הר נוף (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:57, 5 באוגוסט 2024

שכונת הר נוף היא שכונה דתית - חרדית, הנמצאת במערב העיר ירושלים ומתגוררים בה כ-35,000 תושבים.

בשכונה גרים אלפי משפחות חרדים מכל הגוונים: ליטאים (רוב השכונה. דמות בולטת: ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך), ספרדים (התגורר בה בעבר הרב עובדיה יוסף וכן כמה חברי הכנסת מטעם תנועת ש"ס), דתיים לאומיים וחסידים (בשכונה מתגוררים האדמו"רים מבוסטון ומסאווארן, ועוד).

השכונה נמצאת על חורבות הכפר הערבי "דיר יאסין", שנכבש במהלך מלחמת העצמאות. כיום השכונה מאוכלסת ברוב חרדי ובו קהילת חב"ד.

קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קהילת חב"ד בשכונה נוסדה בשנת תשמ"ה על ידי חסידי חב"ד דוברי אנגלית שהתגוררו באזור. נכון לשנת תשע"ג מונה הקהילה כ-40 משפחות אנ"ש.

בשנת תשפ"א נפתח "מרכז לתורה וחסידות" בשם "בית מנחם" אשר מפעיל שיעורי תורה וחסידות, התוועדויות ופעילויות לאלפי תושבי השכונה הצמאים לדבר ה'. מידי ליל שישי מתקיים שיעור בספר התניא ע"י הרב יעקב גולדשמיד ראש ישיבת כפר חב"ד.

בית הכנסת החב"די[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת נמצא בבניין בו היה בעבר בית ספר לילדים ערביים^[1].

בית הכנסת נמצא בפינה הגובלת עם שלוש שכונות, הר נוף, גבעת שאול, וקריית משה. בתחילה מתפללי בית הכנסת היו תושבי שלושת השכונות, וכיום, עם התפתחות הקהילות יש בית כנסת חב"ד נפרד לכל שכונה.

בשנת תשמ"ו פרצו לבית הכנסת ערבים והציתו את שלושת ספרי התורה שהיו במקום, בעקבות כך שלח הרבי מכתב בו הוראות עבור חברי הקהילה:

כמובן לכל לראש - כל שצריך לעשות כע"פ שו"ע [= כעל-פי שולחן-ערוך] ומנהגי ישראל - בכיו"ב היל"ת [= בכיוצא בזה היֹה לא תהיה]
ולכן צ"ל [= צריך להיות] שאלת רבני ירות"ו [= ירושלים תבנה ותכונן] (הבקיאים גם במנהגים הנ"ל).
כל הדרוש בנוגע להעירייה, המשטרה, ביטוח וכו' ועוד ועיקר - להשתדל ככל האפשרי

שביום ההלוי' יתחילו לכתוב ס"ת בהביהכ"נ [= ספר-תורה בהבית הכנסת] (מה טוב בסמיכות ממש למקום ארון הקודש - על כל פנים [= על כל פנים] ההתחלה),

וכן ללמוד כתת תשב"ר [= תינוקות של בית רבן] שם - בשעות הרגילות ללימוד זה בירות"ו [בירושלים תבנה ותכונן], ועל מנת להמשיך עד לאחר ל' [= 30] יום (בימים שלומדים כיו"ב בירו' [= כיוצא בזה בירושלים] - מה שאין כן בש"ק [= מה שאין כן בשבת קודש] וכו')

יתפללו שם בכל יום - על כל פנים פ"א [= פעם אחת] ביום - עד לאחרי החגים הבעל"ט [= הבאים עלינו לטובה],

יביאו לשם ספרי קודש על כל פנים במספר קצת יותר ממספר אלה שחסרו על ידי [= על ידי] המאורע,

להוסיף קופסאות - צדקה בבית הכנסת, נוסף על

יסוד קרן גמ"ח [= גמילות חסדים] בהבית הכנסת ומה טוב נתינת גמ"ח הראשונה בפועל באותו היום [בהבית הכנסת]

להשתדל שבש"ק זה יתפללו שם גם ב"כ [= באי כח] עוד בית הכנסת שבירות"ו

להוסיף בשיעורי ש"ק זה שבבית הכנסת

סעודה הג' [= סעודה שלישית] ובאמירת דא"ח [= דברי אלוקים חיים. מאמר חסידות]. באם רגיל בלאה"כ [= בלאו הכי] - הוספה בזה

תקותי עפמרז"ל [= על פי מאמר רז"ל יגעת ומצאת - שימצאו אדם העורך ברית מילה בש"ק זה וישכנוהו לעשותו בביהכ"נ וישתתף הבית הכנסת בהוצאות הסעודה.

והשם יגדור פרצות כו', ומתאים לש"ק חזון במיוחד: תחזנה עינינו "בשובך לציון ברחמים" ב"ב, אכי"ר [= במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון].
ההוצאות דכהנ"ל - כל החסר יושלח מכאן בעזה"י [= בעזרת ה' יתברך].

שעות ספורות לאחר הוונדליזם ביקר במקום ראש העיר דאז, מר טדי קולק, לראות את מידת הנזק. כשראה את ספרי התורה הקרועים הבטיח לדאוג לספר תורה חדש לבית הכנסת. בסמיכות לחג השבועות שנה לאחר מכן הוכנס ספר התורה בהשתתפות מר טדי ורבה הראשי של ירושלים דאז, הרב קוליץ.

זמן קצר לאחר האירוע, קיבל הרב שטרן, רב בית הכנסת אז, הוראה מהרבי לקרב את מר קולק "כי יש לו פינה חמה בלב לחב"ד". עם זאת, התבקש שלא להודיע לו שזה בשם הרבי.

בשנת תש"ס נסתיימה כתיבת הספר תורה שנכתב על פי ההוראה של הרבי, והוכנס לבית הכנסת.

בשנת תשפ"ב נפתח ברחוב רוז'ין בשכונה בית הכנסת ובית המדרש 'בית מנחם - חב"ד'.

פעילות חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשטיבל המרכזי 'אמרי שפר' מתקיים פעם בשבוע שיעור בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מוסר ר' נפתלי צבי וויס.

בעבר (איזור שנת תש"נ ואילך) פעלה בבית הכנסת ישיבה לחוזרים בתשובה בשם 'תורת חיים'.

צבאות ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשכונה פועל סניף של צבאות ה', המארגן כינוסי ילדים בחגים ותהלוכת ל"ג בעומר, לעילוי נשמת הבחור משה גולן.

בבית הכנסת בית מנחם מקיים מידי שבת מסיבות שבת.

רבני קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעבר כיהן כרב הקהילה, הרב מרדכי שטרן, כיום בחוץ לארץ. אחריו התמנה הרב יעקב גולדשמיד, משגיח ור"מ בתומכי תמימים כפר חב"ד. כיום רב הקהילה הוא הרב נפתלי צבי וויס.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תגית 'הר נוף' באתר

הערות שוליים

↑ לפני שהערבים ברחו מהשכונה.

[1] לפני שהערבים ברחו מהשכונה.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-שכונת '''הר נוף''' ממוקמת במערב העיר ירושלים ומתגוררים בה כ-35,000 תושבים.
+[[קובץ:שכונת הר נוף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתי השכונה בשנת [[תשס"ז]]]]
+[[קובץ: הר נוף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס ילדים בהר נוף, בארגון [[צבאות ה']]]]
-== קהילת חב"ד ==
-קהילת חב"ד בשכונת הר נוף נוסדה בשנת [[תשמ"ה]] ע"י חסידי חב"ד דוברי אנגלית שהתגוררו באזור.
-בשנת [[תשמ"ו]] פרצו לבית הכנסת ערבים והציתו את שלושת ספרי התורה שהיו במקום, בעקבות כך שלח [[הרבי]] מכתב בו הוראות עבור חברי הקהילה. בין ההוראות שקיבלו היה לכתוב [[ספר תורה]], ואכן בשנת [[תש"ס]] נסתיימה כתיבת הספר והוכנסה לבית הכנסת.
-בשכונה פועל סניף של [[צבאות ה']].
+שכונת '''הר נוף''' היא [[שכונה]] [[יהדות|דתית]] - חרדית, הנמצאת במערב העיר [[ירושלים]] ומתגוררים בה כ-35,000 תושבים.
-רבני הקהילה בעבר:
+בשכונה גרים אלפי משפחות חרדים מכל הגוונים: ליטאים (רוב השכונה. דמות בולטת: ראב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[משה שטרנבוך]]), ספרדים (התגורר בה בעבר הרב [[עובדיה יוסף]] וכן כמה חברי [[הכנסת]] מטעם תנועת ש"ס), [[הציונות הדתית|דתיים לאומיים]] ו[[חסידים]] (בשכונה מתגוררים ה[[אדמו"ר]]ים מבוסטון ומסאווארן, ועוד).
-הרב [[מרדכי שטרן]] והרב [[יעקב גולדשמייט]].
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
+השכונה נמצאת על חורבות הכפר ה[[ערבים|ערבי]] "דיר יאסין", שנכבש במהלך מלחמת העצמאות. כיום השכונה מאוכלסת ברוב [[חרדי]] ובו קהילת [[חב"ד]].
+== קהילת חב"ד ==
+{{לעדכן}}
+קהילת חב"ד בשכונה נוסדה בשנת [[תשמ"ה]] על ידי [[חסידי חב"ד]] דוברי [[אנגלית]] שהתגוררו באזור.
+נכון לשנת [[תשע"ג]] מונה הקהילה כ-40 משפחות [[אנ"ש]].
+בשנת [[תשפ"א]] נפתח "מרכז לתורה וחסידות" בשם "בית מנחם" אשר מפעיל שיעורי תורה וחסידות, התוועדויות ופעילויות לאלפי תושבי השכונה הצמאים לדבר ה'. מידי ליל שישי מתקיים שיעור בספר [[התניא]] ע"י הרב [[יעקב גולדשמיד]] ראש ישיבת כפר חב"ד.
+== [[בית הכנסת]] החב"די ==
+[[בית הכנסת]] נמצא בבניין בו היה בעבר בית ספר לילדים [[ערביים]]{{הערה|לפני שהערבים ברחו מהשכונה.}}.
+בית הכנסת נמצא בפינה הגובלת עם שלוש שכונות, הר נוף, [[גבעת שאול]], ו[[קריית משה]]. בתחילה מתפללי [[בית הכנסת]] היו תושבי שלושת השכונות, וכיום, עם התפתחות הקהילות יש בית כנסת חב"ד נפרד לכל שכונה.
+בשנת [[תשמ"ו]] פרצו לבית הכנסת ערבים והציתו את שלושת [[ספר תורה|ספרי התורה]] שהיו במקום, בעקבות כך שלח [[הרבי]] מכתב בו הוראות עבור חברי הקהילה:
+[[קובץ:כתב יד קודש הר נוף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום [[כתב יד קודש]] מהמכתב]]
+{{ציטוט|תוכן=
+כמובן לכל לראש - כל שצריך לעשות כע"פ [[שו"ע]] [= כעל-פי שולחן-ערוך] ו[[מנהג ישראל|מנהגי ישראל]] - בכיו"ב היל"ת [= בכיוצא בזה היֹה לא תהיה]
+ולכן צ"ל [= צריך להיות] שאלת [[מרא דאתרא|רבני]] ירות"ו [= [[ירושלים]] תבנה ותכונן] (הבקיאים גם במנהגים הנ"ל).
+כל הדרוש בנוגע להעירייה, המשטרה, ביטוח וכו' ועוד ועיקר - להשתדל ככל האפשרי
+#שביום ההלוי' יתחילו לכתוב ס"ת בהביהכ"נ [= ספר-תורה בהבית הכנסת] (מה טוב בסמיכות ממש למקום [[ארון קודש|ארון הקודש]] - על כל פנים [= על כל פנים] ההתחלה),
+#וכן ללמוד כתת [[תשב"ר]] [= תינוקות של בית רבן] שם - בשעות הרגילות ללימוד זה בירות"ו [בירושלים תבנה ותכונן], ועל מנת להמשיך עד לאחר ל' [= 30] יום (בימים שלומדים כיו"ב בירו' [= כיוצא בזה בירושלים] - מה שאין כן בש"ק [= מה שאין כן ב[[שבת]] קודש] וכו')
+#יתפללו שם בכל יום - על כל פנים פ"א [= פעם אחת] ביום - עד לאחרי החגים הבעל"ט [= הבאים עלינו לטובה],
+#יביאו לשם ספרי קודש על כל פנים במספר קצת יותר ממספר אלה שחסרו על ידי [= על ידי] המאורע,
+#להוסיף קופסאות - [[צדקה]] בבית הכנסת, נוסף על
+#יסוד קרן גמ"ח [= גמילות חסדים] בהבית הכנסת ומה טוב נתינת גמ"ח הראשונה בפועל באותו היום [בהבית הכנסת]
+#להשתדל שבש"ק זה יתפללו שם גם ב"כ [= באי כח] עוד [[בית הכנסת]] שבירות"ו
+#להוסיף בשיעורי ש"ק זה שבבית הכנסת
+#[[סעודה שלישית|סעודה הג']] [= סעודה שלישית] ובאמירת [[דא"ח]] [= דברי אלוקים חיים. מאמר חסידות]. באם רגיל בלאה"כ [= בלאו הכי] - הוספה בזה
+# תקותי עפמרז"ל [= על פי מאמר [[רז"ל]] יגעת ומצאת - שימצאו אדם העורך [[ברית מילה]] בש"ק זה וישכנוהו לעשותו בביהכ"נ וישתתף הבית הכנסת בהוצאות הסעודה.
+והשם יגדור פרצות כו', ומתאים ל[[שבת חזון|ש"ק חזון]] במיוחד: תחזנה עינינו "בשובך לציון ברחמים" ב"ב, אכי"ר [= במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון].
+ההוצאות דכהנ"ל - כל החסר יושלח מכאן בעזה"י [= בעזרת ה' יתברך].
+}}
+שעות ספורות לאחר הוונדליזם ביקר במקום ראש העיר דאז, מר [[טדי קולק]], לראות את מידת הנזק. כשראה את ספרי התורה הקרועים הבטיח לדאוג לספר תורה חדש לבית הכנסת. בסמיכות ל[[חג השבועות]] שנה לאחר מכן הוכנס ספר התורה בהשתתפות מר טדי ורבה הראשי של [[ירושלים]] דאז, הרב קוליץ.
+זמן קצר לאחר האירוע, קיבל הרב שטרן, רב [[בית הכנסת]] אז, הוראה מהרבי לקרב את מר קולק {{ציטוטון|כי יש לו פינה חמה בלב לחב"ד}}. עם זאת, התבקש שלא להודיע לו שזה בשם הרבי.
+בשנת [[תש"ס]] נסתיימה כתיבת הספר תורה שנכתב על פי ההוראה של הרבי, והוכנס לבית הכנסת.
+בשנת [[תשפ"ב]] נפתח ברחוב רוז'ין בשכונה בית הכנסת ובית המדרש 'בית מנחם - חב"ד'.
+==פעילות חב"דית==
+בשטיבל המרכזי 'אמרי שפר' מתקיים פעם בשבוע שיעור ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מוסר ר' [[נפתלי צבי וויס]].
+בעבר (איזור שנת [[תש"נ]] ואילך) פעלה בבית הכנסת ישיבה לחוזרים בתשובה בשם 'תורת חיים'.
+=== צבאות ה' ===
+בשכונה פועל סניף של [[צבאות ה']], המארגן כינוסי ילדים ב[[חג]]ים ו[[תהלוכת ל"ג בעומר]], לעילוי נשמת הבחור [[משה גולן]].
+בבית הכנסת בית מנחם מקיים מידי [[שבת]] [[מסיבות שבת]].
+==רבני קהילת חב"ד==
+בעבר כיהן כרב הקהילה, הרב [[מרדכי שטרן]], כיום בחוץ לארץ. אחריו התמנה הרב [[יעקב גולדשמיד]], [[משגיח]] ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כיום רב הקהילה הוא הרב [[נפתלי צבי וויס]].
+==קישורים חיצוניים==
+'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8-%D7%A0%D7%95%D7%A3/ תגית 'הר נוף']''' באתר {{אינפו}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:שכונות בירושלים|הר נוף]]