תגים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
מקומם של התגים הוא ב[[בינה]]{{הערה|אור התורה וארא ב'תקנח. נח 1328.}}, דבר הבא לידי ביטוי גם בצורה שלהם, כאשר האותיות עצמם מסמלים את המידות, והתג הוא צורה של קו עם נקודה בראשו המסמלים את החכמים והבינה, כשמנקודת החכמה נמשך קו הבינה. | מקומם של התגים הוא ב[[בינה]]{{הערה|אור התורה וארא ב'תקנח. נח 1328.}}, דבר הבא לידי ביטוי גם בצורה שלהם, כאשר האותיות עצמם מסמלים את המידות, והתג הוא צורה של קו עם נקודה בראשו המסמלים את החכמים והבינה, כשמנקודת החכמה נמשך קו הבינה. | ||
התגים מורים על כח הצומח, וכמו | התגים מורים על כח הצומח, וכמו ש[[כח הצומח]] עולה כלפי מעלה כך צורת התגים -שעולים כלפי מעלה. וכמו שהצומח מחובר לארץ ולא יכול להתנתק ממנה, כך התגים חייבים להיות מחוברים לאותיות (בשונה מהניקוד וכדומה, שמנותק מהאותיות עצמם){{הערה|אור התורה אמור תקפט. יתרו א'ג.}}. | ||
===קבוצות האותיות בעלות התגים=== | ===קבוצות האותיות בעלות התגים=== | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
א. [[אותיות האל"ף בי"ת]] הם ה[[מידות]], והחלוקה הפנימית בתוכן תואמת לג' הבחינות הכלליות שבמדות - חסד דין ורחמים{{הערה|אוה"ת נח ח"ג תרס"ד.}}. החלוקה המקובלת היא: מלאכ"ת סופ"ר - חסד, שעטנ"ז ג"ץ - גבורה, בד"ק חי"ה - תפארת. | א. [[אותיות האל"ף בי"ת]] הם ה[[מידות]], והחלוקה הפנימית בתוכן תואמת לג' הבחינות הכלליות שבמדות - חסד דין ורחמים{{הערה|אוה"ת נח ח"ג תרס"ד.}}. החלוקה המקובלת היא: מלאכ"ת סופ"ר - חסד, שעטנ"ז ג"ץ - גבורה, בד"ק חי"ה - תפארת. | ||
ב. אוכ"ל מספר"ת ובד"ק חי"ה הן בכלים דאו"א (חכמה ובינה) דתהו{{הערה|אוכ"ל מספר"ת הן בפנים דאו"א ובד"ק חי"ה בהאחוריים דאו"א.}}, ושעטנ"ז ג"ץ הן במידות דתהו{{הערה|בהמשך תער"ב אות תי"ז מביא זאת בשם ע"ח שער דרושי נקודות פ"ו, ומקדש מלך על זוהר ח"ב קס"ז. כמו כן מובא הדבר בתולדות לוי יצחק עמ' רמ"ב.}}. לפי ביאור זה מתאים גם המספר הכולל של האותיות שבקבוצות, כאשר בשתי הקבוצות הראשונית יש ט"ו אותיות (כי חכמה ובינה הן י-ה, שמספרן 15) ובחלוקה השלישית ז' אותיות (כי המדות הן שבע){{הערה|תולדות לוי יצחק שבהערה הבאה.}}. | ב. אוכ"ל מספר"ת ובד"ק חי"ה הן בכלים דאו"א (חכמה ובינה) דתהו{{הערה|אוכ"ל מספר"ת הן בפנים דאו"א ובד"ק חי"ה בהאחוריים דאו"א.}}, ושעטנ"ז ג"ץ הן במידות דתהו{{הערה|בהמשך תער"ב אות תי"ז מביא זאת בשם ע"ח שער דרושי נקודות פ"ו, ומקדש מלך על זוהר ח"ב קס"ז. כמו כן מובא הדבר בתולדות לוי יצחק עמ' רמ"ב.}}. לפי ביאור זה מתאים גם המספר הכולל של האותיות שבקבוצות, כאשר בשתי הקבוצות הראשונית יש ט"ו אותיות (כי חכמה ובינה הן י-ה, שמספרן 15) ובחלוקה השלישית ז' אותיות (כי המדות הן שבע){{הערה|תולדות לוי יצחק שבהערה הבאה.}}. עניין זה מרומז בשיעור החלות דלחם הפנים{{הערה|מנחות צ"ו א', והובא להלכה ברמב"ם הלכות תמידין ומוספין פ"ה ה"ט.}} שאורכן 10 טפחים ורוחבן 5 (כנגד שתי הקבוצות הראשונות), וגבהן 7 אצבעות (כנגד 7 האותיות דשעטנ"ז ג"ץ). | ||
האותיות שעטנ"ז ג"ץ | מכיון ששורש האותיות שעטנ"ז ג"ץ הוא ב[[ז' תחתונות]] דתהו (שבהם היתה השבירה) הן רומזות על גבורות ודינים, דבר המתבטא גם בכך שצירופן הוא שט"ן ע"ז ג"ץ (שלושה ענינים המורים על גבורות ודינים). באותיות אלו גופא עיקר הגבורות והדינים הוא באות ז' כי היא השניה שבהן על פי סדר הא"ב, ונמצא שהיא כנגד מדת הגבורה (המדה השניה){{הערה|תולדות לוי יצחק רצ"ה מע"ח.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/794590/ רבי לילדים: הַסּוֹד שֶׁל הַתָּגִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}} | *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/794590/ רבי לילדים: הַסּוֹד שֶׁל הַתָּגִים • שעת סיפור]''' {{וידפו}} | ||
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=600 ספר הלקוטים דא"ח צמח | *'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=600 ספר הלקוטים דא"ח צמח צדק אות ט' עמוד א'קכט]''' | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5069804 למה יש "כתרים" על האותיות של ספר התורה?]''' {{בית חבד}} | |||
{{סתם}} | {{סתם}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||