע היהודי בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].
-בשנת [[תרפ"ח]] שונה שמו של בית הכנסת לבית הכנסת צמח צדק על שם מקימו.
+בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב"ד, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה "חצר חב"ד".
-בשנת [[תש"ח]], בעת הקרבות, עמד הבניין בלב אזור הקרבות אך לא נהרס. מיד לאחר מלחמת ששת הימים חודשה פעילות בית הכנסת על ידי קבוצת חסידי חב"ד, בהם הרב [[משה צבי סגל (רב)|משה צבי סגל]], שגייס לשם כך סיוע כספי גדול.
+לבית הכנסת מוכנסים [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]].
-בשנת [[תשכ"ח]] יסד [[הרבי]] ועד שיפעיל את כולל צמח צדק ל[[הפצת המעיינות]] ולעשיית [[מעשים טובים]]. בראש הכולל עומד כיום הרב [[יוסף צבי סגל]].
+==הקמת בית הכנסת==
-בבית הכנסת זה נכנסים כל ה[[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי תורה שנכתבו לאחד את ילדי ישראל]]
+ה[[שד"ר]] הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב"ד בירושלים, בעיר [[מומבאי]] שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו{{הערה|במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.}} להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.
-==תולדות בית הכנסת==
+בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:
-ה[[שד"ר]] הרב שניאור זלמן, מחסידי חב"ד, יצא לחו"ל על מנת לממן את נשואי בניו וכן לאסוף תרומות עבור קהילת חב"ד, אשר הייתה קטנה ודלה. הוא הגיע ל[[בומביי]] ושם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד וכך בית הכנסת נוסד ב[[מנחם אב]] [[תרל"ט]].
+* מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.
+* מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים.
-לפי כתובת ההקדשה, התורמים הם:
+בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.
-* מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.
-* מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו
-וכן למעלת אחיו הגבירים.
-בכתובת הם ביקשו לקיים תפילת השכבה, בכל השבתות והחגים ומי שברך לאליהו טכבטד אחיו.
+בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.
-בסוף הכתובת כלולה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.
+שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת [[תרפ"ח]] שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.
-==המבנה==
+===המבנה===
-המבנה נקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות. בקומה הראשונה: [[מקווה טהרה]] לנשים, מקווה מים, בור מים ובית תפילה לנשים. בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה. בקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הוועד.
-בר"ח אלול תשל"ב נפתח בבית הכנסת כולל אברכים ע"פ הוראת [[הרבי]].
+המבנה ממוקם במקום הנקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות.
 ==אישי בית הכנסת==
-רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת תרל"ט ([[1879]]) ומונה לראש [[כולל חב"ד]] בעיר ורב בית הכנסת.
+* רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת תרנ"ב ומונה לראש [[כולל חב"ד]] בעיר ורב בית הכנסת.
+* הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.
-הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.
+* הרב [[עדין אבן ישראל]] עליו השלום שימש כרב בית הכנסת. הוא היה מתפלל בבית הכנסת ב[[תפילת שחרית]] בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]]. בשנותיו האחרונות, לאחר שלקה באירוע מוחי דרש את דרשותיו בנו [[מני אבן ישראל]].
-כיום משמש הרב [[עדין אבן ישראל]] כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]].
+* הרב [[יהושע יוזביץ]] משמש כגבאי בית הכנסת ומנהלו הקבוע
+* הרב [[חיים שלום דייטש]] ראש כולל 'צמח צדק'
-==ועד הציבורי למען הבית כנסת==
+* הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש כולל צמח צדק
-בב' [[ניסן]] [[תשכ"ח]] הקים הרבי ועד שידאג לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו:
+==יחס הרבי לבית הכנסת==
+מאז גאולת בית הכנסת בזמן [[מלחמת ששת הימים]], גילה הרבי יחס מיוחד כלפי בית הכנסת והתעניין בו ובשיפוצו באופן מיוחד, כשלצורך כך רתם הרבי את ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[זלמן שז"ר]], הקים ועד מיוחד, דרבן את השיפוץ והשיקום במכתבים רבים, ועוד.
+הרבי הסביר כי היחס המיוחד שלו כלפי בית הכנסת נובע מכך שאינו "ככל שאר בתי כנסיות אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם", היות והוא בית כנסת כללי המהווה "נחלת כל אנ"ש בכל קצווי תבל, וכל התקדמות בזה הרי היא התקדמות הנוגעת לכל אנ"ש בכל קצוי תבל"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה עמוד קמה.}}, והוא "נכס כללי, אחוזת כללות אנ"ש בכל מקום שהם וחלקת בירושלים עיר הקודש"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תנד, עמוד צא.}}.
+==ועד הציבורי למען בית הכנסת==
+ב[[ב' ניסן]] ה'[[תשכ"ח]] הקים הרבי ועד שתפקידו לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו, שמהווים למעשה נציגים של כל מוסדות חב"ד העיקריים שפעלו באותה עת בארץ הקודש ובירושלים, בהתאם ליחסו של הרבי לבית הכנסת כבית כנסת השייך לכללות אנ"ש:
 *נציג [[כולל חב"ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].
@@ שורה 44: / שורה 50: @@
 *נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].
 *נציג [[כפר חב"ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].
-*נציג [[אגודת חסידי חב"ד]]: הרב [[אברהם פריז]].
+*נציג [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]]: הרב [[אברהם פריז]].
-ליו"ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים.
+ליו"ר הועד נבחר הרב סלונים.
+לגבאי ומנהל המקום מונה הרב [[יהושע יוזביץ]].
 ==ספר תורה מהרבי==
-לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ"ז]], שבו אליו חסידי חב"ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב"דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ"ט]].
+לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ"ז]], שבו אליו חסידי חב"ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב"דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ"ט]].
 בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מה[[כותל המערבי]] בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת "צמח צדק".
-==ראו עוד==
+==כיום==
+כיום משמש המבנה כבית כנסת פעיל בשבתות וחגים ומרכז להתוועדויות חסידיות בכל מועד ויום חג חסידי.
+במהלך ימי החול מתקיים בבית הכנסת כולל אברכים בניהולם של הרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[יוסף צבי סגל]].
+בקומת הכניסה של בית הכנסת (ששם קיבל [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ליחידות), מתקיים בימי החול בית חב"ד ראשי בניהולו של הרב מענדל אזדאבא.
+בקומת הכניסה ישנו אולם המשמש כמקום סעודת המצווה בהכנסות ספר התורה של ילדי ישראל. ובימי השנה את אנ"ש העורכים אירועים קטנים בעיר העתיקה.
+==ראו גם==
 *[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''בית שמגדלים בו תורה''', סקירה על תולדות בית הכנסת בגליון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גיליון פרשת בלק תשפ"א, עמוד 4
+==קישורים חיצוניים==
+* [https://tzemachtzedekshul.org|tzemachtzedekshul] אתר האינטרנט של בית הכנסת
+* [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/28 בית הכנסת הצמח צדק] בספר תולדות חב"ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב"ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ"צ)
+* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1167&ArticleID=4985 ייסוד כולל "צמח צדק" בירושלים העתיקה], גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי
+* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5004&CategoryID=1170 מכולל "צמח צדק" תצא תורה], גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי
+* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16106&CategoryID=2485 '''בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה'''], [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] 1340, ויקרא ה'תש"פ
+*'''[https://col.org.il/news/130281 נקודות ציון חב"דיות | בית הכנסת צמח צדק – העיר העתיקה ירושלים]''' {{COL}}
 [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:בתי כנסת הקרויים על שם הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]
+{{הערות שוליים}}