יוסף הרטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:00, 31 בדצמבר 2024

הרב יוסף הרטמן (יליד שנת תש"ב, 1941) הינו מחנך מרצה ומחבר ספרים תושב נחלת הר חב"ד. הרב הרטמן שימש כמחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד וכמנהל הראשון של בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד, רב בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד ופעיל במבצע תפילין.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ג בתשרי תש"ב בתל אביב לאביו הרב נחמן שלום שכנא הרטמן – דור חמישי בחברון, מצד אמו, כדור שביעי לאדמו"ר הזקן. מצד אביו 220 שנה בארץ האב היה סופר, איש חינוך, זכה בתואר יקיר החינוך הדתי בישראל. ולאמו מרת ביילא לבית שדמי (פשדמייסקי) אחות של הגאון הרב אברהם שדמי. עלתה לארץ מרוסיה.

בשנת תשי"ח (1958) נכנס ללמוד בכיתה י"א בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בראשותו של הרב משה צבי נריה בזמן לימודיו החל לעסוק בהתנדבות בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה – אליכין, אלישיב וגאולי תימן. השתתף וארגן שיעורי תניא עם המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי. בסיום כיתה י"ב קיבל תעודת בגרות. בהכוונת המשפיע הרב ראובן דונין– בקיץ תשי"ט– (1959) עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד, בהמשך בישיבת תומכי תמימים שבכפר חב"ד אצל המשפיע רבי שלמה חיים קסלמן והרב הגאון ישראל גרוסמן.

בחודש אלול בשנת תשכ"ב נסע לרבי לחודש תשרי, נשלח ע"י צעירי חב"ד למסע הרצאות ברחבי ארצות הברית שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-770 לשמיני עצרת שאל הרבי את מזכירו: "וואו איז יוסף הארטמאן?" (איפה יוסף הרטמן), ולכן הגבאי כיבד אותו בהקפה עם ספר תורה במהלך ההקפות.

במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת תשכ"ד בארגון 'מבצע מצה' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה^[^{דרוש מקור]}.

בשנת תשכ"ו (1966) עבר טירונות ושירת במילואים בצה"ל במשך כ־30 שנים, בתחילה בהגנה מרחבית ובצופי אוויר, ולאחר מכן בתפקיד מרצה בכיר ברבנות הצבאית.

מנהל ומחנך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ד (1964) התחתן עם מתיה לרר, בתו של הרב אפרים צבי לרר, מחסידי חב"ד בבני ברק. נכדת החסיד הנודע רבי אברהם פאריז. בא כוחם של אדמו"רי חב"ד בארץ.

הזוג התיישב בכפר חב"ד, שם היה בין המייסדים של כולל אברכים בו למד שנתיים. נבחן וקיבל תעודת סמיכה לרבנות. במקביל, אחרי הצהרים החל ללמד בבית הספר למלאכה, בחופשות הקיץ שימש כרכז קייטנות "גן ישראל" שאורגנו על ידי צעירי אגודת חב"ד.

בשליחות הרבי עברו להתגורר בשלהי שנת תש"ל (1970) בשכונה החדשה נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי, ונמנה עם המשפחות המייסדות של השכונה. עם הגיעו לקריית מלאכי ייסד (בסיוע אשתו) את בית הספר למלאכה עבור העולים מברית המועצות ולנוער ממשפחות מצוקה, כעבור ארבע שנים סיים. בין השנים תשל"ה-תשס"ה (1975-2005) שימש כמורה לתנ"ך ותושב"ע וכרב התיכון הדתי האזורי של המועצה אזורית שפיר (עד לסגירתו).במשך ארבעה ימים בשבוע.

בין השנים תשל"ו-תשס"ו (1976-2006) שימש כרב בית הספר חב"ד בנות בקריית מלאכי, במשך יומיים בשבוע. בשני בתי הספר זכה להערכה והוקרה רבה על יוזמותיו החינוכיות המקוריות. פרש לגמלאות.. מאז ועד היום הוא הכין תלמידים לקראת בר מצווה בהתנדבות בבית הספר המקיף הכללי בקריית מלאכי.

פעילות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקביל לעיסוקו החינוכי, השתתף בהרבה מערבי חב"ד שהתקיימו בארגונו של הרב ליפא קורצווייל ביישובי הדרום.

במסגרת פעולותיו במבצעי הרבי, אימץ את בסיס צה"ל 'תובלה' שהיה ממוקם עשרות שנים בסמיכות לקריית מלאכי.

במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך בעיריית קרית מלאכי.

מאז יצא לפנסיה, החל לפעול יום-יום במבצע תפילין בקרית מלאכי ובנוסף הרב הרטמן מעביר שיעורים קבועים בפרשת השבוע בקריית מלאכי בכולל 'תפארת נפתלי', מועדון ויצ"ו ובכפר וורבורג.

במשך קרוב לשישים שנה זכה ללמד ולהדריך למעלה מ7000 תלמידים ותלמידות שהקימו בתים לתפארת בעמנו. בנוסף לאלפי קצינים וחיילים ובני קיבוצם אותם קירב למורשת ישראל ולזהות יהודית.

פרסים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ג (2003) קיבל יחד עם אשתו מתיה את התואר 'יקיר העיר' של קריית מלאכי. בשנת תשס"ח קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך^[1], ובשנת תשע"ה קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות^[2].

פרסומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן פרסם טורים רבים בעיתונות הכללית בנושאי חינוך, חסידות חב"ד, שלימות הארץ ותיקון חוק "מיהו יהודי". בין השאר פרסם עשרות טורים ומאמרים ב"שערים" (החל משלהי שנות ה־60). כמו כן פרסם מאמרים ב"שמעתין".. ביטאון המורים הדתיים. בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק 'מיהו יהודי' ושלימות הארץ.

יזם כתיבת תקצירי שיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מההתוועדות של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי.

כתב וערך מספר כותרים בנושאי חינוך, רובם יצאו לאור על ידי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב הרטמן ערך מספר כותרים, רובם חוברות בנושאי חינוך או ליקוטים מדברי הרבי מליובאוויטש.

החינוך במשנת חב"ד - מבוסס ומלוקט משיחות הרבי מליובאוויטש, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
אחדות ישראל - טעמי המצווה, שורשיה וענפיה ולקט מקורות מאוצר החסידות, חוברת למורה, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
הרמב"ם: רבי משה בן מימון^[3] - לקט ספורים ועבודות לעיון ודיון, הוצאת 'מן הבאר', תשמ"ה (1985)
מדריך לאמהות בחינוך הגיל הרך - רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ו (1986)
והנצח - זו ירושלים - חוברת לתלמידים לעיון ולעבודה, הוצאת 'מן הבאר', תשנ"ג (1993)
הסבא רבי דוד צלקשוילי - ביוגרפיה וסיפורים על רבי דוד צלקשוילי - מחכמי העדה הגאורגית
כיצד נחנך את ילדינו - ספר העוסק בחינוך, שני חלקים, רשת אהלי יוסף יצחק, תשס"ז (2007)^[4]
סוד הארץ - חוברת לימוד ועבודה בנושא ערכי השמיטה ומצוותיה, תשס"ז (2007)
לאורם נתחנך - שני חלקים העוסקים בדמותם של 58 גדולי ישראל, מאברהם אבינו ועד הרבי מלובביץ', הוצאת 'יד נחמן', תשס"ח (2008)^[5]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו הרב רפאל צבי הרטמן
אחיו הרב חיים ישראל הרטמן
אחותו מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר
גיסו הרב מנחם לרר - כפר חב"ד

בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו הרב לוי יצחק הרטמן-ניו יורק
בנו שמואל הרטמן -רחובות
בנו הרב אריה אברהם הרטמן-ביתר עילית
בנו הרב מנחם מענדל הרטמן - שליח הרבי בהו צ'י מין וייטנהאם
בנו הרב שניאור זלמן הרטמן -קרית מלאכי
בנו הרב דובער הרטמן-לוד

בנותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביתו לאה רבינוביץ' - סגנית מנהלת בית ספר דרור ירושלים
ביתו רבקה יוזביץ' - מחנכת בבית ספר חב"ד בנות נחלת הר חב"ד
ביתו חני רסקין - ירושלים

חתניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתנו הרב יצחק רבינוביץ' ז"ל
חתנו הרב ‏יוסף יצחק יוזביץ'.-סמנכ"ל מוסדות תורת אמת בירושלים
חתנו הרב שלמה רסקין-רב מרצה וסופר - ניות, ירושלים

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שי גפן, ראיון עם הרב יוסף הרטמן על הדרך לחב"ד, ארבע שנים כמנהל בית ספר למלאכה, מפרסם שיחות הרבי. בית משיח, 222
יחידות של ראש את"ה, שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 36

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתבות, ידיעות ומאמרים הרב יוסף הרטמן,
עם קסדה, עוזי על הכתף ותפילין בתעלה: הרב הרטמן משחזר
דוד אבשלום, הבי"ד: יותר אכפתיות. מבצע תפילין: הצלת חיים - באתר שטורעם
מאת הרב יוסף הרטמן, הרב יוסף הרטמן, דור חמישי ל אדמו"ר האמצעי ● מיוחד - באתר שטורעם
כתבה על הרב הרטמן, בתוך מגזין שירו לו תמוז תשס"ב. עמ' 24-26
תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו המאגדת מכתבים שקיבל מהרבי (תשע"ה)

הערות שוליים

↑ מערכת שטורעם, 2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי" - באתר שטורעם
↑ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן
↑ ערך יחד עם אביו, הרב נחמן שלום שכנא.
↑ 800 עמודים על: כיצד נחנך את ילדינו? חב"ד און ליין.
↑ ספר חדש: לאורם נתחנך של הרב יוסף הרטמן חב"ד און ליין.

[1] מערכת שטורעם, 2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי" - באתר שטורעם

[2] אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן

[3] ערך יחד עם אביו, הרב נחמן שלום שכנא.

[4] 800 עמודים על: כיצד נחנך את ילדינו? חב"ד און ליין.

[5] ספר חדש: לאורם נתחנך של הרב יוסף הרטמן חב"ד און ליין.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] לאביו הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] ולאמו מרת ביילא כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].
+נולד ב[[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] לאביו הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]]  – דור חמישי בחברון, מצד אמו, כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]]. מצד אביו 220 שנה בארץ האב היה סופר, איש חינוך, זכה בתואר יקיר החינוך הדתי בישראל. ולאמו מרת ביילא לבית שדמי (פשדמייסקי) אחות של הגאון הרב אברהם שדמי. עלתה לארץ מ[[רוסיה]].
-ב[[חודש אלול]] [[תשי"ז]] החל ללמוד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה וכבר שם החל לעסוק בחינוך כאשר הופקד לעסוק בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה, יוליכין, אלישיב וגאולי תימן.
+בשנת [[תשי"ח]] (1958) נכנס ללמוד בכיתה י"א בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בראשותו של הרב משה צבי נריה בזמן לימודיו החל לעסוק בהתנדבות בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה – אליכין, אלישיב וגאולי תימן. השתתף וארגן שיעורי תניא עם המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. בסיום כיתה י"ב קיבל תעודת בגרות. בהכוונת המשפיע הרב [[ראובן דונין]]– בקיץ [[תשי"ט]]– (1959) עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד, בהמשך בישיבת תומכי תמימים שבכפר חב"ד אצל המשפיע רבי [[שלמה חיים קסלמן]] והרב הגאון [[ישראל גרוסמן]].
-במהלך שנות לימודיו בישיבה, השתתף בשיעוריו הקבועים של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] בספר ה[[תניא]], וכן ביקר מספר פעמים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] שם למד אחיו הרב [[צבי הרטמן]].
+בחודש אלול בשנת [[תשכ"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש תשרי, נשלח ע"י [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]] למסע הרצאות ברחבי [[ארצות הברית]] שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-[[770]]          ל[[שמיני עצרת]] שאל הרבי את מזכירו: "וואו איז יוסף הארטמאן?" (איפה יוסף הרטמן), ולכן הגבאי כיבד אותו בהקפה עם ספר תורה במהלך ההקפות.
-עם סיום מסלול הלימודים בשנת [[תשי"ט]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
+במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת [[תשכ"ד]] בארגון '[[מבצע מצה]]' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה{{מקור}}.
-בשנת [[תשכ"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש תשרי, ובמהלך החודש ביצע מסע הרצאות ברחבי [[ארצות הברית]] שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-[[770]] ל[[שמיני עצרת]] שאל הרבי את מזכירו: "וואו איז יוסף הארטמאן?" (איפה יוסף הרטמן) לאחר מכן קרא לו הרבי במהלך ה'הקפות' והורה לכבד אותו בספר תורה.
+בשנת [[תשכ"ו]] (1966) עבר טירונות ושירת במילואים ב[[צה"ל]] במשך כ־30 שנים, בתחילה בהגנה מרחבית ובצופי אוויר, ולאחר מכן בתפקיד מרצה בכיר ברבנות הצבאית.
-במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת [[תשכ"ד]] בארגון '[[מבצע מצה]]' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה{{מקור}}.
+==מנהל ומחנך==
+בשנת תשכ"ד (1964) התחתן עם מתיה לרר, בתו של הרב [[אפרים לרר|אפרים צבי לרר]], מחסידי חב"ד ב[[בני ברק]]. נכדת החסיד הנודע רבי [[אברהם פריז|אברהם פאריז]]. בא כוחם של אדמו"רי חב"ד בארץ.
-==מנהל ומחנך==
+הזוג התיישב ב[[כפר חב"ד]], שם היה בין המייסדים של כולל אברכים בו למד שנתיים. נבחן וקיבל תעודת סמיכה לרבנות. במקביל, אחרי הצהרים החל ללמד [[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בבית הספר למלאכה]], בחופשות הקיץ שימש כרכז קייטנות "[[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)|גן ישראל]]" שאורגנו על ידי צעירי אגודת חב"ד.
-לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מתיה בת ר' [[אפרים צבי לרר]] ונכדת הרב [[אברהם פאריז]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] המקומי, ובמקביל החל לשמש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] המקומי, וכן ריכז בחודשי הקיץ את הקייטנות לילדים שאורגנו על ידי הרב [[איצ'קה גאנזבורג]].
-בשלהי שנת [[תש"ל]] עבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] והיה המנהל הראשון של [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]] והתמסר לפיתוחו ולניהולו, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים.
+בשליחות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עברו להתגורר בשלהי שנת [[תש"ל]] (1970) בשכונה החדשה [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], ונמנה עם המשפחות המייסדות של השכונה. עם הגיעו לקריית מלאכי ייסד (בסיוע אשתו) את [[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] עבור העולים מברית המועצות ולנוער ממשפחות מצוקה, כעבור ארבע שנים סיים. בין השנים [[תשל"ה]]-[[תשס"ה]] (1975-2005) שימש כמורה ל[[תנ"ך]] ותושב"ע וכרב התיכון הדתי האזורי של המועצה אזורית שפיר (עד לסגירתו).במשך ארבעה ימים בשבוע.
-בשנים הבאות כיהן כרב בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד.
+בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשס"ו]] (1976-2006) שימש כרב בית הספר חב"ד בנות בקריית מלאכי, במשך יומיים בשבוע. בשני בתי הספר זכה להערכה והוקרה רבה על יוזמותיו החינוכיות המקוריות. פרש לגמלאות.. מאז ועד היום הוא הכין תלמידים לקראת [[בר מצוה|בר מצווה]] בהתנדבות בבית הספר המקיף הכללי בקריית מלאכי.
 ==פעילות==
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך בעיריית קרית מלאכי.
-מאז יצא לפנסיה, החל לפעול יום-יום במבצע תפילין בקרית מלאכי ובנוסף מוסר שיעורי תורה.
+מאז יצא לפנסיה, החל לפעול יום-יום במבצע תפילין בקרית מלאכי ובנוסף הרב הרטמן מעביר שיעורים קבועים בפרשת השבוע בקריית מלאכי בכולל 'תפארת נפתלי', מועדון ויצ"ו ובכפר וורבורג.
+במשך קרוב לשישים שנה זכה ללמד ולהדריך למעלה מ7000 תלמידים ותלמידות שהקימו בתים לתפארת בעמנו. בנוסף לאלפי קצינים וחיילים ובני קיבוצם אותם קירב למורשת ישראל ולזהות יהודית.
 ==פרסים==
-בשנת [[תשס"ח]] קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך{{הערה|{{קישור שטורעם|67818|news|2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי"|מערכת שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ד}}}}, ובשנת [[תשע"ה]] קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%90%D7%9E%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E/ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן] {{אינפו}}}}.
+בשנת [[תשס"ג]] (2003) קיבל יחד עם אשתו מתיה את התואר 'יקיר העיר' של קריית מלאכי. בשנת [[תשס"ח]] קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך{{הערה|{{קישור שטורעם|67818|news|2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי"|מערכת שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ד}}}}, ובשנת [[תשע"ה]] קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%90%D7%9E%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E/ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן] {{אינפו}}}}.
 ==פרסומים==
-פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן טורים רבים בעניני השעה בכתבי העת הכלליים בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק '[[מיהו יהודי]]' ו[[שלימות הארץ]].
+פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן פרסם טורים רבים בעיתונות הכללית בנושאי חינוך, חסידות חב"ד, שלימות הארץ ותיקון חוק "מיהו יהודי". בין השאר פרסם עשרות טורים ומאמרים ב"שערים" (החל משלהי שנות ה־60). כמו כן פרסם מאמרים ב"שמעתין".. ביטאון המורים הדתיים. בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק   '[[מיהו יהודי]]' ו[[שלימות הארץ]].
 יזם כתיבת תקצירי שיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מה[[התוועדות]] של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי.
@@ שורה 74: / שורה 76: @@
 ===חתניו===
+*חתנו הרב יצחק רבינוביץ' ז"ל'''[[משתמש:גג/יוסף יצחק יוזביץ'|<nowiki/>]]'''
 *חתנו הרב '''[[משתמש:גג/יוסף יצחק יוזביץ'|‏יוסף יצחק יוזביץ'<nowiki/>]]'''.-סמנכ"ל מוסדות [[תורת אמת]] בירושלים
 *חתנו הרב [[שלמה רסקין (פרנקפורט)|שלמה רסקין]]-רב מרצה וסופר - ניות, ירושלים