משה צבי סגל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:26, 27 באוגוסט 2024

הרב משה צבי סגל (ו' שבט תרס"ד - י' תשרי תשמ"ו) היה חסיד חב"ד, מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: "ברית הבריונים", אצ"ל, לח"י יישוב כפר חב"ד והקים את ארגון ברית החשמונאים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה צבי נולד בו' שבט תרס"ד בפולטבה שבאוקראינה לשו"ב ר' אברהם מרדכי^[1] ולהניה לאה בת ר' נחום מנקין. מצד אביו הוא דור שמונה עשרה לשל"ה הקדוש. מצד אמו הוא בן דוד של הרב משה צבי נריה.

למד בישיבות מיר ובתומכי תמימים ליובאוויטש כאשר הייתה בפולטובה במרתף בית הכנסת של בית רפואה. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד למשפיע הידוע ר' פנחס שרייבר.

היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת תרפ"ד עלה עם הוריו לארץ ישראל. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן ובירושלים.

בכ"ח אדר תרצ"א נשא את רחל בורובסקי^[2].

פעילותו הציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון^[3]. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות. בהתחלה היה מפקד ההגנה בירושלים לאחר מכן היה מחמשת הקצינים שהקימו את אצ"ל ובתש"ו הורה למפקדי ולוחמי ברית החשמונאים להשמע להוראות לח"י (במקום לאצ"ל)

זכה לקבל כמה מכתבים מאדמו"ר הריי"צ. הראשון משנת תש"ח בקשר לארגון בני חב"ד שהקים ביחד עם ר' דוד גולדברג ור' אהרון מרדכי זילברשטרום.

לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר בכפר חב"ד הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מהרבי בנוגע להתיישבות בכפר.

בכפר חב"ד הקים משק חקלאי, במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים תשי"ב - תשט"ו. ביחד עם עמיתו בוועד כפר חב"ד ר' יצחק מענדל ליס, היה פעיל גם בארגון צעירי אגודת חב"ד ועמד בקשר עם הרבי.

בשנת תשי"ז הקים את המוסד לבנות "בית רבקה" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". בשנת תש"כ העביר את הניהול לרב שמואל חפר.

בשנת תשכ"ז לאחר מלחמת ששת הימים היה היהודי המתיישב הראשון בעיר העתיקה. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של בית הכנסת צמח צדק^[4] וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז זלמן שז"ר סכום של ארבעים אלף לירות.

התכתב בעניינים שונים רבות עם הרבי^[5]

שיפוץ בית הכנסת צמח צדק בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ז, מיד לאחר שצה"ל שחרר את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד לכותל ותקע בשופר בדמעות שמחה, ולאחר מכן פנה לבחון את בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה. בית הכנסת שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.

כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מפרעות תרפ"ט. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.

הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שעד לראש השנה יוכל בית הכנסת לשמש כמקום תפילה. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר זלמן שז"ר. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב אהרן ביר מומחה לישראל וירושלים, והרב שמעון חיימסון שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של הרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי.

הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם יעקב הרצוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר טדי קולק. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.

ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ט הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית^[6].

באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.

הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין^[7] שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע לתקוע בשופר בימים הנוראים מול הכותל.

הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ביום הכיפורים, ה'תשמ"ו, ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו

ר' ישבעם סגל - משפיע בכפר חב"ד.
ר' עמישר סגל.
ר' ידון סגל.

חתניו

קשורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפקד המחתרת, חסיד לתפארת בתון שבועון בית משיח ערב ראש השנה תשע"ז

הערות שוליים

↑ מחבר הספר ספרא דטבחא
↑ ניצולת מפרעות תרפ"ט ואחותו של הרב מאיר בורובסקי
↑ מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת תש"ד הצטרפה ללח"י
↑ בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של בית הכנסת דיר עיזים וחלקו מתפרה
↑ שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו באגרות קודש. הראשון ב עניין שבע מצוות בני נח הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.
↑ מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.
↑ האגרת הודפסה באגרות קודש כרך כה, עמוד רכה.

הקודם:
שניאור זלמן פלדמן

יו"ר ועד כפר חב"ד
תשי"ב - תשט"ו

הבא:
דוד ברוומן

[1] מחבר הספר ספרא דטבחא

[2] ניצולת מפרעות תרפ"ט ואחותו של הרב מאיר בורובסקי

[3] מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת תש"ד הצטרפה ללח"י

[4] בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של בית הכנסת דיר עיזים וחלקו מתפרה

[5] שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו באגרות קודש. הראשון ב עניין שבע מצוות בני נח הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.

[6] מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.

[7] האגרת הודפסה באגרות קודש כרך כה, עמוד רכה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:משה סגל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב סגל]]
+[[קובץ:משה צבי סגל.jpg|ממוזער|250px|הרב משה צבי סגל]]
-הרב '''משה צבי סגל''' (ה'[[תרס"ד]]-[[י' בתשרי]] ה'[[תשמ"ו]]) היה מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים: ברית החשמונאים, לח"י, [[כפר חב"ד]].
+הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה חסיד חב"ד, מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: "ברית הבריונים", אצ"ל, לח"י יישוב [[כפר חב"ד]] והקים את ארגון ברית החשמונאים.
-== תולדות חייו ==
+==תולדות חיים==
+הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] ל[[שו"ב]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת ר' נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]].
-משה צבי נולד ב[[תרס"ד]] בפולטאבה שבאוקראינה לאברהם מרדכי הלוי סגל ולחנה לאה בת נחום מנקין. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. למד בחדר ובישיבות מיר וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]]. היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]]. ב[[תרצ"א]] נישא לרחל קורובסקי.
+למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].
-לאחר קום המדינה התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב"ד]] ושם גידלו שלושה בנים ושלוש בנות. אחת מהן אליגל קפלון, אשת הרב אורי קפלון החיים ברמת אשכול.
+היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]].
-הוא יצא להתיישבות בכפר חב"ד והקים משק חקלאי. במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. הוא היה יו"ר הוועד בשנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]].  הוא היה גם פעיל בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]]. {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] כרך כו, עמוד יג ועמוד טו. כרך כה, עמוד רכה. בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה. הרבי גם מזכיר את מנהגו הקבוע לתקוע בשופר בצאת יום הכיפורים.}}
+בכ"ח אדר [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את [[רחל בורובסקי]]{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]] ואחותו של הרב [[מאיר בורובסקי]]}}.
-== משפץ את ביהמ"ד צמח צדק בעיר העתיקה ==
-ביוני [[תשכ"ז]], כשמשה צבי עבר להתגורר בעיר העתיקה, אליגל ואורי היו שלוחים במלבורן. מיד לאחר שצה"ל כבש את העיר העתיקה הוא עבר להתגורר בה למרות הסכנה הנוראה ולמרות אזהרות צה"ל.  לאחר שצעד לכותל ותקע שוב ושופר בדמעות שמחה, פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. מייד החל בשיפוצו. הוא מצא בניין מוזנח בן שלוש קומות שהיה בבעלות חב"ד עד תש"ח. היה שם מרתף, קומה ראשונה עם חנויות וקומת מגורים שנייה. לכלוך ואי-סדר קידמו את פניו.
+== פעילותו הציבורית ==
+ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.
+בהתחלה היה מפקד ההגנה בירושלים לאחר מכן היה מחמשת הקצינים שהקימו את אצ"ל ובתש"ו
+הורה למפקדי ולוחמי ברית החשמונאים להשמע להוראות לח"י (במקום לאצ"ל)
-הוא החליט ששם יגור, ועמד בתוקף על כך שיהודי מוכרח להתגורר בירושלים העתיקה שאם יתקיים משאל, לפחות יהיה יהודי אחד במקום. אשתו שתמכה בו בדרך כלל לא הצטרפה. היא ניצולת פרעות [[תרפ"ט]] ב[[חברון]] וחיה תחת טראומת ההרג שביצעו הערבים ביהודים. למרות שביקרה אותו מזמן לזמן, רק לאחר שנה עברה לגור עמו. עד אז המתינה שיהודים נוספים יצטרפו.
+זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].
-ב[[תשכ"ז]], כשאליגל שמעה במלבורן על צעדו של אביה היא רצתה מאוד לנסוע לירושלים. במכתב לרבי היא פירטה את תחושותיה וביקשה רשות לחזור הביתה. אבל נענתה בשלילה, וקיבלה היתר לבקר עם פעוטה בן שמונת החודשים.
+לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר ב[[כפר חב"ד]] הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר.
-הרב סגל שהיה גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שב[[ראש השנה]] יוכל לשמש מקום לתפילות. בין המתפללים היה מי שנעשה פריזדנט המדינה, מר [[זלמן שזר]]. הרב סכל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב אהרן ביר מומחה לישראל וירושלים, והרב שמעון חיימסון שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].
+בכפר חב"ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. ביחד עם עמיתו ב[[וועד כפר חב"ד]] ר' [[יצחק מענדל ליס]], היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].
-הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שמאוד התלהב עד שדיבר עם יעקב הרצוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ולראש העיר דאז מר טדי קולק. הוא ארגן פגישה בין שני האישים והרב סגל זכה בסיומה ל-30,000 דולר עבור השיפוץ.
+בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". בשנת [[תש"כ]] העביר את הניהול לרב [[שמואל חפר]].
-הרב סגל היה בקשר עם הרבי כל אותה העת. הוא גם עמד בקשר תמידי עם שז"ר, אך האחרון הבהיר לו כי לא די לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע ולשפוך את [[נשמה|נשמתו]] לפניו. אם אין כסף, הסביר שזר, הוא ירכוש לו כרטיס. הוא גם שלף פנקס צ'קים וחתם על כל ההוצאות.
+בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות.
-הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו. הרבי נתן לו להבין שהוא רואה את הנסיעה בחיוביות וכבר הנפיק דרכון וויזה. הנסיעה אמורה הייתה להתבצע בחודש אלול, ולפניה הוא נסע להתפלל בכותל. בעמדו שם חש שאינו מסוגל לוותר על [[תקיעת שופר]] בימים הנוראים מול הכותל וביטל את הנסיעה.
+התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}
+=== שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===
+בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר ש[[צה"ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.
+כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ"ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.
+הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].
+הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.
+===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===
+בשנת [[תשכ"ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.
+באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.
+הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.
+הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ"ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].
+==משפחתו==
+;בניו
+*ר' [[ישבעם סגל]] - [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]].
+*ר' עמישר סגל.
+*ר' ידון סגל.
+;חתניו
+*ר' [[אורי קפלון]].
+*ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]].
+*ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)]]
+==קשורים חיצוניים==
+*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע"ז
-הרב סגל חי 16 שנה בירושלים, נפטר ב[[יום הכיפורים]] ונטמן בהר-הזיתים.
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+{{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}}
+{{מיון רגיל: סגל משה צבי}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
+[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
+[[קטגוריה:משפחת סגל]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
+[[קטגוריה:אדריכלים]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]