הקפות שניות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הקפות שניות | [[קובץ:הקפות שניות בכפר חב"ד.jpeg|ממוזער|הקפות שניות ב[[כפר חב"ד]] ([[תשפ"ג]])]] | ||
'''הקפות שניות''' הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת ה[[אריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים | '''הקפות שניות''' הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת ה[[האר"י|אריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים ובכלי זמר. | ||
==השתלשלות המנהג== | ==השתלשלות המנהג== | ||
[[האריז"ל]] היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}. | [[האריז"ל]] היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}. | ||
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו [[לדוד אמת]] שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות. | על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון {{הערה| כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו [[לדוד אמת]] שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות. | ||
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך". | לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך". | ||
[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל | [[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ושלח מברקים מיוחדים בימים הסמוכים{{הערה|רובם בערחה"ס, אך לפעמים בחוה"מ.}} למשתתפים בהקפות שניות. | ||
מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם. | מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לאורך השנים נרשמו מספר תקריות בהן חוגים ופלגים שונים יצאו נגד מעמדי 'הקפות שניות' הנערכות על ידי חסידי חב"ד{{הערה|1=ראו לדוגמה: {{קישור שטורעם|19323|news|קנאי ירושלים נגד הקפות שניות|מערכת שטורעם|כ"ב בתשרי תשס"ח}}}}, אך ברובם המכריע של המקרים הסתיימו הדברים בהבנות משותפות{{הערה|1={{קישור שטורעם|30204|news|רבני חב"ד בירושלים: "נצטרך למצוא פתרונות יצירתיים"|מערכת שטורעם|ח' בתשרי תשס"ט}}{{ש}}{{קישור שטורעם|30406|news|Ynet: רבני חב"ד מיישרים קו עם האדמו"רים|מערכת שטורעם|י"ד בתשרי תשס"ט}}}}. | לאורך השנים נרשמו מספר תקריות בהן חוגים ופלגים שונים יצאו נגד מעמדי 'הקפות שניות' הנערכות על ידי חסידי חב"ד{{הערה|1=ראו לדוגמה: {{קישור שטורעם|19323|news|קנאי ירושלים נגד הקפות שניות|מערכת שטורעם|כ"ב בתשרי תשס"ח}}}}, אך ברובם המכריע של המקרים הסתיימו הדברים בהבנות משותפות{{הערה|1={{קישור שטורעם|30204|news|רבני חב"ד בירושלים: "נצטרך למצוא פתרונות יצירתיים"|מערכת שטורעם|ח' בתשרי תשס"ט}}{{ש}}{{קישור שטורעם|30406|news|Ynet: רבני חב"ד מיישרים קו עם האדמו"רים|מערכת שטורעם|י"ד בתשרי תשס"ט}}}}. | ||
ישנם קהילות בחו"ל הנוהגות לערוך 'הקפות שניות' במוצאי שמחת תורה{{הערה|שו"ת לב חיים חלק ג' סימן קכה. החיד"א בספרו 'מעגל טוב' השלם עמוד ע"ג מעיד שכן נהגו בעיר אנקונה. שו"ת זרע אמת חלק ג' סימן ע"ו.}}. | ישנם קהילות בחו"ל הנוהגות לערוך 'הקפות שניות' במוצאי שמחת תורה{{הערה|שו"ת לב חיים חלק ג' סימן קכה. החיד"א בספרו 'מעגל טוב' השלם עמוד ע"ג מעיד שכן נהגו בעיר אנקונה. שו"ת זרע אמת חלק ג' סימן ע"ו.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* | *[https://chabad.info/news/847247/ הקפות שניות בכפר חב"ד: 100 רגעים] {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]] | [[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:01, 25 באוקטובר 2024
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת האריז"ל, לפיו מקיימים במוצאי שמחת תורה פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים ובכלי זמר.
השתלשלות המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר בצפת לבקר במוצאי שמחת תורה בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות[1].
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי 'אתה הראת' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון [2]. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".
הרבי הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ושלח מברקים מיוחדים בימים הסמוכים[3] למשתתפים בהקפות שניות.
מידי שנה נערך בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.
לאורך השנים נרשמו מספר תקריות בהן חוגים ופלגים שונים יצאו נגד מעמדי 'הקפות שניות' הנערכות על ידי חסידי חב"ד[4], אך ברובם המכריע של המקרים הסתיימו הדברים בהבנות משותפות[5].
ישנם קהילות בחו"ל הנוהגות לערוך 'הקפות שניות' במוצאי שמחת תורה[6].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל בספרו שער הכוונות.
- ↑ כך לדוגמה מעיד החיד"א בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.
- ↑ רובם בערחה"ס, אך לפעמים בחוה"מ.
- ↑ ראו לדוגמה: מערכת שטורעם, קנאי ירושלים נגד הקפות שניות - באתר שטורעם
- ↑ מערכת שטורעם, רבני חב"ד בירושלים: "נצטרך למצוא פתרונות יצירתיים" - באתר שטורעם
מערכת שטורעם, Ynet: רבני חב"ד מיישרים קו עם האדמו"רים - באתר שטורעם - ↑ שו"ת לב חיים חלק ג' סימן קכה. החיד"א בספרו 'מעגל טוב' השלם עמוד ע"ג מעיד שכן נהגו בעיר אנקונה. שו"ת זרע אמת חלק ג' סימן ע"ו.
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |