י"ד בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{חודש ניסן}} '''י"ד בניסן''' הוא היום הארבעה עשר בחודש ניסן וערב חג הפסח. ביום זה שורפים את החמץ שנשאר …) |
אין תקציר עריכה |
||
| (45 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש ניסן}} | {{חודש ניסן}} | ||
'''י"ד בניסן''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש ניסן]] וערב [[חג הפסח]]. ביום זה שורפים את החמץ שנשאר בבית ונמצא | '''י"ד בניסן''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש ניסן]] וערב [[חג הפסח]]. ביום זה [[שריפת חמץ|שורפים את החמץ]] שנשאר בבית ונמצא ב[[בדיקת חמץ]] מאמש. ה[[תענית בכורות|בכורים מתענים]] ביום זה, כהודאה על הצלתם במצרים כאשר בכורי המצרים נהרגו במכת בכורות וה' פסח על בכורי ישראל. כיום נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה ([[ברית]], [[סיום מסכת]] וכדומה) ולסיים בכך את תעניתם. | ||
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, היו מקריבים ביום זה אחר הצהריים את [[קרבן פסח]]. | |||
נוהגים גם לאפות מצה בערב פסח אחר חצות ומצות אלו נקראים [[מצות מצוה]]. | |||
==ערב פסח== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ערב חג הפסח]], [[חלוקת המצות]]}} | |||
ערב פסח הוא יום חג, עוד מזמן [[גאולת מצרים]] אז הצטוו ישראל לשחוט את קרבן הפסח ביום זה לקראת היציאה ממצרים, והן בזמן [[בית המקדש]] כאשר יום זה היה חג בבית המקדש וכל ישראל היו צריכים כבר להיות נוכחים בירושלים ביום זה ושחטו את הפסח בשמחה גדולה תוך כדי קריאת ההלל ולא עסקו במלאכה, וכך גם לדורות. | |||
יום זה עמוס בדינים ומנהגים הקשורים עם הקרבת קרבן פסח ועם ההכנות לקראת החג כגון [[בדיקת חמץ|בדיקת]] ו[[ביעור חמץ]], [[תענית בכורות]], אפיית [[מצות מצווה]], ועוד. | |||
אצל רבותינו נשיאינו היה יום זה מהימים המיוחדים, והרבי נוהג לחלק ביום זה [[מצה שמורה]] אחרי מנחה כשהוא לבוש בגדי משי של שבת ויום טוב. | |||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ב'תמ"ח | *ב'תמ"ח – [[עם ישראל]] הקריב את [[קרבן הפסח]] לראשונה, ב[[מצרים]]. | ||
*ב'תמ"ט | *ב'תמ"ט – עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר. | ||
*ב'תפ"ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה ב[[ארץ ישראל]], בגלגל. | *ב'תפ"ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה ב[[ארץ ישראל]], בגלגל. | ||
*ג'ת"ד | *ג'ת"ד – החל צום שלשת ימים, בהמלצת [[אסתר המלכה]], לביטול את גזירת [[המן האגגי|המן]]. | ||
*[[ | *ד'תתצ"ה – רבי [[משה בן מימון]] (הרמב"ם), נולד. | ||
*[[תש"ג]] | *[[תש"ג]] – שרידי הגטו ורשה בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי. | ||
*[[תש"ל]] | *[[תר"ה]] – רבי [[אשר ישעיה מראפשיץ]], נפטר. | ||
*[[תשל"ה]] | *[[תרס"ה]] – רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ, נפטר. | ||
*[[תשס"ז]] | *[[תש"ל]] – רבי אברהם יפה'ן, ראש ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק, מחבר הספרים, 'המוסר והדעת', 'דרך איתן', נפטר. | ||
*[[תשל"ה]] – רבי אברהם שלמה כץ, אב"ד 'ייטב לב' ב[[בני ברק]] ומחבר הספר 'ארחות המשפטים', נפטר. | |||
*[[תשס"ז]] – רבי יוסף צבי דונר, אב"ד קלינינגראד (קניגסברג) ו[[לונדון]], נפטר. | |||
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]== | |||
*[[תשמ"א]] – הרבי ערך התוועדות מיוחדת כשעל השולחן היו רק בננות ומים, כיון ששבת חלה בערב פסח. | |||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | |||
*[[תרפ"ט]] – הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]], [[רב]] [[צבא]]י. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*[[ת"ש]] - הרה"ת המשפיע הרב [[אברהם ברוך פבזנר]],נפטר בגלות ונטמן בעיר קזיל ארדא. | |||
*[[תש"פ]] – הרב [[יהודה לייב גרונר]] מזכירו האישי של [[הרבי]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-12-42-41-הלכות-ערב-פסח-שחל-בשבת-תשפא.pdf הלכות ערב פסח שחל בשבת]''' {{PDF}} | |||
{{להיום יום|י"ד|ניסן}} | {{להיום יום|י"ד|ניסן}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד| | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יד]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:18, 17 באפריל 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"ד בניסן הוא היום הארבעה עשר בחודש ניסן וערב חג הפסח. ביום זה שורפים את החמץ שנשאר בבית ונמצא בבדיקת חמץ מאמש. הבכורים מתענים ביום זה, כהודאה על הצלתם במצרים כאשר בכורי המצרים נהרגו במכת בכורות וה' פסח על בכורי ישראל. כיום נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה (ברית, סיום מסכת וכדומה) ולסיים בכך את תעניתם. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים ביום זה אחר הצהריים את קרבן פסח.
נוהגים גם לאפות מצה בערב פסח אחר חצות ומצות אלו נקראים מצות מצוה.
ערב פסח[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ערב חג הפסח, חלוקת המצות |
ערב פסח הוא יום חג, עוד מזמן גאולת מצרים אז הצטוו ישראל לשחוט את קרבן הפסח ביום זה לקראת היציאה ממצרים, והן בזמן בית המקדש כאשר יום זה היה חג בבית המקדש וכל ישראל היו צריכים כבר להיות נוכחים בירושלים ביום זה ושחטו את הפסח בשמחה גדולה תוך כדי קריאת ההלל ולא עסקו במלאכה, וכך גם לדורות.
יום זה עמוס בדינים ומנהגים הקשורים עם הקרבת קרבן פסח ועם ההכנות לקראת החג כגון בדיקת וביעור חמץ, תענית בכורות, אפיית מצות מצווה, ועוד.
אצל רבותינו נשיאינו היה יום זה מהימים המיוחדים, והרבי נוהג לחלק ביום זה מצה שמורה אחרי מנחה כשהוא לבוש בגדי משי של שבת ויום טוב.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב'תמ"ח – עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במצרים.
- ב'תמ"ט – עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.
- ב'תפ"ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה בארץ ישראל, בגלגל.
- ג'ת"ד – החל צום שלשת ימים, בהמלצת אסתר המלכה, לביטול את גזירת המן.
- ד'תתצ"ה – רבי משה בן מימון (הרמב"ם), נולד.
- תש"ג – שרידי הגטו ורשה בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי.
- תר"ה – רבי אשר ישעיה מראפשיץ, נפטר.
- תרס"ה – רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ, נפטר.
- תש"ל – רבי אברהם יפה'ן, ראש ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק, מחבר הספרים, 'המוסר והדעת', 'דרך איתן', נפטר.
- תשל"ה – רבי אברהם שלמה כץ, אב"ד 'ייטב לב' בבני ברק ומחבר הספר 'ארחות המשפטים', נפטר.
- תשס"ז – רבי יוסף צבי דונר, אב"ד קלינינגראד (קניגסברג) ולונדון, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשמ"א – הרבי ערך התוועדות מיוחדת כשעל השולחן היו רק בננות ומים, כיון ששבת חלה בערב פסח.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרפ"ט – הרב יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד, רב צבאי.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ת"ש - הרה"ת המשפיע הרב אברהם ברוך פבזנר,נפטר בגלות ונטמן בעיר קזיל ארדא.
- תש"פ – הרב יהודה לייב גרונר מזכירו האישי של הרבי וחבר מערכת אוצר החסידים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מאיר אשכנזי, הלכות ערב פסח שחל בשבת
| הפתגם היומי - י"ד בניסן - מלוח היום יום |
|---|
| בבית רבינו נוהגים שלא לעשות את הרב למורשה, אלא למכור לו את החמץ ובערב קבלן.
באפית השמורה ערב פסח אחר חצות, היה אבי אדמו"ר נוכח, ואומר גם כן הלל, והיה מפסיק - גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפיה וכהאי גוונא. |