מנחם נחום מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ליסוע" ב־"לנסוע") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[אדמו"ר]] רבי '''מנחם נחום מ[[צ'רנוביל]]''' (נכתב ב[[אידיש]] '''טשערנאביל''') נולד בשנת [[ת"צ]] לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי [[אדם בעל שם]]. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור. | ה[[אדמו"ר]] רבי '''מנחם נחום מ[[צ'רנוביל]]''' (נכתב ב[[אידיש]] '''טשערנאביל''') נולד בשנת [[ה'ת"צ]] לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי [[אדם בעל שם]]. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
רבי נחום נולד בעיר [[גורינסק]], במדינת [[וואהלין]] שמערב [[אוקראינה]], בשנת [[ת"צ]], לאביו הרב צבי, בנו של רבי נחום גאון, הידוע כרבי [[אדם בעל שם]]. | רבי נחום נולד בעיר [[גורינסק]], במדינת [[וואהלין]] שמערב [[אוקראינה]], בשנת [[ה'ת"צ]], לאביו הרב צבי, בנו של רבי נחום גאון, הידוע כרבי [[אדם בעל שם]]. | ||
בהיותו אברך נמשך ל[[שיטת החסידות]] של ה[[בעל שם טוב]], ולאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו רבי [[דוב בער ממזריטש]]. לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על | בהיותו אברך נמשך ל[[שיטת החסידות]] של ה[[בעל שם טוב]], ולאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו רבי [[דוב בער ממזריטש]]. לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על הבעל שם טוב והחליט להגיע אליו ל[[שבת]]. לפני שהגיע, אמר הבעש"ט לרעייתו, הרבנית [[רחל לאה (אשת הבעל שם טוב)|רחל לאה]], שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית "הזהו גנב?", ענה לה הבעש"ט "גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את [[העולם הבא]] כולו". בביקור זה התרשם מאד מהבעש"ט ונהפך לחסיד מובהק שלו. | ||
===כהונתו ברבנות=== | ===כהונתו ברבנות=== | ||
לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]], הגיע ר' נחום ל[[המגיד ממזריטש]]. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ [[חסידות]], ולכן עוד בחיי רבו החל רבי נחום לנסוע לעיירות ב[[ואהלין]] לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמו"רות בעיר [[פראהאביטש]], ואחריה ב[[צ'רנוביל]]. רבים מה[[צדיקים]] בזמנו הסתופפו בצילו{{הערה|נכדו רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מ[[טשערקאס]] כותב שאצל סבו רבי נחום היה שולחן כבוד בצדיקים עטויי [[בגד|בגדי]] לבן.}} | לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]], הגיע ר' נחום ל[[המגיד ממזריטש]]. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ [[חסידות]], ולכן עוד בחיי רבו החל רבי נחום לנסוע לעיירות ב[[ואהלין]] לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמו"רות בעיר [[פראהאביטש]], ואחריה ב[[צ'רנוביל]]. רבים מה[[צדיקים]] בזמנו הסתופפו בצילו{{הערה|נכדו רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מ[[טשערקאס]] כותב שאצל סבו רבי נחום היה שולחן כבוד בצדיקים עטויי [[בגד|בגדי]] לבן.}}. | ||
נפטר ב[[י"א חשוון]] [[ה'תקנ"ח]], ונטמן בעיר [[צ'רנוביל]]. | נפטר ב[[י"א חשוון]] [[ה'תקנ"ח]], ונטמן בעיר [[צ'רנוביל]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== עם [[אדמו"ר הזקן]] == | == עם [[אדמו"ר הזקן]] == | ||
על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם | על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם אדמו"ר הזקן שישב פעם עם החברייא קדישא ב[[מזריטש]] והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמו"ר הזקן לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל אימה גם ממרחק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35561&st=&pgnum=136 קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון [[אהבת ישראל]] שעל ידי חסידות ויז'ניץ] - בני ברק, [[תשנ"ג]].}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' [[לייב הכהן]]{{הערה|1=מסיפורי ה[[משפיע]] ר"ש גרונם - 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.}}. | [[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' [[לייב הכהן]]{{הערה|1=מסיפורי ה[[משפיע]] ר"ש גרונם - 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|1=ספר [[היום יום]]}}: אבי [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא". | [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|1=ספר [[היום יום]] טו תמוז.}}: אבי [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא". | ||
[[אדמו"ר הזקן]] ציווה לקרא לנכדו, בן בנו [[אדמו"ר האמצעי]] [[מנחם נחום]] ע"ש חברו. | [[אדמו"ר הזקן]] ציווה לקרא לנכדו, בן בנו [[אדמו"ר האמצעי]] [[מנחם נחום]] ע"ש חברו. | ||
== | == שידוך נכדו עם נכדת [[האדמו"ר האמצעי]] == | ||
החסיד ר' [[יצחק הורביץ]] סיפר כי [[המגיד ממזריטש]] אמר פעם לתלמידיו כי [[מלך המשיח]] יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי מנחם נחום מצ'רנוביל), או מצאצאיו צעיר תלמידיו ([[אדמו"ר הזקן]]). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] בן בנו רבי [[מרדכי מצ'רנוביל|מרדכי]], נשא לאשה את [[דבורה לאה טברסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]] בתו של [[האדמו"ר האמצעי]] ונכדתו של | החסיד ר' [[יצחק הורביץ]] סיפר כי [[המגיד ממזריטש]] אמר פעם לתלמידיו כי [[מלך המשיח]] יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי מנחם נחום מצ'רנוביל), או מצאצאיו צעיר תלמידיו ([[אדמו"ר הזקן]]). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] בן בנו רבי [[מרדכי מצ'רנוביל|מרדכי]], נשא לאשה את [[דבורה לאה טברסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]] בתו של [[האדמו"ר האמצעי]] ונכדתו של אדמו"ר הזקן. | ||
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת [[אדמו"ר המהר"ש]] | בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=92&hilite= אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו].}}. | ||
==ניגוניו== | |||
*ניגון לנטילת לולב של רבי [[נחום מצ'רנוביל]] - מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 008 Nianua Lulav, R Nachum Mitchernobyl.mp3}}. | |||
*[[ניגון שמחה]] של רבי [[נחום מצ'רנוביל]] - מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 009 Simchah, R Nachum Mitchernobyl.mp3}}. | |||
ניגונים אלו הם ניגונים ח' - ט' בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
*[http://chabadlibrarybooks.com/24871 מאור עיניים על התורה] | *[http://chabadlibrarybooks.com/24871 מאור עיניים על התורה]. | ||
*[http://chabadlibrarybooks.com/24843 ישמח לב על אגדות הש"ס] | *[http://chabadlibrarybooks.com/24843 ישמח לב על אגדות הש"ס]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[מרדכי מצ'רנוביל]] | *בנו, ר' [[מרדכי מצ'רנוביל]]. | ||
*בנו, ר' משה. | |||
*חתן חתנו, הרב [[שלום שכנא מפרוביטש]] | |||
== לקריאה נוספת == | |||
*השידוך המופלא בעריסה, תשורה משמחת נישואין, הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], [[ר"ח]] [[כסלו]] [[תש"פ]]. | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*מכתב מ[[אדמו"ר הזקן]] לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות [[ארץ ישראל]] - [ | *מכתב מ[[אדמו"ר הזקן]] לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות [[ארץ ישראל]] - [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58792&st=&pgnum=203 אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמ' קכ"ג]. | ||
*[ | *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=172&hilite= סיפור מרבי מנחם נחום, אגרות הריי"צ עמ' קלה (172)]. | ||
*[ | *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=503&hilite= סיפור מ[[אדמו"ר הזקן]] עם רבי מנחם נחום, אגרות הריי"צ חלק ד' עמ' תס"ו (503)]. | ||
*מכתב לרבי יוחנן מטולנא אודות הדפסת הסה"ק מאור עיניים [ | *מכתב לרבי יוחנן מטולנא אודות הדפסת הסה"ק מאור עיניים [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=452&hilite= אגרות הריי"צ חלק י"ג עמ' תלג]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
| שורה 46: | שורה 58: | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]] | [[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]] | ||
[[קטגוריה:משפחת המגיד]] | [[קטגוריה:משפחת המגיד]] | ||
[[קטגוריה:מגידים]] | [[קטגוריה:מגידים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:37, 14 במאי 2024
האדמו"ר רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (נכתב באידיש טשערנאביל) נולד בשנת ה'ת"צ לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי אדם בעל שם. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי נחום נולד בעיר גורינסק, במדינת וואהלין שמערב אוקראינה, בשנת ה'ת"צ, לאביו הרב צבי, בנו של רבי נחום גאון, הידוע כרבי אדם בעל שם.
בהיותו אברך נמשך לשיטת החסידות של הבעל שם טוב, ולאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו רבי דוב בער ממזריטש. לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על הבעל שם טוב והחליט להגיע אליו לשבת. לפני שהגיע, אמר הבעש"ט לרעייתו, הרבנית רחל לאה, שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית "הזהו גנב?", ענה לה הבעש"ט "גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את העולם הבא כולו". בביקור זה התרשם מאד מהבעש"ט ונהפך לחסיד מובהק שלו.
כהונתו ברבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירת הבעל שם טוב, הגיע ר' נחום להמגיד ממזריטש. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ חסידות, ולכן עוד בחיי רבו החל רבי נחום לנסוע לעיירות בואהלין לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמו"רות בעיר פראהאביטש, ואחריה בצ'רנוביל. רבים מהצדיקים בזמנו הסתופפו בצילו[1].
נפטר בי"א חשוון ה'תקנ"ח, ונטמן בעיר צ'רנוביל.
עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם אדמו"ר הזקן שישב פעם עם החברייא קדישא במזריטש והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמו"ר הזקן לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל אימה גם ממרחק[2].
אדמו"ר הזקן אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, לר' נחום, ולר' לייב הכהן[3].
אדמו"ר הריי"צ כותב[4]: אבי אדמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".
אדמו"ר הזקן ציווה לקרא לנכדו, בן בנו אדמו"ר האמצעי מנחם נחום ע"ש חברו.
שידוך נכדו עם נכדת האדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
החסיד ר' יצחק הורביץ סיפר כי המגיד ממזריטש אמר פעם לתלמידיו כי מלך המשיח יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי מנחם נחום מצ'רנוביל), או מצאצאיו צעיר תלמידיו (אדמו"ר הזקן). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי יעקב ישראל מטשרקאס בן בנו רבי מרדכי, נשא לאשה את דבורה לאה בתו של האדמו"ר האמצעי ונכדתו של אדמו"ר הזקן.
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת אדמו"ר הרש"ב ואם אדמו"ר הריי"צ.
בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר המהר"ש[5].
ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניגון לנטילת לולב של רבי נחום מצ'רנוביל - מפי ר' דוד הורביץ - להאזנה (מידע · עזרה).
- ניגון שמחה של רבי נחום מצ'רנוביל - מפי ר' דוד הורביץ - להאזנה (מידע · עזרה).
ניגונים אלו הם ניגונים ח' - ט' בפרוייקט מסורת הניגונים.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' מרדכי מצ'רנוביל.
- בנו, ר' משה.
- חתן חתנו, הרב שלום שכנא מפרוביטש
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השידוך המופלא בעריסה, תשורה משמחת נישואין, הרב שלום דובער הלוי וולפא, ר"ח כסלו תש"פ.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתב מאדמו"ר הזקן לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות ארץ ישראל - אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמ' קכ"ג.
- סיפור מרבי מנחם נחום, אגרות הריי"צ עמ' קלה (172).
- סיפור מאדמו"ר הזקן עם רבי מנחם נחום, אגרות הריי"צ חלק ד' עמ' תס"ו (503).
- מכתב לרבי יוחנן מטולנא אודות הדפסת הסה"ק מאור עיניים אגרות הריי"צ חלק י"ג עמ' תלג.
הערות שוליים
- ↑ נכדו רבי יעקב ישראל טברסקי מטשערקאס כותב שאצל סבו רבי נחום היה שולחן כבוד בצדיקים עטויי בגדי לבן.
- ↑ קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון אהבת ישראל שעל ידי חסידות ויז'ניץ - בני ברק, תשנ"ג.
- ↑ מסיפורי המשפיע ר"ש גרונם - 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.
- ↑ ספר היום יום טו תמוז.
- ↑ אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |