רפאל שמשון לוינסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏משפחתו: תיקון רווח)
(20 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:רפאל_לוינסון_1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב רפאל לוינסון]]
[[קובץ:רפאל_לוינסון_1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב רפאל לוינסון]]
[[קובץ:רפאל_לוינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפעילות עם ילדי היישוב]]
[[קובץ:רפאל_לוינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפעילות עם ילדי היישוב]]
הרב '''רפאל שמשון הלוי לוינסון''' הינו [[שליח]] [[הרבי]] ורב היישוב תל עדשים שבעמק יזרעאל, [[מלמד]] ב[[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד]] שב[[מגדל העמק]] ומנהל [[קרן מעשרות חב"ד]].
הרב '''רפאל שמשון הלוי לוינסון''' הינו [[שליח]] [[הרבי]] ורב היישוב תל עדשים שבעמק יזרעאל, [[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד]] שב[[מגדל העמק]] ומנהל [[קרן מעשרות חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 14: שורה 14:
לאחר התקרבותו, היה משתתף פעמים רבות בשיעוריו ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[ראובן דונין]], ואף היה מעלה את הדברים על גבי הכתב{{הערה|חלק מהדברים שכתב, התפרסמו בספר [[הטרקטוריסט של הרבי]].}}.
לאחר התקרבותו, היה משתתף פעמים רבות בשיעוריו ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[ראובן דונין]], ואף היה מעלה את הדברים על גבי הכתב{{הערה|חלק מהדברים שכתב, התפרסמו בספר [[הטרקטוריסט של הרבי]].}}.


בבחרותו פעל במבצעים ביישובים ב[[עמק יזרעאל]], במיוחד מרחביה ו[[תל עדשים]]. טבעו המיוחד כבש את תושבי המושבים, הכפריים המחוספסים, ראו בת' רפי כאיש אמת ונעים הליכות.
בבחרותו פעל במבצעים ביישובים בעמק יזרעאל, במיוחד מרחביה ו[[תל עדשים]]. טבעו המיוחד כבש את תושבי המושבים, הכפריים המחוספסים, ראו בת' רפי כאיש אמת ונעים הליכות.


בשנת [[תשמ"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת גאולה לבית יעקב יצחק גליק, ולאחר חתונתו כיהן כמורה ומחנך ב[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קריית שמואל]].
בשנת [[תשמ"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת גאולה לבית יעקב יצחק גליק, ולאחר חתונתו כיהן כמורה ומחנך ב[[תלמוד תורה]] '[[תלמוד תורה צבאות מנחם|צבאות מנחם]]' ב[[קריית שמואל]].


בשנת [[תשמ"ט]] פתח בית חב"ד על פי הוראת [[הרבי]] ביישוב [[תל עדשים]] שבעמק יזרעאל. דבר שמהווה מגדל אור, באיזור של ישובים שרבים בהם אינם שומרי תורה ומצוות.
בשנת [[תשמ"ט]] פתח בית חב"ד על פי הוראת [[הרבי]] ביישוב תל עדשים שבעמק יזרעאל. הדבר מהווה מגדל אור, באיזור של ישובים שרבים בהם אינם שומרי תורה ומצוות.
 
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].


בשנת [[תשס"א]] החל ללמד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]].
בשנת [[תשס"א]] החל ללמד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]].


לקראת [[שמיטה|שנת השמיטה]] [[תשס"ט]] דאג להפקת [[שמן]] זית בהכשר מהודר, לתועלת חסידי חב"ד בצפון הארץ.
לקראת [[שמיטה|שנת השמיטה]] [[תשס"ח]] דאג להפקת [[שמן]] זית בהכשר מהודר, לתועלת חסידי חב"ד בצפון הארץ.


מתוקף תפקידו כרב היישוב תל עדשים, החל לעסוק בעניני כשרות, ופירסם מאמרים תורניים רבים בקבצים שונים בעניני [[מעשרות]], [[ערלה]], [[שמיטה]] ועוד.
מתוקף תפקידו כרב היישוב תל עדשים, החל לעסוק בעניני כשרות, ופירסם מאמרים תורניים רבים בקבצים שונים בעניני [[מעשרות]], [[ערלה]], [[שמיטה]] ועוד.


במקביל לעיסוקיו כרבה של תל עדשים וכמחנך בתלמוד תורה, מוסר הרב לוינסון שיעורים שבועיים ביישוב [[כפר גדעון]].
במקביל לעיסוקיו כרבה של תל עדשים וכמחנך בתלמוד תורה, מוסר הרב לוינסון שיעורים שבועיים ביישוב כפר גדעון.


לאורך השנים עסק בהסדרת הפרשת תרומות ומעשרות באופן מהודר על פי כללי ההלכה, ואף סייע בכך לעשרות מחסידי חב"ד, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות עם הקמת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש#קרן מעשרות|קרן מעשרות חב"ד]] על ידי [[בית דין רבני חב"ד]], כשהוא עומד בראש פעילות הקרן תחת פיקוחו של רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]].
לאורך השנים עסק בהסדרת הפרשת תרומות ומעשרות באופן מהודר על פי כללי ההלכה, ואף סייע בכך לעשרות מחסידי חב"ד, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות עם הקמת [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש#קרן מעשרות|קרן מעשרות חב"ד]] על ידי [[בית דין רבני חב"ד]], כשהוא עומד בראש פעילות הקרן תחת פיקוחו של רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]].
שורה 32: שורה 34:
==משפחתו==
==משפחתו==
;בניו:
;בניו:
*הרב [[שמואל לוינסון]] - [[שליח]] במגדל העמק.
*הרב שמואל לוינסון - [[שליח]] במגדל העמק.
*הרב [[יהודה לוינסון]] - נו"נ ב[[ישיבת חח"ל צפת]].
*הרב [[מתתיהו יהודה לוינסון]] - [[נחלת הר חב"ד]].


;חתניו:
;חתניו:
*הרב ישראל יוסף קוט - [[שליח]] בשכונת קריית חיים המערבית, [[חיפה]].
*הרב ישראל יוסף קוט - [[שליח]] בשכונת קריית חיים המערבית, [[חיפה]].
*הרב ראובן דיסקין - [[שליח]] בגבעת אלונים [[קריית אתא]].
*הרב ראובן דיסקין - [[שליח]] בגבעת אלונים [[קריית אתא]].
*הרב שלום לסקר - ר"מ בשיעור א' ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*הרב [[שלום דובער לסקר|שלום לסקר]] - ר"מ בשיעור א' ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*הרב אלימלך פרקש - נו"נ ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] [[ירושלים]].
*הרב אלימלך פרקש - נו"נ ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]] [[ירושלים]].
*הרב שמואל גלוכובסקי.
*הרב [[שמואל גלוכובסקי]] - רב קהילת 'הצעירים' ברחובות ומנהל אגף ההשתלמויות בבית דין רבני חב"ד.
*הרב נחום פרידמן.
*הרב נחום פרידמן משלוחי הרבי בכרמיאל.
*הרב יעקב קופרמן.
*הרב מנחם מענדל וורצוב נו"נ בישיבת [[תומכי תמימים קריית אתא]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־21:16, 14 באוגוסט 2024

הרב רפאל לוינסון
בפעילות עם ילדי היישוב

הרב רפאל שמשון הלוי לוינסון הינו שליח הרבי ורב היישוב תל עדשים שבעמק יזרעאל, מלמד בתלמוד תורה חב"ד שבמגדל העמק ומנהל קרן מעשרות חב"ד.

תולדות חיים

הרב רפאל שמשון נולד למשפחה מחוגי ה'מזרחי' בעיר חיפה, בב' סיון תשכ"ד להוריו מנחם ורבקה לוינסון, ונקרא על שם הרב שמשון רפאל הירש.

בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים, וכשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת 'יבנה' בחיפה, המשתייכת לחוגי המזרחי.

באותה תקופה, עשה את צעדיו הראשונים בהתקרבותו לחסידות חב"ד, על ידי שיעוריו של הרב יגאל פיזם שהיה מדריך בישיבה, ומסר שיעורים שבועיים בספר התניא.

בחודש אדר שנת תש"מ החליט לעבור ישיבה, ונכנס באמצע שנת הלימודים לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, ועשה את המשך דרכו בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד, תומכי תמימים מגדל העמק, ובשנת תשמ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר התקרבותו, היה משתתף פעמים רבות בשיעוריו והתוועדויותיו של המשפיע החסידי הרב ראובן דונין, ואף היה מעלה את הדברים על גבי הכתב[1].

בבחרותו פעל במבצעים ביישובים בעמק יזרעאל, במיוחד מרחביה ותל עדשים. טבעו המיוחד כבש את תושבי המושבים, הכפריים המחוספסים, ראו בת' רפי כאיש אמת ונעים הליכות.

בשנת תשמ"ח נשא את רעייתו מרת גאולה לבית יעקב יצחק גליק, ולאחר חתונתו כיהן כמורה ומחנך בתלמוד תורה 'צבאות מנחם' בקריית שמואל.

בשנת תשמ"ט פתח בית חב"ד על פי הוראת הרבי ביישוב תל עדשים שבעמק יזרעאל. הדבר מהווה מגדל אור, באיזור של ישובים שרבים בהם אינם שומרי תורה ומצוות.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.

בשנת תשס"א החל ללמד בתלמוד תורה מגדל העמק.

לקראת שנת השמיטה תשס"ח דאג להפקת שמן זית בהכשר מהודר, לתועלת חסידי חב"ד בצפון הארץ.

מתוקף תפקידו כרב היישוב תל עדשים, החל לעסוק בעניני כשרות, ופירסם מאמרים תורניים רבים בקבצים שונים בעניני מעשרות, ערלה, שמיטה ועוד.

במקביל לעיסוקיו כרבה של תל עדשים וכמחנך בתלמוד תורה, מוסר הרב לוינסון שיעורים שבועיים ביישוב כפר גדעון.

לאורך השנים עסק בהסדרת הפרשת תרומות ומעשרות באופן מהודר על פי כללי ההלכה, ואף סייע בכך לעשרות מחסידי חב"ד, ובשנת תש"פ התמסדו הפעולות עם הקמת קרן מעשרות חב"ד על ידי בית דין רבני חב"ד, כשהוא עומד בראש פעילות הקרן תחת פיקוחו של רב קהילת חב"ד במגדל העמק הרב ישראל יוסף הכהן הנדל.

משפחתו

בניו
חתניו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. חלק מהדברים שכתב, התפרסמו בספר הטרקטוריסט של הרבי.