![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מבצע יבנה וחכמיה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ ←רקע: הגהה הכותב מגלה בורות מדהימה או בשמח"ת או בשבת בראשית הרבי הסביר מה התווסף לאחר בקשת ר' יוחנן בן זכאי והרי כבר היה ביבנה מרכז תורני לפנ"ז |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
יבנה וחכמיה הוא כינוי למרכז ההנהגה התורנית שהוקם לאחר חורבן בית המקדש השני, כאשר רבן יוחנן בן־זכאי הצליח להבריח את עצמו מירושלים הנצורה ולהגיע אל מחנה הרומאים. בגמרא מסופר{{הערה|גיטין נו.}} שכאשר נפגש עם המצביא אספסיינוס ובירכו שיעלה למלוכה – בקשה שהתקיימה מיד – נענתה בקשתו להקמת מרכז תורני | יבנה וחכמיה הוא כינוי למרכז ההנהגה התורנית שהוקם לאחר חורבן בית המקדש השני, כאשר רבן יוחנן בן־זכאי הצליח להבריח את עצמו מירושלים הנצורה ולהגיע אל מחנה הרומאים. בגמרא מסופר{{הערה|גיטין נו.}} שכאשר נפגש עם המצביא אספסיינוס ובירכו שיעלה למלוכה – בקשה שהתקיימה מיד – נענתה בקשתו להקמת מרכז תורני ביבנה. החלטה זו הצילה את הרצף ההלכתי־רוחני של עם ישראל בתקופה של טלטלה אדירה, והפכה את יבנה למקום מושבה של הסנהדרין ולמוקד פסיקה, לימוד וגיבוש מסורת התורה שבעל־פה. | ||
במרכז זה הנהיג רבן יוחנן בן־זכאי שורה של תקנות שנועדו להתאים את החיים ההלכתיים למציאות החדשה לאחר שחרב בית המקדש, כולל קביעת לוח השנה ועוד, ולאחר פטירתו המשיכו תלמידיו וחכמי יבנה לבסס את המסגרת ההלכתית שהיוותה תשתית לדורות הבאים. תקופת “יבנה וחכמיה” נחשבת נקודת מפנה מרכזית בתולדות העם היהודי, שהבטיחה את המשך קיום התורה והנהגתה גם לאחר חורבן בית המקדש. | במרכז זה הנהיג רבן יוחנן בן־זכאי שורה של תקנות שנועדו להתאים את החיים ההלכתיים למציאות החדשה לאחר שחרב בית המקדש, כולל קביעת לוח השנה ועוד, ולאחר פטירתו המשיכו תלמידיו וחכמי יבנה לבסס את המסגרת ההלכתית שהיוותה תשתית לדורות הבאים. תקופת “יבנה וחכמיה” נחשבת נקודת מפנה מרכזית בתולדות העם היהודי, שהבטיחה את המשך קיום התורה והנהגתה גם לאחר חורבן בית המקדש. | ||
גרסה אחרונה מ־23:36, 22 בנובמבר 2025
| מבצעי הרבי |
|---|
| עשרת המבצעים |
| תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל |
| מבצעים שונים |
| מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי · אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה |
מבצע בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה הוא הרחבה של מבצע בית מלא ספרים, כאחד המבצעים עליהם הכריז הרבי, במסגרתו קרא הרבי לייסד שיעורי תורה ברבים, ובמקומות שכבר קיימים שיעורי תורה - להוסיף בכמות ובאיכות.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
יבנה וחכמיה הוא כינוי למרכז ההנהגה התורנית שהוקם לאחר חורבן בית המקדש השני, כאשר רבן יוחנן בן־זכאי הצליח להבריח את עצמו מירושלים הנצורה ולהגיע אל מחנה הרומאים. בגמרא מסופר[1] שכאשר נפגש עם המצביא אספסיינוס ובירכו שיעלה למלוכה – בקשה שהתקיימה מיד – נענתה בקשתו להקמת מרכז תורני ביבנה. החלטה זו הצילה את הרצף ההלכתי־רוחני של עם ישראל בתקופה של טלטלה אדירה, והפכה את יבנה למקום מושבה של הסנהדרין ולמוקד פסיקה, לימוד וגיבוש מסורת התורה שבעל־פה.
במרכז זה הנהיג רבן יוחנן בן־זכאי שורה של תקנות שנועדו להתאים את החיים ההלכתיים למציאות החדשה לאחר שחרב בית המקדש, כולל קביעת לוח השנה ועוד, ולאחר פטירתו המשיכו תלמידיו וחכמי יבנה לבסס את המסגרת ההלכתית שהיוותה תשתית לדורות הבאים. תקופת “יבנה וחכמיה” נחשבת נקודת מפנה מרכזית בתולדות העם היהודי, שהבטיחה את המשך קיום התורה והנהגתה גם לאחר חורבן בית המקדש.
היסטוריית המבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ד הכריז הרבי על מבצע בית מלא ספרים[2].
כחצי שנה לאחר מכן, בשמחת תורה תשל"ה[3] הוסיף הרבי כהרחבה למבצע בית מלא ספרים את 'יבנה וחכמיה', כשהוא מספר באריכות את הסיפור עם רבן יוחנן בן זכאי והמסר שניתן ללמוד ממנו על הכח של התורה להציל ולשמר, והורה לקבוע שיעורי תורה גם בבתים פרטיים, וזה יציל את עם ישראל.
לאחר השיחה, כאשר שאלו את הרבי מה הקשר בין שני הפרטים של המבצע, השיב הרבי שכאשר ישנם ספרים רבים בבית - צריכים ללמוד בהם[4].
הרבי המשיך ועורר על כך גם בשיחות בשבועות שלאחר מכן[5], עד שהדבר הפך למטבע לשון בשיחות הרבי: "מבצע בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה". כאשר שאלו את הרבי על לשון זו, השיב הרבי: "שניהם פרטים והרחבת מבצע תורה"[6].
גם לאורך השנה כולה המשיך הרבי לעודד ברבים את העוסקים במבצע זה, בעריכת שיעורי תורה בבתים פרטיים[7].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם מענדל דורון, רמזי מבצע 'יבנה וחכמיה', בטאון 'הפנסאים' גליון 10 עמוד 28 הערות 4-7
הערות שוליים
- ↑ גיטין נו.
- ↑ שיחת שבת פרשת נשא תשל"ד.
- ↑ סעיף ח', ושם כסגולה לשלילת החזרת השטחים.
- ↑ ראו סקירה על כך בשבועון בית משיח גליון 465 עמוד 48.
- ↑ תורת מנחם חלק עח, עמ' 247-250, שיחת כ"ף מר חשון: "וזהו גם המדובר לאחרונה באריכות בענין תן לי יבנה וחכמיה"...
- ↑ הערות התמימים ואנ"ש ברוקלין גליון סג עמוד יח.
- ↑ ראו לדוגמא שיחת אדר"ח אדר סעיף ג'. שיחת שבת פרשת צו, י' ניסן ה'תשל"ה.