מרכז לעניני חינוך: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:26, 15 ביולי 2010

מרכז לעניני חינוך (מכונה גם "מל"ח") הינו הגוף האחראי על כל פעילות הפצת המעיינות של חסידות חב"ד, ומרכז את מפעל השליחות העולמי.

ייסוד המרכז

המרכז הוקם בחודש תמוז תש"א על-ידי אדמו"ר הריי"צ במטרה לרכז את פעילות החינוך והיהדות בארצות הברית^[1].

בראש המרכז הועמד חתנו, כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהגיע באותה העת לארצות הברית; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי שליט"א, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, וכמזכיר מונה הד"ר ניסן מינדל; לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרביבחדר בקומה הראשונה של 770 איסטרען פארקווי, נקבע החדר כמשרד המל"ח (ולאחר מכן הפך לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח עברו לחדר המזכירות, ובשלב מאוחר יותר עברו לחדר נפרד בסוף הקומה).

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי ארצות הברית, בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של בית רבקה ובית שרה, מסיבות שבת ושל"ה והפיצו את חוברות ועלוני המרכז.

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו בפוקינג - על-ידי הרב דוד ברוומן; בקנדה - על ידי הרב יצחק הנדל, כשבראש המרכז עומדים הרב משה אליהו גרליצקי והרב מנחם זאב גרינגלאס, ובפועל מששתפים בניהולו גם הרב יוסף ראדאל; באנגליה^[2] - על ידי הרב ירחמיאל בנימינסון^[3]; בארץ הקודש^[4] - על ידי הרב אברהם פריז ובמרוקו^[5] - על ידי הרב מיכאל ליפסקר.

פעילות המרכז

מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות היהדות והחינוך בארצות הברית, מלבד ישיבות וחדרים^[6]; בין פעולותיו נמנו^[7]:

בתי ספר לנערות - בית רבקה (ע"ש הרבנית רבקה) ובית שרה (ע"ש הרבנית שטערנא שרה); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ליהדות^[8]. הסניף המרכזי של בית רבקה שכן בקראון הייטס.

מסיבות שבת - מידי שבת קודש התכנסו עשרות ילדים וילדות^[9] בכל סניף מל"ח, שמעו מפי מדריכים על קדושת השבת, על יהדות וענייני דיומא; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל בל"ג בעומר, התכנסו ילדי הסניפים למעין פאראד בחצר 770, וכ"ק אדמו"ר שליט"א הי' נושא לפניהם דברים על יהדות וחסידות.

שיעורי לימודי הדת, לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי יום רביעי שיעור בו למדו אודות יהדותם ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב יעקב יהודה הכט (לימים היא הפכה לוועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר).

המחלקה לאיכרים יהודיים, שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כטלית ותפילין); ופעלה לסידור חינוך יהודי לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ולמחנה ישראל).

מחלקת המצו"ת (=ה'ספקת מ'זוזות צ'יצית ות'פילין), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי השואה ויוצאי רוסיה ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן בסין וביפן; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, בפוקינג, ניהל הרב דוד ברוומן; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של שנחאי, הרב מאיר אשכנזי.

המחלקה ליוצאי צבא התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא ארצות הברית; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם (סידורים ומחזורים, ברכת המזון, ספרונים של שיחות וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת למחנה ישראל).

שיעורי ערב - שיעורים תורניים לבעלי-בתים יהודים העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי המל"ח בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת תש"ה עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת אשל התורה של מחנה ישראל; בשנת תש"ז חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.

תעמולה למען חינוך יהודי נערכה בין ההורים היהודיים בארצות הברית בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי הי' על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של המל"ח.

מחלקת המורים ש- א) ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של המל"ח ובתי ספר אחרים ב) סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.

מחלקה לתמיכה כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים למל"ח ותות"ל והן שאינם שייכים לחב"ד, כמו בית יעקב וכו'.

שליחויות לערי שדה - מרכז שליחות, בחורים שיצאו כשלוחים נודדים לסיורים של הפצת יהדות בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום^[10]; הרבי ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה שיחות רבות.

כינוסים והרצאות - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי היהדות, כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות בחג הסוכות ב770; כ"ק אדמו"ר הי' מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע^[11].

מחלקת הוצאה לאור הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: לוח היום יום וילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס (ב"ח) בעריכת הרבי, ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - באנגלית: "טעקס ענד טיילס"^[12], ספר המקראה 'ספרנו', סידור תהלת ה', סדר ברכות ותפלות באנגלית, "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק)), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר ניסן מינדל, והם הודפסו בסיוע קרן סטולמן.

תש"י ואילך

לאחר י' שבט תש"י הפך כ"ק אדמו"ר לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; (בניירות הרשמיים של שנת תש"נ מונה הרב חדקוב ליו"ר).

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול מפעל השליחות ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; כל בית חב"ד הוגדר כ'סניף מל"ח'; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל שליח בכל אתר ואתר.

יחד עם זאת, בשנים אלו הפך מל"ח ל(מעין ה)גוף המרכזי בחסידות חב"ד; הוא ריכז את ענייני אנ"ש בכל העולם^[13]; ניהל את כל מפעל השליחות המסועף, את כינוס השלוחים וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי בפרזידנט 1304; הי' בעלים של ספריית אדמו"ר שליט"א (עד שנת תשמ"ה, אז העביר הרבי את הבעלות לאגו"ח).

במשך השנים נכנסו לעבוד במוסד: הרב יהודה קרינסקי, שהי' אחראי על כינוס השלוחים; הרב משה קוטלרסקי שהי' אחראי בפועל על מפעל השליחות.

מינויים ומחלוקות

שטר צוואה

בי"ז סיוון תשמ"ח, כתב רבינו, בעזרת הרבנים חודקוב, ניסן מינדל וישראל יצחק פיקרסקי, 'שטר צוואה' בנוגע להנהגת מוסדות ליובאוויטש; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב חודקוב, ניסן מינדל והרב שלום מענדל סימפסון^[14]. הצוואה הוגהה על-ידי הרבי, אך למעשה אין בידינו עותק חתום.

הנהלת המרכז הנוכחית טוענת כי הצוואה לא חתומה, ולמעשה אין לה תוקף; לקביעה זו הצטרף גם ועד רבני ליובאוויטש; מנגד טוענים רבני חב"ד (בהם אחדים מחברי וועד רבני ליובאוויטש) ואנשי המל"ח כי הצוואה הוגהה, ועל-כן יש לה תוקף; בנוסף לזה הם טוענים כי הרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם (ככל הנראה על ידי הרב קרינסקי); ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנחברו על-ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב יצחק הענדל, הרב יצחק מאיר הרץ והרב דוד שוחט, פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי^[15]; עקב אי קיום הצוואה, הוציא בד"ץ קראון הייטס כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב קרינסקי.

ניירות רשמיים

בשנת תש"נ הכינו^[16] חברי שלושת המוסדות המרכזיים - אגודת חסידי חב"ד, מחנה ישראל ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ד"ר ניסן מינדל, הרב שמואל דוד רייטשיק, הרב בנימין אליהו גרודצקי והרב בערל יוניק, ויבדלו לחיים: הרב דוד רסקין, הרב שלום מענדל סימפסון, הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב חיים יהודה קרינסקי והרב זאב יחזקאל כ"ץ^[17].

לאחר שנת תשנ"ה היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי מלך המשיח בנוגע למל"ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי. הויכוחים נמשכים גם בימינו אלה, כאשר קרינסקי טוען שהניירות הינם רק לצרכי הממשלה, ואילו שאר חברי העמותה טוענים כי הם משקפים את דעתו של הרבי.

שני מרכזים

לאחר דיונים וויכוחים בשנים תשנ"ה - תשנ"ז, נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, שהינו הרשמי מטעם הממשלה, מחזיק בפועל בניהול מפעל השליחות (ברובו) ומארגן את ה'באנקעט' הרשמי מידי שנה, ונתמך בידי וועד רבני ליובאוויטש, מתנהל בידי הרב חיים יהודה קרינסקי, כשבניהול השליחות מחזיק הרב משה יהודה קוטלרסקי; 'מרכז' שני, בראשות הרב שלום מענדל סימפסון, מחזיק באחריות כל כו"כ בתי חב"ד, מארגן באנקעט שנתי נוסף (ב770^[18]) ומארגן יוזמות ושנות לטובת השלוחים. המרכז נתמך על-ידי בד"צ קראון הייטס.

זבל"א

עקב סכסוכים במרכז הרשמי, בין היו"ר, הרב חיים יהודה קרינסקי והרב ירחמיאל בנימין קליין, מורשה החתימה בעמותה, לבין הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב משה יהודה קוטלרסקי ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת תש"ע על זבל"א, שבו יהיו חברים בין השאר: הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב משה בוגמילסקי והרב דוד משה ליברמן.

הערות שוליים

↑ במקביל למחנה ישראל שמטרתו הייתה לאחד את כלל יהודי העולם והוצאת הספרים קה"ת.
↑ בחודש חשוון תש"ט.
↑ בסיוע ד"ר הלל זיידמן ובפיקוח הרב שניאור זלמן גוראריה - זכרון הרש"ז גוראריה סי' רכ"ד
↑ בחודש אייר תש"ט.
↑ בשנת שי"ת.
↑ שהיו תחת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בהנהלת הרב שמריהו גורארי'.
↑ ע"פ 'סקירה קצרה' שבסוף לוח היום יום, סידורת תהלת השם (תש"ה ותש"ז) ותולדות חב"ד בארצות הברית.
↑ עדות אדמו"ר הריי"צ באג"ק שלו ח"ז אגרת א'תתקס"ב.
↑ בצורה נפרדת
↑ בניהול האחים הרב משה ומענדל קוטלרסקי.
↑ משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד ע"י קה"ת, חלקם באו בסדרת הרשימות וחלקם נלקטו בס' שיחות קודש - קודם הנשיאות.
↑ שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.
↑ סניף המל"ח בארה"ק, בניהולו של הרב אפרים וולף, לדוגמא, שהי' בקשר ישיר עם מל"ח המרכזי, ניהל את כל ענייני חב"ד בארה"ק.
↑ צילום הצוואה.
↑ צילום הפסק בחוברת "שימו לבכם".
↑ על-פי הוראת הרבי ביחידות לחברי אגו"ח, ט' מרחשוון תשמ"ט.
↑ כממלא מקום אביו הרב משה פנחס כ"ץ.
↑ ע"פ פסק בית הדין המיוחד.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

[1] במקביל למחנה ישראל שמטרתו הייתה לאחד את כלל יהודי העולם והוצאת הספרים קה"ת.

[2] בחודש חשוון תש"ט.

[3] בסיוע ד"ר הלל זיידמן ובפיקוח הרב שניאור זלמן גוראריה - זכרון הרש"ז גוראריה סי' רכ"ד

[4] בחודש אייר תש"ט.

[5] בשנת שי"ת.

[6] שהיו תחת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בהנהלת הרב שמריהו גורארי'.

[7] ע"פ 'סקירה קצרה' שבסוף לוח היום יום, סידורת תהלת השם (תש"ה ותש"ז) ותולדות חב"ד בארצות הברית.

[8] עדות אדמו"ר הריי"צ באג"ק שלו ח"ז אגרת א'תתקס"ב.

[9] בצורה נפרדת

[10] בניהול האחים הרב משה ומענדל קוטלרסקי.

[11] משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד ע"י קה"ת, חלקם באו בסדרת הרשימות וחלקם נלקטו בס' שיחות קודש - קודם הנשיאות.

[12] שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.

[13] סניף המל"ח בארה"ק, בניהולו של הרב אפרים וולף, לדוגמא, שהי' בקשר ישיר עם מל"ח המרכזי, ניהל את כל ענייני חב"ד בארה"ק.

[14] צילום הצוואה.

[15] צילום הפסק בחוברת "שימו לבכם".

[16] על-פי הוראת הרבי ביחידות לחברי אגו"ח, ט' מרחשוון תשמ"ט.

[17] כממלא מקום אביו הרב משה פנחס כ"ץ.

[18] ע"פ פסק בית הדין המיוחד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] [[תש"א]] על-ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.
-בראש המרכז הועמד חתנו, [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי שליט"א, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע [[גן עדן העליון|חדר]] ב[[מפת הקומה הראשונה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], בו התגורר בנוסף [[הרבי מלך המשיח]], ולימים הפך החדר לחדרו האישי.
+בראש המרכז הועמד חתנו, [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי שליט"א, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרביב[[גן עדן העליון|חדר]] ב[[מפת הקומה הראשונה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], נקבע החדר כמשרד המל"ח (ולאחר מכן הפך לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח עברו לחדר המזכירות, ובשלב מאוחר יותר עברו לחדר נפרד בסוף הקומה).
-בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם: הרב [[יעקב יהודה הכט]], הרב [[משה לייב רודשטיין]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].
+תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז.
-תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם ישיבות [[אחי תמימים]] ובתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז.
 בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל מששתפים בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סי' רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].
@@ שורה 46: / שורה 44: @@
 ==תש"י ואילך==
-לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[כ"ק אדמו"ר]] לנשיא המל"ח, בנוסף לפתקידו כ'יו"ר'; מאז לא מונה יו"ר חדש למל"ח.
+לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[כ"ק אדמו"ר]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; (בניירות הרשמיים של שנת תש"נ מונה הרב חדקוב ליו"ר).
 בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; כל [[בית חב"ד]] הוגדר כ'סניף מל"ח'; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.
-יחד עם זאת, בשנים אלו הפך מל"ח ל(מעין ה)גוף המרכזי ב[[חסידות חב"ד]]; הוא ריכז את ענייני [[אנ"ש]] בכל העולם{{הערה|סניף המל"ח בארה"ק, בניהולו של הרב [[אפרים וולף]], לדוגמא, שהי' בקשר ישיר עם מל"ח המרכזי, ניהל את כל ענייני [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]].}}; ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים]] וכו'; פיקח על שליחת מכתבי [[הרבי]]; הפעיל את [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]]; ניהל את הקומה הראשונה ו[[הזאל הגדול]] של [[770]] ואת [[בדק הבית]] שלו; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; הי' בעלים של ספריית [[אדמו"ר שליט"א]] בחדרו; למעשה, כל ענייני [[חב"ד]] התנהלו דרכו - דרך היו"ר הרב [[חודקוב]], הרב [[משה לייב רודשטיין]], ואנשי המשרד: הרב [[לייבל גרונר]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]].
+יחד עם זאת, בשנים אלו הפך מל"ח ל(מעין ה)גוף המרכזי ב[[חסידות חב"ד]]; הוא ריכז את ענייני [[אנ"ש]] בכל העולם{{הערה|סניף המל"ח בארה"ק, בניהולו של הרב [[אפרים וולף]], לדוגמא, שהי' בקשר ישיר עם מל"ח המרכזי, ניהל את כל ענייני [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]].}}; ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים]] וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; הי' בעלים של ספריית [[אדמו"ר שליט"א]] (עד שנת תשמ"ה, אז העביר הרבי את הבעלות לאגו"ח).
-במשך השנים נכנסו להנהלה הראשית של המוסד; הרב [[יהודה קרינסקי]], שהי' אחראי על [[כינוס השלוחים]], על דוברות המוסד ועל תיפעולו השוטף; הרב [[משה קוטלרסקי]] שהי' אחראי בפועל על [[מפעל השליחות]]; הרב [[דוד רסקין]] והרב [[אברהם יצחק שם טוב]].
+במשך השנים נכנסו לעבוד במוסד: הרב [[יהודה קרינסקי]], שהי' אחראי על [[כינוס השלוחים]]; הרב [[משה קוטלרסקי]] שהי' אחראי בפועל על [[מפעל השליחות]].
 ==מינויים ומחלוקות==
@@ שורה 60: / שורה 58: @@
 בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], כתב רבינו, בעזרת הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]], 'שטר צוואה' בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום.
-הנהלת המרכז הנוכחית טוענת כי הצוואה לא חתומה, ולמעשה אין לה תוקף; לקביעה זו הצטרף גם [[ועד רבני ליובאוויטש]]; מנגד טוענים אחדים מחברי וועד רבני ליובאוויטש ואנשי המל"ח כי הצוואה הוגהה, ועל-כן יש לה תוקף; בנוסף לזה הם טוענים כי הרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם על ידי הרב קרינסקי; ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנחברו על-ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|צילום הפסק בחוברת "שימו לבכם".}}; עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד"ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרבנים קרינסקי ושם טוב; בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לאידך יש הטוענים כי למכתב אין תוקף הלכתי כיון שהוא נוגד את הפסיקה לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד - בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}.
+הנהלת המרכז הנוכחית טוענת כי הצוואה לא חתומה, ולמעשה אין לה תוקף; לקביעה זו הצטרף גם [[ועד רבני ליובאוויטש]]; מנגד טוענים רבני חב"ד (בהם אחדים מחברי וועד רבני ליובאוויטש) ואנשי המל"ח כי הצוואה הוגהה, ועל-כן יש לה תוקף; בנוסף לזה הם טוענים כי הרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם (ככל הנראה על ידי הרב קרינסקי); ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנחברו על-ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|צילום הפסק בחוברת "שימו לבכם".}}; עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד"ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב קרינסקי.
 ===ניירות רשמיים===
@@ שורה 68: / שורה 66: @@
 למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] והרב [[בערל יוניק]], ויבדלו לחיים: הרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|1=כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}}.
-לאחר שנת [[תשנ"ה]] היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי מלך המשיח בנוגע למל"ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי.
+לאחר שנת [[תשנ"ה]] היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי מלך המשיח בנוגע למל"ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי. הויכוחים נמשכים גם בימינו אלה, כאשר קרינסקי טוען שהניירות הינם רק לצרכי הממשלה, ואילו שאר חברי העמותה טוענים כי הם משקפים את דעתו של הרבי.
 ===שני מרכזים===