חסידות לעלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
(26 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב}}
[[קובץ:לעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי דוד מלעלוב]]
[[קובץ:לעלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי דוד מלעלוב]]
את '''שושלת לעלוב''' ייסד הצדיק הקדוש רבי '''דוד מלעלוב''', תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], [[החוזה מלובלין]], ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא. נודע בתור "אוהבן של ישראל".
את '''שושלת לעלוב''' ייסד הצדיק הקדוש רבי '''דוד מלעלוב''', תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]], [[החוזה מלובלין]], ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא. נודע בתור "אוהבן של ישראל".


רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה<REF>קדושת היהודי.</REF>.
רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך [[יראת שמים]] לידי תורה{{הערה|1=קדושת היהודי.}}.


בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].</REF>.
==החסידות בארץ ישראל==
בנו ממשיך דרכו אחר הסתלקותו בז' טבת תקע''ד היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].}}.


אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון ה[[אדמו"ר]]ים לבית לעלוב ב[[ירושלים]], הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי ירושלים ותיקון הלבוש הירושלמי עפ"י קבלה מיוחסים לו. נפטר ב[[תרמ"ג]].
אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון ה[[אדמו"ר]]ים לבית לעלוב ב[[ירושלים]], הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי [[ירושלים]] ותיקון הלבוש הירושלמי על פי [[קבלה]] מיוחסים לו. נפטר ב[[תרמ"ג]].


בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל [[התורת חסד]] מחסידי [[הצמח צדק]], וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". רבי דוד'ל היה אהוב ונערץ על ידי כל החוגים עד כי בני העדה הספרדית הציעו לו לשמש כחכם באשי. הוא נפטר ב[[תרע"ח]].
בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל [[התורת חסד]] מחסידי [[הצמח צדק]], וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". רבי דוד'ל היה אהוב ונערץ על ידי כל החוגים עד כי בני העדה הספרדית הציעו לו לשמש כחכם באשי. הוא נפטר ב[[תרע"ח]].


בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע ב[[אהבת ישראל]], חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו.
בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר [[הסתלקות]] אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע ב[[אהבת ישראל]], חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו הסתלק בתר''ץ


בנו רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב, מילא את מקומו והיה ידוע כגאון ועובד ה' בעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל [[עשרת המבצעים|מבצעיו]] של [[הרבי]] ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם.
==רבי משה מרדכי מלעלוב וצאצאיו==
בנו רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב, מילא את מקומו והיה ידוע כגאון ועובד ה' בעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל [[עשרת המבצעים|מבצעיו]] של [[הרבי]] ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה נפטר כ''ד טבת תשמ''ז. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמו"רים.


נכדיו של רבי משה מרדכי, ילדי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד ובהם רבי [[יעקב יצחק בידרמן]] המשמש כ[[שליח]] הרבי לעיר [[וינה]].
בכל פעם שנכדו של האדמו"ר מלעלוב עבר לפני הרבי וסיפר לרבי שהוא נכד של האדמו"ר מלעלוב, הרבי הגיב בכך שלעלוב מפורסמת באהבת ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/479338/ לקט וידאו מאנשים שקשורים ללעלוב עוברים אצל הרבי].}}, פעם הרבי התבטא שללוב זה אותיות "לו לב" לרמז על האהבת ישראל שלו.  


נכדיו של רבי משה מרדכי, ילדי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד ובהם הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] המשמש כ[[שליח]] הרבי לעיר [[וינה]]. לרבי דוד צבי שלמה נכדים חסידי חב"ד, משפחת ר' [[מרדכי מענדל קדנר]].
ב[[אייר]] [[תשפ"ג]] ביקר הרב משה מרדכי בידרמן בן האדמו"ר הנוכחי מלעלוב ב-[[770]] ונשא דברים ב[[התוועדות]] שנערכה לרגל יום הולדתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], בדבריו הפליא במעלת [[תקנת הרמב"ם]]{{הערה|[https://www.hageula.com/sevenseventy/yomanim/24555.htm יומן שבועי מבית משיח 770: שבוע פרשת אחרי קדושים] {{הגאולה}}}}, הוא אף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/29-12-2022-10-42-29-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8.pdf הגהות מיחידות בני האדמו"ר מלעלוב]''', בתשורה מנישואי משפחת שפינדלר, תשפ"ג
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב]]

גרסה מ־00:48, 15 בספטמבר 2024

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ציונו של רבי דוד מלעלוב

את שושלת לעלוב ייסד הצדיק הקדוש רבי דוד מלעלוב, תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא. נודע בתור "אוהבן של ישראל".

רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מתורה לידי יראת שמים, ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה[1].

החסידות בארץ ישראל

בנו ממשיך דרכו אחר הסתלקותו בז' טבת תקעד היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב ראש חודש חשון תרי"א עלה לארץ ישראל מתוך כוונה לגשת לכותל המערבי ולהחיש את הגאולה, אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע לארץ ישראל הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר[2].

אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון האדמו"רים לבית לעלוב בירושלים, הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי ירושלים ותיקון הלבוש הירושלמי על פי קבלה מיוחסים לו. נפטר בתרמ"ג.

בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל התורת חסד מחסידי הצמח צדק, וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". רבי דוד'ל היה אהוב ונערץ על ידי כל החוגים עד כי בני העדה הספרדית הציעו לו לשמש כחכם באשי. הוא נפטר בתרע"ח.

בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע באהבת ישראל, חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו הסתלק בתרץ

רבי משה מרדכי מלעלוב וצאצאיו

בנו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, מילא את מקומו והיה ידוע כגאון ועובד ה' בעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל מבצעיו של הרבי ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה נפטר כד טבת תשמז. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמו"רים.

בכל פעם שנכדו של האדמו"ר מלעלוב עבר לפני הרבי וסיפר לרבי שהוא נכד של האדמו"ר מלעלוב, הרבי הגיב בכך שלעלוב מפורסמת באהבת ישראל[3], פעם הרבי התבטא שללוב זה אותיות "לו לב" לרמז על האהבת ישראל שלו.

נכדיו של רבי משה מרדכי, ילדי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד ובהם הרב יעקב יצחק בידרמן המשמש כשליח הרבי לעיר וינה. לרבי דוד צבי שלמה נכדים חסידי חב"ד, משפחת ר' מרדכי מענדל קדנר.

באייר תשפ"ג ביקר הרב משה מרדכי בידרמן בן האדמו"ר הנוכחי מלעלוב ב-770 ונשא דברים בהתוועדות שנערכה לרגל יום הולדתו של אדמו"ר המהר"ש, בדבריו הפליא במעלת תקנת הרמב"ם[4], הוא אף חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא