זלמן שמעון דבורקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:50, 4 בדצמבר 2025

הרב זלמן שמעון דבורקין (תר"ס - י"ז באדר תשמ"ה) היה רבה של שכונת קראון הייטס וחבר ועד רבני ליובאוויטש. זכה שהרבי יקרא לו 'המרא דאתרא שלי'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיירה רוגצ'וב בשנת תר"ס לר' ירוחם ולרבקה. בשנת תער"ב נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו בנגלה היה ר' שמואל ניסנביטש (באריסאווער) ובחסידות היה ר' גרונם אסתרמן. חבריו היו הרב יהודה הבר, הרב ישראל לייב ליפשיץ והרב אברהם אליהו אקסלרוד.

על גדלותו בתורה מעידה העובדה שפעם אחת שוחח בלימוד עם הגאון הרוגוצ'ובי, במשך 5 שעות^[^{דרוש מקור]}.

לאחר שעזבה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עבר ללמוד בחרקוב יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של בית הכנסת "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.

לאחר מכן נשא את צביה, בתו של הרב מנחם מענדל דוברבסקי. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ושו"ב בעיירה וורונוק באוקראינה ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר סטרדוב בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.

בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר לנינגרד.

בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי אנ"ש בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן השואה, דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.

בתום המלחמה, יצא מברית המועצות, והגיע לפוקינג שבגרמניה שם שימש כמגיד שיעור בנגלה^[1], עד שבכסלו תש"ח הגיע לתומכי תמימים ברינואה שבצרפת שם שהה משך זמן ותיפקד כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.

בין השנים תש"ח - תשי"ד נדד ברחבי אירופה כשליח נודד במטרה להפיץ יהדות^[2]

באירלנד היה הרב המכשיר של מערכת השחיטה המקומית של חסידי חב"ד.

בשנת תשי"ד עקר לפיטסבורג ושימש כרב אנ"ש שם. בערך בשנת תשכ"ד הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה בקראון הייטס, ויחד עם ר' שמואל לויטין ור' אליהו סימפסון שימש כמעין פוסק ב-770.

מונה כ"ראש כולל" בקראון הייטס.

לאחר פטירת הרב שניאור זלמן גרליק הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של כפר חב"ד (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק)^[3].

בליל שבת ט"ו אייר תשל"ו נפטרה רעייתו מרת צבי'^[4].

בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה)^[5].

שבוע לפני פטירתו, בעת ששכב בבית הרפואה 'סיני' כאשר היה כבר במצב סופני, ביקר אותו אחיינו. לפתע התעורר הרב דווארקין ואמר בהתרגשות: "היו מיימינים ו'משמאלים', המשמאילים לא נתנו לו כל זמן, אמנם ה'מיימנים' נתנו עוד שבעה ימים -והם נצחו!

בשעתו, האחיין חשב שהמחלה האיומה פגעה גם במוחו (רח"ל), אך לאחר שבעה ימים נפטר הרב דווארקין, הבין למפרע את משמעות הדרים.

נפטר מהמחלה האיומה במוצאי שבת פרשת כי תשא י"ז אדר תשמ"ה קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הלווייתו התקיימה ביום שלמחרת, והיו כחמשת אלפים חסידים, וזכה שהרבי ישתתף בהלוויתו.

לא הותיר אחריו ילדים.

לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב אברהם אזדבא והרב אברהם יוסף הלר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קובץ רז"ש - תולדותיו, פסיקותיו, תשובותיו, רשימותיו ומאמרים לזכרו. בעריכת הרב שלום דובער לוין וגיסו הרב אליעזר ליפא דוברבסקי^[6], קראון הייטס, תשמ"ז.
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג.
הרב לוי יצחק הולצמן, כי קרוב, גליון מס' 131: סקירה על הרב דבורקין.

מנחם כהנא, ‏המרא דאתרא שלי, שבועון בית משיח, גיליון 1452 עמוד 30 (תשפ"ה)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכרון רז"ש - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו. תשורה מחתונת משפחות וואלף מקראון הייטס והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש"ע
דב לבנון, המרא דאתרא של הרבי, שבועון בית משיח -

הערות שוליים

↑ היציאה מרוסיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
↑ מסופר כי בי' שבט תש"י, בעת ששהה בפוקינג חלם כי הרבנית רבקה מוציאה ספר תורה מארון הקודש ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא בבית רבי, וביום ראשון נודע לו על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.
↑ הרב אשכנזי (ספר) ח"א וח"ב
↑ תמונת המצבה.
↑ מפי הרב יוסף יצחק בלינוב
↑ אחיינו הרב יהושע דוברבסקי.

[1] היציאה מרוסיה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

[2] מסופר כי בי' שבט תש"י, בעת ששהה בפוקינג חלם כי הרבנית רבקה מוציאה ספר תורה מארון הקודש ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא בבית רבי, וביום ראשון נודע לו על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.

[3] הרב אשכנזי (ספר) ח"א וח"ב

[4] תמונת המצבה.

[5] מפי הרב יוסף יצחק בלינוב

[6] אחיינו הרב יהושע דוברבסקי.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:Dvorkin, Zalman Shimon 06.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן שמעון דבורקין בצעירותו]]
+[[קובץ:Dvorkin, Zalman Shimon 06.jpg|שמאל|ממוזער|הרב זלמן שמעון דבורקין בצעירותו]]
-[[קובץ:דבורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתהלוכת ל"ג בעומר]]
+[[קובץ:דבורקין.jpg|שמאל|ממוזער|בתהלוכת ל"ג בעומר]]
-[[קובץ:זלמן שמעון דבורקין מוסר שיעור בגמרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דבורקין (מימין) מוסר שיעור ב[[גמרא]] ב-[[770]]]]
+[[קובץ:זלמן שמעון דבורקין מוסר שיעור בגמרא.jpg|שמאל|ממוזער|הרב דבורקין (מימין) מוסר שיעור ב[[גמרא]] ב-[[770]]]]
 הרב '''זלמן שמעון דבורקין''' ([[תר"ס]] - [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]]) היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]]. זכה שהרבי יקרא לו 'ה[[מרא דאתרא]] שלי'.
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[עיירה]] [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]] לר' ירוחם ולרבקה. בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]] . חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].
+נולד ב[[עיירה]] [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]] לר' ירוחם ולרבקה. בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]]. חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].
 על גדלותו בתורה מעידה העובדה שפעם אחת שוחח בלימוד עם [[הגאון הרוגוצ'ובי]], במשך 5 שעות{{מקור}}.
 לאחר שעזבה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עבר ללמוד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של [[בית הכנסת]] "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.
 לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את צביה, בתו של הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ו[[שו"ב]] ב[[עיירה]] וורונוק ב[[אוקראינה]] ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר [[סטרדוב]] בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר [[לנינגרד]].
 בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.
 [[קובץ:מענה דווארקין.png|ממוזער|פיענוח: כבכל ענייני כשרות והכשרים- יפנו עוד הפעם להר' דווארקין שי', ואו שיפסוק בעצמו, או שיאמר מי הצריך להחליט ולעשות בזה. אזכיר על הציון.]]
-בתום המלחמה, יצא מ[[ברית המועצות]], והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]], עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.
+בתום המלחמה, יצא מ[[ברית המועצות]], והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]] שם שימש כ[[מגיד שיעור]] ב[[נגלה]]{{הערה|{{אוצר החכמה||היציאה מרוסיה|646627|עמוד דיגיטלי=108|}}}}, עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.
 בין השנים [[תש"ח]] - [[תשי"ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערה|מסופר כי ב[[י' שבט תש"י]], בעת ששהה ב[[פוקינג]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[בית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].}}
-באירלנד היה הרב המכשיר של מערכת השחיטה המקומית של חסידי חב"ד.
+באירלנד היה הרב המכשיר של [[שוחטים חב"ד באירלנד|מערכת השחיטה המקומית של חסידי חב"ד]].
-בשנת [[תשי"ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ"ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].
+בשנת [[תשי"ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ"ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב-[[770]].
-מונה כ"ראש כולל" בה[[כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|כולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
+מונה כ"ראש כולל" [[כולל אברכים (קראון הייטס)|בקראון הייטס]].
 לאחר פטירת הרב [[שניאור זלמן גרליק]] הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של [[כפר חב"ד]] (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק){{הערה| [[הרב אשכנזי (ספר)]] ח"א וח"ב}}.
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 בשעתו, האחיין חשב שהמחלה האיומה פגעה גם במוחו (רח"ל), אך לאחר שבעה ימים נפטר הרב דווארקין, הבין למפרע את משמעות הדרים.
 נפטר מהמחלה האיומה ב[[מוצאי שבת]] פרשת כי תשא [[י"ז אדר]] [[תשמ"ה]] קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הלווייתו התקיימה ביום שלמחרת, והיו כחמשת אלפים חסידים, וזכה שהרבי ישתתף בהלוויתו.
 לא הותיר אחריו ילדים.
@@ שורה 51: / שורה 51: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://chabadpedia.co.il/images/8/82/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%96%22%D7%A9.pdf זכרון רז"ש] - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו‬. תשורה מחתונת משפחות וואלף מ[[קראון הייטס]] והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש"ע {{PDF}}
+*[http://chabadpedia.co.il/images/8/82/זכרון_רז%22ש.pdf זכרון רז"ש] - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו. תשורה מחתונת משפחות וואלף מ[[קראון הייטס]] והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש"ע {{PDF}}
 *דב לבנון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67555 המרא דאתרא של הרבי], [[שבועון בית משיח]] -{{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל: דבורקין שמעון}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
@@ שורה 72: / שורה 71: @@
 [[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
 [[קטגוריה:משפחת דבורקין]]
+[[en:Zalman Shimon Dvorkin]]