זמירות שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (19 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על | '''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על ידי ר' [[ישראל נאג'רה]], [[דונש בן לברט]] ויניי.}}, לכבוד [[שבת]]. נוהגים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 29}} לשיר אותם ב[[שולחן שבת]]. ב[[חב"ד]] נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על ידי [[האריז"ל]], אותם הכניס [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור הרב|סידורו]] (ראה להלן) - [[אזמר בשבחין]] ב[[ליל שבת]], [[אסדר לסעודתא]] (בניגון שלימד [[הרבי]]) ב[[יום השבת]] ו[[בני היכלא]] ב[[סעודה שלישית]] - [[רעווא דרעווין]]. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים | רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים סימן רעא, תט}}: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהלים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה]] יב, ב}}: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר חלק ג' דף ערב, ב}}, שבשולחן שבת צריכים לעורר [[שירה]] ו[[זמרה]]. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] הסביר כי הציווי לשיר נובע מדרגתה הרוחנית של השבת, השירה ממשיכה ביטול ו[[כלות הנפש]], הביטול הנשך על ידי השירה נעלה יותר מהביטול הנמשך על ידי ה[[תורה]] בכך שהוא נמשך שלא דרך צירופי אותיות{{הערה|[[ליקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/3901370504 הוספות לפרשת כי תישא] דף קיג, ב.}}. | |||
==הזמירות== | ==הזמירות== | ||
זמירות רבות נתקבלו ב[[עם ישראל]] במשך הדורות, שחוברו על | זמירות רבות נתקבלו ב[[עם ישראל]] במשך הדורות, שחוברו על ידי גדולי ישראל, ב[[לשון הקודש]] וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או [[חסידות]] נוהגים לשיר כמה מן הזמירות הללו. הזמירות העיקריות: "דרור יקרא", "יום זה מכובד", "ברוך ה' יום יום" ועוד. | ||
==מעלת הזמירות== | ==מעלת הזמירות== | ||
עונג שבת נעשה במיוחד על | עונג שבת נעשה במיוחד על ידי זה שכל המשפחה אוכלת סעודת שבת ביחד ליד אותו שולחן, ועונים אמן על הברכות, איש לרעהו, וכן מנגנים יחד ניגוני שבת, ומסייעים זה לזה בניגון, כדי שהנגינה תהיה נעימה יותר ומתוקה יותר{{הערה|מדברי [[הרבי]], [[התוועדויות]] [[תשנ"ב]] ([[וועד הנחות בלה"ק]]) חלק א' עמ' 45}}. | ||
==מנהג חב"ד== | ==מנהג חב"ד== | ||
אדמו"ר הרש"ב אמר{{הערה|סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר{{הערה|סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור [[תורה אור]] (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.}} ש"אמר [[רבינו הגדול]] זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה.. שידברו חסידות בתוך הסעודה". | ||
אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת [[האריז"ל]]. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ז עמ' 96}}. | אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת [[האריז"ל]]. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ז עמ' 96}}. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על [[בני היכלא]], הוא הניגון אותו היה מנגן [[אדמו"ר הזקן]]. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' [[הלל מפאריטש]], ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ז]]. | הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על [[בני היכלא]], הוא הניגון אותו היה מנגן [[אדמו"ר הזקן]]. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' [[הלל מפאריטש]], ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ז]]. | ||
בנוסף לכך נוהגים [[חסיד]]ים לנגן בשולחן שבת גם [[ניגוני חב"ד]] אחרים, ללא מילים, בעיקר [[ניגוני דביקות]] ו[[ניגוני שמחה]]{{הערה|ראה [[שיחת השבוע]], [[פרשת חוקת]] [[ה'פרצת]].}} | בנוסף לכך נוהגים [[חסיד]]ים לנגן בשולחן שבת גם [[ניגוני חב"ד]] אחרים, ללא מילים, בעיקר [[ניגוני דביקות]] ו[[ניגוני שמחה]]{{הערה|ראה [[שיחת השבוע]], [[פרשת חוקת]] [[ה'פרצת]].}} | ||
אף שאין אומרים את הזמירות קיימים מספר ניגונים חב"דיים על הזמירות: | |||
*ניגון רי"ט [[ניגון מנוחה ושמחה]] | |||
*[[ניגון י-ה ריבון עולם]] | |||
כמו כן ישנה עדות מהרבי הריי"צ שפעמים שרו בני אדמו"ר הצמח צדק זמירות שבת הנהוגות בעם ישראל עם מילים, כגון "דרור יקרא" ו"צור משלו".{{מקור}}. | |||
הרבי המהר"ש רצה שהרבי הרש"ב והרז"א וכו' יידעו הזמירות שבסידור, גם על הפוילישע זמירות אמר "געשמאקע ווערטער" [=ווארטים ערֵבים]. בהיותו במאנטרע (=מונטריי, עיר בשווייץ, שם שהה הרבי מהר"ש למנוחה) אמר את הפוילישע זמירות, וכאילו אזוי אן עבירה די צייט {{הערה| ברשימת היומן בהערה 3 שם, תרגמו כך: וכאילו .. - בכלל (בשאר הזמנים) חבל על הזמן לבזבזו באמירת זמירות. - ועיינו שם שציינו מראי מקומות בעניין הזמירות.}}, אבל בעת המנוחה ודאצ'ע (=ובנאות דשא) אמר אותם. {{הערה|תורת מנחם - רשימת היומן ע' שכד. הביאורים בסוגריים אינם במקור.}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* לליקוט מקיף בנושא, ראו: לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, מאת הרב מיכאל אהרן זליגסון, קה"ת תשע"ו, עמ' נ-נב. | |||
*הרב [[יוסף קרסיק]], '''[[השבת בקבלה ובחסידות]]''', הוצאת [[נחלי דב"ש]] ו[[אש"ל כפר חב"ד]], חלק ב' עמ' 475. | *הרב [[יוסף קרסיק]], '''[[השבת בקבלה ובחסידות]]''', הוצאת [[נחלי דב"ש]] ו[[אש"ל כפר חב"ד]], חלק ב' עמ' 475. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:44, 1 באוקטובר 2024
זמירות שבת הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות[1], לכבוד שבת. נוהגים[2] לשיר אותם בשולחן שבת. בחב"ד נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על ידי האריז"ל, אותם הכניס אדמו"ר הזקן בסידורו (ראה להלן) - אזמר בשבחין בליל שבת, אסדר לסעודתא (בניגון שלימד הרבי) ביום השבת ובני היכלא בסעודה שלישית - רעווא דרעווין.
מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יהודה החסיד כתב[3]: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהלים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל[4]: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע בזוהר[5], שבשולחן שבת צריכים לעורר שירה וזמרה.
אדמו"ר הזקן הסביר כי הציווי לשיר נובע מדרגתה הרוחנית של השבת, השירה ממשיכה ביטול וכלות הנפש, הביטול הנשך על ידי השירה נעלה יותר מהביטול הנמשך על ידי התורה בכך שהוא נמשך שלא דרך צירופי אותיות[6].
הזמירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמירות רבות נתקבלו בעם ישראל במשך הדורות, שחוברו על ידי גדולי ישראל, בלשון הקודש וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או חסידות נוהגים לשיר כמה מן הזמירות הללו. הזמירות העיקריות: "דרור יקרא", "יום זה מכובד", "ברוך ה' יום יום" ועוד.
מעלת הזמירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עונג שבת נעשה במיוחד על ידי זה שכל המשפחה אוכלת סעודת שבת ביחד ליד אותו שולחן, ועונים אמן על הברכות, איש לרעהו, וכן מנגנים יחד ניגוני שבת, ומסייעים זה לזה בניגון, כדי שהנגינה תהיה נעימה יותר ומתוקה יותר[7].
מנהג חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הרש"ב אמר[8] ש"אמר רבינו הגדול זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה.. שידברו חסידות בתוך הסעודה".
אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת האריז"ל. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר[9].
הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על בני היכלא, הוא הניגון אותו היה מנגן אדמו"ר הזקן. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' הלל מפאריטש, ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד הרבי בשמחת תורה תשט"ז.
בנוסף לכך נוהגים חסידים לנגן בשולחן שבת גם ניגוני חב"ד אחרים, ללא מילים, בעיקר ניגוני דביקות וניגוני שמחה[10]
אף שאין אומרים את הזמירות קיימים מספר ניגונים חב"דיים על הזמירות:
- ניגון רי"ט ניגון מנוחה ושמחה
- ניגון י-ה ריבון עולם
כמו כן ישנה עדות מהרבי הריי"צ שפעמים שרו בני אדמו"ר הצמח צדק זמירות שבת הנהוגות בעם ישראל עם מילים, כגון "דרור יקרא" ו"צור משלו".[דרוש מקור].
הרבי המהר"ש רצה שהרבי הרש"ב והרז"א וכו' יידעו הזמירות שבסידור, גם על הפוילישע זמירות אמר "געשמאקע ווערטער" [=ווארטים ערֵבים]. בהיותו במאנטרע (=מונטריי, עיר בשווייץ, שם שהה הרבי מהר"ש למנוחה) אמר את הפוילישע זמירות, וכאילו אזוי אן עבירה די צייט [11], אבל בעת המנוחה ודאצ'ע (=ובנאות דשא) אמר אותם. [12]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לליקוט מקיף בנושא, ראו: לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, מאת הרב מיכאל אהרן זליגסון, קה"ת תשע"ו, עמ' נ-נב.
- הרב יוסף קרסיק, השבת בקבלה ובחסידות, הוצאת נחלי דב"ש ואש"ל כפר חב"ד, חלק ב' עמ' 475.
הערות שוליים
- ↑ בעיקר על ידי ר' ישראל נאג'רה, דונש בן לברט ויניי.
- ↑ ספר המנהגים עמ' 29
- ↑ ספר חסידים סימן רעא, תט
- ↑ מסכת מגילה יב, ב
- ↑ זוהר חלק ג' דף ערב, ב
- ↑ ליקוטי תורה הוספות לפרשת כי תישא דף קיג, ב.
- ↑ מדברי הרבי, התוועדויות תשנ"ב (וועד הנחות בלה"ק) חלק א' עמ' 45
- ↑ סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור תורה אור (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.
- ↑ תורת מנחם חלק י"ז עמ' 96
- ↑ ראה שיחת השבוע, פרשת חוקת ה'פרצת.
- ↑ ברשימת היומן בהערה 3 שם, תרגמו כך: וכאילו .. - בכלל (בשאר הזמנים) חבל על הזמן לבזבזו באמירת זמירות. - ועיינו שם שציינו מראי מקומות בעניין הזמירות.
- ↑ תורת מנחם - רשימת היומן ע' שכד. הביאורים בסוגריים אינם במקור.
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |