תורת הקבלה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(עריכה, הרחבה)
מ (מילה חסרה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד עריכה חזותית
 
(51 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=תורת הסוד|אחר=תורת ומצוות הנביאים|ראו=דברי קבלה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=תורת הסוד|אחר=תורת ומצוות הנביאים|ראו=דברי קבלה}}
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של [[עשר הספירות]], ממושגי היסוד בקבלה]]
ה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה, ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הנסתר''' או '''פנימיות התורה'''. תורת הקבלה עוסקת ביחס שבין [[הקב"ה]] לעולם, ב[[סדר השתלשלות]] ה[[עולמות]] הרוחניים, ה[[ספירות]] וה[[מלאכים]], וכן מפרשת את משמעותם הפנימית של פסוקי התורה ושל ה[[מצוות]]. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים. בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות, מנהגים ובנוסח התפילה של רוב חוגי היהדות, וכן על [[תנועת החסידות|תנועת]] ו[[תורת החסידות]], ספרות המוסר ועוד.
ה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה, ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הנסתר''' או '''פנימיות התורה'''. תורת הקבלה עוסקת ביחס שבין [[הקב"ה]] לעולם, ב[[סדר השתלשלות]] ה[[עולמות]] הרוחניים, ה[[ספירות]] וה[[מלאכים]], וכן מפרשת את משמעותם הפנימית של פסוקי התורה ושל ה[[מצוות]]. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים. בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות, מנהגים ובנוסח התפילה של רוב חוגי היהדות, וכן על [[תנועת החסידות|תנועת]] ו[[תורת החסידות]], ספרות המוסר ועוד.


שורה 7: שורה 9:


== תולדות תורת הקבלה ==
== תולדות תורת הקבלה ==
במשך הדורות עברה תורת הקבלה, כשמה, בקבלה איש מפי איש. רבים מגדולי ישראל ידעו אותה, אם כי לא על כולם ידוע לנו, שכן העיסוק בענינים אלו נשמר בחשאי. הספר הראשון הידוע לנו בתורת הקבלה הוא [[ספר יצירה]], המיוחס ל[[אברהם אבינו]] (אם כי ייתכן שהועלה על הכתב בדורות מאוחרים יותר). בין ה[[נביאים]] ישנן נבואות המתארות את כבוד ה' ושייכות לחלק הסוד שבתורה, בספרי הנביאים [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}} ו[[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}}, ונקראות בשם [[מעשה מרכבה]]. [[חז"ל]] הטילו הגבלות חמורות על העיסוק בסודות אלו, וגם בין ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] לא כולם עסקו בהם{{הערה|ראה חגיגה יג, א ואילך.}}.
במשך הדורות עברה תורת הקבלה, כשמה, בקבלה איש מפי איש. רבים מגדולי ישראל ידעו אותה, אם כי לא על כולם ידוע לנו, שכן העיסוק בענינים אלו נשמר בחשאי. הספר הראשון הידוע לנו בתורת הקבלה הוא [[ספר יצירה]], המיוחס ל[[אברהם אבינו]] (אם כי ייתכן שהועלה על הכתב בדורות מאוחרים יותר). בין ה[[נביאים]] ישנן נבואות המתארות את כבוד ה' ושייכות לחלק הסוד שבתורה, בספרי הנביאים [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}} ו[[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}}, ונקראות בשם [[מעשה מרכבה]]. [[חז"ל]] הטילו הגבלות חמורות על העיסוק בסודות אלו, וגם בין ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] לא כולם עסקו בהם{{הערה|שם=חגיגה|ראה חגיגה יג, א ואילך.}}.


===בתקופת התנאים===
===בתקופת התנאים===
שורה 13: שורה 15:


===בתקופת הראשונים===
===בתקופת הראשונים===
בסוף תקופת [[הגאונים]] ידוע על רבי [[אהרון שבן שמואל הנשיא]], מחכמי [[בבל]] שהיגר ל[[איטליה]], והעביר את תורת הסוד לאיטליה. רבי [[משה בן קלונימוס]] קיבל ממנו את סודות הקבלה, ולאחר שמשפחתו, משפחת קלונימוס, עברה מאיטליה ל[[אשכנז]] - נוצרה מסורת של העברת תורת הסוד בין חכמי אשכנז, עד לרבי [[שמואל החסיד]] ובנו [[יהודה החסיד]], וכן רבי [[אלעזר מגרמייזא]] בעל "הרוקח", שהקימו חוג "חסידים" שעסקו בתורה זו (מכונים כיום "חסידי אשכנז"{{הערה|כדי להבדיל בינם ובין [[תנועת החסידות]].}}){{הערה|1=על השתלשלות תורת הקבלה והגעתה לאשכנז העיד רבי אלעזר מגרמייזא במכתבו, נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7171&pgnum=51 מצרף לחכמה].}}.
בסוף תקופת [[הגאונים]] ידוע על רבי אהרון בן שמואל הנשיא, מחכמי [[בבל]] שהיגר ל[[איטליה]], והעביר את תורת הסוד לאיטליה. רבי משה בן קלונימוס קיבל ממנו את סודות הקבלה, ולאחר שמשפחתו, משפחת קלונימוס, עברה מאיטליה לאשכנז - נוצרה מסורת של העברת תורת הסוד בין חכמי אשכנז, עד לרבי שמואל החסיד ובנו [[יהודה החסיד]], וכן רבי אלעזר מגרמייזא בעל "הרוקח", שהקימו חוג "חסידים" שעסקו בתורה זו (מכונים כיום "חסידי אשכנז"{{הערה|כדי להבדיל בינם ובין [[תנועת החסידות]].}}){{הערה|1=על השתלשלות תורת הקבלה והגעתה לאשכנז העיד רבי אלעזר מגרמייזא במכתבו, נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7171&pgnum=51 מצרף לחכמה].}}.


חוג נוסף של מקובלים בתקופת הראשונים היה ב[[פרובנס]]. ביניהם מפורסם רבי [[אברהם בן דוד מפושקירה]] (הראב"ד בעל ההשגות), שהעביר את תורה זו לבנו המקובל רבי [[יצחק סגי נהור]]. דרך רבי יצחק, שעבר ל[[ספרד]], עברה תורת הקבלה גם לשם, ורבים מגדולי ספרד עסקו בחכמה זו. המפורסם שבהם היה [[הרמב"ן]]{{הערה|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}, וכן [[רבינו בחיי בן אשר]], רבי [[פרץ הכהן]] מחבר "מערכת האלקות", ה[[רשב"א]] ועוד.
חוג נוסף של מקובלים בתקופת הראשונים היה בפרובנס. ביניהם מפורסם רבי [[אברהם בן דוד מפושקירה]] (הראב"ד בעל ההשגות), שהעביר את תורה זו לבנו המקובל רבי יצחק. דרך רבי יצחק, שעבר לספרד, עברה תורת הקבלה גם לשם, ורבים מגדולי ספרד עסקו בחכמה זו. המפורסם שבהם היה [[הרמב"ן]]{{הערה|שם=רחו|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}, וכן רבינו בחיי בן אשר, רבי פרץ הכהן מחבר "מערכת האלקות", ה[[רשב"א]] ועוד.


[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], ש[[הרמב"ם]] היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת (אפילו ברמז, כמו [[רש"י]]), הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז{{הערה|1=[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ש"ת [לה"ק] עמוד מז. וראה בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם.}}.
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], ש[[הרמב"ם]] היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת (אפילו ברמז, כמו [[רש"י]]), הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז{{הערה|1=[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ש"ת [לה"ק] עמוד מז. וראה בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם.}}.


=== מקובלי צפת ===
=== מקובלי צפת ===
תורת הקבלה זכתה לעיסוק נרחב בין חכמי [[צפת]] בתקופת המאה הרביעית של האלף השישי (ה'ש). בין המפורסמים שבהם היו רבי [[משה אלשיך]], רבי [[שלמה אלקבץ]] וה[[רדב"ז]]. באותה תקופה חי ופעל רבי [[משה קורדובירו]] שלימד תלמידים רבים את תורת הקבלה, ושיטתו בקבלה, שהופיעה בעיקר בספרו הגדול [[פרדס רמונים]], התקבלה על המקובלים והשפיעה רבות על הקבלה עד היום.
[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברותיהם של גדולי המקובלים ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]]: [[האר"י הקדוש]] רבי יצחק לוריא, רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']]
 
תורת הקבלה זכתה לעיסוק נרחב בין חכמי [[צפת]] בתקופת המאה הרביעית של האלף השישי (ה'ש). בין המפורסמים שבהם היו רבי [[משה אלשיך]], רבי [[שלמה אלקבץ]] וה[[רדב"ז]]. באותה תקופה חי ופעל רבי [[משה קורדובירו]], הרמ"ק, שלימד תלמידים רבים את תורת הקבלה. בספרו הגדול [[פרדס רמונים]] סידר את שיטות המקובלים קודם זמנו, סיכם והכריע ביניהם, ופרש את שיטתו בקבלה.
 
ההשפעה הגדולה ביותר על השתלשלות הקבלה הייתה לרבי [[יצחק לוריא]], האר"י, שעלה מ[[מצרים]] לצפת בשנת ה'ש"ל ובמשך השנתיים שעד הסתלקותו בשנת ה'של"ב העמיד חבורת תלמידים (שנקראו "גורי האר"י") להם העביר את סודותיו. אחרי הסתלקותו ערך וסידר את תורתו גדול תלמידיו, רבי [[חיים ויטאל]], שהוא הכותב העיקרי של [[כתבי האריז"ל]]. שיטת האר"י בקבלה התפשטה בכל תפוצות ישראל והפכה לשיטה המרכזית בקבלה עד היום, הן בין המקובלים הספרדים, הן הליטאים והן החסידים.
 
על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.
 
==לימוד הקבלה==
[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר '[[פרי עץ חיים]]' מכתבי האר"י, [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]]
 
שונה הוא לימוד תורת הקבלה מלימוד [[תורת הנגלה]], שכן בלימוד הנגלה הלימוד הוא באופן שהאדם [[השגת המהות|מבין את מהותם]] של הדברים שלומד, אך בלימוד הקבלה הוא [[ידיעת המציאות|יודע רק על מציאותם]] של הענינים הנלמדים, אך אינו מבין את מהותם. מסיבה זו דומה לימוד הקבלה ללימוד [[מקרא]], שגם בו ניתן ללמוד מבלי הבנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5a.htm לקוטי תורה ויקרא ה, א] ואילך.}}.
 
אך להלכה נפסק{{הערה|הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ב ס"א.}} שלימוד הקבלה נחשב כחלק מלימוד ה[[גמרא]], כלומר, לימוד הכולל הבנה והשגה מושלמת. הסיבה לכך היא שישנם שני אופנים בלימוד הקבלה: כאשר לומד רק את נקודות הענינים בתמציתיות, או כאשר לומד את הענינים בהרחבה ובביאור. הלימוד באופן הראשון דומה ללימוד המקרא, והשני ללימוד הגמרא{{הערה|1=[אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. ובאריכות - ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/8/4/index.htm לקוטי שיחות חלק ל', שיחת י"ט כסלו (ע' 170 ואילך)]. ושם גם מקשר את שני האופנים הנ"ל לשני ההסברים (דלהלן) על גילוי החסידות בדורות האחרונים.}}.
 
===הגבלות על לימוד הקבלה===
בדברי חז"ל ישנן הגבלות על לימוד פנימיות התורה{{הערה|שם=חגיגה}}, והגבלות אלו נפסקו להלכה ברמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה יב, פרק ד הלכה יא ואילך.}} - שאין מלמדים את סודות התורה אלא למי שכבר למד הרבה ב[[נגלה]], ויש בו מספיק חכמה לקלוט את הסודות. עם זאת, הגבלות אלו אין כוונתן לומר שחלק הסוד שבתורה הוא עצמו חלק שאסור ללימוד; האיסור הוא רק על אנשים שמפני קוצר דעתם אינם יכולים ללמדו. אך חלק זה מצד עצמו הוא אחד מחלקי התורה ומצווים ללמדו בדיוק כמו כל חלק אחר{{הערה|1=כפי פסק ההלכה בהלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן (פ"א ס"ד) - "כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע . . הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות". ראה באריכות לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}.
 
זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה|שם=רחו}}.
 
זהירות נוספת היא שלא לעסוק ב[[קבלה מעשית]], [[אדמוה"ז]] התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת [[מלאכים]] בשביל כוח על טבעי, מכיוון שאין בזה תועלת ל[[עבודת ה']], [[אדמוה"ז]] אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע [[מלאכים]]{{הערה|[https://www.toratchabad.com/אוצר-בתיק-החקירה תיק החקירה אות י"ז].}}.
 
הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף הורה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית{{הערה|[https://www.igrot.com/answer/15/64 אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד].}}
 
== הקבלה והחסידות ==
[[תורת החסידות]], שהתגלתה על ידי [[הבעל שם טוב]], כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה. רבים ממנהגי החסידות מבוססים על הקבלה, וכן נוסח התפילה החסידי הוא עפ"י [[נוסח האריז"ל]].
 
במאמריו של ה[[בעש"ט]] מובא רבות מקבלה ובפרט מ[[כתבי האריז"ל]].


ההשפעה הגדולה ביותר על השתלשלות הקבלה היתה לרבי [[יצחק לוריא]], האר"י, שעלה מ[[מצרים]] לצפת בשנת ה'ש"ל ובמשך השנתיים שעד הסתלקותו בשנת ה'של"ב העמיד חבורת תלמידים (שנקראו "גורי האר"י") להם העביר את סודותיו. אחרי הסתלקותו ערך וסידר את תורתו גדול תלמידיו, רבי [[חיים ויטאל]], שהוא הכותב העיקרי של [[כתבי האריז"ל]]. שיטת האר"י בקבלה התפשטה בכל תפוצות ישראל והפכה לשיטה המרכזית בקבלה עד היום, הן בין המקובלים הספרדים, הן הליטאים והן החסידים.  
מאמריו של [[אדמו"ר הזקן]] בנויים ברובם על דרך הפשט, ומעט מתורת הקבלה (מתוך תורת הקבלה המצוייה בספרים), המעט המופיע במאמריו הם דברים המובנים למי שלמד קצת בספרי הקבלה, ומטרת הבאתם במאמרים היא כדי להוסיף [[אהבה ויראה]] ללומד{{הערה|תיק החקירה אות ט"ז}}.


== ההתנגדות לחסידות בעקבות הקבלה ==
לעומת זאת במאמריו של [[אדמו"ר האמצעי]] תורת הקבלה לא מובאת כלל{{הערה|מפי אדמו"ר הרש"ב, [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון#רשימת ענינים וסיפורים|רשימת עניינים וסיפורים - רב"ש]] ע' ט"ז.}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[התנגדות לחסידות]]}}
עם תחילת הפצת תורת החסידות בקרב ההמון, על ידי ה[[בעל שם טוב]] החלה התנגדות אליה. אחת הסיבות היתה הטענה שהחסידות הינה קבלה, אותה אסור ללמד אלא ליחידי סגולה.


התשובה לטענה זו היא אשר החסידות איננה קבלה, אשר בעיקר מתעסקת בחלק העיוני בלבד של פנימיות התורה, אלא החסידות הינה בעיקר דרך והוראה בעבודת ה'.
כששיבח [[אדמו"ר המהר"ש]] את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] התבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור בקבלה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}.


בין השאר התנגדו גם כן באופן פרטי ל[[בעל שם טוב]] עקב עשיית המופתים והניסים שחולל, בטענה שהוא עושה זאת באמצעות שימוש בשמות והשבעת מלאכים. גם על זה התשובה היתה שיכולתו של [[הבעל שם טוב]] וצדיקים בכלל שורשה בכוחם בעבודת ה', ולא בשימוש בהשבעות ושמות, על אף שגם בהם היו בקיאים.
בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב [[צבי הירש פוגלמן]] לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק עם מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}.


== לימוד הקבלה לפי שיטת תורת החסידות ==
אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שענינה של החסידות היא [[ידיעת אלוקות]] והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות]]ו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}.
שונה היא לימוד תורת הקבלה מתורת הנגלה; שבלימוד רזין דאורייתא אינו משיג רק המציאות מ[[סדר ההשתלשלות]] ולא המהות. א"כ אינו דומה ל[[משנה]] ו[[תלמוד]] שמשיג מהות חכמתו יתברך, ובלימוד ההשתלשלות אינו משיג כלל מהות חכמה זו מהו בחינת [[אופנים]] ו[[חיות]] ו[[שרפים]] וכל שכן למעלה יותר כו'. אלא רק ידיעת המציאות. ואעפ"כ דבר גדול הוא מאד כיון דא"א להיות בזה השגת המהות. וה"ז כמו שבמקרא אע"פ שא"א להיות ההשגה בבחינת חכמה כיון ששרשה למעלה מהחכמה{{הערה|ליקוטי תורה ויקרא ה,ג}}.
===ביסוס תורת החסידות על תורת הקבלה===
תורת החסידות גילתה שהגיעה העת ללמד את יסודות תורת הקבלה לכל העם, ולא רק ליחידי סגולה כפי שהיה עד אז.


על פי ההלכה אין ללמוד קבלה אלא "מי שנתמלא כריסו [[לחם]] ו[[בשר]] ולחם ו[[בשר]] הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות", אולם כבר נפסק לפועל שבזמננו [[עקבתא דמשיחא]] "מצוה לגלות זאת החכמה". יתירה מזו, נאמר שמי שאינו לומד פנימיות התורה סופו ליהפך לאפיקורוס. הסיבה לכך היא מצד שני עניינים. א', משום ירידת הדורות, שנהיה צורך ללימוד קבלה לכולם. ב', מצד ההתקרבות לזמן ביאת המשיח שאז יהיה "ומלאה הארץ דעה את ה'", ולכן יש מעין ובדוגמה לחזה כבר בזמן ה[[גלות]], אם כי הרבי סבר כי בלימוד [[תורת החסידות]] יוצאים גם ידי חובת לימוד תורת הקבלה. עם זאת [[תורת החסידות]] אינה סבורה כי יש להשקיע בלימוד הקבלה עצמה, שהיא עדיין נשארה עד היום לימוד שלא כל אחד יכול לגשת אליו ללא הכנה מתאימה, אלא היא מלמדת יסודות ממנה ומפרשת אותם בצורה שכל אחד יכול להבינם, ומבלי לטעות חלילה בנושאים העדינים המוזכרים, אשר טעות בהבנה בהם עלולה לגרום לסטיה חמורה מהאמונה הטהורה.
מסיבה זו עוסקת החסידות גם בענינים נעלים יותר מאלו שבקבלה. כדברי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר הרב [[אברהם משולם זלמן לנדא|זלמן מקורניץ]] ביקש ממנו לומר חסידות על ספר [[עץ חיים]]: "זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך ה' עוסקים בלמעלה למעלה מזה"{{הערה|1=פתגם זה חזר הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לפני [[אדמו"ר הרש"ב]], בשם הרב [[אברהם מז'עמבין]] ששמע מסבו הרב זלמן מקורניץ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=321&hilite= שיחת י"ט כסלו תרס"ט בספר השיחות תורת שלום]).}}. כמו כן, כאשר היה מתחיל לומר חסידות, היה אדמו"ר הזקן נוהג לומר: "קבלה היא שמות וגילויים [של הקב"ה], אבל חסידות היא "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות]]"{{הערה|1=[[אדמו"ר המהר"ש]], [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=460&hilite= סה"מ תרל"ח ע' תנב]. אדמו"ר הרש"ב, בשיחת י"ט כסלו הנ"ל; וכן ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=294 שיחת ז' תמוז תרס"ג].}}.


תורת החסידות גם הביאה את היסודות המופשטים מתורת הקבלה למושגים מובנים, ומתרגמת אותם לעבודת ה' היום יומית, ולא מסתפקת בהשארתם במישור העיוני בלבד. אדרבה, על ידי תורת החסידות יכול כל אחד, גם מי שאינו בעל כשרון ולא זיכך את שכלו כל כך להבין ולתפוס את פנימיות התורה, כי על ידי הסברת הענינים בחסידות באופן של "מבשרי אחזה אלוקה", יכול כל אחד להבין את פנימיות התורה, ובאופן של הבנה והשגה אמיתיים, מה שאין כן בלימוד הקבלה לכשעצמה.
ביחד עם זה, לעומת תורת הקבלה שמבארת את המעלות הנפעלות בעולמות העליונים בזכות עבודת האדם, מבארת תורת החסידות דוקא את המעלה שנמצאת בענינים [[גשמיות|גשמיים]] ובעבודה ב[[עולם הזה]] הגשמי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15812&st=&pgnum=189 לקוטי שיחות חלק י"ד, ע' 177]. וראה גם קונטרס ענינה הערה הנ"ל. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=133 לקוטי שיחות חלק כ"ב, ע' 119].}}.


בנוסף, תורת החסידות עוסקת בענינים נעלים יותר מסדר ההשתלשלות שבה עוסקת תורת הקבלה. הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שוליים|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ברוך הוא רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך הוא עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]).
אחת מהוספות תורת החסידות על תורת הקבלה היא המושג [[אחדות ה']] שמוסבר ומבואר בתורת החסידות אך לא מופיע בתורת הקבלה{{הערה|כך התבטא ר' [[שלמה פריידס]], הרש"ג חזר זאת בשמו בנוכחות אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום - ספר השיחות עמ' 256.}}.


עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו רבות בלימוד תורת הקבלה, ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] (שכתב ספרים רהי על פי תורת הקבלה ורק בודדים הגיעו לידנו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה: הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], שהיה [[משפיע]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ויבדל לחיים טובים וארוכים הרב [[יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי.
===לימוד הקבלה דרך לימוד החסידות===
בגילוי תורת החסידות, באה לידי ביטוי האפשרות לכל יהודי ללמוד את החלק הפנימי שבתורה כמו בתורת הקבלה, אך מבלי ההגבלות החלות על לימוד זה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/28/271.htm שיחת ש"פ וישב תשי"ד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2230.htm אגרות קודש חלק ז', אגרת ב'רל]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4371.htm חלק י"ג, אגרת ד'שעא]. ועוד.}}. לכן בדורנו, החיוב ללמוד את פנימיות התורה, וכן התממשותם של דברי האריז"ל שבדורות אלו מצוה לגלות את חכמת הקבלה, חל על [[לימוד תורת החסידות]]. ברבים ממכתביו מבסס [[הרבי]] את חובת לימוד החסידות על החיוב ההלכתי ועל דברי האריז"ל אלו{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2150.htm חלק ז', אגרת ב'קנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5602.htm חלק ט"ו, אגרת ה'תרב]. ועוד רבים.}}.


הקבלה ענינה הסברת העברת השפע האלוקי, הדרגות השונות באלוקות והעולמות הרוחניים, והיא מתחלקת לשני חלקים: קבלה מעשית וקבלה עיונית.
בטעם הדבר שדוקא בדורות האחרונים התגלתה החסידות, המאפשרת לימוד פנימיות התורה מבלי ההגבלות הקשורות לקבלה, נאמרו שני הסברים: א) בגלל התגברות החושך שבדורות אלו של [[עקבתא דמשיחא]], ישנו הכרח בכח מיוחד מהתורה להתגבר על החושך ולהתעורר ב[[עבודת ה']]. ב) [[החסידות כטעימה מהגאולה|בגלל ההתקרבות לביאת המשיח]] שאז יעסוק העולם כולו ב[[ידיעת ה']], וישנו צורך בהכנה לכך{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, ע' 282. חלק כ', ע' 172. חלק ל' שם. ועוד.}}.


== לימוד הקבלה בימינו ==
===ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו===
[[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב [[יחזקאל אשלג]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]] על לימוד הקבלה ([[ל' בשבט]] [[תש"נ]])]]
גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות.


[[אדמו"ר הצמח צדק]] כותב{{הערת שוליים|1=[[דרך מצוותיך]] שורש מצוות התפילה.}} ששמע מפיו של [[אדמו"ר הזקן]], אשר שמע מפיו של רבו [[המגיד ממזריטש]] שה[[בעל שם טוב]] אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה (מבלי לימוד תורת החסידות יחד עימה{{הערה|הערת הרבי במכתב לגאב"ד שפראן זצ"ל}}), מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול לבוא ח"ו לאפיקורסות.
[[הצמח צדק]] מביא ש"ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה, כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד על ידי לימוד זה, כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו ית' לפי מדות פרטיים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/51/115b.htm דרך מצותיך שרש מצות התפילה, קטו, ב].}}. אזהרה זו חלה גם בימינו למי שלומד את הקבלה שלא לפי תורת החסידות, אך הלומד לפי החסידות נשמר מחשש זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'תסט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8275.htm חלק כ"ב, אגרת ח'רעה]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4660.htm חלק י"ג, אגרת ד'תרס].}}.


בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]].  
כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}.


הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה.  
כאשר עבר הרב [[אשלג|יחזקאל אשלג]] לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], וביקש ממנו לחתום על [[קול קורא]] שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה עבור [[הבאת הגאולה]] - השיב לו הרבי, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה, אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו, השיב הרבי שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ה|סוף פרק כ"ה]].}} שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל", ומשמע מזה שלימוד החסידות אינו קבלה ממש; אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.


כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]}} שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.
עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו גם בלימוד תורת הקבלה ישירות. ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]] (שכתב ספרים רבים על פי תורת הקבלה, ורק בודדים הגיעו לידינו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], שהיה [[משפיע]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ולהבחל"ח הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי.


==לקריאה נוספת==
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*האם יוצאים ידי חובה בלימוד [[תורת החסידות]] במקום קבלה? '''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA/ הרבי בשיחה לאדמו"ר מאשלג]'''
*האם יוצאים ידי חובה בלימוד [[תורת החסידות]] במקום קבלה? '''[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/מדוע-הרבי-לא-יוצא-בקול-קורא-ללימוד-תורת/ הרבי בשיחה לאדמו"ר מאשלג]''' {{וידפו}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד
*[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1881&CategoryID=793 בין קבלה לחסידות], באתר חב"ד בישראל
*'''[https://sinun770.org/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%94-i-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99/ פודקאסט חב"ד ישר לענין - חסידות או קבלה?]''' בהגשת הרב דב מנחם דוברוסקין והרב אורי גמסון {{וידאו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]

גרסה אחרונה מ־22:45, 6 בנובמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בתורת הסוד. אם התכוונתם לתורת ומצוות הנביאים, ראו דברי קבלה.
תרשים של עשר הספירות, ממושגי היסוד בקבלה

הקַבָּלָה היא חלק הסוד שבתורה, ומכונה גם תורת הסוד, תורת הנסתר או פנימיות התורה. תורת הקבלה עוסקת ביחס שבין הקב"ה לעולם, בסדר השתלשלות העולמות הרוחניים, הספירות והמלאכים, וכן מפרשת את משמעותם הפנימית של פסוקי התורה ושל המצוות. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים. בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות, מנהגים ובנוסח התפילה של רוב חוגי היהדות, וכן על תנועת ותורת החסידות, ספרות המוסר ועוד.

לאורך הדורות תורת הקבלה נלמדה על ידי בודדים, ורוב ציבור לומדי התורה לא עסק בה. ישנן הסתייגויות רבות, הן בהלכה והן בתורת הקבלה עצמה, על לימוד תורה זו לאלו שבדרגתם הרוחנית אינם ראויים לכך. העיסוק בקבלה הפך לנפוץ יותר בתקופת האר"י, שכתב[1]: "דוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה".

תורת החסידות שהתגלתה על ידי הבעל שם טוב כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה, וקטעים רבים במאמרי החסידות מבארים ענינים קבליים. עם זאת, נשיאי החסידות לא עודדו לימוד שיטתי של הקבלה לרבים, אלא הסבירו שבלימוד החסידות יוצאים גם ידי חובת לימוד הקבלה, ואדרבה, לימוד זה הוא המבטיח שלא יטעה הלומד בהבנת מושגי הקבלה.

תולדות תורת הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך הדורות עברה תורת הקבלה, כשמה, בקבלה איש מפי איש. רבים מגדולי ישראל ידעו אותה, אם כי לא על כולם ידוע לנו, שכן העיסוק בענינים אלו נשמר בחשאי. הספר הראשון הידוע לנו בתורת הקבלה הוא ספר יצירה, המיוחס לאברהם אבינו (אם כי ייתכן שהועלה על הכתב בדורות מאוחרים יותר). בין הנביאים ישנן נבואות המתארות את כבוד ה' ושייכות לחלק הסוד שבתורה, בספרי הנביאים ישעיה[2] ויחזקאל[3], ונקראות בשם מעשה מרכבה. חז"ל הטילו הגבלות חמורות על העיסוק בסודות אלו, וגם בין התנאים והאמוראים לא כולם עסקו בהם[4].

בתקופת התנאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

היו כמה תנאים שנודעו בעיסוק בתורת הסוד. ביניהם רבי נחוניא בן הקנה, שלו מיוחסים מספר חיבורים בתורת הסוד: ספר הקנה, ספר הבהיר, ספר הפליאה וספר התמונה; וכן רבי ישמעאל ורבי עקיבא, שלהם מיוחסים פרקי היכלות ועוד. המרכזי מבין התנאים שעסקו בתורת הסוד הוא רבי שמעון בר יוחאי, שיחד עם בנו רבי אלעזר ושאר התנאים מחבורתו חיבר את ספר הזוהר. ספר זה היה גנוז במשך למעלה מאלף שנה (אם כי ייתכן שחלק מהגאונים והראשונים הכירו אותו), והתגלה במאה הראשונה לאלף השישי על ידי המקובל רבי משה די ליאון. מאז פירסומו הפך הספר לספר יסוד של תורת הקבלה, ורבים מכתבי הקבלה מבוססים עליו.

בתקופת הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסוף תקופת הגאונים ידוע על רבי אהרון בן שמואל הנשיא, מחכמי בבל שהיגר לאיטליה, והעביר את תורת הסוד לאיטליה. רבי משה בן קלונימוס קיבל ממנו את סודות הקבלה, ולאחר שמשפחתו, משפחת קלונימוס, עברה מאיטליה לאשכנז - נוצרה מסורת של העברת תורת הסוד בין חכמי אשכנז, עד לרבי שמואל החסיד ובנו יהודה החסיד, וכן רבי אלעזר מגרמייזא בעל "הרוקח", שהקימו חוג "חסידים" שעסקו בתורה זו (מכונים כיום "חסידי אשכנז"[5])[6].

חוג נוסף של מקובלים בתקופת הראשונים היה בפרובנס. ביניהם מפורסם רבי אברהם בן דוד מפושקירה (הראב"ד בעל ההשגות), שהעביר את תורה זו לבנו המקובל רבי יצחק. דרך רבי יצחק, שעבר לספרד, עברה תורת הקבלה גם לשם, ורבים מגדולי ספרד עסקו בחכמה זו. המפורסם שבהם היה הרמב"ן[7], וכן רבינו בחיי בן אשר, רבי פרץ הכהן מחבר "מערכת האלקות", הרשב"א ועוד.

אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו במורה נבוכים, שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו הבעל שם טוב, שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת (אפילו ברמז, כמו רש"י), הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז[8].

מקובלי צפת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קברותיהם של גדולי המקובלים בבית העלמין בצפת: האר"י הקדוש רבי יצחק לוריא, רבי שלמה אלקבץ, רבי משה קורדובירו ורבי יוסף מטארני 'המבי"ט'

תורת הקבלה זכתה לעיסוק נרחב בין חכמי צפת בתקופת המאה הרביעית של האלף השישי (ה'ש). בין המפורסמים שבהם היו רבי משה אלשיך, רבי שלמה אלקבץ והרדב"ז. באותה תקופה חי ופעל רבי משה קורדובירו, הרמ"ק, שלימד תלמידים רבים את תורת הקבלה. בספרו הגדול פרדס רמונים סידר את שיטות המקובלים קודם זמנו, סיכם והכריע ביניהם, ופרש את שיטתו בקבלה.

ההשפעה הגדולה ביותר על השתלשלות הקבלה הייתה לרבי יצחק לוריא, האר"י, שעלה ממצרים לצפת בשנת ה'ש"ל ובמשך השנתיים שעד הסתלקותו בשנת ה'של"ב העמיד חבורת תלמידים (שנקראו "גורי האר"י") להם העביר את סודותיו. אחרי הסתלקותו ערך וסידר את תורתו גדול תלמידיו, רבי חיים ויטאל, שהוא הכותב העיקרי של כתבי האריז"ל. שיטת האר"י בקבלה התפשטה בכל תפוצות ישראל והפכה לשיטה המרכזית בקבלה עד היום, הן בין המקובלים הספרדים, הן הליטאים והן החסידים.

על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"[9]. בתורת החסידות הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות דתהו (בעניני תהו בתיקון גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"[10]; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו[11], ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו[12].

לימוד הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער הספר 'פרי עץ חיים' מכתבי האר"י, דובראוונא, תקס"ד

שונה הוא לימוד תורת הקבלה מלימוד תורת הנגלה, שכן בלימוד הנגלה הלימוד הוא באופן שהאדם מבין את מהותם של הדברים שלומד, אך בלימוד הקבלה הוא יודע רק על מציאותם של הענינים הנלמדים, אך אינו מבין את מהותם. מסיבה זו דומה לימוד הקבלה ללימוד מקרא, שגם בו ניתן ללמוד מבלי הבנה[13].

אך להלכה נפסק[14] שלימוד הקבלה נחשב כחלק מלימוד הגמרא, כלומר, לימוד הכולל הבנה והשגה מושלמת. הסיבה לכך היא שישנם שני אופנים בלימוד הקבלה: כאשר לומד רק את נקודות הענינים בתמציתיות, או כאשר לומד את הענינים בהרחבה ובביאור. הלימוד באופן הראשון דומה ללימוד המקרא, והשני ללימוד הגמרא[15].

הגבלות על לימוד הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדברי חז"ל ישנן הגבלות על לימוד פנימיות התורה[4], והגבלות אלו נפסקו להלכה ברמב"ם[16] - שאין מלמדים את סודות התורה אלא למי שכבר למד הרבה בנגלה, ויש בו מספיק חכמה לקלוט את הסודות. עם זאת, הגבלות אלו אין כוונתן לומר שחלק הסוד שבתורה הוא עצמו חלק שאסור ללימוד; האיסור הוא רק על אנשים שמפני קוצר דעתם אינם יכולים ללמדו. אך חלק זה מצד עצמו הוא אחד מחלקי התורה ומצווים ללמדו בדיוק כמו כל חלק אחר[17].

זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות בגילוי אליהו וכדומה[7].

זהירות נוספת היא שלא לעסוק בקבלה מעשית, אדמוה"ז התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת מלאכים בשביל כוח על טבעי, מכיוון שאין בזה תועלת לעבודת ה', אדמוה"ז אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע מלאכים[18].

הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף הורה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית[19]

הקבלה והחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תורת החסידות, שהתגלתה על ידי הבעל שם טוב, כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה. רבים ממנהגי החסידות מבוססים על הקבלה, וכן נוסח התפילה החסידי הוא עפ"י נוסח האריז"ל.

במאמריו של הבעש"ט מובא רבות מקבלה ובפרט מכתבי האריז"ל.

מאמריו של אדמו"ר הזקן בנויים ברובם על דרך הפשט, ומעט מתורת הקבלה (מתוך תורת הקבלה המצוייה בספרים), המעט המופיע במאמריו הם דברים המובנים למי שלמד קצת בספרי הקבלה, ומטרת הבאתם במאמרים היא כדי להוסיף אהבה ויראה ללומד[20].

לעומת זאת במאמריו של אדמו"ר האמצעי תורת הקבלה לא מובאת כלל[21].

כששיבח אדמו"ר המהר"ש את מאמריו של ר' אייזיק מהומיל התבטא שלכל משל ממשליו של ר' אייזיק יש מקור בקבלה[22].

בשנת תש"ז סיפר הרב צבי הירש פוגלמן לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים עתיק ואריך, ועל חסידות, בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן שהרבי הריי"צ התעסק עם מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן[23].

אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, אדמו"ר הרש"ב ביטא זאת בפתגמו: "העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות"[24]. הרבי הסביר זאת, שענינה של החסידות היא ידיעת אלוקות והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם עצמותו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי בסדר ההשתלשלות - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים[25]. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך[26].

מסיבה זו עוסקת החסידות גם בענינים נעלים יותר מאלו שבקבלה. כדברי אדמו"ר הזקן, כאשר הרב זלמן מקורניץ ביקש ממנו לומר חסידות על ספר עץ חיים: "זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? בסדר ההשתלשלות, אך אנו ברוך ה' עוסקים בלמעלה למעלה מזה"[27]. כמו כן, כאשר היה מתחיל לומר חסידות, היה אדמו"ר הזקן נוהג לומר: "קבלה היא שמות וגילויים [של הקב"ה], אבל חסידות היא "נגילה ונשמחה בך", בעצמות"[28].

ביחד עם זה, לעומת תורת הקבלה שמבארת את המעלות הנפעלות בעולמות העליונים בזכות עבודת האדם, מבארת תורת החסידות דוקא את המעלה שנמצאת בענינים גשמיים ובעבודה בעולם הזה הגשמי[29].

אחת מהוספות תורת החסידות על תורת הקבלה היא המושג אחדות ה' שמוסבר ומבואר בתורת החסידות אך לא מופיע בתורת הקבלה[30].

לימוד הקבלה דרך לימוד החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגילוי תורת החסידות, באה לידי ביטוי האפשרות לכל יהודי ללמוד את החלק הפנימי שבתורה כמו בתורת הקבלה, אך מבלי ההגבלות החלות על לימוד זה[31]. לכן בדורנו, החיוב ללמוד את פנימיות התורה, וכן התממשותם של דברי האריז"ל שבדורות אלו מצוה לגלות את חכמת הקבלה, חל על לימוד תורת החסידות. ברבים ממכתביו מבסס הרבי את חובת לימוד החסידות על החיוב ההלכתי ועל דברי האריז"ל אלו[32].

בטעם הדבר שדוקא בדורות האחרונים התגלתה החסידות, המאפשרת לימוד פנימיות התורה מבלי ההגבלות הקשורות לקבלה, נאמרו שני הסברים: א) בגלל התגברות החושך שבדורות אלו של עקבתא דמשיחא, ישנו הכרח בכח מיוחד מהתורה להתגבר על החושך ולהתעורר בעבודת ה'. ב) בגלל ההתקרבות לביאת המשיח שאז יעסוק העולם כולו בידיעת ה', וישנו צורך בהכנה לכך[33].

ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יחזקאל אשלג משוחח עם הרבי בחלוקת דולרים על לימוד הקבלה (ל' בשבט תש"נ)

גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות.

הצמח צדק מביא ש"ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה, כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד על ידי לימוד זה, כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו ית' לפי מדות פרטיים"[34]. אזהרה זו חלה גם בימינו למי שלומד את הקבלה שלא לפי תורת החסידות, אך הלומד לפי החסידות נשמר מחשש זה[35].

כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מאחיה השילוני, ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות[36]. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב יהודה לייב אשלג, ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"[37].

כאשר עבר הרב יחזקאל אשלג לפני הרבי בחלוקת הדולרים, וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה עבור הבאת הגאולה - השיב לו הרבי, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה, אך בשיטה של חכמה בינה דעת, וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו, השיב הרבי שבתור נכד של אדמו"ר הזקן אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן[38] שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל", ומשמע מזה שלימוד החסידות אינו קבלה ממש; אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש באגרת הקודש אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.

עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו גם בלימוד תורת הקבלה ישירות. ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי (שכתב ספרים רבים על פי תורת הקבלה, ורק בודדים הגיעו לידינו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה הרב מנחם זאב גרינגלאס, שהיה משפיע ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ולהבחל"ח הרב יצחק גינזבורג ראש ישיבת עוד יוסף חי.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנחם ברונפמן, המקובלים והרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפ­סה גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים לאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע). ועוד.
  2. ↑ פרק ו'.
  3. ↑ פרק א'.
  4. ↑ 4.0 4.1 ראה חגיגה יג, א ואילך.
  5. ↑ כדי להבדיל בינם ובין תנועת החסידות.
  6. ↑ על השתלשלות תורת הקבלה והגעתה לאשכנז העיד רבי אלעזר מגרמייזא במכתבו, נדפס במצרף לחכמה.
  7. ↑ 7.0 7.1 הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.
  8. ↑ ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ ש"ת [לה"ק] עמוד מז. וראה בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם.
  9. ↑ שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט.
  10. ↑ שיחת י"ט כסלו תשח"י, ובהנסמן בהערה שם. שיחת ש"פ שמיני תשמ"א.
  11. ↑ שיחת י' שבט תשכ"ג. וראה גם שיחת ש"פ בשלח תשט"ו.
  12. ↑ אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד.
  13. ↑ לקוטי תורה ויקרא ה, א ואילך.
  14. ↑ הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"ב ס"א.
  15. ↑ [אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. ובאריכות - בלקוטי שיחות חלק ל', שיחת י"ט כסלו (ע' 170 ואילך). ושם גם מקשר את שני האופנים הנ"ל לשני ההסברים (דלהלן) על גילוי החסידות בדורות האחרונים.
  16. ↑ הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה יב, פרק ד הלכה יא ואילך.
  17. ↑ כפי פסק ההלכה בהלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן (פ"א ס"ד) - "כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע . . הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות". ראה באריכות לקוטי שיחות חלק ל' שם.
  18. ↑ תיק החקירה אות י"ז.
  19. ↑ אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד.
  20. ↑ תיק החקירה אות ט"ז
  21. ↑ מפי אדמו"ר הרש"ב, רשימת עניינים וסיפורים - רב"ש ע' ט"ז.
  22. ↑ שיחת שבת פרשת אמור בסעודת היום ת"ש ספר השיחות ה'ש"ת.
  23. ↑ ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח.
  24. ↑ ספר השיחות תורת שלום ע' 172.
  25. ↑ ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.
  26. ↑ קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53. לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388.
  27. ↑ פתגם זה חזר הרב שמואל גרונם אסתרמן לפני אדמו"ר הרש"ב, בשם הרב אברהם מז'עמבין ששמע מסבו הרב זלמן מקורניץ (שיחת י"ט כסלו תרס"ט בספר השיחות תורת שלום).
  28. ↑ אדמו"ר המהר"ש, סה"מ תרל"ח ע' תנב. אדמו"ר הרש"ב, בשיחת י"ט כסלו הנ"ל; וכן בשיחת ז' תמוז תרס"ג.
  29. ↑ לקוטי שיחות חלק י"ד, ע' 177. וראה גם קונטרס ענינה הערה הנ"ל. לקוטי שיחות חלק כ"ב, ע' 119.
  30. ↑ כך התבטא ר' שלמה פריידס, הרש"ג חזר זאת בשמו בנוכחות אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום - ספר השיחות עמ' 256.
  31. ↑ ראה שיחת ש"פ וישב תשי"ד. אגרות קודש חלק ז', אגרת ב'רל. חלק י"ג, אגרת ד'שעא. ועוד.
  32. ↑ ראה למשל אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי. חלק ז', אגרת ב'קנ. חלק ט"ו, אגרת ה'תרב. ועוד רבים.
  33. ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו, ע' 282. חלק כ', ע' 172. חלק ל' שם. ועוד.
  34. ↑ דרך מצותיך שרש מצות התפילה, קטו, ב.
  35. ↑ אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'תסט. חלק י"א, אגרת ג'תרסג. חלק כ"ב, אגרת ח'רעה. וראה גם חלק י"ג, אגרת ד'תרס.
  36. ↑ אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד. וראה גם חלק י"א, אגרת ג'תקנט, שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי ישראל סרוג וכדומה (ראה בערכו).
  37. ↑ אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג.
  38. ↑ אגרת הקודש סוף פרק כ"ה.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תורת_הקבלה&oldid=719867"