לשכות בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
|||
| (32 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לשכות בית המקדש''' הם חדרים מיוחדים, בהם הכינו את צרכי עבודות המקדש. לשכות כאלה היו במספר מקומות | {{פיצול}} | ||
[[ | |||
'''לשכות בית המקדש''' הם חדרים מיוחדים, בהם הכינו את צרכי עבודות המקדש. לשכות כאלה היו במספר מקומות ב[[בית המקדש]]; ב[[עזרת נשים]], ב[[בית המוקד]] ועוד. | |||
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם של בית המקדש, בו ניתן להבחין היטב בארבעת הלשכות הגדולות שבצידי עזרת הנשים]] | |||
==לשכות עזרת נשים== | ==לשכות עזרת נשים== | ||
בארבעת פינות ה[[עזרת נשים]] היו ארבע לשכות גדולות, כל אחת מהן | {{הפניה לערך מורחב|עזרת נשים (בית המקדש)}} | ||
בארבעת פינות ה[[עזרת נשים]] היו ארבע לשכות גדולות, {{מונחון|אורכה|ממזרח למערב}} של כל אחת מהן הייתה בת ארבעים [[אמה]]{{הערה|מסכת מידות פרק ב' משנה ה.}}. שיעור {{מונחון|רוחבם|מצפון לדרום}} יש אומרים שאף הוא 40 אמה{{הערה|ציור הרמב"ם ביד החזקה ובפירוש המשניות.}}, ויש אומרים שרוחבם 30 אמה{{הערה|רד"ק [[יחזקאל]] מו, כב. שלטי הגיבורים פרק ג.}} וכן דעת הרבי{{הערה|בהערותיו למפת המקדש.}}. לרוב הדעות היו הלשכות בתוך עזרת הנשים. אך יש מפרשים שהיו ממוקמות מחוץ לעזרת נשים ונושקות לפינות העזרה{{הערה|רא"ש מידות שם.}}. לשכות אלו לא היו מקורות בתקרה{{הערה|משנה מידות שם.}}. | |||
===לשכת הנזירים=== | ===לשכת הנזירים=== | ||
'''לשכת הנזירים'''{{הערה|1=מסכת תמיד פרק ב' משנה ה'.}} | {{ערך מורחב|לשכת הנזירים}} | ||
'''לשכת הנזירים'''{{הערה|1=מסכת תמיד פרק ב' משנה ה'.}} הייתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לנזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות ה[[קרבן שלמים|שלמים]] שחייבים להקריב ושם גם גילחו את שערם ושמו אותו תחת דוד מיוחד. | |||
===לשכת מצורעים=== | ===לשכת מצורעים=== | ||
'''לשכת המצורעים''' | '''לשכת המצורעים''' הייתה ממוקמת בצידה המערבי צפוני של עזרת הנשים. לשכה זו נועדה לטהרת המצורעים, טבילתם בשמיני לטהרתן. מיקום הלשכה נקבע כיון שהיה צריך להכניס את ידיו ל[[שער נקנור]] שבפתח [[העזרה]], כדי לקיים את נתינת דם האשם על תנוך אוזנו ועל בהונות ידו ורגלו הימנית{{הערה|1=ויקרא יג יד.}}, אשר צריך להיות "לפני ה'"{{הערה|1=ויקרא יד יא.}}. על אף שלא נכנס לעזרה רק לשער ניקנור שלא נתקדש, הצריכוהו טבילה בלשכת המצורעים. | ||
===לשכת העצים=== | ===לשכת העצים=== | ||
[[קובץ:לשכת העצים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לשכת העצים בבית המקדש]] | [[קובץ:לשכת העצים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לשכת העצים בבית המקדש]] | ||
'''לשכת העצים''' | {{הפניה לערך מורחב|לשכת העצים}} | ||
'''לשכת העצים''' הייתה ממוקמת בצידה הצפוני מזרחי של עזרת הנשים. שם היו מכינים את העצים ל[[אש]] התמיד הדולקת בקביעות על [[מזבח הנחושת]], ושם היו גם בודקים אותם שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב [[תולעת]] - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח. עבודה זו היו עושים [[כהנים]] בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות [[בית המקדש]]. | |||
===לשכת השמנים=== | ===לשכת השמנים=== | ||
'''לשכת השמנים''' | '''לשכת השמנים''' הייתה ממוקמת בצידה הדרומי מערבי של עזרת הנשים. לשכה זו שמשה לאכסון של השמן והיין שנצרך לעבודות בית המקדש, כגון: הדלקת ה[[מנורה]], נסכי הקרבן ועוד. | ||
כאשר חכמים מנו את אשר היה | כאשר חכמים מנו את אשר היה בלשכות בית המקדש, שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה הייתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים [[יין]] ו[[שמן]] והיא הייתה נקראת [[לשכת בית השמנים]]. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת [[כהן גדול]] הייתה. על פי הסברו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] הוא אמר זאת לסגולה, שכן [[שמן]] זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ל[[יסוד]], השם אבא רומז ל[[חכמה]], והשם אבא שאול היא בחינת [[יסוד אבא]] שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף{{הערה|1=[[הרבי]] בשם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=2190eb5a-adab-4b1a-800e-5bae0dd63fe6&st=%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&pgnum=214 התוועדויות תשמ"ב].}}. | ||
היו בה יין ושמן. על פי תורת החסידות זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של שמן זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה יין ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{ | היו בה [[יין]] ושמן. על פי [[תורת החסידות]] זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של [[שמן]] זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה [[יין]] ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}}. | ||
==לשכות שער ניקנור== | ==לשכות שער ניקנור== | ||
| שורה 27: | שורה 32: | ||
===לשכת פנחס המלביש=== | ===לשכת פנחס המלביש=== | ||
'''לשכת פנחס המלביש''' | '''לשכת פנחס המלביש''' הייתה אחת משתי הלשכות שהיו ליד [[שער נקנור]]. בלשכה זו אוכסנו [[בגדי כהונה]]. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו{{הערה|1=רא"ש מדות א. ד.}}. | ||
ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו ב[[מקדש]], בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות. | ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו ב[[מקדש]], בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות. | ||
| שורה 37: | שורה 42: | ||
ב[[בית המוקד]] היו ארבע לשכות: | ב[[בית המוקד]] היו ארבע לשכות: | ||
===לשכת עושי לחם הפנים=== | ===לשכת עושי לחם הפנים=== | ||
'''לשכת עושי לחם הפנים''' | '''לשכת עושי לחם הפנים''' הייתה בצד הדרומי מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו האחראים לכך מכינים ואופים את [[לחם הפנים]]. | ||
===לשכת בית המוקד=== | ===לשכת בית המוקד=== | ||
'''לשכת בית המוקד''' | '''לשכת בית המוקד''' הייתה בצד הצפוני מערבי של בית המוקד. מלשכה זו היו יורדים ל[[מקוה]] שהיה תחת בית המוקד. בלשכה זו היו שתי מדורות, אחת גדולה שלידה התחממו הכהנים שעלו מהמקוה, והשנייה קטנה יותר שדלקה תמיד שממנה היו מדליקים את מערכות המזבח. | ||
===לשכת החותמות=== | ===לשכת החותמות=== | ||
'''לשכת החותמות''' | '''לשכת החותמות''' הייתה בצד הצפוני מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו מאוכסנים החותמות של בית המקדש, ולדעה אחת גם שם עמד האדם הממונה שחתם בחותמות אלו. | ||
===לשכת הטלאים=== | ===לשכת הטלאים=== | ||
'''לשכת הטלאים''' | '''לשכת הטלאים''' הייתה בצד הדרומי מערבי של בית המוקד. בלשכה זו היו נשמרו הטלאים שכבר נבדקו ונמצאו נקיים ממום וראויים להקרבה. ישנה דעה שבלשכה זו גנזו החשמונאים את אבני המזבח שנטמא לאחר ששברו אותו. | ||
==לשכות נוספות== | ==לשכות נוספות== | ||
===בית הניצוץ=== | ===בית הניצוץ=== | ||
'''בית הניצוץ''' היא לשכה ב[[בית המקדש]]. אין ידוע הטעם למה היה שמה כך{{הערה|1= המפרש בתמיד א א.}}. בבית הניצוץ | '''בית הניצוץ''' היא לשכה ב[[בית המקדש]]. אין ידוע הטעם למה היה שמה כך{{הערה|1= המפרש בתמיד א א.}}. בבית הניצוץ הייתה עלייה (כעין קומה שניה) בה היו שומרים "הרובים" שהם כהנים שעדיין לא הגיעו לעבודה, ועל כן מילאו את המצוות שמירת [[בית המקדש]] על גבי עליית בית הניצוץ. | ||
הסיבה לכך שהכהנים שמרו דווקא על העלייה, היא גזירת הכתוב "וילוו '''עליך''' וישרתוך", אבל שמירת הלוים לא | הסיבה לכך שהכהנים שמרו דווקא על העלייה, היא גזירת הכתוב "וילוו '''עליך''' וישרתוך", אבל שמירת הלוים לא הייתה רק למטה אצל השערים.{{הערה|1=שם.}} | ||
===לשכת הפרוכת=== | ===לשכת הפרוכת=== | ||
ב'''לשכת הפרוכת''' היו אורגין את הפרוכת | ב'''לשכת הפרוכת''' היו אורגין את הפרוכת שהייתה מפרידה בין הקודש ל[[קודש הקדשים]].{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"א.}} | ||
===לשכת הפרהדרין=== | ===לשכת הפרהדרין=== | ||
אל '''לשכת הפרהדרין''' היו מפרישין שבעת ימים קודם יום הכפורים את הכהן הגדול מביתו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=2&format=pdf יומא ב א.]}} | אל '''לשכת הפרהדרין''' היו מפרישין שבעת ימים קודם יום הכפורים את הכהן הגדול מביתו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=2&format=pdf יומא ב א.]}} | ||
שמה האמיתי של הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: תניא רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין | שמה האמיתי של הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: [[תניא]] רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין הייתה והלא לשכת בלווטי הייתה אלא בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו (ממוני המלך, שהמלך מחליפם בכל שנה), שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=8b&format=text יומא ח ב.]}} | ||
===לשכת הגולה=== | ===לשכת הגולה=== | ||
'''לשכת הגולה''' | '''לשכת הגולה''' הייתה ממוקמת בצפון העזרה. בלשכה זו היה גלגל גדול שבעזרתו שאבו [[מים]] לתחזוקה השוטפת של בית המקדש. | ||
לשכה זו נקראת כך מפני שגלגל בלשון המשנה נקרא "גולה".{{הערה|1=מדות פ"ה מ"ד.}} | לשכה זו נקראת כך מפני שגלגל בלשון המשנה נקרא "גולה".{{הערה|1=מדות פ"ה מ"ד.}} | ||
===לשכת הגזית=== | ===לשכת הגזית=== | ||
| שורה 66: | שורה 72: | ||
===לשכת הפרווה=== | ===לשכת הפרווה=== | ||
'''לשכת הפרווה''' הייתה לשכה בחלקה הדרומי של העזרה. בלשכת הפרווה מלחו את עורות הבהמות שהוקרבו, ועל גגה שכן [[מקוה]], שבו היה טובל הכהן הגדול ביום הכיפורים. | '''לשכת הפרווה''' הייתה לשכה בחלקה הדרומי של העזרה{{הערה|משנה מסכת מידות פרק ה' משנה ג. לגירסת הגמרא יומא יט, א. וכפסק הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה יז, ורוב הראשונים.}}. בלשכת הפרווה מלחו את עורות הבהמות שהוקרבו, ועל גגה שכן [[מקוה]], שבו היה טובל הכהן הגדול ביום הכיפורים. | ||
לפי דברי רב יוסף בתלמוד בבלי {{הערה|יומא לה, א}}, נקראה לשכת הפרווה על שם מכשף, ונחלקו הדעות בטעם לכך: | |||
יש אומרים שנבנית הלשכה על ידי מכשף{{הערה|רש"י יומא שם.}}, שבנאה על ידי מכשפות{{הערה|[[רבי עובדיה מברטנורא]] בפירושו למשנה מסכת מידות שם.}}. או שנבנית על ידי מכשף יהודי שבנה את הלשכה לאחר שחזר בתשובה{{הערה|פירוש [[הרא"ש]] מידות שם. [[מאירי]] יומא שם.}}. | |||
ויש מפרשים, שהלשכה נקראת על שם מכשף נכרי שחפר מחילה נסתרת תחת הקרקע, כשמטרתו להגיע אל בית קודשי הקדשים ולצפות בעבודת ה[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]]. אך הכהנים גילוהו והרגוהו{{הערה|ספר הערוך ערך פרוה (הובא בתוספות יומא שם). פירוש המשניות ל[[רמב"ם]] מידות שם. רא"ש מידות שם.}} או שנהרג בדרך נס{{הערה|מאירי.}} | |||
דעה נוספת{{הערה|תפארת ישראל מידות שם.}} מעלה השערה כי היתה זו יצירה טכנולוגית שהסתייעה בחוק כלים שלובים על מנת להעלות את המים לקומה השנייה שם שכנה המקווה, בלא להפכם למים שאובים הפסולים למקווה. ומכיוון שדבר זה היה נראה ככישוף, כונה בפי כל 'על שמו של מכשף'. | |||
===לשכת בדק הבית=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[בדק הבית (בית המקדש)]]}} | |||
לא ידוע איפה שכנה הלשכה | |||
{{להשלים}} | |||
===לשכת חשאין=== | |||
לשכה בה היו נותנים כסף לצדקה בחשאי עבור הכהנים ועניי ירושלים. | |||
לא ידוע איפה הלשכה היתה ב[[הר הבית]] | |||
{{להשלים}} | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 גלריית תמונות הקשורות עם בית המקדש מאת החוואי אלק ג'ררד] {{תמונה}}{{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 גלריית תמונות הקשורות עם בית המקדש מאת החוואי אלק ג'ררד] {{תמונה}}{{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{הר הבית}} | {{הר הבית}} | ||
[[קטגוריה:הר הבית]] | [[קטגוריה:הר הבית]] | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:02, 22 בדצמבר 2024
|
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי. | ||
| אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך. | |||
לשכות בית המקדש הם חדרים מיוחדים, בהם הכינו את צרכי עבודות המקדש. לשכות כאלה היו במספר מקומות בבית המקדש; בעזרת נשים, בבית המוקד ועוד.
לשכות עזרת נשים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עזרת נשים (בית המקדש) |
בארבעת פינות העזרת נשים היו ארבע לשכות גדולות,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אורכה של כל אחת מהן הייתה בת ארבעים אמה[1]. שיעור
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין רוחבם יש אומרים שאף הוא 40 אמה[2], ויש אומרים שרוחבם 30 אמה[3] וכן דעת הרבי[4]. לרוב הדעות היו הלשכות בתוך עזרת הנשים. אך יש מפרשים שהיו ממוקמות מחוץ לעזרת נשים ונושקות לפינות העזרה[5]. לשכות אלו לא היו מקורות בתקרה[6].
לשכת הנזירים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – לשכת הנזירים |
לשכת הנזירים[7] הייתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לנזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות השלמים שחייבים להקריב ושם גם גילחו את שערם ושמו אותו תחת דוד מיוחד.
לשכת מצורעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת המצורעים הייתה ממוקמת בצידה המערבי צפוני של עזרת הנשים. לשכה זו נועדה לטהרת המצורעים, טבילתם בשמיני לטהרתן. מיקום הלשכה נקבע כיון שהיה צריך להכניס את ידיו לשער נקנור שבפתח העזרה, כדי לקיים את נתינת דם האשם על תנוך אוזנו ועל בהונות ידו ורגלו הימנית[8], אשר צריך להיות "לפני ה'"[9]. על אף שלא נכנס לעזרה רק לשער ניקנור שלא נתקדש, הצריכוהו טבילה בלשכת המצורעים.
לשכת העצים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – לשכת העצים |
לשכת העצים הייתה ממוקמת בצידה הצפוני מזרחי של עזרת הנשים. שם היו מכינים את העצים לאש התמיד הדולקת בקביעות על מזבח הנחושת, ושם היו גם בודקים אותם שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב תולעת - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח. עבודה זו היו עושים כהנים בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות בית המקדש.
לשכת השמנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת השמנים הייתה ממוקמת בצידה הדרומי מערבי של עזרת הנשים. לשכה זו שמשה לאכסון של השמן והיין שנצרך לעבודות בית המקדש, כגון: הדלקת המנורה, נסכי הקרבן ועוד.
כאשר חכמים מנו את אשר היה בלשכות בית המקדש, שכח רבי אליעזר בן יעקב מה הייתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים יין ושמן והיא הייתה נקראת לשכת בית השמנים. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת כהן גדול הייתה. על פי הסברו של רבי לוי יצחק הוא אמר זאת לסגולה, שכן שמן זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ליסוד, השם אבא רומז לחכמה, והשם אבא שאול היא בחינת יסוד אבא שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף[10].
היו בה יין ושמן. על פי תורת החסידות זה רומז על צירוף עניני היין הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של שמן זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה יין ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול[11].
לשכות שער ניקנור[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת עושי חביתין[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת עושי חביתין הייתה לשכה הסמוכה לשער ניקנור. במקום זה היו מכינין "חביתין" לכהן הגדול, להקריב את עשירית האיפה, מחציתו בבוקרו ומחציתו בערב[12].
לשכת פנחס המלביש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת פנחס המלביש הייתה אחת משתי הלשכות שהיו ליד שער נקנור. בלשכה זו אוכסנו בגדי כהונה. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו[13].
ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו במקדש, בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות.
כשנכנסו אנשי משמר לעבודה בשבוע שלהן, פותחין את חלונותיהן כל ימי השבוע, ונוטלין משם את הבגדים. כשיצאו מבית המקדש בתום השבוע, מחזירין הבגדים לחלונותיהן וסוגרין[14].
הסיבה לכך שעשו ארבעה חלונות לכל משמר היא, כדי שלא יהיו הבגדים מעורבין, אלא כל המכנסים בחלון אחד עליו כתוב "מכנסים". וכן האבנטים בחלון אחד וכתוב עליו "אבנט", וכן המצנפות כולן בחלון אחד, והכתנות כולן בחלון אחד.
לשכות בית המוקד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבית המוקד היו ארבע לשכות:
לשכת עושי לחם הפנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת עושי לחם הפנים הייתה בצד הדרומי מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו האחראים לכך מכינים ואופים את לחם הפנים.
לשכת בית המוקד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת בית המוקד הייתה בצד הצפוני מערבי של בית המוקד. מלשכה זו היו יורדים למקוה שהיה תחת בית המוקד. בלשכה זו היו שתי מדורות, אחת גדולה שלידה התחממו הכהנים שעלו מהמקוה, והשנייה קטנה יותר שדלקה תמיד שממנה היו מדליקים את מערכות המזבח.
לשכת החותמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת החותמות הייתה בצד הצפוני מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו מאוכסנים החותמות של בית המקדש, ולדעה אחת גם שם עמד האדם הממונה שחתם בחותמות אלו.
לשכת הטלאים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת הטלאים הייתה בצד הדרומי מערבי של בית המוקד. בלשכה זו היו נשמרו הטלאים שכבר נבדקו ונמצאו נקיים ממום וראויים להקרבה. ישנה דעה שבלשכה זו גנזו החשמונאים את אבני המזבח שנטמא לאחר ששברו אותו.
לשכות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הניצוץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הניצוץ היא לשכה בבית המקדש. אין ידוע הטעם למה היה שמה כך[15]. בבית הניצוץ הייתה עלייה (כעין קומה שניה) בה היו שומרים "הרובים" שהם כהנים שעדיין לא הגיעו לעבודה, ועל כן מילאו את המצוות שמירת בית המקדש על גבי עליית בית הניצוץ.
הסיבה לכך שהכהנים שמרו דווקא על העלייה, היא גזירת הכתוב "וילוו עליך וישרתוך", אבל שמירת הלוים לא הייתה רק למטה אצל השערים.[16]
לשכת הפרוכת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בלשכת הפרוכת היו אורגין את הפרוכת שהייתה מפרידה בין הקודש לקודש הקדשים.[17]
לשכת הפרהדרין[עריכה | עריכת קוד מקור]
אל לשכת הפרהדרין היו מפרישין שבעת ימים קודם יום הכפורים את הכהן הגדול מביתו.[18]
שמה האמיתי של הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: תניא רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין הייתה והלא לשכת בלווטי הייתה אלא בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו (ממוני המלך, שהמלך מחליפם בכל שנה), שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין.[19]
לשכת הגולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת הגולה הייתה ממוקמת בצפון העזרה. בלשכה זו היה גלגל גדול שבעזרתו שאבו מים לתחזוקה השוטפת של בית המקדש. לשכה זו נקראת כך מפני שגלגל בלשון המשנה נקרא "גולה".[20]
לשכת הגזית[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – לשכת הגזית |
לשכת הגזית שימשה כמקום מושב הסנהדרין, וכן שם גם ערכו את הפייסות לכהנים.
לשכת הפרווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי של העזרה[21]. בלשכת הפרווה מלחו את עורות הבהמות שהוקרבו, ועל גגה שכן מקוה, שבו היה טובל הכהן הגדול ביום הכיפורים.
לפי דברי רב יוסף בתלמוד בבלי [22], נקראה לשכת הפרווה על שם מכשף, ונחלקו הדעות בטעם לכך:
יש אומרים שנבנית הלשכה על ידי מכשף[23], שבנאה על ידי מכשפות[24]. או שנבנית על ידי מכשף יהודי שבנה את הלשכה לאחר שחזר בתשובה[25].
ויש מפרשים, שהלשכה נקראת על שם מכשף נכרי שחפר מחילה נסתרת תחת הקרקע, כשמטרתו להגיע אל בית קודשי הקדשים ולצפות בעבודת הכהן גדול ביום הכיפורים. אך הכהנים גילוהו והרגוהו[26] או שנהרג בדרך נס[27]
דעה נוספת[28] מעלה השערה כי היתה זו יצירה טכנולוגית שהסתייעה בחוק כלים שלובים על מנת להעלות את המים לקומה השנייה שם שכנה המקווה, בלא להפכם למים שאובים הפסולים למקווה. ומכיוון שדבר זה היה נראה ככישוף, כונה בפי כל 'על שמו של מכשף'.
לשכת בדק הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בדק הבית (בית המקדש) |
לא ידוע איפה שכנה הלשכה
לשכת חשאין[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשכה בה היו נותנים כסף לצדקה בחשאי עבור הכהנים ועניי ירושלים. לא ידוע איפה הלשכה היתה בהר הבית
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ מסכת מידות פרק ב' משנה ה.
- ↑ ציור הרמב"ם ביד החזקה ובפירוש המשניות.
- ↑ רד"ק יחזקאל מו, כב. שלטי הגיבורים פרק ג.
- ↑ בהערותיו למפת המקדש.
- ↑ רא"ש מידות שם.
- ↑ משנה מידות שם.
- ↑ מסכת תמיד פרק ב' משנה ה'.
- ↑ ויקרא יג יד.
- ↑ ויקרא יד יא.
- ↑ הרבי בשם אביו, התוועדויות תשמ"ב.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ד'.
- ↑ רא"ש תמיד פ"א מ"ד.
- ↑ רא"ש מדות א. ד.
- ↑ רמב"ם פ"ח מהל' כלי המקדש ה"ח
- ↑ המפרש בתמיד א א.
- ↑ שם.
- ↑ רא"ש תמיד פ"א מ"א.
- ↑ יומא ב א.
- ↑ יומא ח ב.
- ↑ מדות פ"ה מ"ד.
- ↑ משנה מסכת מידות פרק ה' משנה ג. לגירסת הגמרא יומא יט, א. וכפסק הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה יז, ורוב הראשונים.
- ↑ יומא לה, א
- ↑ רש"י יומא שם.
- ↑ רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה מסכת מידות שם.
- ↑ פירוש הרא"ש מידות שם. מאירי יומא שם.
- ↑ ספר הערוך ערך פרוה (הובא בתוספות יומא שם). פירוש המשניות לרמב"ם מידות שם. רא"ש מידות שם.
- ↑ מאירי.
- ↑ תפארת ישראל מידות שם.
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| הלשכות | לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |