דוד יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:43, 23 בדצמבר 2024

הרב דוד יוסף (נולד בי"ד באב תשי"ז), הינו הראשון לציון והרב הראשי לישראל. ראש כולל יחוה דעת, ראש בד"ץ יחוה דעת, חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, ומחבר סדרת הספרים הלכה ברורה. היה רבה של שכונת הר נוף בירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד כבנם התשיעי של רבי עובדיה יוסף והרבנית מרגלית.

בבחרותו למד בישיבת אור ישראל לצעירים, שנה בישיבת פוניבז' ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים.

הרב יוסף עומד בראש בית הכנסת ובית המדרש "יחוה דעת", המכשיר רבנים המשמשים בישראל ובמדינות אחרות, מיום הקמתו.

מפעלו הספרותי העיקרי, שהחל בשנת תשנ"ט, הוא סדרת ספרי ההלכה הלכה ברורה, שזכתה בפרס לספרות תורנית בירושלים.

הרב יוסף מוסר את השיעור שאביו נהג למסור במשך עשרות שנים בבית מדרשו יחוה דעת ביום ראשון.

בעצרת הזיכרון לאביו במלאת השבעה הכריז הרב שלום כהן על צירופו של הרב למועצת חכמי התורה של ש"ס.

בתשרי תש"פ נאלץ לפרוש מתפקיד רב שכונת הר נוף בעקבות עתירה שהגישו התנועה הרפורמית וארגון נשות הכותל בשל התבטאויות פוגעניות שהשמיע הרב יוסף נגדן. פסק דין בעתירה ניתן על ידי בית המשפט העליון ביום כ"א אייר ה'תשפ"א

נשוי לרעייתו הרבנית סופיה, אחותו של שר הפנים לשעבר אליהו סוויסה. מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים. אב לתשעה. בשנת תש"פ פתח כשרות של בשר ועוף בשם 'בד"ץ יחוה דעת'.

בחירתו לראשל"צ ולרב הראשי לישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בו' באדר תשפ"ג הודיע על כוונתו להתמודד על משרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל.

באלול תשפ"ד הודיעו על תמיכה במועמדותו חברי מועצת חכמי התורה, אחיו הרב יצחק יוסף, הרב שלמה משה עמאר, הרב בן-ציון מוצפי, רבני משפחת בן שמעון, רבני עדת תימן, אדמור"י אגודת ישראל, רבני דגל התורה ובראשם הרב דוב לנדו, הרב מאיר מאזוז ורבני ישיבת כסא רחמים, וכל משפחת יוסף בניו וחתניו ונכדיו של אביו הרב עובדיה יוסף המכהנים בתפקידי רבנות שונים.

בכ' אלול ה'תשפ"ד - הגיש את מועמדותו לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל וזכה בתמיכה של כ-70 מחברי הגוף הבוחר.

בכ"ו באלול התשפ"ד נבחר לרב הראשי הספרדי והראשון לציון ברוב קולות.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

באלול תשע"ו השתתף באירוע דינר למוסדות חב"ד באור יהודה כאורח הכבוד, בנאום נשא דיבר בהערכה גדולה על הרבי ומסירות נפשם של שלוחי הרבי. בנאומו התבטא: "אנחנו צריכים ללמוד מחב"ד"^[1]^[2]^[3].

בתמוז תשע"ט השתטח על ציונו של אדמו"ר הריי"צ^[4].

באייר תשפ"ג ביקר בישיבת תומכי תמימים בית שמש (גדולה) ובחן את התלמידים^[5].

בסיוון תשפ"ג שוחח עם הרב משה הורביץ וקיבל ממנו ספרי חסידות^[6].

בניסן תשפ"ד נאם בכינוס תורה שנערך בבניין 770 כפר חב"ד, לפני נאומו סייר בבניין ושיבח את עריכת כינוס התורה בהוראת הרבי^[7].

בסיוון תשפ"ד ניחם את הרב יוסף קרסיק על פטירת בנו^[8].

כשהרב מנחם מענדל עזגאווי העניק לו את הספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים שאלו האם הרבי הורה ללמוד על הקרבנות כמנהג אנשי בריסק, והתבטא: "אני מאוד מאוד שמח, יישר כחכם, תעלו מעלה מעלה, יפוצו מעיינותיכם חוצה, אמן כן יהי רצון"^[9].

בליל י"א מר חשון השתתף עם הרב קלמן בר בהתוועדות ברוכים הבאים מבית דין רבני חב"ד ב770 בכפר חב"ד.

תומך במקוה בור על גבי בור[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשנשאל על מקווה בשיטת בור על גבי בור השיב שהמקווה ראוי לכתחילה.

במהלך טקס בגן יבנה, פנו מספר פעילים מקומיים וחבר המועצה מטעם ש"ס שי טייב ושאלו את הרב הגאון דוד יוסף, לגבי בור טבילה בשיטת בור על גבי בור, האם לקדם במקוואות החדשים שייבנו בגן יבנה בורות טבילה בשיטה הזו? והרב דוד יוסף השיב בנחרצות: "אבא (הראשל"צ הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל) כבר פסק בספר טהרת הבית שזה לכתחילה".

עו"ד ר' צלי מזרחי מנחלת הר חב"ד השכנה לגן יבנה, שנכח במפגש פנה אל הרב דוד יוסף שוב והוא השיב בנחרצות שזה מקווה לכתחילה וצריך בהחלט לבנות כך^[10].

זכרונות משפחתיים-חב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראיון ל'כי קרוב' סיפר עד כמה כיבד אביו הגאון הרב עובדיה יוסף את הרבי.

כך גם סיפר על הקשר של אביו הגר"ע יוסף והמשפחה עם הרב חיים נאה^[11].

שו"ע הרב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד יוסף מחשיב מאוד את שו"ע הרב, כעמוד תווך מרכזי בפסיקת ההלכה כיום, כפי שסיפר בראיון ל'כי קרוב': "זכיתי שבכל דבר ועניין בהלכה שדן בו בעל התניא הנני הוגה בדבריו תמיד. אני משתדל לעיין היטב וללמוד מה כתוב גם בין השורות ומה הייתה כוונת קודשו. הוא היה אבן דרך בין גדולי האחרונים וחשיבות גדולה נודעת בלימוד חיבורו בעיון". בספרי הרב דוד יוסף מוזכר שו"ע הרב לרוב, בכל דבר וענין שאדמו"ר הזקן מתייחס אליו הלכתית, הרב דוד יוסף מביא את דבריו, בין אם זה בשולחן ערוך או בקונטרס אחרון או פסקי הסידור וקובע כי אי אפשר לפסוק הלכה בלעדי שולחן ערוך הרב: "אי אפשר לפסוק בלי ללמוד בעיון את בעל התניא. הוא המאסף לכל המחנות והוא אבן דרך לפסיקת ההלכה".

הרב יוסף הסביר את מעלתו וחשיבותו של קונטרס אחרון מאת אדמו"ר הזקן ומטעים כי הרוצה ללמוד את שו"ע הרב אסור לו ללמוד בלי קונטרס אחרון: "מי שרוצה ללמוד באמת את שולחן־ערוך־הרב ורוצה לדעת הלכה ועומקה של הלכה, אסור לו ללמוד בלי קונטרס אחרון המלא כרימון ביסודות גדולים וברורים בשיטות הראשונים. יש לזה חשיבות עליונה. כאשר אברך או בחור בן תורה רוצה לדעת את שורש הדברים ואת הקושיות או ההשגות, זה חייב לבוא דרך הלימוד בעיון בקונטרס אחרון"^[12].

תקנת לימוד הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד יוסף משבח את תקנת הרבי ללימוד הרמב"ם היומי, ובראיון שהעניק סיפר עד כמה אביו חיבב את לימוד הרמב"ם ותקנת הלימוד היומי: "מדי יום בסוף תפילת שחרית, אבא היה קורא לפני הציבור מתוך הרמב"ם הלכה אחת או שתיים ומסביר בטוב טעם. אחרי שהרבי תיקן את התקנה הזאת, אבא שמח שמחה גדולה ומאוד אהב את הדבר, כי הלא דבר הוא: שולחן ערוך של מרן ה'בית יוסף' מבוסס על הרמב"ם; כל גדולי ישראל מתבססים על הרמב"ם בלימוד והכרעת ההלכה. מפאת זאת הייתה תקנת הלימוד היומיומי הסדיר בספרו חשובה עד מאוד בעיני מו"ר אבי זצ"ל"^[13].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

"הלכה ברורה " - על שולחן ערוך אורח חיים. עד כה יצאו 20 כרכים, המקיפים את חלקים א',ב' של המשנה ברורה וכעת כותב על הלכות שבת (עד כה כתב עד סימן שח', וכרך מיוחד על סימן שיח). בסוף כל כרך נדפס שו"ת אוצרות יוסף, שבו דן בשאלות בנושאים אקטואליים.
"הלכה ברורה - אמירה לעכו"ם", אמירה לעכו"ם בשבת ושותפות עם עכו"ם בשבת, ג' כרכים.
"שו"ת פאר הדור להרמב"ם" - הערות וציונים הסובבות את השו"ת.
"תורת המועדים" - הלכות המועדים, ה' כרכים.
"ציונים והערות"- על דברי הרמב"ם בשו"ת "פאר הדור". נדפס על ידי מכון ירושלים וקיבל הסכמה מאביו ומהרב אלישיב.
"תורת הטהרה" - הלכות טהרת המשפחה, קיצור של פסקי אביו שנכתבו בסדרת הספרים טהרת הבית. כיום הספר שודרג ונקרא בשם "טהרת הבית הקצר".
"אורחות מרן" - עדויות על הנהגותיו של אביו, לפי סדר השולחן ערוך. עד עתה יצאו שלשה כרכים על סדר היום, וחלק מהלכות שבת.
"הגדה של פסח" - שיחות וביאורים, בתוספת דברים אשר שמע מאביו. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
"ימים נוראים" - שיחות וביאורים, בתוספת שיחות ששמע מאביו וכן "אורחות מרן" - הנהגות מאביו בימים הנוראים. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
"כי בא השמש" - ביאור על סוגיית בין השמשות ושיטת רבנו תם, וחיזוק שיטת אביו בעניין (תשע"ז). כולל קונטרס בנושא תוספת שבת.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם כהן, ‏הרבי הקים את העולם היהודי על הרגליים, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2081 עמוד 62 (תשפ"ה)

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה שילת והרב מאיר ליאני, אי אפשר ללמוד הלכה בעיון ולפסוק הלכה בלי ללמוד תחילה היטב בשולחן ערוך הרב ולהתעמק בכל אות מדבריו גליון כי קרוב
הרבנים הראשיים בקריאה לבניית מקוואות בשיטת בור על גבי בור https://col.org.il/news/165920

הערות שוליים

↑ אורח הכבוד בדינר באור יהודה: הרב דוד יוסף
↑ הצלחה גדולה לדינר חב"ד באור יהודה
↑ הרב דוד יוסף: "השלוחים מחייבים את כולנו"
↑ הרב דוד יוסף ביקר באוהל הק' - באתר ח' תמוז תשע"ט
↑ ביקור היסטורי: חבר המועצת הגר"ד יוסף בישי"ג בבית שמש
↑ צפריה: הרב דוד יוסף נצפה בשיח עם שליח הרבי
↑ תיעוד מיוחד מכינוס התורה המרכזי ב-770 בכפר חב"ד - באתר ט"ז ניסן תשפ"ד
↑ תמונות היום - באתר ט"ו סיוון תשפ"ד
↑ וידאו 'מה אמר הראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א על הספר דבר מלכות ?' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח
↑ רבי דוד יוסף: "אבא פסק שמקווה בור ע"ג בור זה לכתחילה" - באתר ט"ז אלול תשפ"ד
↑ ראיון לכי קרוב
↑ ראיון לכי קרוב
↑ ראיון לכי קרוב

[1] אורח הכבוד בדינר באור יהודה: הרב דוד יוסף

[2] הצלחה גדולה לדינר חב"ד באור יהודה

[3] הרב דוד יוסף: "השלוחים מחייבים את כולנו"

[4] הרב דוד יוסף ביקר באוהל הק' - באתר ח' תמוז תשע"ט

[5] ביקור היסטורי: חבר המועצת הגר"ד יוסף בישי"ג בבית שמש

[6] צפריה: הרב דוד יוסף נצפה בשיח עם שליח הרבי

[7] תיעוד מיוחד מכינוס התורה המרכזי ב-770 בכפר חב"ד - באתר ט"ז ניסן תשפ"ד

[8] תמונות היום - באתר ט"ו סיוון תשפ"ד

[9] וידאו 'מה אמר הראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א על הספר דבר מלכות ?' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח

[10] רבי דוד יוסף: "אבא פסק שמקווה בור ע"ג בור זה לכתחילה" - באתר ט"ז אלול תשפ"ד

[11] ראיון לכי קרוב

[12] ראיון לכי קרוב

[13] ראיון לכי קרוב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 ב[[סיוון]] [[תשפ"ד]] [[ניחום אבלים|ניחם]] את הרב [[יוסף קרסיק]] על פטירת בנו{{הערה|{{קישור חבד און ליין|163178|תמונות היום||ט"ו סיוון תשפ"ד}}}}.
-כשנשאל על מקווה בשיטת [[בור על גבי בור]] השיב שהמקווה ראוי לכתחילה{{הערה|{{קישור חבד און ליין|164928|רבי דוד יוסף: "אבא פסק שמקווה בור ע"ג בור זה לכתחילה"||ט"ז אלול תשפ"ד}}}}.
+כשהרב [[מנחם מענדל עזגאווי]] העניק לו את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] שאלו האם הרבי הורה ללמוד על ה[[קרבנות]] כמנהג אנשי [[בריסק]], והתבטא: "אני מאוד מאוד שמח, יישר כחכם, תעלו מעלה מעלה, יפוצו מעיינותיכם חוצה, אמן כן יהי רצון"{{הערה|וידאו 'מה אמר הראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א על הספר דבר מלכות ?' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח}}.
-כשהרב [[מנחם מענדל עזגאווי]] העניק לו את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] שאלו האם הרבי הורה ללמוד על ה[[קרבנות]] כמנהג אנשי [[בריסק]], והתבטא: "אני מאוד מאוד שמח, יישר כחכם, תעלו מעלה מעלה, יפוצו מעיינותיכם חוצה, אמן כן יהי רצון"{{הערה|וידאו 'מה אמר הראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א על הספר דבר מלכות ?' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח}}.
+בליל י"א מר חשון השתתף עם הרב [[קלמן בר]] בהתוועדות ברוכים הבאים מ[[בית דין רבני חב"ד]] ב770  בכפר חב"ד.
+==תומך במקוה בור על גבי בור==
+כשנשאל על מקווה בשיטת [[בור על גבי בור]] השיב שהמקווה ראוי לכתחילה.
+במהלך טקס בגן יבנה, פנו מספר פעילים מקומיים וחבר המועצה מטעם ש"ס שי טייב ושאלו את הרב הגאון דוד יוסף, לגבי בור טבילה בשיטת בור על גבי בור, האם לקדם במקוואות החדשים שייבנו בגן יבנה בורות טבילה בשיטה הזו? והרב דוד יוסף השיב בנחרצות: "אבא (הראשל"צ הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל) כבר פסק בספר טהרת הבית שזה לכתחילה".
+עו"ד ר' צלי מזרחי מנחלת הר חב"ד השכנה לגן יבנה, שנכח במפגש פנה אל הרב דוד יוסף שוב והוא השיב בנחרצות שזה מקווה לכתחילה וצריך בהחלט לבנות כך{{הערה|{{קישור חבד און ליין|164928|רבי דוד יוסף: "אבא פסק שמקווה בור ע"ג בור זה לכתחילה"||ט"ז אלול תשפ"ד}}}}.
+==זכרונות משפחתיים-חב"דיים==
+בראיון ל'כי קרוב' סיפר עד כמה כיבד אביו הגאון הרב עובדיה יוסף את [[הרבי]].
+כך גם סיפר על הקשר של אביו הגר"ע יוסף והמשפחה עם הרב [[חיים נאה]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf ראיון לכי קרוב]}}.
 ==שו"ע הרב==
 הרב דוד יוסף מחשיב מאוד את שו"ע הרב, כעמוד תווך מרכזי בפסיקת ההלכה כיום, כפי שסיפר בראיון ל'כי קרוב':
 "זכיתי שבכל דבר ועניין בהלכה שדן בו בעל התניא הנני הוגה בדבריו תמיד. אני משתדל לעיין היטב וללמוד מה כתוב גם בין השורות ומה הייתה כוונת קודשו. הוא היה אבן דרך בין גדולי האחרונים וחשיבות גדולה נודעת בלימוד חיבורו בעיון".
-בספרי הרב דוד יוסף מוזכר שו"ע הרב לרוב, בכל דבר וענין שאדמו"ר הזקן מתייחס אליו הלכתית, הרב דוד יוסף מביא את דבריו, בין אם זה בשולחן ערוך או בקונטרס אחרון או פסקי הסידור{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf ראיון לכי קרוב]}}.
+בספרי הרב דוד יוסף מוזכר שו"ע הרב לרוב, בכל דבר וענין שאדמו"ר הזקן מתייחס אליו הלכתית, הרב דוד יוסף מביא את דבריו, בין אם זה בשולחן ערוך או בקונטרס אחרון או פסקי הסידור וקובע כי אי אפשר לפסוק הלכה בלעדי שולחן ערוך הרב: "אי אפשר לפסוק בלי ללמוד בעיון את בעל התניא.
+הוא המאסף לכל המחנות והוא אבן דרך לפסיקת ההלכה".
+הרב יוסף הסביר את מעלתו וחשיבותו של קונטרס אחרון מאת אדמו"ר הזקן ומטעים כי הרוצה ללמוד את שו"ע הרב אסור לו ללמוד בלי קונטרס אחרון:
+"מי שרוצה ללמוד באמת את שולחן־ערוך־הרב ורוצה לדעת הלכה ועומקה של הלכה, אסור לו ללמוד בלי קונטרס אחרון המלא כרימון ביסודות גדולים וברורים בשיטות הראשונים. יש לזה חשיבות עליונה. כאשר אברך או בחור בן תורה רוצה לדעת את שורש הדברים ואת הקושיות או ההשגות, זה חייב לבוא דרך הלימוד בעיון בקונטרס אחרון"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf ראיון לכי קרוב]}}.
+==תקנת לימוד הרמב"ם==
+הרב דוד יוסף משבח את תקנת הרבי ללימוד הרמב"ם היומי, ובראיון שהעניק סיפר עד כמה אביו חיבב את לימוד הרמב"ם ותקנת הלימוד היומי:
+"מדי יום בסוף תפילת שחרית, אבא היה קורא לפני הציבור מתוך הרמב"ם הלכה אחת או שתיים ומסביר בטוב טעם. אחרי שהרבי תיקן את התקנה הזאת, אבא שמח שמחה גדולה ומאוד אהב את הדבר, כי הלא דבר הוא: שולחן ערוך של מרן ה'בית יוסף' מבוסס על הרמב"ם; כל גדולי ישראל מתבססים על הרמב"ם בלימוד
+והכרעת ההלכה. מפאת זאת הייתה תקנת הלימוד היומיומי הסדיר בספרו חשובה עד מאוד בעיני מו"ר אבי זצ"ל"{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf ראיון לכי קרוב]}}.
 == ספריו ==
@@ שורה 70: / שורה 91: @@
 ==קישורים חיצונים==
 * הרב משה שילת והרב מאיר ליאני, '''[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf אי אפשר ללמוד הלכה בעיון ולפסוק הלכה בלי ללמוד תחילה היטב בשולחן ערוך הרב ולהתעמק בכל אות מדבריו]''' גליון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]
+* הרבנים הראשיים בקריאה לבניית מקוואות בשיטת בור על גבי בור https://col.org.il/news/165920
 {{הערות שוליים}}