תפילין רבינו תם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1")
 
(11 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
'''תפילין רבינו תם''' הם שיטתו של [[רבינו תם]] במצות [[תפילין]], שלא נקבעה כחובה הלכתית. המהדרים מניחים תפילין על פי שיטת [[רבינו תם]] בנוסף לתפילין הקבועות, שהם לשיטת [[רש"י]]. [[חסידי חב"ד]] נוהגים באופן גורף להניח גם תפילין אלו ביחד עם התחלת הנחת תפילין רש"י (דהיינו חודשיים לפני הבר מצווה, מאז שנת [[תשל"ו]]. שאז עורר הרבי על הנחת תפילין ר"ת.
'''תפילין רבינו תם''' הם שיטתו של [[רבינו תם]] במצות [[תפילין]], שלא נקבעה כחובה הלכתית. המהדרים מניחים תפילין על פי שיטת [[רבינו תם]] בנוסף לתפילין הקבועות, שהם לשיטת [[רש"י]]. [[חסידי חב"ד]] נוהגים באופן גורף להניח גם תפילין אלו. מאז שנת [[תשל"ו]], אז עורר הרבי על הנחת תפילין ר"ת, החלו להניח תפלין רבנו תם עם התחלת הנחת תפילין רש"י (דהיינו חודשיים לפני הבר מצווה).


==שיטת רבינו תם==
==שיטת רבינו תם==
שורה 6: שורה 6:
קיימות ארבע שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי ה[[תפילין]]. השיטות הידועות הם שיטת [[רש"י]] ושיטת [[רבינו תם]]. ההלכה נפסקה כרש"י, ולכן נהגו כל עם ישראל להניח [[תפילין]] הקרויות [[תפילין]] דרש"י.
קיימות ארבע שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי ה[[תפילין]]. השיטות הידועות הם שיטת [[רש"י]] ושיטת [[רבינו תם]]. ההלכה נפסקה כרש"י, ולכן נהגו כל עם ישראל להניח [[תפילין]] הקרויות [[תפילין]] דרש"י.


לשיטת [[רבנו תם]] יש לסדר את הפרשיות של תפילין של ראש בסדר זה: "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע", מימין לשמאל של זה שמסתכל על מניח התפילין.
לשיטת [[רבינו תם]] יש לסדר את הפרשיות של תפילין של ראש בסדר זה: "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע", מימין לשמאל של זה שמסתכל על מניח התפילין.


==הנחתם==
==הנחתם==
שורה 14: שורה 14:
על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.
על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.


[[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה[[משפיע]] על כך. ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]], ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך ה[[גלות]] ולזרז את [[הגאולה]]. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.
[[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק לאחר ה[[חתונה]]. בנוסף, בחורים בגיל 18 שרצו להניח גם הם תפילין דרבינו-תם היו צריכים לשאול על-כך את הרבי, לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה[[משפיע]] על כך.
 
בהתוועדות [[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]] במיוחד כדי להתגבר על חושך ה[[גלות]] ולזרז את [[הגאולה]]{{הערה|נדפס בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' 55-6 - הנחה בלתי מוגה.}}, לאחר כמה זמן הרבי הורה שלא רק מהבר מצווה אלא עוד קודם לכן - מזמן הנחת הפילין{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 632 (נדפס גם בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' 57): "בדורנו זה פשט המנהג (ובפרט מנהג חב"ד) שמתחילים להניח תפילין דר"ת באותו זמן שמתחילים להניח תפילין דרש"י (כולל גם בנוגע לזמן ההכנה שלפני בר-מצווה) - ראה לקו"ש ח"ב ע' 507 ובהערה 39, ונתבאר בארוכה בשיחת פורים תשל"ו".}}. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.
 
זמן ההנחה של תפילין דרבינו תם הוא דווקא מייד לאחר תפילת שחרית{{הערה|מענה הרבי בכתב יד קודש. נדפס בשבועון כפר חב"ד 1905 עמוד 14.}}.


==מנהגי חב"ד בהנחת תפילין דר"ת==
==מנהגי חב"ד בהנחת תפילין דר"ת==
נוהגים להניח תפילין דר"ת אחר התפילה בלי ברכה ולקרות [[קריאת שמע]] ופרשת קדש והיה כי יביאך. (שמות יג, א) ושש זכירות.
נוהגים להניח תפילין דר"ת אחר התפילה בלי ברכה ולקרות [[קריאת שמע]] ופרשת קדש והיה כי יביאך. (שמות יג, א) ושש זכירות.


בקריאת שמע דתפילין ר"ת אין כופלים את ג' התיבות "אני ה' אלוקיכם" (כפי שכופלים בקריאת שמע שבכל תפילה), אבל אומרים "אמת".כדאי ונכון להניח תפילין דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת תפילין דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), ובדיעבד יכול להניחם כל היום.
בקריאת שמע דתפילין ר"ת אין כופלים את ג' התיבות "אני ה' אלוקיכם" (כפי שכופלים בקריאת שמע שבכל תפילה), אבל אומרים "אמת".
 
כדאי ונכון להניח תפילין דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת תפילין דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), ובדיעבד יכול להניחם כל היום.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 25: שורה 32:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] -{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38283 הגאון ר' משה פיינשטיין ותפילין דרבינו-תם ● מיוחד] -{{אינפו}}
*[[איסר שפרינגר]], '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה
*[[איסר שפרינגר]], '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה


{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]
[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]
[[קטגוריה:תפילין]]
[[קטגוריה:תפילין]]

גרסה אחרונה מ־20:37, 8 באוגוסט 2024

תפילין

תפילין רבינו תם הם שיטתו של רבינו תם במצות תפילין, שלא נקבעה כחובה הלכתית. המהדרים מניחים תפילין על פי שיטת רבינו תם בנוסף לתפילין הקבועות, שהם לשיטת רש"י. חסידי חב"ד נוהגים באופן גורף להניח גם תפילין אלו. מאז שנת תשל"ו, אז עורר הרבי על הנחת תפילין ר"ת, החלו להניח תפלין רבנו תם עם התחלת הנחת תפילין רש"י (דהיינו חודשיים לפני הבר מצווה).

שיטת רבינו תם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיימות ארבע שיטות עיקריות, בסדר הנחת הפרשיות בתוך בתי התפילין. השיטות הידועות הם שיטת רש"י ושיטת רבינו תם. ההלכה נפסקה כרש"י, ולכן נהגו כל עם ישראל להניח תפילין הקרויות תפילין דרש"י.

לשיטת רבינו תם יש לסדר את הפרשיות של תפילין של ראש בסדר זה: "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע", מימין לשמאל של זה שמסתכל על מניח התפילין.

הנחתם[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

בשולחן ערוך בית יוסף כותב[1]: "ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם". ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי תפילין ויניחם".

על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.

חסידי חב"ד נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק לאחר החתונה. בנוסף, בחורים בגיל 18 שרצו להניח גם הם תפילין דרבינו-תם היו צריכים לשאול על-כך את הרבי, לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם המשפיע על כך.

בהתוועדות פורים תשל"ו הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מהבר מצוה במיוחד כדי להתגבר על חושך הגלות ולזרז את הגאולה[2], לאחר כמה זמן הרבי הורה שלא רק מהבר מצווה אלא עוד קודם לכן - מזמן הנחת הפילין[3]. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.

זמן ההנחה של תפילין דרבינו תם הוא דווקא מייד לאחר תפילת שחרית[4].

מנהגי חב"ד בהנחת תפילין דר"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוהגים להניח תפילין דר"ת אחר התפילה בלי ברכה ולקרות קריאת שמע ופרשת קדש והיה כי יביאך. (שמות יג, א) ושש זכירות.

בקריאת שמע דתפילין ר"ת אין כופלים את ג' התיבות "אני ה' אלוקיכם" (כפי שכופלים בקריאת שמע שבכל תפילה), אבל אומרים "אמת".

כדאי ונכון להניח תפילין דר"ת תיכף אחרי התפילה, שאז מקושר לברכת תפילין דרש"י (שאינו דומה הפסק תפילה להפסק עניני חול), ובדיעבד יכול להניחם כל היום.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, סימן ל"ד - המחלוקת בין רש"י לר"ת בסדר הנחת הפרשיות.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. סימן לד סעיף ב.
  2. נדפס בספר "ילקוט בר מצוה" ע' 55-6 - הנחה בלתי מוגה.
  3. ראה ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ע' 632 (נדפס גם בספר "ילקוט בר מצוה" ע' 57): "בדורנו זה פשט המנהג (ובפרט מנהג חב"ד) שמתחילים להניח תפילין דר"ת באותו זמן שמתחילים להניח תפילין דרש"י (כולל גם בנוגע לזמן ההכנה שלפני בר-מצווה) - ראה לקו"ש ח"ב ע' 507 ובהערה 39, ונתבאר בארוכה בשיחת פורים תשל"ו".
  4. מענה הרבי בכתב יד קודש. נדפס בשבועון כפר חב"ד 1905 עמוד 14.