ניגוני חב"ד – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־19:50, 25 בנובמבר 2025

המונח "ניגון" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ניגונים (פירושונים).

ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות שהולחנו על ידי חסידי חב"ד בשעת עבודתם את השם או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם ככולם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות ועשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" באידיש) אופיניים המביעות עמקות המחשבה והתעוררות פנימית נפשית.

בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים ושבעה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים".

מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני החסידות הכללית. וניתן לומר שזה על דרך ההעמקה שאדמו"ר הזקן העמיק בתוך תורת הבעש"ט גופא, שכן הוא גם בניגונים. מכאן נשתזרה נימה חדשה בנגינה החסידית, זוהי נימה חב"דית, שהיא עמוקה ואצילית. הנגינה החב"דית מופיעה יחד באותו הזמן עם התגלות תורת חב"ד בשנים תקל"ב-תקל"ג.

סוגי ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון מכוון: ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים.
ניגון מיוחס (ממולא): ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן החזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.
ניגון שוטה: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיוצא בזה.

הניגון החב"די בנוי מהרגש הלב ודביקות הנפש ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מהדיבור, עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו בתפילה, שקוע במחשבות התבוננות והכרת באלקות, בהבנה והשגה הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וברעותא דליבא ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפילה זו הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפילה. גם בעת התוועדות חסידים בינם לבין עצמם. בימים טובים, יומי דפגרא ומסיבות רעים, הנחשבות אצל חסידי חב"ד כעין הקדמה או המשך לתפילתם - גם אז אינם מסתפקים בניגונים עליזים ושמחים, אלא בוחרים גם בניגונים רגשיים-לבביים. כחו של הניגון בעת התועדות רעים של החסידים, ביכולתו להפוך את האדם ממהות למהות. אגדת החסידים עשירה בסיפורים אודות כמה וכמה נפשות מישראל שנעשו בעלי תשובה ושנתקרבו לחסידות על ידי הניגונים ששמעו בעת התועדות החסידים.

מסופר, שבאחת ההתועדויות בליובאוויטש, בתקופת אדמו"ר הרש"ב, ביומא טבא, כשקבוצת המנגנים מתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שרו בחבורה ניגון ידוע בחוסר סדר קצת, העיר אז אדמו"ר הרש"ב ואמר: "ניגון בכלל הוא ענין של יופי, שמביא לידי התגלות היופי שבנפש, וה"סדר" שבניגון ענינו - כליל היופי".

על הדיוק המקסימלי בו צריכים לנגן, ניתן ללמוד מפתגם שהיה מורגל בפיו של אדמו"ר הרש"ב - שמה שאמרו רז"ל חייב אדם לומר בלשון רבו, הוא לאו דוקא בנוגע לענין של תורה, או מנהג ישראל, אלא אפילו בתנועה של ניגון, כי צריכים למסור כל ניגון בטהרתו ובדיוקו המקורי, ואיך ומתי שרו אותו.

כן שימש הניגון ביטוי מיוחד בכל המאורעות החשובים בחייהם של חסידי חב"ד ובפרט בענייני התורה והמצוה.

מעלת הנגינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקובל מרבותינו נשיאינו בשם אדמו"ר הצמח צדק ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו^[1].

להלן מספר פתגמים על מעלת הניגונים

^[2]"ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה".

הלשון קולמוס הלב והניגון קולמוס הנפש.
התוועדות ללא ניגון אינה התוועדות
מי שלא יכול לנגן אינו בדרגת חסיד
מי שיש לו חוש בנגינה יש לו חוש בחסידות
^[3]ניגון חסידי והתוועדות חסידית - מלח ופלפל הם לעבודת החסיד

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר הניגונים - ספר תווים לניגוני חב"ד
ניח"ח - ניגוני חסידי חב"ד

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמואל זלמנוב, ספר הניגונים - תווים מדויקים לניגוני חב"ד, תש"ט-תש"מ (3 כרכים).
זושא וולף, היכל הנגינה - לקט שיחות ואגרות אדמו"רי חב"ד אודות ניגוני חב"ד, היכל מנחם ירושלים, תשס"ז.
יצחק ישראל דב גרינוולד, וקחו מזמרת הארץ - שירי נכר והעלאתם אל הקדושה, במשנת הבעל שם טוב ותלמידיו הקדושים, בתוך היכל הבעש"ט גליון לט עמוד סט, וגליון מ עמוד מה
ניגון כתחליף לפדיון, לקט סיפורי חסדים על הניגון החסידי, שבועון כפר חב"ד 1927 עמוד 47
יפתח לוזיה, פתחי ניגונים, ליקוט ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים, ה' טבת תשפ"ה

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיינו גם בפורטל

פורטל ניגוני חב"ד הוא שער הכניסה לכל הנושאים והתחומים הקשורים לניגוני חב"ד. הפורטל מרכז בתוכו מידע עשיר על הניגונים שחוברו בחצרות רבותינו נשיאינו, על בעלי המנגנים, סוגי הניגונים, ומקומם המרכזי בעבודת ה' על פי דרך חסידות חב"ד. הפורטל מציג ניגונים נבחרים, סיפורי רקע ומקורות, וכן קישורים לפרויקטים לשימור ותיעוד הניגונים החסידיים לדורותיהם.

מדור ניגוני חב"ד
ניגוני חב"ד להאזנה לחיצה על הקישור, מפעילה נגן פלאש, המשמיע את כל הניגונים המצויים במדור ניגוני חב"ד שבאתר חב"ד אינפו
תגית: ניגוני חב"ד, באתר 'לחלוחית גאולתית'
ניגוני חב"ד באתר 'היכל הנגינה' - רשימת ניגונים ואפשרות להאזנה
לשמיעת ניגוני חב"ד בביצוע הרב יאיר כלב - אתר 'תניא אור'
'הללוהו בנעוועל': הפאנל ההיסטורי המלא על ניגוני חב"ד • לצפייה, באתר 'לחלוחית גאולתית'
סקירה על ניגוני חב"ד - מאת הרב שמואל זלמנוב במבוא לספר הניגונים
המיוחד בניגוני חב"ד - מאת ר' שלום יעקובסון
הרב יחיאל יהודה קופצ'יק, חוברת 'היכל הנגינה' לילדים, ת"ת חב"ד בית שמש, כסלו תשע"ג
המרדף במבוך | שחקו וגלו עד כמה אתם מכירים את ניגוני חב"ד
טוביה בלוי, הניגון והריקוד החסידי, הרצאה בספריה הלאומית בירושלים, בשנת תש"ל
הרב יוסף יצחק קסלמן במשא מאלף: מהי מהותם העצומה של ניגוני חב"ד?, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

^ 'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.
^ היום יום כ"ב תמוז
^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ס"א.

[1] 'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.

[2] היום יום כ"ב תמוז

[3] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ס"א.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגוני חב"ד|אחר=פורטל ניגוני חב"ד|ראו=[[פורטל:ניגוני חב"ד]]}}
+{{מפנה|ניגון|ניגונים (פירושונים)}}
-'''ניגוני [[חב"ד]]''' הם ניגונים שהולחנו על ידי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בשעת [[עבודת השם|עבודתם את השם]] או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם ככולם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות והעשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" ב[[אידיש]]) אופיניים המביעות עמקות ה[[מחשבה]] והתעוררות פנימית נפשית. מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני ה[[חסידות הכללית]]. בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים וששה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים".
+[[קובץ:תמונה לתיבת משתמש בעל מנגן.png|ממוזער|חסיד מנגן. איור: [[זלמן קליימן]]]]
+[[קובץ:אייקון ניגוני חבד.png|ממוזער]]
+'''ניגוני [[חב"ד]]''' הם [[מוזיקה|יצירות מוזיקליות]] שהולחנו על ידי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בשעת [[עבודת השם|עבודתם את השם]] או שהם בעלי אופי חב"די מובהק. רובם ככולם הם ניגונים רציניים, כבדי משקל, תנועותיהם מתונות וממושכות ועשירות ב"קמטים" ("קנייטשן" ב[[אידיש]]) אופיניים המביעות עמקות ה[[מחשבה]] והתעוררות פנימית נפשית.
-בעצם, מה שאירע ל[[תורת החסידות]] בכללותה, אירע גם לניגון החסידי. ובעוד ש[[הבעל שם טוב]] הטיל נשמת רוח חיים - בא [[אדמו"ר הזקן]] והעמיק וגילה לרבים את הפנימיות שבנשמת הניגון. מכאן נשתזרה נימה חדשה בנגינה החסידית, זוהי נימה חב"דית, שהיא עמוקה ואצילית. הנגינה החב"דית מופיעה יחד באותו הזמן עם התגלות תורת חב"ד בשנים [[תקל"ב]]-[[תקל"ג]].
+בסך הכל יש שלוש מאות ארבעים ושבעה ניגוני חב"ד רשמיים, בנוסף לכשלוש מאות ניגונים נוספים, "בלתי-רשמיים".
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
+מיוחדים במינם הם ניגונים אלו וגם שונים משאר סוגי הניגונים אפילו משל ניגוני ה[[חסידות הכללית]]. וניתן לומר שזה על דרך ההעמקה שאדמו"ר הזקן העמיק בתוך תורת הבעש"ט גופא, שכן הוא גם בניגונים. מכאן נשתזרה נימה חדשה בנגינה החסידית, זוהי נימה חב"דית, שהיא עמוקה ואצילית. הנגינה החב"דית מופיעה יחד באותו הזמן עם התגלות תורת חב"ד בשנים [[תקל"ב]]-[[תקל"ג]].
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+==סוגי ניגונים==
+*[[ניגון מכוון]]: ניגון שהוא פרי חיבורו של ה[[אדמו"ר]]. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים.
+*[[ניגון מיוחס|ניגון מיוחס (ממולא)]]: ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן החזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.
+*[[ניגון שוטה]]: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיוצא בזה.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+הניגון החב"די בנוי מהרגש ה[[לב]] ו[[דביקות]] ה[[נפש]] ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מה[[דיבור]], עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו ב[[תפילה]], שקוע במחשבות [[התבוננות]] והכרת באלקות, ב[[הבנה והשגה]] הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא [[צעקה]] פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וב[[רעותא דליבא]] ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפילה זו הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפילה.
+גם בעת [[התוועדות]] חסידים בינם לבין עצמם. בימים טובים, [[יומי דפגרא]] ומסיבות רעים, הנחשבות אצל חסידי חב"ד כעין הקדמה או המשך לתפילתם - גם אז אינם מסתפקים בניגונים עליזים ושמחים, אלא בוחרים גם בניגונים רגשיים-לבביים. כחו של הניגון בעת התועדות רעים של החסידים, ביכולתו להפוך את האדם מ[[מהות]] למהות. אגדת החסידים עשירה בסיפורים אודות כמה וכמה נפשות מישראל שנעשו [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ושנתקרבו לחסידות על ידי הניגונים ששמעו בעת התועדות החסידים.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+מסופר, שבאחת ההתועדויות ב[[ליובאוויטש]], בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], ביומא טבא, כשקבוצת המנגנים מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שרו בחבורה ניגון ידוע בחוסר סדר קצת, העיר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר: "ניגון בכלל הוא ענין של יופי, שמביא לידי התגלות היופי שבנפש, וה"סדר" שבניגון ענינו - כליל היופי".
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+על הדיוק המקסימלי בו צריכים לנגן, ניתן ללמוד מפתגם שהיה מורגל בפיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] - שמה שאמרו רז"ל חייב אדם לומר בלשון רבו, הוא לאו דוקא בנוגע לענין של תורה, או מנהג ישראל, אלא אפילו בתנועה של ניגון, כי צריכים למסור כל ניגון בטהרתו ובדיוקו המקורי, ואיך ומתי שרו אותו.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+כן שימש הניגון ביטוי מיוחד בכל המאורעות החשובים בחייהם של חסידי חב"ד ובפרט בענייני ה[[תורה]] וה[[מצוה]].
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+==מעלת הנגינה==
+מקובל מרבותינו נשיאינו בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו{{הערה|'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.}}.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+להלן מספר פתגמים על מעלת הניגונים
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+* {{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ב תמוז|היום יום כ"ב תמוז]]}}"ניגון חסידי מחזק את התקוה וה[[בטחון]], מביא [[שמחה]] ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה".
-*[[ניגון מכוון]]: ניגון שהוא פרי חיבורו של ה[[אדמו"ר]]. כל תנועה בניגון רומזת לענין גבוה ונשגב ותנועותיו מכוונות לעולמות עליונים.
+* הלשון קולמוס ה[[לב]] והניגון קולמוס ה[[נפש.]]
-*[[ניגון מיוחס|ניגון מיוחס (ממולא)]]: ניגון שגדולי החסידים התפללו בו ולכן הוא "ממולא". כלומר, בעל תוכן החזיק בתוכו תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי.
+* [[התוועדות]] ללא ניגון אינה [[התוועדות]]
-*[[ניגון שוטה]]: ניגון שהוא כמו 'הדס שוטה', שאינו אומר ולא כלום, הם ניגונים שונים שהתווספו אצל החסידים במשך הזמן, מהם ניתן ללמוד הוראות בעבודת השם וכיו"ב.
+* מי שלא יכול לנגן אינו בדרגת [[חסיד]]
+* מי שיש לו [[חוש]] בנגינה יש לו [[חוש]] ב[[חסידות]]
+*{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יו"ד עמוד ס"א.}}[[ניגון חסידי]] ו[[התוועדות חסידית]] - [[מלח]] ופלפל הם ל[[עבודת ה'|עבודת]] ה[[חסיד]]
-הניגון החב"די בנוי מהרגש ה[[לב]] ודביקות ה[[נפש]] ולפיכך אינו זקוק למלים ואדרבה, המלים מגבילות אותו. הניגון הוא הרי במדריגה נעלית יותר מה[[דיבור]], עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים. חסיד בעמדו ב[[תפילה]], שקוע במחשבות התבוננות והכרת באלקות, ב[[הבנה והשגה]] הבנויים על יסודי תורת חב"ד, וענין אלוקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל הוא בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וב[[רעותא דליבא]] ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר. ניגון תפלה זו הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה.
+== ראו גם ==
-גם בעת [[התוועדות]] חסידים בינם לבין עצמם. בימים טובים, [[יומי דפגרא]] ומסיבות רעים, הנחשבות אצל חסידי חב"ד כעין הקדמה או המשך לתפלתם - גם אז אינם מסתפקים בניגונים עליזים ושמחים, אלא בוחרים גם בניגונים רגשיים-לבביים. כחו של הניגון בעת התועדות רעים של החסידים, ביכולתו להפוך את האדם מ[[מהות]] למהות. אגדת החסידים עשירה בסיפורים אודות כמה וכמה נפשות מישראל שנעשו [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ושנתקרבו לחסידות על ידי הניגונים ששמעו בעת התועדות החסידים.
+* [[ספר הניגונים]] - ספר תווים לניגוני חב"ד
+* [[ניח"ח]] - ניגוני חסידי חב"ד
-מסופר, שבאחת ההתועדויות ב[[ליובאוויטש]], בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], ביומא טבא, כשקבוצת המנגנים מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שרו בחבורה ניגון ידוע בחוסר סדר קצת, העיר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר: "ניגון בכלל הוא ענין של יופי, שמביא לידי התגלות היופי שבנפש, וה"סדר" שבניגון ענינו - כליל היופי".
+==לקריאה נוספת==
+*[[שמואל זלמנוב]], '''ספר הניגונים''' - תווים מדויקים לניגוני חב"ד, תש"ט-תש"מ (3 כרכים).
+*[[זושא וולף]], '''היכל הנגינה''' - לקט שיחות ואגרות [[אדמו"רי חב"ד]] אודות ניגוני חב"ד, [[היכל מנחם]] ירושלים, תשס"ז.
+*יצחק ישראל דב גרינוולד, '''וקחו מזמרת הארץ - שירי נכר והעלאתם אל הקדושה, במשנת הבעל שם טוב ותלמידיו הקדושים''', בתוך [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] גליון לט עמוד סט, וגליון מ עמוד מה
+*'''ניגון כתחליף לפדיון''', לקט סיפורי חסדים על הניגון החסידי, שבועון כפר חב"ד 1927 עמוד 47
+*[[יפתח לוזיה]], '''פתחי ניגונים''', ליקוט ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים, ה' טבת תשפ"ה
-על הדיוק המקסימלי בו צריכים לנגן, ניתן ללמוד מפתגם שהיה מורגל בפיו של אדמו"ר הרש"ב - שמה שאמרו רז"ל חייב אדם לומר בלשון רבו, הוא לאו דוקא בנוגע לענין של תורה, או מנהג ישראל, אלא אפילו בתנועה של ניגון, כי צריכים למסור כל ניגון בטהרתו ובדיוקו המקורי, ואיך ומתי שרו אותו.
+==קישורים חיצונים ==
+{{תקציר פורטל|ניגוני חב"ד}}
+*[https://chabad.info/music/ מדור ניגוני חב"ד] {{צליל}} {{אינפו}}
+*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=random&id=1 ניגוני חב"ד להאזנה] לחיצה על הקישור, מפעילה נגן פלאש, המשמיע את כל הניגונים המצויים במדור ניגוני חב"ד שבאתר חב"ד אינפו {{צליל}} {{אינפו}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%97%D7%91%22%D7%93 תגית: ניגוני חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ ניגוני חב"ד] באתר 'היכל הנגינה' - רשימת ניגונים ואפשרות להאזנה {{צליל}}
+*[http://www.tanyaor.com/songs.asp לשמיעת ניגוני חב"ד בביצוע הרב יאיר כלב]{{צליל}} - אתר 'תניא אור'
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_93.html 'הללוהו בנעוועל': הפאנל ההיסטורי המלא על ניגוני חב"ד • לצפייה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
+*[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99 סקירה על ניגוני חב"ד] - מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] במבוא ל[[ספר הניגונים]]
+*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=104 המיוחד בניגוני חב"ד] - מאת ר' [[שלום יעקובסון]] {{אינפו}}
+* הרב יחיאל יהודה קופצ'יק, [http://www.chabad.info/images/notimage/72993_he_1.pdf חוברת 'היכל הנגינה'] לילדים, ת"ת חב"ד בית שמש, כסלו [[תשע"ג]] {{PDF}} {{אינפו}}
+*'''[https://col.org.il/news/131766 המרדף במבוך | שחקו וגלו עד כמה אתם מכירים את ניגוני חב"ד]''' {{COL}}
+*טוביה בלוי, '''[https://col.org.il/news/143201 הניגון והריקוד החסידי]''', הרצאה בספריה הלאומית בירושלים, בשנת תש"ל {{אודיו}}{{COL}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2023/09/blog-post_70.html הרב יוסף יצחק קסלמן במשא מאלף: מהי מהותם העצומה של ניגוני חב"ד?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
-כן שימש הניגון ביטוי מיוחד בכל המאורעות החשובים בחייהם של חסידי חב"ד ובפרט בענייני ה[[תורה]] וה[[מצוה]].
+{{ניגוני חב"ד}}
+{{הערות שוליים}}
-==ראו גם==
+[[קטגוריה:ניגונים|*]]
-*[[פורטל:ניגוני חב"ד|פורטל ניגוני חב"ד]]
-==קישורים חיצונים ==
-* [http://www.chabad.info/index.php?url=songs_he מאגר ניגוני חב"ד] במדור השמע באתר [[חב"ד אינפו]]
-*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=100 סקירה על ניגוני חב"ד] - מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] במבוא ל[[ספר הניגונים]].
-*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=104 המיוחד בניגוני חב"ד] - מאת ר' [[שלום יעקובסון]].
 [[קטגוריה:ניגוני חב"ד]]

ניגוני חב"ד - ספר הניגונים
כרך א'	א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד · כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג · לד · לה-לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה · מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז · נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד · עו · עז · עח-פג · פד · פה-פז · פח · פט-צ · צא · צב · צג · צד-צו · צז · צח · צט · ק · קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט · קכ · קכא · קכב · קכג · קכד · קכה-קכז · קכח · קכט · קל · קלא · קלב-קלג · קלד · קלה · קלו-קלח · קלט · קמ · קמא · קמב · קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח-קנ · קנא · קנב · קנג-קנח · קנט · קס · קסא · קסב · קסג · קסד-קסה · קסו · קסז-קסט · קע · קעא · קעב-קעה
כרך ב' חלק א'	קעו · קעז · קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג · קפד · קפה · קפו · קפז · קפח · קפט · קצ · קצא · קצב · קצג · קצד · קצה · קצו · קצז · קצח-קצט · ר · רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רח · רט · רי
כרך ב' חלק ב'	ריא · ריב · ריג · ריד-רטו · רטז · ריז · ריח-ריט · רכ · רכא · רכב · רכג · רכד · רכה · רכו · רכז · רכח · רכט · רל · רלא · רלב · רלג-רלד · רלה · רלו · רלז · רלח · רלט · רמ · רמא · רמב · רמג · רמד · רמה-רמו · רמז · רמח · רמט · רנ · רנא · רנב · רנג · רנד · רנה · רנו · רנז · רנח · רנט · רס · רסא · רסב · רסג · רסד · רסה · רסו · רסז · רסח · רסט-רעט · רפ · רפא-רפג · רפד · רפה-רצד · רצה-רצו · רצז · ש-שא · שב · שג · שד · שה · שו · שז · שח-שט · שי · שיא · שיב · שיג · שיד · שטו · שטז · שיז · שיח · שיט · שכ · שכא-שכב · שכג-שכד · שכה · שכו-שכז · שכח · שכט-שלב · שלג · שלד-שלו · שלז · שלח-שמ · שמא · שמב · שמג-שמד · שמה · שמו-שמז
ניגונים לפי קטגוריה	ניגוני רבותינו נשיאינו · ניגונים שהרבי לימד · ניגונים שחוברו לכבוד הרבי · ניגוני געגועים · ניגוני שמחה · ניגוני ריקוד · ניגוני נצחון · ניגוני תנועה · ניגונים לפי מוצא · ניגונים לפי שפות · ניגונים שלא נכללו בספר הניגונים · מסורת הנגינה