יהודה יהושע צדקה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (228 גרסאות ביניים של 80 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם= | |שם=הרב יהודה יהושע חיים צדקה | ||
|תמונה= | |תמונה=יהודה יהושע צדקה.JPG | ||
|כינוי=הרב יהודה | |כינוי=הרב צדקה, חכם יהודה, קול יהודה | ||
|תיאור=ראש ישיבת "פורת יוסף" | |תיאור=ראש ישיבת "פורת יוסף" | ||
|תאריך לידה=[[ג' בשבט]] [[תר"ע]] | |תאריך לידה=[[ג' בשבט]] [[תר"ע]] | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|תאריך פטירה=[[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]] | |תאריך פטירה=[[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]] | ||
|מקום פטירה=ירושלים | |מקום פטירה=ירושלים | ||
|מקום פעילות=ישיבת "פורת יוסף" | |מקום פעילות=ישיבת "פורת יוסף"{{הערה|בשכונת גאולה רחוב יוסף בן מתתיהו}} | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
|רבותיו=רבי [[עזרא עטייה]] | |רבותיו=רבי [[עזרא עטייה]]{{הערה|רבו המובהק}}, ועוד | ||
|תלמידיו=הרב [[מרדכי אליהו]] | |תלמידיו=הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול, ועוד. | ||
|חיבוריו="קול יהודה" | |חיבוריו="קול יהודה" | ||
|השתייכות= | |השתייכות= [[יהדות ספרד|ספרדים]] ועדות המזרח | ||
}} | }} | ||
הרב '''יהודה יהושע חיים צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר"ע]] - [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]]{{הערה|מוצאי שבת פרשת לך לך}}) היה מחבר הספר קול יהודה וראש ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה שב[[ירושלים]] וידיד [[הרבי]] ו[[חסידות חב"ד]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב יהודה יהושע צדקה נולד ביום [[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל "בן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים. | הרב יהודה יהושע חיים{{הערה|השם חיים נוסף לו לעת זקנותו כשהיה בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} צדקה נולד ביום [[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] בן שני לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל "בן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו{{הערה|ראה ספר וזאת ליהודה}}. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט. | בשנת [[תרצ"ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט. | ||
במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד. | במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד, עודד להקמת ת"תים רבים ביניהם תלמוד תורה ויאמר יצחק בירושלים{{הערה|בראשות הרב שאול אדרי}}. | ||
בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר | בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר{{הערה|בת הרב רבי מימון אסודרי - משב"ק בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים}}. מרת תמר נפטרה ביום [[י"ד באדר]] [[תשס"ז]]. | ||
הרב צדקה היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה. | הרב צדקה היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה. | ||
היה דבוק כל חייו ללא הפסקה בתורת ריש גלותא דבבל הבן איש חי מרן הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ושם תמיד את תורתו נגד עיניו. | |||
במוצאי [[שבת|שבת קודש]] יום [[י"ב בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]], נפטר. | |||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
[[קובץ:יהודה צדקה כותב אות בספר תורה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]]] | [[קובץ:יהודה צדקה כותב אות בספר תורה.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]]]] | ||
[[קובץ:יהודה צדקה נואם בכנס צבאות השם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב צדקה נואם בכנס לילדי [[צבאות השם]]]] | [[קובץ:יהודה צדקה נואם בכנס צבאות השם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב צדקה נואם בכנס לילדי [[צבאות השם]]]] | ||
[[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה | [[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה [[כסלו]] [[תשמ"ח]]]] | ||
[[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]] | [[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]] | ||
הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], בכינוסי [[ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}. | הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], בכינוסי [[ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}. | ||
הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון (בשנת [[תשמ"ה]]) כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד | הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון {{הערה|(בשנת [[תשמ"ה]])}} כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד הרמב"ם לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: {{ציטוטון|מאז ימי הרמב"ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה}}. הרב צדקה השתתף בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר "[[מקדש מלך]]" ע' 39.}}. | ||
בשנת [[תשמ"ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}. | בשנת [[תשמ"ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}. | ||
ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי (מ[[שמיני עצרת תשל"ח]]). במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה: | ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי {{הערה|(מ[[שמיני עצרת תשל"ח]])}}. במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה: | ||
{{ציטוטון|לכבוד הרבנים הגאונים וק"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.}} | {{ציטוטון|לכבוד הרבנים הגאונים וק"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.}} | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
{{ציטוטון|אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה".}} | {{ציטוטון|אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה".}} | ||
בשנת [[ | בשנת [[תנש"א]] כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}} כתב בין היתר: {{ציטוטון|מה נעמו אמרי קודש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלקוטי שיחות}}. בספרו "קול יהודה"{{הערה|[[פרשת ויצא]] דף קסח.}} מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה{{הערה|המשך הדברים שם: {{ציטוטון|כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל ה[[חלום]] הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח"ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת [[מאבני המקום]] אבנים קדושים של [[בית המקדש]] להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו. | ||
"ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.}}}} | "ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.}}}} | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
===הקדשות לרבי=== | ===הקדשות לרבי=== | ||
[[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו "קול יהודה" ששלח לרבי | [[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו "קול יהודה" ששלח לרבי בכ"ג [[אדר ב']] [[תשמ"ד]]]] | ||
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א}}. | לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א}}. | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
[[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']] | [[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']] | ||
נשא בזיווג ראשון לאשה את | נשא בזיווג ראשון לאשה את [[פהימה]] לבית [[בטאט]]. | ||
;בניו | ;בניו | ||
*הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא מקום אביו | *הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]]. | ||
*הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור. | *הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור. | ||
*הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "דורשי תורה" ב[[רמת גן]]. | *הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "דורשי תורה" ב[[רמת גן]]. | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
*הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים. | *הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים. | ||
בזיווג שני נשא לאשה את | בזיווג שני נשא לאשה את תמר לבית סודרי (בת רבי מיימון אסודרי משמש בקודש בישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]]). | ||
הרב יהודה צדקה התגורר שנים רבות בירושלים בסמיכות לשכונות [[שכונת מאה שערים]] ו[[שכונת גאולה]], בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים. | |||
בנו הרב משה צדקה מתגורר ברחוב שמואל הנביא שכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים ומוסר יום יום שיעורי תורה בבית הכנסת עובדיה צדקה בבנין בו גר. | |||
==ספרו== | ==ספרו== | ||
*"קול יהודה" - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש"ס]] ומאמרים. | *"קול יהודה" - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש"ס]] ומאמרים. | ||
*'''הגדה של פסח''' קול יהודה (במבוא). | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אלון בכות | *'''הגדה של פסח - קול יהודה''' עם מבוא (מהדורת חדד). | ||
*וזאת ליהודה (ב' חלקים) | *קונטרס '''אלון בכות''' - עם עובדות והנהגות. | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים | *'''האיר המזרח''' - ספר מאת ר' גדעון מאיר גילקרוב מירושלים. | ||
* | *'''וזאת ליהודה''' (ב' חלקים) - ספר מאת ר' אהרן סוראסקי. | ||
*ר' [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113–117. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://www.google.com/amp/s/www.kikar.co.il/amp/52140 אתר כיכר השבת תמונות נדירות מחייו של ראש הישיבה הרב יהודה צדקה 19 שנה למועד פטירתו]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{מיון רגיל:צדקה, יהושוע}} | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]] | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:48, 26 ביוני 2024
| הרב יהודה יהושע חיים צדקה | |
|---|---|
 ראש ישיבת "פורת יוסף" | |
| הרב צדקה, חכם יהודה, קול יהודה | |
| לידה | ג' בשבט תר"ע |
| ירושלים | |
| פטירה | י"ב בחשוון תשנ"ב |
| ירושלים | |
| מקום פעילות | ישיבת "פורת יוסף"[1] |
| השתייכות | ספרדים ועדות המזרח |
| רבותיו | רבי עזרא עטייה[2], ועוד |
| תלמידיו | הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הרב בן ציון אבא שאול, ועוד. |
| חיבוריו | "קול יהודה" |
הרב יהודה יהושע חיים צדקה (ג' בשבט תר"ע - י"ב בחשוון תשנ"ב[3]) היה מחבר הספר קול יהודה וראש ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה שבירושלים וידיד הרבי וחסידות חב"ד.
תולדות חייםעריכה
הרב יהודה יהושע חיים[4] צדקה נולד ביום ג' בשבט שנת תר"ע בירושלים בן שני לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל "בן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם "יהושע" הוסיפו לו על פי חלום של אמו[5]. בילדותו למד בתלמוד תורה "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים.
בשנת תרצ"ד התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.
במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת תרצ"ז מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת תש"ל מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הרב בן ציון אבא שאול ועוד, עודד להקמת ת"תים רבים ביניהם תלמוד תורה ויאמר יצחק בירושלים[6].
בשנת תשל"ט נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר[7]. מרת תמר נפטרה ביום י"ד באדר תשס"ז.
הרב צדקה היה גאון בנגלה ובנסתר, עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם עובד ה' בתפילה בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה. היה דבוק כל חייו ללא הפסקה בתורת ריש גלותא דבבל הבן איש חי מרן הרב יוסף חיים ושם תמיד את תורתו נגד עיניו. במוצאי שבת קודש יום י"ב בחשוון שנת תשנ"ב, נפטר.
קשריו עם הרביעריכה
הרב צדקה העריץ את הרבי כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "מיהו יהודי" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"[8]. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד בירושלים; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, בסיומי הרמב"ם, בכינוסי ל"ג בעומר לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי הליקוטי שיחות של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם[9].
הרב צדקה תמך בתקנת לימוד הרמב"ם של הרבי. לקראת סיום הרמב"ם הראשון [10] כתב: "חזקו ואמצו, זכות הרמב"ם תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד הרמב"ם לכלל ישראל". בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: "מאז ימי הרמב"ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה". הרב צדקה השתתף בסיום הרמב"ם בשנת תשמ"ו בירושלים[11].
בשנת תשמ"ו נערכה בעיר נתיבות חגיגת סיום ספר תורה לזכרו של רבי ישראל אבוחצירה. במהלך החגיגה אמר: "יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת".
בראש חודש כסלו שנת תשמ"ח נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי [12]. במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה:
"לכבוד הרבנים הגאונים וק"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה."
ביום ט"ו בכסלו שנת תשמ"ח נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב מנחם בן ציון וילהלם שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: "לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א". הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.
בשנת תשמ"ח, לאחר הסתלקות רעייתו של הרבי, מרת חיה מושקא שניאורסון, שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי: "כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה"ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה". ביום כ"ז בשבט שהיה ב"שבעה" לרבנית, נערך כינוס "הקהל" של רבני ארץ הקודש בירושלים, בו נאם הרב צדקה ואמר: "מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן."
מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי הרב וילהלם מכתב אל הרבי וכך כתב:
"אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ברוחניות ובגשמיות. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה"."
בשנת תנש"א כתב מאמר תורני עבור שבועון כפר חב"ד[13] כתב בין היתר: "מה נעמו אמרי קודש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלקוטי שיחות". בספרו "קול יהודה"[14] מציין לדברי הרבי וכותב: "עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה[15]"
ביום ו' בחשוון תשנ"ב נסע תלמידו-אחיינו, הרב מרדכי אליהו, אל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: "יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה".
הקדשות לרביעריכה
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א בניסן שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת תשמ"ב, שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: "לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א".
ביום כ"ג באדר ב' שנת תשמ"ד שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי:
"לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ"ק האדמו"ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט"א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו בפרשת ויצא. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה"."
בשנת תשמ"ט שלח שוב דברי תורה לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובהקדמה הוא כותב: "לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ"ז של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ"ק האדמו"ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ליראת שמים טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".
משפחתועריכה
נשא בזיווג ראשון לאשה את פהימה לבית בטאט.
- בניו
- הרב משה צדקה מירושלים - הבכור וממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף גאולה.
- הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של פרדס חנה - כרכור.
- הרב אליהו צדקה - ראש כולל "דורשי תורה" ברמת גן.
- הרב שאול צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.
- הרב שלמה צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.
- חתניו
- הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; "נעימות נצח" ו"חינוך ילדים" ועוד.
- הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש כולל בירושלים.
בזיווג שני נשא לאשה את תמר לבית סודרי (בת רבי מיימון אסודרי משמש בקודש בישיבת פורת יוסף בירושלים).
הרב יהודה צדקה התגורר שנים רבות בירושלים בסמיכות לשכונות שכונת מאה שערים ושכונת גאולה, בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים.
בנו הרב משה צדקה מתגורר ברחוב שמואל הנביא שכונת שמואל הנביא ירושלים ומוסר יום יום שיעורי תורה בבית הכנסת עובדיה צדקה בבנין בו גר.
ספרועריכה
- "קול יהודה" - דרושים על פרשות השבוע, חידושים על הש"ס ומאמרים.
- הגדה של פסח קול יהודה (במבוא).
לקריאה נוספתעריכה
- הגדה של פסח - קול יהודה עם מבוא (מהדורת חדד).
- קונטרס אלון בכות - עם עובדות והנהגות.
- האיר המזרח - ספר מאת ר' גדעון מאיר גילקרוב מירושלים.
- וזאת ליהודה (ב' חלקים) - ספר מאת ר' אהרן סוראסקי.
- ר' שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 113–117.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ בשכונת גאולה רחוב יוסף בן מתתיהו
- ↑ רבו המובהק
- ↑ מוצאי שבת פרשת לך לך
- ↑ השם חיים נוסף לו לעת זקנותו כשהיה בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים
- ↑ ראה ספר וזאת ליהודה
- ↑ בראשות הרב שאול אדרי
- ↑ בת הרב רבי מימון אסודרי - משב"ק בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים
- ↑ יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ושמואל אלעזר הלפרין.
- ↑ את הקונטרסים הביא לו הרב מנחם בן ציון וילהלם מירושלים.
- ↑ (בשנת תשמ"ה)
- ↑ נאומו הודפס בספר "מקדש מלך" ע' 39.
- ↑ (משמיני עצרת תשל"ח)
- ↑ גיליון מחודש אייר
- ↑ פרשת ויצא דף קסח.
- ↑ המשך הדברים שם: "כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל החלום הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח"ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת מאבני המקום אבנים קדושים של בית המקדש להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו. "ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה".