זמירות שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 3: שורה 3:
==מקור המנהג==
==מקור המנהג==
רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים סימן רעא, תט}}: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהלים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה]] יב, ב}}: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר חלק ג' דף ערב, ב}}, שבשולחן שבת צריכים לעורר [[שירה]] ו[[זמרה]].
רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים סימן רעא, תט}}: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהלים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה]] יב, ב}}: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר חלק ג' דף ערב, ב}}, שבשולחן שבת צריכים לעורר [[שירה]] ו[[זמרה]].
[[אדמו"ר הזקן]] הסביר כי הציווי לשיר נובע מדרגתה הרוחנית של השבת, השירה ממשיכה ביטול ו[[כלות הנפש]], הביטול הנשך על ידי השירה נעלה יותר מהביטול הנמשך על ידי ה[[תורה]] בכך שהוא נמשך שלא דרך צירופי אותיות{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/3901370504 הוספות לפרשת כי תישא] דף קיג, ב.}}.


==הזמירות==
==הזמירות==

גרסה אחרונה מ־14:44, 1 באוקטובר 2024

זמירות שבת הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות[1], לכבוד שבת. נוהגים[2] לשיר אותם בשולחן שבת. בחב"ד נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על ידי האריז"ל, אותם הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו (ראה להלן) - אזמר בשבחין בליל שבת, אסדר לסעודתא (בניגון שלימד הרבי) ביום השבת ובני היכלא בסעודה שלישית - רעווא דרעווין.

מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יהודה החסיד כתב[3]: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהלים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל[4]: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע בזוהר[5], שבשולחן שבת צריכים לעורר שירה וזמרה.

אדמו"ר הזקן הסביר כי הציווי לשיר נובע מדרגתה הרוחנית של השבת, השירה ממשיכה ביטול וכלות הנפש, הביטול הנשך על ידי השירה נעלה יותר מהביטול הנמשך על ידי התורה בכך שהוא נמשך שלא דרך צירופי אותיות[6].

הזמירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

זמירות רבות נתקבלו בעם ישראל במשך הדורות, שחוברו על ידי גדולי ישראל, בלשון הקודש וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או חסידות נוהגים לשיר כמה מן הזמירות הללו. הזמירות העיקריות: "דרור יקרא", "יום זה מכובד", "ברוך ה' יום יום" ועוד.

מעלת הזמירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עונג שבת נעשה במיוחד על ידי זה שכל המשפחה אוכלת סעודת שבת ביחד ליד אותו שולחן, ועונים אמן על הברכות, איש לרעהו, וכן מנגנים יחד ניגוני שבת, ומסייעים זה לזה בניגון, כדי שהנגינה תהיה נעימה יותר ומתוקה יותר[7].

מנהג חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב אמר[8] ש"אמר רבינו הגדול זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה.. שידברו חסידות בתוך הסעודה".

אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת האריז"ל. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר[9].

הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על בני היכלא, הוא הניגון אותו היה מנגן אדמו"ר הזקן. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' הלל מפאריטש, ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד הרבי בשמחת תורה תשט"ז.

בנוסף לכך נוהגים חסידים לנגן בשולחן שבת גם ניגוני חב"ד אחרים, ללא מילים, בעיקר ניגוני דביקות וניגוני שמחה[10]

אף שאין אומרים את הזמירות קיימים מספר ניגונים חב"דיים על הזמירות:

כמו כן ישנה עדות מהרבי הריי"צ שפעמים שרו בני אדמו"ר הצמח צדק זמירות שבת הנהוגות בעם ישראל עם מילים, כגון "דרור יקרא" ו"צור משלו".[דרוש מקור].


הרבי המהר"ש רצה שהרבי הרש"ב והרז"א וכו' יידעו הזמירות שבסידור, גם על הפוילישע זמירות אמר "געשמאקע ווערטער" [=ווארטים ערֵבים]. בהיותו במאנטרע (=מונטריי, עיר בשווייץ, שם שהה הרבי מהר"ש למנוחה) אמר את הפוילישע זמירות, וכאילו אזוי אן עבירה די צייט [11], אבל בעת המנוחה ודאצ'ע (=ובנאות דשא) אמר אותם. [12]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בעיקר על ידי ר' ישראל נאג'רה, דונש בן לברט ויניי.
  2. ספר המנהגים עמ' 29
  3. ספר חסידים סימן רעא, תט
  4. מסכת מגילה יב, ב
  5. זוהר חלק ג' דף ערב, ב
  6. ליקוטי תורה הוספות לפרשת כי תישא דף קיג, ב.
  7. מדברי הרבי, התוועדויות תשנ"ב (וועד הנחות בלה"ק) חלק א' עמ' 45
  8. סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור תורה אור (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.
  9. תורת מנחם חלק י"ז עמ' 96
  10. ראה שיחת השבוע, פרשת חוקת ה'פרצת.
  11. ברשימת היומן בהערה 3 שם, תרגמו כך: וכאילו .. - בכלל (בשאר הזמנים) חבל על הזמן לבזבזו באמירת זמירות. - ועיינו שם שציינו מראי מקומות בעניין הזמירות.
  12. תורת מנחם - רשימת היומן ע' שכד. הביאורים בסוגריים אינם במקור.