דיסנא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:22, 29 באוגוסט 2024

דיסנא או דז'יסנה (בבלארוסית: Дзісна, דזיסנה; בפולנית: Dzisna) היא עיירה בבלארוס השוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה. נוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. רוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על חסידי חב"ד.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי אדמו"ר הזקן, כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות היותה ממוקמת סמוך למבצרי ההתנגדות לחסידות, הרי שבדיסנא עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנא.

על תקנות ליאזנא משנת תק"נ חתומים שניים מחסידי אדמו"ר הזקן: בנימין זאב מדיסנא רייסין וגרשון סמוך לדיסנה. בספר בית רבי^[1] מסופר גם על החסידים ר' אלעזר דיסנער ור' צבי הירש דיסנער חסידי אדמו"ר הזקן בעיירה.

אדמו"ר האמצעי ביקר בדיסנא והזכירה באיגרת משנת תקע"ה.

עם השנים הפכה דיסנא לעיירה חסידית, עד שאדמו"ר הצמח צדק אף יסד "כולל" חסידי בעיירה. לא כל יהודי העיירה דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע להתוועדות חסידית, כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנא לא היה 'באופן רשמי' אף מתנגד.

בשנת תרכ"ה בערך אירעה שריפה גדולה בעיר ואדמו"ר הצמח צדק כתב את האגרת הידועה "לאהובי נפשי הנגידים הוותיקים מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין והישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט ולכללות אנ"ש דק' דיסנא" על מה שכתב אדמו"ר הזקן "שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בסומא דאינשא שאחר השריפה מתעשרין", שעליהם לבנות מחדש במקומם, וצירף למכתב תמיכה כספית להתחלת בנין בתי המדרשות וענייני העיר.

שמונה בתי כנסת היו בדיסנא ובשבעה מתוכם התפללו חסידים ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים.

דיסנא הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "תומכי תמימים" שבעיירה ליובאוויטש על ידי המלמד ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". בספר התמימים מוזכרים תלמידי ליובאוויטש כילידי דיסנא: ר' אליהו גיטלין, ר' מיכאל ור' מרדכי חפץ, ר' חיים דובער צירלין והאחים בני הרב"י קוזלינר.

בשנים יותר מאוחרות, כשהוקמה ישיבת תומכי תמימים וילנה, נשלחו אליה כמה תלמידים מדיסנא.

בראש ועד הקהילה עמד הרב שמריהו זלמן יפה.

מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ז סיוון תש"א כשפלשה גרמניה לרוסיה ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מדיסנא לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור דיסנא והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי העיירה נאלצו לרדת למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן, במהלך הפגזות אלו נפצעו ונהרגו יהודים רבים. בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה, ובי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום תשעה באב, הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. שם נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו.

חיסול הגטו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קרוב לשנה היה קיים הגטו, עד שחוסל באור לא' תמוז תש"ב. בידי מאות חיילים גרמנים שהקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. במהלך החיסול ניסו כמה יהודים להצית את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. שם הכריחו אותם לחפור שני בורות גדולים, לאחר מכן הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם ככולם היו חסידי חב"ד.

רבני הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ברוך ב"ר ישעיהו דון יחייא אב"ד דיסנא, חתנו של הרב שלמה רב העיר האזינפוט בקורלנד.^[2]
אחריו מלא את מקומו חתנו הרב יצחק ב"ר צבי הירש (חתנו של הגר"א).
בתקופת אדמו"ר הזקן היה הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול המובהק החריף העצום המפורסם אבד"ק דיסנא ובא בהסכמה על סידור שער הרחמים הנדפס בעיר שקלאוו בשנת תקמ"ח.^[3]
הרב ברוך ב"ר משה האזינפוט^[4]
הרב מרדכי. גאון וחסיד רב בקאמין, דיסנא נפטר תר"כ.^[5]
בשנת תרמ"ד התמנה הרב מרדכי מרגליות, מחבר ספר סוגה בשושנים (וילנא תרנ"ד), הוסמך לרבנות על ידי אדמו"ר המהר"ש ואחיו בני אדמו"ר הצמח צדק - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה.
לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו מרגליות על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר.
הרב אלי ישעי' ב"ר יחזקאל חפץ נסמך להוראה על ידי הרב שבתי דון יחייא, נתמנה לרב בדיסנא בשנת תר"נ.^[6]

עם הזמן בהעדר דמות אחרת שתמלא את מקום הרבנות הפך הרב מנחם מענדל זמירין לרבה הבלתי-רשמי של העיירה, ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה.

חסידים מפורסמים מדיסנא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב בנימין זאב - חי בתקופת אדמו"ר הזקן.

הרב דובער משה דיסנר - מחסידי אדמו"ר הזקן, מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה.

ר' שלמה זלמן בער ב"ר צבי הירש דונחין מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ומקושר לבנו אדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן נ"ע ומשולחו.

הרב שילם קוראטין - כיהן כמשגיח בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש.

הרב איצ'ה דיסנר (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסיד של שלושה אדמו"רים: אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

הרב ישראל נח בליניצקי - משפיע, ממנהלי ישיבות תומכי תמימים קרמנצ'וג ותומכי תמימים ברינוא.

הרב מרדכי חפץ - שימש כ'חוזר' אצל אדמו"ר הרש"ב, והיה מחשובי עסקני חב"ד בימי אדמו"ר הריי"צ.

הרב דוד הלמן - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח.

הרב ברוך יוסף קוזלינר מראשוני חסידי אדמו"ר מוהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר מוהריי"צ.

הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף יצחק בורובסקי, קהילת החסידים בעיירת דיסנא, אהלי ליובאוויטש גליון ב' עמוד 37.

הערות שוליים

↑ בית רבי עמ' 151-2.
↑ ביכורי יהודה עמ' 36.
↑ שם הגדולים השלישי.
↑ תולדות אנשי השם כא, ב
↑ אוצר הרבנים.
↑ אהלי שם, גוטליב עמ' 51.

עיירות ברוסיה הלבנה

מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ' • מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצא • מחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגון • מחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קאליסק · קובליץ · קאפוסט • מחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלוב • מחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין

עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין

‏

[1] בית רבי עמ' 151-2.

[2] ביכורי יהודה עמ' 36.

[3] שם הגדולים השלישי.

[4] תולדות אנשי השם כא, ב

[5] אוצר הרבנים.

[6] אהלי שם, גוטליב עמ' 51.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דיסנה''' הינה עיירה ביילורוסית קטנה שנוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. שוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה, שרוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על משפחת חב"ד ליובאוויטש.
+'''דיסנא''' או '''דז'יסנה''' (בבלארוסית: Дзісна, דזיסנה; בפולנית: Dzisna) היא [[עיירה]] ב[[בלארוס]] השוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה. נוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. רוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על חסידי חב"ד.
-ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות שדיסנה ממוקמת בליטא, שהייתה מבצר של התנגדות לחסידות, הרי שבדיסנה עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנה.
+==היסטוריה==
+ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות היותה ממוקמת סמוך למבצרי ההתנגדות לחסידות, הרי שבדיסנא עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנא.
-כמה עשרות שנים לאחר מכן, ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] "כולל" חסידי בעיירה.
+על [[תקנות ליאזנא]] משנת [[תק"נ]] חתומים שניים מחסידי אדמו"ר הזקן: בנימין זאב מדיסנא
+רייסין וגרשון סמוך לדיסנה. בספר [[בית רבי]]{{הערה|בית רבי עמ' 151-2.}} מסופר גם על החסידים ר' [[אלעזר דיסנער]] ור' [[צבי הירש דיסנער]] חסידי אדמו"ר הזקן בעיירה.
-עם השנים הפכה דיסנה לעיירה חסידית. אף שלא כולם נהגו בדקדוק ובהידור בכל מנהג ממנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע ל[[התוועדות]] חסידית, כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנה לא היה 'באופן רשמי' אף [[מתנגד]].
+[[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בדיסנא והזכירה באיגרת משנת תקע"ה.
-שמונה בתי כנסת היו בעיירה דיסנה ובשבעה מתוכם התפללו [[חסיד|חסידים]] ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים.
+עם השנים הפכה דיסנא ל[[עיירה חסידית]], עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אף יסד "[[כולל]]" חסידי ב[[עיירה]]. לא כל יהודי ה[[עיירה]] דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע ל[[התוועדות חסידית]], כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנא לא היה 'באופן רשמי' אף [[מתנגד]].
-עיירת דיסנה הצטינה במשלח תלמידים ל"תומכי תמימים" ליובאוויטש שבליובאוויטש על ידי המלמד ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר"
+בשנת תרכ"ה בערך אירעה [[שריפה]] גדולה בעיר ואדמו"ר הצמח צדק כתב את האגרת הידועה "לאהובי נפשי הנגידים הוותיקים מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין והישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט ולכללות אנ"ש דק' דיסנא" על מה שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בסומא דאינשא שאחר השריפה מתעשרין", שעליהם לבנות מחדש במקומם, וצירף למכתב תמיכה כספית להתחלת בנין בתי המדרשות וענייני העיר.
-ועסקן והאחראי ב"פדיון שבויים"
-בשנים יותר מאוחרות, כאשר הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]], נשלחו כמה תלמידים מדיסנה לישיבה זו.
+שמונה בתי כנסת היו בדיסנא ובשבעה מתוכם התפללו [[חסיד|חסידים]] ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים.
-בראש ועד הקהילה עמד הרה"ח ר' [[שמריהו זלמן יפה]].
+דיסנא הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "[[תומכי תמימים]]" שב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". בספר התמימים מוזכרים תלמידי ליובאוויטש כילידי דיסנא: ר' אליהו גיטלין, ר' מיכאל ור' מרדכי חפץ, ר' חיים דובער צירלין והאחים בני הרב"י קוזלינר.
-בדיסנה כיהנו רבנים חשובים ונכבדים. הרב [[מרדכי מרגליות]], שהוסמך לרבנות על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ואחיו בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה.
+בשנים יותר מאוחרות, כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]], נשלחו אליה כמה תלמידים מדיסנא.
-לאחר פטירתו עלה בנו הרב [[אליהו מרגליות]] על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר.
+בראש ועד הקהילה עמד הרב [[שמריהו זלמן יפה]].
-עם הזמן הפך הרב [[מנחם מענדל זמירין]] לרבה הבלתי-רשמי של העיירה, ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה.
+===מלחמת העולם השנייה===
+בכ"ז [[סיוון]] [[תש"א]] כשפלשה גרמניה ל[[רוסיה]] ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מדיסנא לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור דיסנא והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי ה[[עיירה]] נאלצו לרדת למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן, במהלך הפגזות אלו נפצעו ונהרגו יהודים רבים. בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה, ובי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום [[תשעה באב]], הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. שם נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו.
-==מלחמת העולם השניה==
-לאחר פריצת גרמניה לרוסיה בכ"ז סיון [[תש"א]] במלחמת העולם השניה יהודים רבים מדיסנא נסו לכפרי הסביבה. הפגזים החלו לפגוע בדיסנה ועד מהרה היו תוצאות טרגיות, יהודים רבים נפצעו ונהרגו כבר בתחילת ההפגזה. תושבי העיירה ירדו למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן. תוך ימים ספורים נחרבה העיירה.
-בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה. בי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום תשעה באב הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. תוך זמן קצר נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו.
 ===חיסול הגטו===
-קרוב לשנה נמשך הסבל הנורא, עד שבאור לא' תמוז [[תש"ב]], חוסל גטו דיסנה. מאות חיילים גרמנים הקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. כמה יהודים הציתו את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. גטו דיסנה חוסל כליל.
+קרוב לשנה היה קיים הגטו, עד שחוסל באור לא' תמוז [[תש"ב]]. בידי מאות חיילים גרמנים שהקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. במהלך החיסול ניסו כמה יהודים להצית את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. שם הכריחו אותם לחפור שני בורות גדולים, לאחר מכן הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם ככולם היו חסידי חב"ד.
-את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. תחילה הכריחום לחפור שני בורות גדולים, אחר כך הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו אלפי יהודים. למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם כולם השתייכו למשפחת חסידי חב"ד - נרצחו בדיסנה. שמונת בתי הכנסת, ה'חיידרים' ומוסדות הצדקה של העיירה החסידית חרבו, והקהילה נמחקה כליל!
+==רבני הקהילה==
+* הרב ברוך ב"ר ישעיהו דון יחייא אב"ד דיסנא, חתנו של הרב שלמה רב העיר האזינפוט בקורלנד.{{הערה|ביכורי יהודה עמ' 36.}}
+* אחריו מלא את מקומו חתנו הרב יצחק ב"ר צבי הירש (חתנו של הגר"א).
+* בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] היה הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול המובהק החריף העצום המפורסם אבד"ק דיסנא ובא בהסכמה על סידור שער הרחמים הנדפס בעיר שקלאוו בשנת תקמ"ח.{{הערה|שם הגדולים השלישי.}}
+* הרב ברוך ב"ר משה האזינפוט{{הערה|תולדות אנשי השם כא, ב}}
+* הרב מרדכי. גאון וחסיד רב בקאמין, דיסנא נפטר תר"כ.{{הערה|אוצר הרבנים.}}
+* בשנת תרמ"ד התמנה הרב [[מרדכי מרגליות]], מחבר ספר סוגה בשושנים ([[וילנא]] תרנ"ד), הוסמך לרבנות על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ואחיו בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה.
+* לאחר פטירתו עלה בנו הרב [[אליהו מרגליות]] על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר.
+* הרב אלי ישעי' ב"ר יחזקאל חפץ נסמך להוראה על ידי הרב שבתי דון יחייא, נתמנה לרב בדיסנא בשנת תר"נ.{{הערה|אהלי שם, גוטליב עמ' 51.}}
+עם הזמן בהעדר דמות אחרת שתמלא את מקום הרבנות הפך הרב [[מנחם מענדל זמירין]] לרבה הבלתי-רשמי של ה[[עיירה]], ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה.
 ==חסידים מפורסמים מדיסנא==
-* הרה"ח [[בנימין זאב]] (תקופת אדמו"ר הזקן).
+* הרב [[בנימין זאב]] - חי בתקופת [[אדמו"ר הזקן]].
+*הרב [[דובער משה דיסנר]] - מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה.
-*הרה"ח [[דובער משה דיסנר]] - מחסידי אדמו"ר הזקן, מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה.
+* ר' שלמה זלמן בער ב"ר צבי הירש דונחין מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומקושר לבנו אדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן נ"ע ומשולחו.
-*הרה"ח [[שילם קוראטין]] - משגיח בישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]].
+*הרב [[שילם קוראטין]] - כיהן כ[[משגיח]] בישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]].
-*הרה"ח [[איצ'ה דיסנר]] (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסידם של שלושה אדמו"רים: אדמו"ר הצמח-צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
+*הרב [[איצ'ה דיסנר]] (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסיד של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
-*הרה"ח [[ישראל נח בליניצקי]] - [[משפיע]], ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים ברינואה]].
+*הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - [[משפיע]], ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]].
-*הרה"ח [[מרדכי חפץ]] הי"ד - היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], מחשובי עסקני חב"ד בימי [[אדמו"ר הריי"צ]].
+*הרב [[מרדכי חפץ]] - שימש כ'[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], והיה מחשובי עסקני חב"ד בימי [[אדמו"ר הריי"צ]].
-*הרה"ח [[דוד הלמן]] - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]].
+*הרב [[דוד הלמן]] - מחשובי חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]].
-*הרה"ח [[ברוך יוסף קוזלינר]] מראשוני חסידי הרבי מוהר"ש והרבי הרש"ב והרבי מוהריי"צ.
+*הרב [[ברוך יוסף קוזלינר]] מראשוני חסידי [[אדמו"ר מוהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר מוהריי"צ]].
-*הרה"ח [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]].
+*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - מחשובי חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]].
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה לבנה]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30436&st=&pgnum=37 קהילת החסידים בעיירת דיסנא]''', [[אהלי ליובאוויטש (גליון)|אהלי ליובאוויטש]] גליון ב' עמוד 37.
+{{הערות שוליים}}
+{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}
 [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]