יוסף יצחק קמינצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(107 גרסאות ביניים של 42 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
[[קובץ:הרב יוסף יצחק קמינצקי.png|ממוזער| הרב קמינצקי מנחה בוידיאו של [[כינוס השלוחים העולמי]]]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית עמק לוד העוסק במקביל בחקר ההיסטוריה החב"דית.
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר היסטוריה החב"דית.


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לר' ראובן ודובה קמינצקי.
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.


בהגיעו לגיל הנישואין התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


בתחילה עבד כמחנך ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.  
בשנת [[תשל"ד]] נמנה על [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].


בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.
בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב [[שלום דובער רסקין]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].


==ספריו==
בתחילה עבד כמזכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית, ומאוחר יותר מונה למנהל ההוצאה לאור של [[רשת אהלי יוסף יצחק|"הרשת"]] במסגרת עבודה זו הוציא לאור עשרות ספרים וחוברות וכן חומר לימודי רב.
[[תמונה:קיצור תולדות.jpg|left|thumb|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]].
 
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
בשנת [[תשנ"ה]] עזב את הרשת והקים הוצאת ספרים בשם "המעיין החסידי" במסגרתו כתב ספרים בהיסטוריה החב"דית, חלק מספריו תורגמו למספר שפות. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה לערים, ישובים, אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.
* '''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים [[ר']] [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
 
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי שם ר' [[שמואל קמינצקי]], כיום. יצא לאור על ידי הרב שמואל קמינצקי בשנת [[תשנ"ג]].
הז'אנר של הרב קמינצקי מתאפיין במחקר חסידי אוטנטי, אשר שם בראש את דברי רבותינו נשיאינו וחשובי החסידים, מבלי להזדקק לתיאוריות מחקריות-אקדמאיות, הנפוצות בשנים האחרונות.
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]].
הרב קמינצקי בולט בעמדותיו החסידיות נטו, כלפי ההיסטוריה החב"דית. על סיפורים אודות חסידים, התבטא:
*סדרת הספרים''' [[רבותנו נשיאינו (ספר)|רבותנו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד עתה יצאו ששה ספרים.
 
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', [[תשנ"ח]].
"פרסום תולדות החסידים הוא דבר משובח, אך יש לתת את הדעת ל"שמאלץ" [שומן]; למקרים שבהם מפריזים בתיאורים שונים סביב חיי החסידים במטרה להרחיב את עובי הספר… בוודאי שיש להיזהר כפליים בתיאורים שאינם תואמים לאישיות, עד שלעיתים אלו שהכירו את החסיד, אינם מבינים כיצד נכתבו עליו דברים כאלו. עדיף לכתוב ספר "רזה" מאשר ספר ספוג "שמאלץ"{{הערה|שם=בית משיח 944|[[שבועון בית משיח]] 944}}.
*'''סרטים: "מסע אל תולדות חב"ד'''.
 
הרב קמינצקי חשף את קברו של ר' [[דובער שניאורסון]] אחיו של הרבי, ועל כך סיפר:
 
"היה זה שנים ספורות לאחר שאחי הרב [[שמואל קמינצקי]] יצא בשליחות הרבי ל[[דנייפרופטרובסק]], העיר בה התגוררו בני משפחת הרבי. כחלק מעבודתי בתיעוד ההיסטוריה, הצבתי לעצמי מטרה לאתר את מקום הירצחו של אח הרבי, הת' דובער הי"ד. ידענו שהדבר אירע בעיירה איגרען. נסעתי אפוא לשם ויגעתי רבות עד שאיתרתי גוי אחד שנכח בעת ההוצאה להורג של החולים במרכז הרפואי בו היה מאושפז הת' [[דובער שניאורסאהן]]. הלה סיפר כי הרוצחים האכזריים, הוציאו את כל החולים מחוץ למרכז הרפואי, הורו להם לזחול על הקרקע כדי להתעלל בהם, ואז ירו בהם אחד אחד. היה זה מחזה מזעזע. לאחר שאיתרנו את המקום דאגנו להקים מצבה במקום לזכר הנרצחים הי, ואת המצבה הזו פרסמתי לראשונה ב[[בית משיח]] בשנים הראשונות"{{הערה|שם=בית משיח 944}}.
 
כמו כן, מצא את מיקומו של "המעין הלבן" בערי רוסיה, לאחר חיפושים ארוכים. במקום זה, נהגו לשחק האדמו"ר הזקן ואחיו כאשר היו ילדים קטנים.
 
במהלך השנים ספג ביקורת מהרב [[יהושע מונדשיין]], שטען כי הוא אינו מדייק בסיפורים שכתב{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?id=584&section=artdays "החוקר החסידי נחמן" חי ובועט!] {{קישור שבור|א' אב תשפ"ב}} באתר {{שטורעם}}}}. הרב קמינצקי מצידו טען כי למונדשיין יש מגמה להפריך את סיפוריו, ובנוסף הוכיח כי מונדשיין הפריך סיפורים של רבותינו נשיאנו{{הערה|[https://col.org.il/news/28910 סדרה חדשה ב-COL: לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.
 
בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית שדות דן ובשנת [[תשפ"ב]] נבחר שוב לתפקיד יושב ראש המועצה{{הערה|[https://chabad.info/news/798415/ הרב קמינצקי נבחר לראשות המועצה הדתית שדות דן {{אינפו}}]}} וגם ב[[תשפ"ד]].
 
===חשיפות היסטוריות===
הרב קמינצקי חשף מקומות היסטוריים-חב"דיים רבים ברוסיה ואוקראינה.
*מקום קבורתו של ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסאהן]] אחיו של הרבי, ליד דנייפרופטרובסק, פירסם לראשונה ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 11.
*[[המעיין הלבן]]{{הבהרה}}
*תיעוד ערים ועיירות בהם שהו אדמו"רי חב"ד
 
==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה חדשה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשע"ז.
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על זקניו החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דריזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] בערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי בשנת [[תשס"ד]].
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל הרבי בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב [[שמואל קמינצקי]] בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור שישה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''' - יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"''' - סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה{{הערה|[https://col.org.il/news/43708 'ניטל' ב-COL: צופים בהיסטוריה של חב"ד ● וידאו{{וידאו}}{{COL}}]}}.
*'''[[מעיין חי (ספר)|מעיין חי]]''' - שיחות של הרבי מעובדות לבני הנוער, יצא לאור בהוצאת [[מכון לוי יצחק]]. הספר בעריכתו של הרב קמינצקי.


==משפחתו==
==משפחתו==
* בנו הרב לוי קמינצקי - שליח בעיר טומסק שברוסיה
*בנו, הרב משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי בסרביה  
*בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח הרבי בעיר טומסק שב[[רוסיה]]
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי הראשי ומנהל בית חב"ד בסרביה
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי ברומניה
*בנו הרב ראובן קמינצקי - קראון הייטס
*חתנו הרב דן קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה ברוסיה
*בנו הת' אברהם קמינצקי - 770.
*חתנו, ר' לוי יצחק וגנר - כפר חב"ד
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי הראשי ב[[רומניה]]
*בנו ר' ראובן קמינצקי.
*חתנו הרב דן קריצ'בסקי - שליח הרבי ורב רפובליקת בשקיריה שב[[רוסיה]]
*בתו דבורה לאה גרינברג בעלה הרב שניאור זלמן.
*חתנו, הרב לוי יצחק וגנר - מנהל [[אגף עלייה בצעירי חב"ד|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]]
*בנו אברהם.
*חתנו, הרב שניאור גרינברג - מנהל אגף התקציבים בצעירי חב"ד


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''', ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/82/קמינצקי_ברגר_בית_משיח.pdf עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' [[שניאור זלמן ברגר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944
*'''[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/2386438_1557842.pdf הערט א'מעשה]''' לקט כתבות של הרב קמינצקי בתשורה גרינברג תשע"ה
{{הערות שוליים}}


{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

גרסה אחרונה מ־14:10, 8 בספטמבר 2024

הרב קמינצקי מנחה בוידיאו של כינוס השלוחים העולמי

הרב יוסף יצחק קמינצקי (יליד שנת תשי"א, 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר היסטוריה החב"דית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכפר חב"ד בכ"ב סיון תשי"א לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובהמשך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. לקראת שנת הלימודים תש"ל נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

בשנת תשל"ד נמנה על התלמידים השלוחים שנשלחו לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בהגיעו לגיל הנישואין התחתן עם מרת בתיה, בת הרב שלום דובער רסקין, וקבע את מגוריו בכפר חב"ד.

בתחילה עבד כמזכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק, ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית, ומאוחר יותר מונה למנהל ההוצאה לאור של "הרשת" במסגרת עבודה זו הוציא לאור עשרות ספרים וחוברות וכן חומר לימודי רב.

בשנת תשנ"ה עזב את הרשת והקים הוצאת ספרים בשם "המעיין החסידי" במסגרתו כתב ספרים בהיסטוריה החב"דית, חלק מספריו תורגמו למספר שפות. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה לערים, ישובים, אתרים ותאריכים בדברי ימי רבותינו נשיאינו והחסידים ברוסיה. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

הז'אנר של הרב קמינצקי מתאפיין במחקר חסידי אוטנטי, אשר שם בראש את דברי רבותינו נשיאינו וחשובי החסידים, מבלי להזדקק לתיאוריות מחקריות-אקדמאיות, הנפוצות בשנים האחרונות. הרב קמינצקי בולט בעמדותיו החסידיות נטו, כלפי ההיסטוריה החב"דית. על סיפורים אודות חסידים, התבטא:

"פרסום תולדות החסידים הוא דבר משובח, אך יש לתת את הדעת ל"שמאלץ" [שומן]; למקרים שבהם מפריזים בתיאורים שונים סביב חיי החסידים במטרה להרחיב את עובי הספר… בוודאי שיש להיזהר כפליים בתיאורים שאינם תואמים לאישיות, עד שלעיתים אלו שהכירו את החסיד, אינם מבינים כיצד נכתבו עליו דברים כאלו. עדיף לכתוב ספר "רזה" מאשר ספר ספוג "שמאלץ"[1].

הרב קמינצקי חשף את קברו של ר' דובער שניאורסון אחיו של הרבי, ועל כך סיפר:

"היה זה שנים ספורות לאחר שאחי הרב שמואל קמינצקי יצא בשליחות הרבי לדנייפרופטרובסק, העיר בה התגוררו בני משפחת הרבי. כחלק מעבודתי בתיעוד ההיסטוריה, הצבתי לעצמי מטרה לאתר את מקום הירצחו של אח הרבי, הת' דובער הי"ד. ידענו שהדבר אירע בעיירה איגרען. נסעתי אפוא לשם ויגעתי רבות עד שאיתרתי גוי אחד שנכח בעת ההוצאה להורג של החולים במרכז הרפואי בו היה מאושפז הת' דובער שניאורסאהן. הלה סיפר כי הרוצחים האכזריים, הוציאו את כל החולים מחוץ למרכז הרפואי, הורו להם לזחול על הקרקע כדי להתעלל בהם, ואז ירו בהם אחד אחד. היה זה מחזה מזעזע. לאחר שאיתרנו את המקום דאגנו להקים מצבה במקום לזכר הנרצחים הי"ד, ואת המצבה הזו פרסמתי לראשונה בבית משיח בשנים הראשונות"[1].

כמו כן, מצא את מיקומו של "המעין הלבן" בערי רוסיה, לאחר חיפושים ארוכים. במקום זה, נהגו לשחק האדמו"ר הזקן ואחיו כאשר היו ילדים קטנים.

במהלך השנים ספג ביקורת מהרב יהושע מונדשיין, שטען כי הוא אינו מדייק בסיפורים שכתב[2]. הרב קמינצקי מצידו טען כי למונדשיין יש מגמה להפריך את סיפוריו, ובנוסף הוכיח כי מונדשיין הפריך סיפורים של רבותינו נשיאנו[3].

בשנת תשע"א התמנה ליושב ראש המועצה הדתית שדות דן ובשנת תשפ"ב נבחר שוב לתפקיד יושב ראש המועצה[4] וגם בתשפ"ד.

חשיפות היסטוריות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב קמינצקי חשף מקומות היסטוריים-חב"דיים רבים ברוסיה ואוקראינה.

ספריו והוצאותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר קיצור תולדות חב"ד

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, הרב משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד
  • בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח הרבי בעיר טומסק שברוסיה
  • בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי הראשי ומנהל בית חב"ד בסרביה
  • בנו הרב ראובן קמינצקי - קראון הייטס
  • בנו הת' אברהם קמינצקי - 770.
  • חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי הראשי ברומניה
  • חתנו הרב דן קריצ'בסקי - שליח הרבי ורב רפובליקת בשקיריה שברוסיה
  • חתנו, הרב לוי יצחק וגנר - מנהל אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד
  • חתנו, הרב שניאור גרינברג - מנהל אגף התקציבים בצעירי חב"ד

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים