משה שטרנבוך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←מפסקיו) |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| (26 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בגיל תשע התייתם מאביו. | בגיל תשע התייתם מאביו. | ||
בצעירותם בלונדון היו הרב שטרנבוך והרב [[אברהם יצחק שם טוב]] חברי ילדות ולימים{{הערה|בתמוז תשס"ח}} אחרי 57 שנים בהם לא התראו נפגשו הם והעלו זכרונות (בין השאר) על דיון שקיימו על ליובאוויטש ועתידה{{הערה|על פי דברי הרב שם טוב ב[https://col.org.il/news/40019 התוועדות עם תלמידי ישיבת צעירי השלוחים בצפת] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
בבחרותו למד למד בישיבת 'תורת אמת' בלונדון של הרב משה שניידר ובישיבת 'חברון' ב[[ירושלים]]. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ולרב [[דוב בעריש וידנפלד]] מ[[טשעבין]]{{הערה|שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים".}}. | |||
בגיל 27 [[שידוך|השתדך]] עם רעייתו מרת יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורביו של [[החזון איש]], ששימש כשדכן. | בגיל 27 [[שידוך|השתדך]] עם רעייתו מרת יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורביו של [[החזון איש]], ששימש כשדכן. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
החל מחודשי הקיץ של שנת [[תשע"ג]] עומד בראשות [[ישיבה גדולה|ישיבה]] שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת [[תשע"ח]] קבעה הישיבה את משכנה רמה ג' ב[[בית שמש]]. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל{{הערה|בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.}}. | החל מחודשי הקיץ של שנת [[תשע"ג]] עומד בראשות [[ישיבה גדולה|ישיבה]] שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת [[תשע"ח]] קבעה הישיבה את משכנה רמה ג' ב[[בית שמש]]. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל{{הערה|בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.}}. | ||
בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס. | |||
חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1299840 תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח], באתר בחדרי חרדים}}{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1300295 נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים]}}. | |||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את הרבי לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו 'יגדל לנחת רוח הרבי', וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י"א ניסן תשי"ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב'עו: "ב"ה, י"א ניסן, תשי"ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט"ז אדר, בו מעורר ע"ד נוסח הזמנה שקבל מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר בן ציון שי' שם טוב שד"ר, אשר הנ"ל מתברך שבנו יהי' ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז"ל (תענית ב' ע"א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי' פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה"ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י"ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי' ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה"ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד"ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא "כתקון חז"ל", וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע"פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז"ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה"ר שאומן גדול הוא ובא לכאו"א לפי ענינו, וכמרז"ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני' בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ"ל שיהי' ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי' עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר"ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר"ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה"ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ"פ בלב, והוא ע"ד מ"ש הרמב"ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו' ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו' והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז"ל (נדרים כ"ה ע"א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ"ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי"ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת"ר, אינו כן. וכנ"ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי' נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ"ל. - עיין רמב"ם הל' תפלה פ"א ופ"ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי' בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ"א אף שנמצא בדוגמתו בכ"מ וכנ"ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ"ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ"ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ"ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ד"ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה'תש"ט.{{ש}}מוסג"פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע"ל, אשר בטח יענין את כת"ר שי'".}}. | בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את הרבי לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב [[בנציון שמטוב]] לכבוד ה[[בר מצוה]] של בנו שהוא מקווה שבנו 'יגדל לנחת רוח הרבי', וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם{{הערה|כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.}}, ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין{{הערה|מכתב מתאריך י"א ניסן תשי"ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב'עו: "ב"ה, י"א ניסן, תשי"ג{{ש}}ברוקלין.{{ש}}שלום וברכה!{{ש}}במענה על מכתבו מט"ז אדר, בו מעורר ע"ד נוסח הזמנה שקבל מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר בן ציון שי' שם טוב שד"ר, אשר הנ"ל מתברך שבנו יהי' ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.{{ש}}הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז"ל (תענית ב' ע"א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי' פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה"ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י"ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי' ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה"ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד"ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא "כתקון חז"ל", וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע"פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז"ל.{{ש}}ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה"ר שאומן גדול הוא ובא לכאו"א לפי ענינו, וכמרז"ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני' בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ"ל שיהי' ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי' עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר"ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר"ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה"ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ"פ בלב, והוא ע"ד מ"ש הרמב"ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו' ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו' והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז"ל (נדרים כ"ה ע"א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.{{ש}}ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ"ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי"ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת"ר, אינו כן. וכנ"ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי' נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ"ל. - עיין רמב"ם הל' תפלה פ"א ופ"ו.{{ש}}האמת אגיד שספק הי' בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ"א אף שנמצא בדוגמתו בכ"מ וכנ"ל.{{ש}}בברכה לחג הפסח כשר ושמח.{{ש}}נ"ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ"ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.{{ש}}הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ"ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ד"ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה'תש"ט.{{ש}}מוסג"פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע"ל, אשר בטח יענין את כת"ר שי'".}}. | ||
הרב שטרנבוך מצטט את פסקי רבותינו נשיאינו בתשובותיו. באחת מתשובותיו בהלכה, כותב הרב שטרנבוך: "...אם בידו לבחור יום הניתוח והמטפלים יהודים, ויצטרכו ודאי לחלל עליו שבת, ואין צורך בערב שבת דוקא אף שיש מצוה ברפואת חולה כיון שאין מצוה בערב שבת דוקא ויכול לדחותו, לא שרינן להביא עצמו לחילול שבת בניתוח, וכבר פירסם על זה בשעתו כ"ק האדמו"ר מליובאויטש..{{הערה| ראו: התקשרות גליון 1339: טיפול רפואי סמוך לשבת, וראו: שולחן מנחם, אורח חיים, חלק ב, סימן קמח, עמ' ד ואילך.}}. והסכימו כן גדולי ההוראה בשעתו"{{הערה|תשובות והנהגות, חלק ג, סימן יא, עמ' יב, ד"ה ומיהו. - וראו גם: תשובות והנהגות, חלק א, סימן תמא, עמ' דש, שמביא מהרבי הריי"צ על חומרת שתיית חלב עכו"ם, שהדבר גורם לפגם באמונה [ראו את דברי הרבי הריי"צ בנושא בערך: "חלב עכו"ם"]. וראו גם: תשובות והנהגות, חלק ד, סימן א' בשוה"ג, מה שהקשה על ניקוד בסידורי חב"ד, וראו מה שהשיב עליו הרב ברוך אוברלנדר בהערות וביאורים, אהלי תורה, קובץ תתמז, עמ' 85.}}. | |||
===קשריו עם חסידי חב"ד=== | ===קשריו עם חסידי חב"ד=== | ||
| שורה 36: | שורה 42: | ||
העניק הסכמה וברכה לספר המבאר את [[שער היחוד והאמונה]] ב[[תניא]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76048 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. | העניק הסכמה וברכה לספר המבאר את [[שער היחוד והאמונה]] ב[[תניא]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76048 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. | ||
העניק דברי תורה שכתב בענין 'והגדת לבנך' לגיליון 'מבית ההוראה' ל[[חודש ניסן]] [[תשפ"ב]] היוצא לאור ע"י [[בית הוראה כפר חב"ד]] כשכותב : "הנני מוסר דברים שכתבתי בעניין מצוות "והגדת לבנך" ופרטי דינים למעשה, לרבנים הגאונים דייני בית דין צדק ובית הוראה דכפר חב"ד תובב"א, להדפיס לרבים, וזכות הרבים תעמוד להם וחפץ ה' בידם יצלח"{{הערה|על פי ה[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/15-04-2022-01-37-12- | העניק דברי תורה שכתב בענין 'והגדת לבנך' לגיליון 'מבית ההוראה' ל[[חודש ניסן]] [[תשפ"ב]] היוצא לאור ע"י [[בית הוראה כפר חב"ד]] כשכותב : "הנני מוסר דברים שכתבתי בעניין מצוות "והגדת לבנך" ופרטי דינים למעשה, לרבנים הגאונים דייני בית דין צדק ובית הוראה דכפר חב"ד תובב"א, להדפיס לרבים, וזכות הרבים תעמוד להם וחפץ ה' בידם יצלח"{{הערה|על פי ה[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/15-04-2022-01-37-12-בית-ההוראה-15-E.pdf גיליון] (ע' 6)}}. | ||
הרב שטרנבוך למד באופן קבוע במשך שנה שלימה את ספר ה[[תניא]]. | |||
כיום ישנם קבוצה של בחורים מהישיבה שלמדו תניא יחד עם בחורים מישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש. | |||
==מפסקיו== | ==מפסקיו== | ||
===[[פאה נוכרית]]=== | ===[[פאה נוכרית]]=== | ||
הרב שטרנבוך | הרב שטרנבוך תומך בדעת הרבי המעדיף [[פאה נוכרית]] על מטפחת. וכתב: "האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד". | ||
בשו"ת דת והלכה | וכך כותב בשו"ת דת והלכה{{הערה| (סימן א)}}: "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא". | ||
===להדליק נר של שבת קודש=== | ===להדליק נר של שבת קודש=== | ||
מנהג חב"ד לומר בהדלקת נרות בערב שבת "להדליק נר של שבת '''קודש'''", היינו להוסיף את המילה קודש, | מנהג חב"ד לומר בהדלקת נרות בערב שבת "להדליק נר של שבת '''קודש'''", היינו להוסיף את המילה קודש, והיו כמה שיצאו נגד נוסח זה, והרב שטרנבוך כתב ליישב את המנהג{{הערה|1=בספרו תשובות והנהגות חלק א, ער}}: "כן נמצא בסידור הרש"ז ובסידור קרבן מנחה". | ||
הרב שטרנבוך כותב שאינו יודע על מה סמכו, ומסיק שם שהכל תליא (תלוי) אם האישה מקבלת שבת בהדלקה או לא, שאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף "קודש", שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר "קודש". (אמנם למנהג חב"ד יש לומר תמיד "קודש", ורק כשמדליקה נר שבת ויו"ט (כשחל יו"ט בשבת, ומדליקה הנר בערב שבת שהוא גם ערב יו"ט), מברכת: "להדליק נר של שבת ויום טוב", ללא המילה "קודש"){{הערה| עיינו במכתב הרבי שנדפס באגרות קודש, חלק ל"א, עמ' כב. תשובות וביאורים בשו"ע (תשמ"ז) סימן ע"ז. ראו גם: שמירת השבת (גדסי) עמ' 44, ובהערה 36.}}. | |||
כן נמצא בסידור הרש"ז ובסידור קרבן מנחה | |||
===להדליק נר של יום הזכרון=== | ===להדליק נר של יום הזכרון=== | ||
מורה לברך בהדלקת נרות של [[ראש השנה]], | מורה לברך בהדלקת נרות של [[ראש השנה]], "להדליק נר של יום טוב יום הזכרון" על דרך מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של יום הזכרון". | ||
בתחילה כתב שמתפלא על מנהג חב"ד, אך אחרי כמה שנים כתב מסקנא שלדעתו מנהג חב"ד הוא המנהג הנכון. | בתחילה כתב שמתפלא על מנהג חב"ד, אך אחרי כמה שנים כתב מסקנא שלדעתו מנהג חב"ד הוא המנהג הנכון. | ||
| שורה 99: | שורה 107: | ||
*'''הליכות והנהגות''' - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש | *'''הליכות והנהגות''' - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש | ||
}} | }} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*יעקב ב. פרידמן, מעונות אריות, ביוגרפיה והנהגות של הרב משה שטרנבוך, [[אדר ב']] [[תשפ"ד]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]] | ||
[[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024
הרב משה שטרנבוך (יליד שנת תרפ"ו, 1926), הוא ראש בית דין העדה החרדית בירושלים ומגדולי הפוסקים בדורנו. מכהן גם כראש ישיבה בבית שמש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בלונדון בכ"ד בשבט תרפ"ו לרב אשר שטרנבוך ולאמו מרת דבורה בת הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר 'פנס שלמה', כצאצא למשפחת הגאון מוילנא. בילדותו, הושפע מדמותו של הרב אלחנן וסרמן שהתארח בבית הוריו בלונדון במסגרת המסעות שערך לגיוס כספים לישיבתו בברנוביץ.
בגיל תשע התייתם מאביו.
בצעירותם בלונדון היו הרב שטרנבוך והרב אברהם יצחק שם טוב חברי ילדות ולימים[1] אחרי 57 שנים בהם לא התראו נפגשו הם והעלו זכרונות (בין השאר) על דיון שקיימו על ליובאוויטש ועתידה[2].
בבחרותו למד למד בישיבת 'תורת אמת' בלונדון של הרב משה שניידר ובישיבת 'חברון' בירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ולרב דוב בעריש וידנפלד מטשעבין[3]. בגיל 27 השתדך עם רעייתו מרת יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורביו של החזון איש, ששימש כשדכן.
לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש 'ישיבת המתמידים', ובהמשך התגורר כעשרים שנה בסמוך לישיבת פוניבז' בבני ברק, ועמל על כתיבת סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש כולל ושימש כרב קהילה בראש העין. בהמשך, שימש במשך מספר שנים כרבה של קהילה חרדית ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.
בשנת תשמ"ח קבע את מגוריו בשכונת 'הר נוף' בירושלים, והקים בה מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת.
בשנת תשמ"ט, עם פטירת רבה של העדה החרדית הרב יצחק יעקב וייס, מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית, והחל משנת תשס"ג מכהן כראש בית הדין.
בשנת תשנ"ב, החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו"ת "תשובות והנהגות" בסדרה הכוללת 7 כרכים[4].
החל מחודשי הקיץ של שנת תשע"ג עומד בראשות ישיבה שהקים. הישיבה הוקמה תחילה בשכונת רמות בירושלים, ובחודשי החורף של שנת תשע"ח קבעה הישיבה את משכנה רמה ג' בבית שמש. הרב שטרנבוך מוסר בישיבה שיעורים כלליים באופן קבוע, וכן שיחה העוסקת בעניני מוסר ובעניני השעה. דבריו בפני התלמידים נערכים ומודפסים בעלון המופץ בריכוזים החרדיים בישראל[5].
בפרשת הקברים במתחם גולובנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וייס. חילוקי הדעות הגיעו לכדי כך שחבורת קיצוניים תקפה את נכדי הרב ביוצאם מהתלמוד תורה בחורף ה'תשפ"ב (2021), מה שהביא למעורבותה של משטרת ישראל[6][7].
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף קשריו ההדוקים עם אנשי חוגי הקנאים בירושלים ותפקידו כראש בית הדין של חוגי העדה החרדית, הרב שטרנבוך עמד לאורך כל השנים בקשר עם אדמו"רי חב"ד.
קשר זה החל כבר בהיותו בחור מבוגר, כאשר פנה בשנת תש"ט לאדמו"ר הריי"צ, בבקשה לקבלת סדר בלימוד, וזכה למענה שהדריך אותו שהלימוד יהיה על מנת לעשות ולקיים, ושהעשיה תהיה מתוך רגש פנימי של אהבת השם[8].
בהזדמנות אחרת, כאשר שאל את הרבי לפשר נוסח ההזמנה שכתב הרב בנציון שמטוב לכבוד הבר מצוה של בנו שהוא מקווה שבנו 'יגדל לנחת רוח הרבי', וטען שצריך לבקש שיגדל לנחת רוח בורא עולם[9], ענה לו הרבי במכתב נדיר ומיוחד בו ביאר כיצד ייתכן שחסידים מתברכים בנוסח זה, ואף הוסיף וכתב לו שהתלבט אם לענות על השאלה כיון שבדרך כלל שאלות בסגנון זה מגיעים מאנשים ששום הסבר לא יניח את דעתם והם מחפשים רק להתנגח, אך כיון שהרבי איננו מכירו, הוא מעמידו על חזקת הכשרות שאכן שואל כיון שברצונו להבין[10].
הרב שטרנבוך מצטט את פסקי רבותינו נשיאינו בתשובותיו. באחת מתשובותיו בהלכה, כותב הרב שטרנבוך: "...אם בידו לבחור יום הניתוח והמטפלים יהודים, ויצטרכו ודאי לחלל עליו שבת, ואין צורך בערב שבת דוקא אף שיש מצוה ברפואת חולה כיון שאין מצוה בערב שבת דוקא ויכול לדחותו, לא שרינן להביא עצמו לחילול שבת בניתוח, וכבר פירסם על זה בשעתו כ"ק האדמו"ר מליובאויטש..[11]. והסכימו כן גדולי ההוראה בשעתו"[12].
קשריו עם חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהגיעו רבני חב"ד להזמינו לסיום הרמב"ם הארבעים, סיפר להם הרב שבמשך תקופה קיים חלופת מכתבים עם הרבי, ולאחר מכן הוא בירך בחום את המארגנים והמשתתפים[13].
הרב שטרנבוך, נוהג לקנות אתרוגי כפר חב"ד של משפחת גרליק, מגזע אתרוגי קלאבריא עבורו ועבור בני ביתו[14].
העניק הסכמה וברכה לספר המבאר את שער היחוד והאמונה בתניא[15].
העניק דברי תורה שכתב בענין 'והגדת לבנך' לגיליון 'מבית ההוראה' לחודש ניסן תשפ"ב היוצא לאור ע"י בית הוראה כפר חב"ד כשכותב : "הנני מוסר דברים שכתבתי בעניין מצוות "והגדת לבנך" ופרטי דינים למעשה, לרבנים הגאונים דייני בית דין צדק ובית הוראה דכפר חב"ד תובב"א, להדפיס לרבים, וזכות הרבים תעמוד להם וחפץ ה' בידם יצלח"[16].
הרב שטרנבוך למד באופן קבוע במשך שנה שלימה את ספר התניא.
כיום ישנם קבוצה של בחורים מהישיבה שלמדו תניא יחד עם בחורים מישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש.
מפסקיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
פאה נוכרית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שטרנבוך תומך בדעת הרבי המעדיף פאה נוכרית על מטפחת. וכתב: "האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד".
וכך כותב בשו"ת דת והלכה[17]: "וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".
להדליק נר של שבת קודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהג חב"ד לומר בהדלקת נרות בערב שבת "להדליק נר של שבת קודש", היינו להוסיף את המילה קודש, והיו כמה שיצאו נגד נוסח זה, והרב שטרנבוך כתב ליישב את המנהג[18]: "כן נמצא בסידור הרש"ז ובסידור קרבן מנחה". הרב שטרנבוך כותב שאינו יודע על מה סמכו, ומסיק שם שהכל תליא (תלוי) אם האישה מקבלת שבת בהדלקה או לא, שאם מקבלת שבת בהדלקה ראוי לה להוסיף "קודש", שבזה מרמזת על קבלת קדושת היום, אך אם מתנה שלא לקבל שבת בהדלקה, לא תאמר "קודש". (אמנם למנהג חב"ד יש לומר תמיד "קודש", ורק כשמדליקה נר שבת ויו"ט (כשחל יו"ט בשבת, ומדליקה הנר בערב שבת שהוא גם ערב יו"ט), מברכת: "להדליק נר של שבת ויום טוב", ללא המילה "קודש")[19].
להדליק נר של יום הזכרון[עריכה | עריכת קוד מקור]
מורה לברך בהדלקת נרות של ראש השנה, "להדליק נר של יום טוב יום הזכרון" על דרך מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של יום הזכרון".
בתחילה כתב שמתפלא על מנהג חב"ד, אך אחרי כמה שנים כתב מסקנא שלדעתו מנהג חב"ד הוא המנהג הנכון.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב אליהו שטרנבוך שימש כראב"ד מחזיקי הדת באטוורפן.
- אחיו הרב דב, שימש כמנהל סמינר גייטסהד לבנות.
- גיסו, הרב משולם דוד סולובייצ'יק (היה נשוי לאחותו).
- גיסו, הרב חנוך ארנטרוי - לשעבר ראב"ד בבית הדין הרבני בלונדון (היה נשוי לאחותו).
- גיסו, הרב חיים יעקב אריאלי (היה נשוי לאחותו)[20].
- בנו, הרב אפרים זלמן שטרנבוך - ר"מ בישיבה שבראשותו ומחבר ספרים "אבני שוהם" ו"יששכר וזבולון".
- בנו, הרב אשר שטרנבוך.
- בנו, הרב חיים עוזר שטרנבוך.
- חתנו, הרב שלמה זלמן איראם - משיב בישיבת פוניבז'.
- חתנו, הרב יששכר שרייבר - הוא ראש כולל, מחסידי תולדות אהרן.
מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מועדים וזמנים - תשעה חלקים, בנושא הלכות חגי ישראל ומועדיו
- תשובות והנהגות - שבעה כרכים של תשובות הלכתיות
- טעם ודעת - שלושה כרכים על פרשיות התורה
- ביאורים והנהגות על התורה חמישה כרכים על פרשיות התורה
- חכמה ודעת - שני כרכים בסדרה נוספת על התורה
- פשט ועיון - סדרת ספרים על מסכתות הש"ס
- הגדה של פסח, מועדים וזמנים - יו"ל תשכ"ב עם חידושי הלכות וביאורים
- הגדה של פסח, טעם ודעת - יו"ל תשס"א עם פסקי הלכות וביאורים
- הגדה של פסח, ויגד משה - יו"ל תשפ"א בעריכת הרב שלום מאיר ולך עם פניני הלכות חידושים ביאורים הנהגות וסיפורים
- דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת
- משנת המועדים - על חנוכה
- דת והלכה - "ענייני הלכה מבעיות זמננו", ירושלים תש"ל
- זבחי קודש - על מסכת זבחים
- אורחות הבית- הלכות טהרה ודיני הבית היהודי
- תורת המשפחה - דיני טהרה וחינוך הבנים
- ההלכה במשפחה
- בעיות הזמן (2 כרכים)
- מצות שביעית כהלכה
- סת"ם כהלכתן - דיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות ועשיית תפילין
- הדרך לתשובה - פירוש והערות על הלכות תשובה של הרמב"ם
- קיצור דיני ריבית המצויים
- ברכת החמה - דינים, הערות ומנהגים, בני-ברק תשמ"א
- ערב פסח שחל בשבת ופורים משולש, בני-ברק
- הלכות הגר"א ומנהגיו, ירושלים תשנ"ח
- דע מה שתשיב - קובץ שיחות בענייני אמונה, השקפה, מוסר, חינוך ועוד, ירושלים תשמ"א
- דעת ומחשבה - על הרמב"ם הלכות דעות והלכות עבודה זרה
- רשימות בשמעתתא - הערות על ספר שב שמעתתא
- אש קודש - על פי כתביו ומאמריו - עובדות, הליכות והנהגות מרבו הרב משה שניידר ראש ישיבת "תורת אמת" בלונדון' בהוצאת מכון 'טעם ודעת'
- הליכות והנהגות - קונטרסים שנלקטו מתוך ספריו על מועדי ישראל על ידי הרב מרדכי גולדיש
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בתמוז תשס"ח
- ↑ על פי דברי הרב שם טוב בהתוועדות עם תלמידי ישיבת צעירי השלוחים בצפת
- ↑ שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים".
- ↑ נכון לשנת תשפ"ב.
- ↑ בחורף של שנת תשפ"א יצאו השיחות לאור בסדרת ספרי ביאורים והנהגות על התורה.
- ↑ תיעוד מזעזע: קיצונים תוקפים באלימות את נכדי ראב"ד העדה"ח, באתר בחדרי חרדים
- ↑ נכדי הראב"ד במנוסה: הקיצונים אורבים לילדים ותוקפים אברך, באתר בחדרי חרדים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג' רצט: "אל מר משה שי'
שלום וברכה
במענה על כתבו שמבקש לכתוב לו סדר בלימוד התורה שעוסק כל ימי השבוע רק איזה שעות בשבוע הנהו לומד עם איזה תלמידים. הנה הסדר מבואר בברכת אהבת עולם ללמוד לשמור לעשות ולקיים. ופירושו שהלימוד יהי' בשביל לידע לשמור ממה שצריכים לשמור עצמו הן בעניני המוחין והן בעניני המדות וצריכים ללמוד הדינים ודרכי הנהגה במדות טובות, בכדי לעשות בפועל וללמוד ספרי מוסר וספרי חסידות אשר העשי' תהי' בקיום פנימי כלומר שלא להטעות עצמו וזהו 'באהבה', דהאהבה הוראה על הקיום כראוי לכל אחד לפי מהותו והשי"ת יעזרהו בגשמיות וברוחניות.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר". - ↑ כאשר שאל את הרב שמטוב, אמר לו שככה נוהגים חסידים, ואם יש לו שאלה צריך לשאול את הרבי, ובכך רצה לגרום לו להיות קשור לרבי באמצעות כתיבה אליו.
- ↑ מכתב מתאריך י"א ניסן תשי"ג, אגרות קודש כרך ז אגרת ב'עו: "ב"ה, י"א ניסן, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מט"ז אדר, בו מעורר ע"ד נוסח הזמנה שקבל מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מוה"ר בן ציון שי' שם טוב שד"ר, אשר הנ"ל מתברך שבנו יהי' ירא שמים וחסיד ולמדן כפי כוונתי ורצוני. ובמילא הוקשה לו מהו התוכן לקשר איחול משאלות לב יהודי בכוונת ורצון בשר ודם.
הנה ידוע דתפלה היא עבודה שבלב וכמרז"ל (תענית ב' ע"א), וצריכה להיות בדבור, ובמילא צריך שיהי' פיו ולבו שוין למען שתועיל התפלה. כן מובן מנוסח תפלתינו שכל שיפרט אדם תפלתו ה"ז משובח, ולא שיסתפק בתפלה כללית, שלכן מתפללים י"ב אמצעיות, ולא בקשה כוללת, וגם בברכות אלו גופא כמה פרטים מפורטים בכל אחת מהן, ובמילא אחד אשר אינו סומך על עצמו שיוכל לפרט תפלתו כדבעי מאיזה סיבה שתהי' ולפי דעתו נמצא אחד מידידיו הרוחש ומאחל לו כל טוב באמת, ויש לו הבנה במבוקשו יותר מפורטה ועמוקה, ה"ה מנסח תפלתו ובקשתו שמתפלל שתתמלא בקשתו כפי כוונת ורצון פלוני. ומוצאים עד"ז גם בהלכה בכמה וכמה ענינים, ומהם בהיתר עיסקא, שכותבים בהיתר עיסקא "כתקון חז"ל", וכותב זה אפילו עם הארץ, ומועיל ע"פ דין תורה, כיון שמוסר דעתו לחז"ל.
ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה"ר שאומן גדול הוא ובא לכאו"א לפי ענינו, וכמרז"ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם, ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני' בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ"ל שיהי' ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי' עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר"ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר"ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה"ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ"פ בלב, והוא ע"ד מ"ש הרמב"ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו' ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו' והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו. וגם לזה כמה דוגמאות בנגלה, ואחת מהן היא משארז"ל (נדרים כ"ה ע"א) אמר להם הוו יודעים שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום.
ג) כן מקשה שלכאורה פשוט שהתפלה צ"ל דרך כלל להיות מעושי רצון השי"ת מבלי להזכיר הדרך שרוצה בה. ובמחכת"ר, אינו כן. וכנ"ל שמכל נוסחי התפלה שתקנו אנשי כנסת הגדולה יראה שמפרטים הבקשות והתפלות עד כמה שאפשר, ומה שלא פרטו עוד יותר הוא כדי שיהי' נוסח אחד לכל בני ישראל, אבל גם נוסח זה מפורט הוא ביותר, וכנ"ל. - עיין רמב"ם הל' תפלה פ"א ופ"ו.
האמת אגיד שספק הי' בידי אם לענות על השאלות או לא, כיון שלדאבוננו הנה בכל הזמנים ובפרט בזמננו זה נמצאים הרבה שכוונתם הקושיא (בפרט בדרך שלא הורגלו בה, וכששואלים הם את עצמם מפני מה משתמטים ממנה, הרי התירוץ היותר קל הוא לאמר שיש לו קושיות על הדרך). אשר אז אין תועלת כל כך בהתירוץ, כיון ששערי קושיות לא ננעלו, אבל כיון שאיני מכירו הרי אני מעמידו בחזקת כשרות שבודאי אין כוונתו אלא לטובה, היינו להסביר לו דבר שעדיין לא נזדמן לו במכתבי בנ"א אף שנמצא בדוגמתו בכ"מ וכנ"ל.
בברכה לחג הפסח כשר ושמח.
נ"ב: כמובן, אם יש לו איזה הערות בהנ"ל, אתעניין לקרוא אותם, ואשתדל גם לענות עליהם, כפי יכולתי.
הערה: בדיוק הבאתי שתי דוגמאות הנ"ל, כי ענין השבועה - זהו ענין עבודת האדם המתחלת מעת הבר מצוה - שנעשה מושבע ועומד מהר סיני. והכוונה בזה היא - ריבית בהיתר עיסקא, וכמבואר במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ד"ה טעמה כי טוב סחרה, דשנת ה'תש"ט.
מוסג"פ העתק מכתבי כללי לחג הפסח הבע"ל, אשר בטח יענין את כת"ר שי'". - ↑ ראו: התקשרות גליון 1339: טיפול רפואי סמוך לשבת, וראו: שולחן מנחם, אורח חיים, חלק ב, סימן קמח, עמ' ד ואילך.
- ↑ תשובות והנהגות, חלק ג, סימן יא, עמ' יב, ד"ה ומיהו. - וראו גם: תשובות והנהגות, חלק א, סימן תמא, עמ' דש, שמביא מהרבי הריי"צ על חומרת שתיית חלב עכו"ם, שהדבר גורם לפגם באמונה [ראו את דברי הרבי הריי"צ בנושא בערך: "חלב עכו"ם"]. וראו גם: תשובות והנהגות, חלק ד, סימן א' בשוה"ג, מה שהקשה על ניקוד בסידורי חב"ד, וראו מה שהשיב עליו הרב ברוך אוברלנדר בהערות וביאורים, אהלי תורה, קובץ תתמז, עמ' 85.
- ↑ דיווח באתר 'כיכר השבת'.
- ↑ דיווח באתר 'שטורעם'.
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו.
- ↑ על פי הגיליון (ע' 6)
- ↑ (סימן א)
- ↑ בספרו תשובות והנהגות חלק א, ער
- ↑ עיינו במכתב הרבי שנדפס באגרות קודש, חלק ל"א, עמ' כב. תשובות וביאורים בשו"ע (תשמ"ז) סימן ע"ז. ראו גם: שמירת השבת (גדסי) עמ' 44, ובהערה 36.
- ↑ בנם הוא הרב אשר אריאלי.