חב"דפדיה:פארבריינגען

עזרה

• חסיד - יוזם (כ"א תמוז תשס"ח 10:25) - בכל בקשה ניתן לפנות אלי.
• חיים נהר - בעיקר קריאה ועזרה טכנית

תיבת ארכיון תמוז תשס"ח - סיוון ה'פרצת

רעיון

לכל אחד מאיתנו יוצא ב"ה, לפתוח בכל שבוע לפחות שיחה אחת של הרבי על פרשת הרבי. כמעט בכל שיחה כזו ניתן למצוא מבט של הרבי על נושא בפרשת השבוע. לדוגמא השבוע הרבי לוקח את קרח ומסביר בדיוק איך האותיות ק ר ח מסמלות את השאלות והטענות של קורח, מה הייתה בדיוק הבעיה שלו ומה ההוראה בעבודת ה' שניתן ללמוד מקורח. (לקו"ש ח"ח שיחה ראשונה לפרשת קרח).

אולי כדאי בכל שבוע להעלות ערך שיכלול מבט חסידי על עניין בפרשת השבוע מתוך ביאורי תורת החסידות, הרבי וביאורי חסידים (בחסידשע פארבריינען...). --לל (מדברים) 06:27, 8 ביוני 2010 (UTC)

מצטרף. מעניין לראות את השיחה המדוברת. אבל לענ"ד יש קודם כל להתמקד בחלקים א'-ד' מלקוטי שיחות, שהם היסוד והעיקר לכל תורתו של משיח. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

למה ומנין שהם היסוד? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 07:40, 8 ביוני 2010 (UTC)

בפי חסידים מקובל, וי"א שמהרבי עצמו היו התייחסויות לכך, שבארבעת החלקים הראשוים של לקו"ש נמצאים יסודות תורותו של משיח; יסודות השקפה יהודית; יסודות ההשקפה החסידית; ויסודות המופיע בלקו"ש כולו. ר' יואל כהן שי' קורא לחלקים אלו 'שולחן ערוך של הרבי'; היו וישנם חסידים שלא היו מתחילים להתפלל קבלת שבת עד שלא סיימו את כל השיחות לאותה פרשת שבוע מהחלקים הנ"ל, וכן נוהגים עד היום ריבוי גדול מחסידי חב"ד, וכותב השורות בתוכם. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

להקדים לדברי חסיד, שעצם זה שהם הכרכים הראשונים, הרי"ז כיון שהם יסודיים, שקודם מניחים היסודות ואח"כ הבניין, כידוע בכל עניין (ועיין לקו"ש ח"ה שיחה א' לפרשת בראשית על הרש"י הראשון). --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 16:20, 8 ביוני 2010 (UTC)

אברהם פריז

מי שמעריך את ר' אברהם פריז יהנה מהסיפור:

באחת הסעודות ב"בית-יוסף" בקומה השניה של 770, הרבי כידוע ישב משמאל לכסאו של כ"ק מוהריי"ץ, בצידו המערבי של חדר האוכל, אנ"ש המסובים ישבו לאורך השולחן, ור"א פאריז ע"ה ישב - כהרגלו - מצטנף בקצה, למרגלות השולחן. בקצהו המזרחי של השולחן, בסמוך למטבח שם.

הקהל ישב, הרבי יושב על מקומו, והנה יצאה גב' מ. (רעייתו של "הנכד") מן המטבח וראתה את ר"א. בהכירה את ר"א מהשנים הארוכות שהוא שהה בבית רבי - קראה לעברו "או ר' אברהם, הגעת? ברוך הבא" (או נוסח דומה), ואחר המשיכה ואמרה -

"אמאל האסטו געזאגט, אז דער איז משיח - בהצביעה על מקום מושבו של כ"ק מוהריי"ץ,

"היינט - זאגסטו אז דער איז משיח - בהצביעה לעבר הרבי, "וואס ווסעטו זאגן שפעטער?..."

כזכור - החדר מלא בחסידים, והרבי יושב על מקומו...

הקהל כבש פניו בתוך הצלחות, היה רגע מתוח מאוד - ואז בהרף עין, קם לעברה ר' אברהם בעוז וצעק למולה - תוך שהוא מניף בידו "שיקצע - ארויס"!!!

נראה לי כי סיפור כזה יכולים לספר אך ורק אל ר' אברהם... --שמואל מונקס 16:39, 8 ביוני 2010 (UTC)

סיפור איום. מה מקורו? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 17:08, 8 ביוני 2010 (UTC)

הגיע לידי דו-שיח מ'אנשי שעדרין' --שמואל מונקס 17:50, 8 ביוני 2010 (UTC)

מתאים לאופיו של ר' אברהם, ולאופי' של מינא גורארי'.

אגב, ר' מרדכי מנטליק לא הי' עולה לסעודות שם, כי לא רצה להגיע למקום בו הרבי לא יושב ברא שהשולחן.

בענצ'ע שמטוב - עוד מעט יארצייט - אף הוא לא הי' עולה, כי לא רצה לראות את הרבי בגלות. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

הגיגים לפרשיות השבוע (חסיד)

בבואינו מפרשת שלח, ואנו נמצאים בפרשת קרח, הנני מעלה כמה מהגיגי בלי אחריות כלל וכלל!

שלב א' - המרגלים

המרגלים, נשיאי העדה, ראשי בני ישראל המה, ובכ"ז נפלו בטעות כה חמורה, עיכבו אותנו במדבר ארבעים שנה, והקב"ה קט בנו במאד. כך שלארץ הקודש הגיעו רק ב' או ד' איש שראו את גילוי הקדוש ברוך הוא בזה העולם! וכ"ז בגלל עשרה מראשי בני ישראל!

ומדוע זה -

מפרש הרבי, שהי' זה כיוון שהם היו "עצה", "עצת המרגלים". אם הם דוחפים השקפות אישיות שלהם ומפרשים בזה את דברי הנשיא - משה רבינו ע"פ הבנתם, עם פשעטלא'ך וכו', ויש להם יסודות איתנים, וזו ה'נקודה' לעשירות-דעתם-הרחבה -

אם הם מכניסים את דעצתם הרחבה הנ"ל לדברי הנשיא -

הם חוטאים, מוציאים דיבת הארץ רעה, וגורמים לכזה דבר...

שלב ב' - קרח

קרח! מיוחס! עשיר! ת"ח!, שרבן של ישראל מעיד עליו ש"פיקח הווה" -

חולק על משה רבינו בצורה כה גסה! האיך? בגלל 'משרה'? הייתכן לומר שאדם כזה נעלה, שזכה שפרשה בתורה נקראת על-שמו, מדור דעה, ראה עין בעין את הבורא ית' שמו -

יחלוק על בן-דודו ונשיא הדור?

וחשבתי בזה, שזהו שלב ב' של המרגלים -

אם מתחילים לערב דעות אישיות ופשעטלא'ך מבית היוצר שלך -

עלולים להגיע רח"ל לשאול תחתית - לחלוק בגלוי על משה, ועד ל- מתחת לאדמה...

ויש עוד להרחיב בזה, ויסוד העפר בצירוף לשעה מכבידים עלי כרגע.

[כל הדברים נכתבו על-דעת הכותב בלבד ללא כל כוונה של היפך אהבת ישראל ח"ו.

לחיים חסידים! ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

המוסר השכל שמבואר בזה כשמערבים אפי' מעט נגיעות אישיות, מזעזע, ואין צריך להוסיף מילה! --מחכים לביאת משיח, היום כ"ח בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 23:26, 10 ביוני 2010 (UTC)

יפה העניין העולה מדבריך, שכשמכניסים דעות במשה רבינו, תחילה זה בקדושה, אח"כ מוצאים את עצמם "מתחת האדמה" לחפש איך לחלוק עליו.. ייש"כ. -חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 09:59, 11 ביוני 2010 (UTC)

שלב ג' -חוקת

כתי"ק

אנו נמצאים כעת בפרשת חוקת, ואולי יש לקשר את הפרשה עם הנושא.

אוקיי, הבנו שאין להכניס פשעטלא'ך שלנו לתוך דבריו של משה רבינו.

אבל מה נעשה אם פתאום מגיע משה, הרבי האהוב שלנו, ופתאום זורק 'בומבה' לאויר - פרה אדומה.

זה, עפעס, נראה קצת לא מובן. מה הטעם? ועונה משה: 'חוק'! בלי טעם!. בלי סיבה!

הזהו משה? הלא אתה לימדתנו שה'ונפלנו' שלנו, שאנו שואלים, מתבוננים, לא סומכים על הצדיק לבדו. הלא אתה זה שדאגת להטעמינו בים תורתך: "וביאור העניין". אתה הסברתנו - על ידי משפיעינו-שלוחיך - שם נסתפק באמונה פשוטה נוכל לסגור את הגמרות. לשם מה לשאול "מנא הני מילי?", נענה "כך מקובלנו מפי חז"ל שקיבלו מפי משה רבינו שקיבל מפי הגבורה", ושלום על ישראל!. עלינו להבין, להשכיל, להתבונן. ומי אם לא אתה חזרת אינספור פעמים על דברי אדמו"ר הזקן בשולחנו כי צריך ללמוד "הלכות בטעמיהם" דווקא, ודאגת 'להתאים' את הרמב"ם ז"ל לזה -

אז ריבונו של עולם, מה נשתנה?!

ועוד, דהרי פרה אדומה (צהובה?...) הזו, סותרת במפורש לדברים אחרים שאמרת -

סיפרת לנו על הקרבנות, קירוב החושים להשי"ת, הגיוני, מובן. ופתאום הפרה הזו, אינה קרבן, עשייתה בכל פרטי'צריכה להיות דווקא בחוץ, מצוותה בסגן(כן! לא ברשכבה"גים הגדולים, הצדיקים והחשובים, דווקא בסגנים הפיצקלא'ך האלו..., מזים אותה אל פתח אוהל מועד, ובכלל - היא כקדשים. (ולכן היא נחשבת ביהדות כחוק הכי גדול שיש.) בקיצור - כלום פה לא מובן.

ופה מלמדת אותנו תורת חיים, שם נקרא אותה למפרע - לא נצא: "אל תהיו כמרגלים"! אל תתחילו עם פרשנויות, דקדוקים ודיוקים! משה אמר להאמין - האמינו! משה אמר לפרסם - פרשמו. משה אמר "לחיות את זה" - תחיו! -

אז מה אם הוא אמר פעם להיפך...., עכשיו הוא אומר ככה - קיימו בלי פשעטלאך!

[כל הערות הסיום - הן בעניין ההמשך וה בעניין האהבת ישראל וכו' - רלוונטיות גם לפה].

ג' תמוז שמח! ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

חזק ביותר!! המשך להביא כאן את הגיגיך הנפלאים. --מחכים לביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 14:47, 14 ביוני 2010 (UTC)

ממש מרתק )-: מענדל'ה, 444 - תא דואר 10:35, 17 ביוני 2010 (UTC)

מענדל'ה, נפגעת? אל תתדאג, לא התכוונתי אליך...---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

שמעתי פעם תירוץ פשוט על הסתירה לכאורה בין דברי הרבי עד שנת תשנ"ב - ואח"כ. אחד מהסימנים הידועים של מלך המשיח הוא כידוע, שהוא מלא בפצעים ויסורים, ואחד מהסימנים אותו אמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי הוא שמלך המשיח יושב על פתחי רומי וחובש פצעיו עיי"ש ומובא בסנהדרין פרק חלק, ואין צריך להאריך בראיות בנושא זה, (ועיין ברש"י ומהרש"א בגמ' ד"אי מן חיי" וכו'.) ולכן הרבי האמין על אדמו"ר הריי"צ שהוא משיח וגם אמר עליו כמ"פ, מכיון שאדמו"ר הריי"צ כידוע סבל כל ימיו יסורים ונאסר 7 פעמים כידוע, משא"כ הרבי מעולם לא סבל יסורים (כפי הידוע) עד שנת תשנ"ב. רק משנת תשנ"ב בה החל הרבי לסבול יסורים, אז הסכים הרבי למפרע לאפשרות כי הוא מלך המשיח ע"פ ההלכה. --סקרלט 03:17, 20 ביוני 2010 (UTC)

צע"ג שהרי גם בתשנ"ב יש שהרבי אמר על אדמו"ר הריי"צ שהוא משיח וכן גם לפני נ"ב "חולינו הוא נשא". --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 15:47, 20 ביוני 2010 (UTC)

סקרלט דווקא כותב לענין, שהרי עד תשנ"ב הרבי אמר בפירוש רק על אדמו"ר הריי"צ, שכאמור סבל יסורים כל ימיו, ורק מתשנ"ב הגיעו הרמזים השקופים שהרבי עצמו משיח, ועודד שירת יחי אדונינו, בהיפך גמור למה שכ"ק עצמו מחה כשנה קודם! --מחכים לביאת משיח, היום ח' בתמוז ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 18:55, 20 ביוני 2010 (UTC)

ועדצ"ע שגם לפני נ"ב היו רמזים וגם לאחרי נ"ב הרמזים לא היו כ"כ "שקופים". --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 20:42, 20 ביוני 2010 (UTC)

רבינו כל ימיו סבל חולאים וייסורים נוראים: החל משנות השלושים באירופה שנפלו כל שיניו למעט אחת. האירוע בתשכ"ה, הצינון בראשית הלמ"דים שהרבי סבל בגללו בצורה איומה, ועד שהגיעו רופאים ואכ"מ, שמיני עצרת תשל"ח, ה'חום' שהרבי קיבל ריבוי פעמים. לומר שהרי לא סבל יסורים עד ז"ך אד"ר?! ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

התוועדות כ"ח סיון

חובה לקיים התוועדות לרגל התחלת יובל השבעים להצלת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, איש וביתו בכ"ח סיון תש"א.

התוועדות גדולה התקיימה ב-770. לא כ"כ הבנתי את הנאומים שהושמעו מזקני החסידים שזוכרים את התקופה ההיא (אתם בטח מבינים בני כמה הם היום וכמה הם זוכרים... את רוב הנאום השלימו הנוכחים בהתוועדות ששמעו את הסיפורים לפני 20 שנה..).

המנחה שניאור זלמן הרצל אמר בין השאר שיום זה הוא י"ט כסלו של דורנו. כשם שאז היה א. הצלה של הרבי. ב. מתן תורה של תורת החסידות, כך אצלנו גם הרבי ניצל וגם התחילה תנופה חדשה בהפצת המעיינות בחצי כדור התחתון.

ב-770 נשאר המון סעלצער (מי סודה), קרקרים והערינג מההתוועדות. סחבתי קצת לפה בשביל כולנו. אז לחיים לחיים ולברכה! --לל (מדברים) 07:40, 11 ביוני 2010 (UTC)

לחיים לחיים! בעבר שמעתי מר' מרדכי דוב אלטיין, שר' דוד שיפרין - חסיד אדמו"ר המהר"ש, מייסד חסידות חב"ד בארה"ב ואיש מאד ביקורתי, ראה את הרבי מלך המשיח מתפלל בר"ח תמוז תש"א. כששאלו אותו "מה אתה אומר על האיידים שהגיע", אמר: "זה נראה טוב" (או משהו דומה). זה הי' מחמאה אדירה..---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

ג' תמוז ה'פרצת

איי רבי! ראטוועט!

די למחלוקת!

כעת עלינו לצאת בקיראה לכלל אנ"ש יחיו - רק לא טו"ב! רק שלא נגיע לג' תמוז הטו"ב, והמצב ישאר כמות שהוא(כמו שהרבי מבאר, הרי שבפנימיותו בוודאי הוא טוב, אך למרות הביאור, בכ"ז..)!!.

ניגון - כמובן - שאמיל. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

סערת האמונה בבית חיינו

התוועדות מיוחדת במינה התקיימה ב-770. זו ההתוועדות הראשונה בקריירה הנוכחית של הגבאים, יש לציין שהם מפתיעים לטובה. שמחה גדולה יחד עם דרישה אחת ויחידה - רצוננו לראות את מלכנו!!!. כפי המסורת, פורצת בשעת חצות קבוצה גדולה של מקורבים מברזיל ומתחילים ריקודי 'יחי' סוערים במשך שעות(!) ארוכות.--לל (מדברים) 05:56, 16 ביוני 2010 (UTC)

ייש"כ על הדיווח הקצר ולעניין. נשמח שעדכן מידי פעם הקורות את בית רבינו שליט"א. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 07:56, 16 ביוני 2010 (UTC)

פרשת פנחס

הפרשה ממשיכה את הסיפור מסוף הפרשה הקודמת, על פנחס שדקר למוות את זמרי נשיא שמעון והמדיינית כזבי, בעת שחטאו לעיני העם, ובכך עצר את המגיפה שהשתוללה. חז"ל מספרים, שבאותם רגעים שלפני הדקירה שררה מבוכה רבה, ובני ישראל בראשות ההנהגה שהיתה במקום, לא ידעו כיצד לפעול. בתוך כך, פנה פנחס- נכדו של אהרן הכהן, למשה רבינו, והזכיר שעל פי ההלכה "קנאים פוגעים בו". משמעות הדין הוא, שאם אדם חילל את הקודש (לדוגמא קילל את ה' באמצעות קסם, או חטא עם גויה) הרי שבזמן אמת, מקרה זה לא מטופל באמצעות מערכת אכיפת החוק, אלא ניתנת רשות לאדם מהציבור לפגוע במחלל הקודש. ההיתר לבודד ליטול את החוק לידיו, הינו חריג ושברירי, שכן אם האדם ילך לבית הדין ויבקש היתר לפעול, הוא לא יקבל אותו. במקרה זה האדם נדרש לפעול עצמאית (בזהירות הנדרשת על פי דין התורה בלבד, תוך ווידוא שמדובר פה בקנאות אמיתית למטרה ולא מסיבות אישיות אחרות), תוך נכונות לשלם מחיר אישי. בסופו של דבר, פנחס לא נענש על מעשהו, אלא זכה לכהונת עולם לו ולזרעו- מתנה שמיימית ללא תקדים בהסטוריה.

ככל סיפור בתורה, גם מקרה נדיר זה נושא מסר עבורנו. כשנמצאים בדור האחרון, ואנו מחוייבים לעשות כל אשר ביכולתנו על מנת להביא את ההתגלות בפועל, הרבי כבר הראה לנו את כל הדברים שצריכים לעשות, בלי פטנטים חדשים, בלי פסק דין לעצמנו, אלא הרבי אומר אני לא יכול לעשות אלא בידיים שלכם, אפילו של אחד מכם!!!

משיח נאו--יוסי (שיחה). 15:50, 2 ביולי 2010 (UTC)

דומני כי מעולם לא הוסברה טוב יותר צעקתו של הרבי "טוט וואס איר קענט"! --מחכים לביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 16:23, 2 ביולי 2010 (UTC)

"און טוט אַלץ וואָס איר קענט" משיחת כ"ח ניסן תנש"א--יוסי (שיחה). 18:32, 3 ביולי 2010 (UTC)

'ימות המשיח' - למען הערך על 'משיח'!

כבר דשו בכ"ז בכ"מ (ראה ריבוי הערות ופלפולים מר' שא"ס ווילשאנסקי בקבצי העערות והפלפולים של צפת ו-770, הערות בערל'ה וואלף, התמים תשרי ש.ז., פלפול גרנובטר ב'בתוך רבים אהללנו' ח"ב (:', ועוד), ולא באתי אלא להעלות ממחשבותי.

ובהקדים:

תשובה דומה - י"א ניסן תנש"א, לרשד"ב וולפא.

בשיחת כ' כסלו תשנ"ב (מוגה) אומר נשיא דורנו, וזלה"ק: "...ובפרט בימינו אלה - ימות המשיח - שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ושם בהע' 1 מסביר, שזהו ע"ד הוראת אדמו"ר הריי"צ לפני כו"כ שנים, שכבר סיימו את כל ענייני העבודה וכו'.

ולכא' תמוה, דהרי במקום אחר מסביר הרבי שמי"א שבט תשי"א החלה תקופה חדשה בנשיאות (מו"ח אדמו"ר), ימות המשיח. והרי מהשיחה דכ' כסלו משמע דתקופה זו החלה עוד בימי אדמוהריי"צ, בזמן הכרזתו ש'כלו כל הקיצין', 'עמדו הכן כולכם', בשנים תש"א ואילך!

ויותר קשה, דהרי ההגדרה ההלכתית והתורנית, (ולמעלה מזה,) המקובלת לימות המשיח, היא כמו שמאריך הרמב"ם בהלכות מלך המשיח פי"ב, "באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, והטובה תהי' מרובה" וכו', "ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, שנאמר ומלאה הארץ" כו'; האם יעודים אלו קיימים עכשיו? פשיטא שלא!

וי"ל, על-יסוד דברי הגמרא "שני אלפים ימות המשיח", וכביאור אדמו"ר בזה, שזה הזמן המוכשר לביאת משיח.

ועל-יסוד זה י"ל, שלושה עניינים בימוה"מ 'שלנו', שכולם קשורים לעניין דקיימת האפשרות והמציאות דמשיח -

א. התחלת הזמן ש"לא נותר אלא לצחצח את הכפתורים", שזהו לאחר שיצא ידי-חובה במלחמת גוג ומגוג, ומשיח בן יוסף ניצל משחיתותם... ואדמוהריי"צ זי"ע, החל בקריאה ד'לאלתר לגאולה', היינו, שנותר רק ה'עמדו הכן כולכם' -

אמנם עדיין חסר התנאים הבסיסים למשיח בן דוד, גואל ישראל, "יעמוד מלך" כו'.

ב. מי"א שבט תשי"א החל מעמד ומצב של 'נשמתו בי', כאשר מנהיג השלב הראשון, עם מנהיג השלבים האחרונים ('דור התשיעי', 'דור העשירי' - ראה לקמן.) - פועלים יחד למען הפצת המעיינות. מתחיל להירקם פה שלב של 'מלך מבית דוד' - 'שהוא כבר מלך', 'הוגה בתורה' וכו', 'כופה כל ישראל', 'לוחם מלחמות השם' - מתחיל להיווצר הכשרה והכנה, מציאות כזו של מלך, משיח, וכו' (ולהעיר שבזמן ההוא הרבי כל הזמן "מתקרבים לימות המשיח", ובזה הסגנון).

ג. שלב ש(לענ"ד, כפשוט)התחילת בתש"נ-תנש"א-תשנ"ב. תחילה בתש"נ, הרבי כל-הזמן דיבר בסביבות י' שבט על "לב לדעת", "ארבעים שנה ימות המשיח" און מיט אלע עניינים. בתנש"א -

"מתחיל מה״נפלאות״ שכבר ראו (נוסף על אלה שיראו בעתיד, ״אראנו״) בפועל ובגלוי לעיני כל העמים בשנה זו, שבהם נתקיימו דברי הילקוט שמעוני

״שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכיות אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס כו׳ מלך ערבי כו', ואומר להם (הקב׳׳ה לישראל) בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . . הגיע זמן גאולתכם״, ומאז (ובפרט בחודש ניסן, חודש הגאולה) עומדים כבר ״בשעה שמלך המשיח בא (״הנה זה בא״).. ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם".

". . וחידוש נוסף בדורנו זה גופא - בשנה זו:

נוסף לכך שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה, הרי, שנה זו היא "(תהא( שנת נפלאות אראנו" (כהר"ת דמנין השנה שנתפשט בתפוצות ישראל), השנה שבה יקויים היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו" ועד ל"שעה שמלך המשיח בא . . והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתכם" (כדברי הילקוט שמעוני), ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", שכבר בא, היינו, שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה".

שמתחיל להיות גילוי מציאות המלך המשיח, ו"רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולת המלך המשיח". אין רק מציאות כזו, יש כבר 'גילוי מציאות', ש"עומדים כבר על סף הגאולה, על סף ימות המשיח (המושג ההלכתי)".

(כ"ז כתבתי בחפזי ובחוסר זהירות, ויש עוד להרחיב בזה, אבל יסוד העפר פועל חזק...)

מדוע הכנסתי את הפלפול המייגע הזה לכאן? כדי שנדע ונזכור "טאפרו דא פאלחו", מלך המשיח, שאנו מחכים לו כבר 1940 שנה - בפתח, אנחנו על הסף!!

הכל צריך להיראות אחרת לגמרי! (ואני לא יכול בלי לדבר על עצמי -) הערך על משיח צ"ל פורטל, ערך מומלץ!

והמעשה הוא העיקר - ובחב"דפדיה גופא -- בואו לעזרת ה' בגיבורים, בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

בקשר לתמצות והבנת התקופות - יש לנו לומר רק מילה אחת: ודברי פי חכם, חן!

ובקשר לדרישה - מילים כדרבנות! --בברכה, היום כ"ו בתמוז ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים 19:04, 8 ביולי 2010 (UTC)