יהודה לייב רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (25 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:הרב יהודה לייב רסקין.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב יהודה לייב רסקין]] | ||
הרב '''יהודה לייב רסקין''' ([[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] – [[י"ב באייר]] [[תשס"ד]]) היה משלוחי הרבי ל[[קזבלנקה]] - [[מרוקו]], שם ניהל את מרכז ופרצת ויחד עם רעייתו ניהל את בית רבקה. שימש [[שליחות|כשליח]] 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת מרוקו. | הרב '''יהודה לייב רסקין''' ([[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] – [[י"ב באייר]] [[תשס"ד]]) היה משלוחי הרבי ל[[קזבלנקה]] - [[מרוקו]], שם ניהל את מרכז ופרצת ויחד עם רעייתו ניהל את בית רבקה על ידי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. שימש [[שליחות|כשליח]] 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת מרוקו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ביום [[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] ב[[לנינגרד]], לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין | נולד ביום [[ט' טבת]] [[תרצ"ג]] ב[[לנינגרד]], לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין]] ואמו מרת דרויזא לבית קפלן. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. הם היו אז חמישה אחים, והתחנכו ללכת בדרכי התורה והחסידות עד מסירות נפש. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד בבית ספר הממלכתי, ושכר [[מלמד תינוקות|מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש. | ||
הם היו אז חמישה אחים, והתחנכו ללכת בדרכי התורה והחסידות עד מסירות נפש. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד | |||
כמו רבים | כמו רבים מהחסידים באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת. | ||
===מלחמת העולם השנייה=== | ===מלחמת העולם השנייה=== | ||
מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על [[לנינגרד]], החלה בריחה המונית מהעיר. ולכן העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע". | ב[[מלחמת העולם השניה]], מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על [[לנינגרד]], החלה בריחה המונית מהעיר. ולכן העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע". הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו לתחנת הרכבת. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול והמצור ("בלוקדה") על העיר הושלם. | ||
הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו לתחנת הרכבת. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול והמצור על העיר הושלם. | |||
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בגין המלחמה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. | אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בגין המלחמה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם המשיכו לנסוע ל[[אלמא אטא]]. | ||
====עם הרב לוי יצחק שניאורסאהן==== | |||
לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת ב[[אלמא אטא]] בירת רפובליקת קזחסטן, בה חשב ר' יעקב יוסף יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר. | |||
כעבור כשלוש שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל שהיה אז ילד, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו{{הערה|ראה: [[יהדות הדממה]] בפרק הרב יעקב יוסף רסקין, [[תולדות לוי יצחק]] פרק מחלתו, [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] פרק תולדות השלוחים}}. | |||
בתקופה הבאה, למד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] משנת [[תש"ה]] עד שנת [[תש"ו]]. | |||
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מברית המועצות, ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים ולאחר נדודים הגיעו ל[[פוקינג]] שבגרמניה, שם למד בישיבת תומכי תמימים [[פוקינג]] משנת [[תש"ז]] עד [[תש"ט]]. | |||
למד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] משנת [[תש"ה]] עד שנת [[תש"ו]]. | |||
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין | |||
===בארץ ישראל=== | ===בארץ ישראל=== | ||
לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. | לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. והת' לייבל, נכנס ללמוד בישיבות [[אחי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]] תחת הדרכתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל הרבי=== | ||
לקראת [[חודש תשרי]] [[תשי"ד]] זכה להגיע [[הרבי|לרבי]] בפעם הראשונה, | לקראת [[חודש תשרי]] [[תשי"ד]] זכה להגיע [[הרבי|לרבי]] בפעם הראשונה, ובבית חיינו הסתופף עד חתונתו בשנת [[תש"כ]] עם זוגתו מרת האדא רייזל{{הערה|נולדה ב[[ט"ו בסיוון]] [[תרח"ץ]].}}, בתו של החסיד ר' [[חיים הלל אזימוב]] ואחות השליח הרב [[שמואל אזימוב]]{{הערה|פגישתו עם רעייתו לעתיד הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי}}. | ||
לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה 'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ל[[יחידות]] שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה. | לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת [[תומכי תמימים נוארק]]. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה 'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ל[[יחידות]] שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה. | ||
למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב [[חודקוב]], וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך". | למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב [[חודקוב]], וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך". באסרו חג שבועות [[תש"כ]], שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - [[תוניס]] או [[מרוקו]]. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב: "בוודאי שאני מסכים". בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו". דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]. | ||
===בשליחות ב[[מרוקו]]=== | |||
[[קובץ:תניא ותמונה למלך מרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] והרב [[לייבל רסקין]] מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו]] | |||
[[קובץ:סיום הרמב"ם מרוקו.jpeg|ממוזער|שמאל|סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם. שלוחי הרבי: הרב יהודה לייב רסקין, הרב [[שלמה מטוסוב]], הרב [[שלום איידלמן]]]] | |||
[[קובץ:ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב רסקין עם תלמידי ישיבת חב"ד בקזבלנקה. שלוחי הרבי למרוקו, בקידמת התמונה משמאל לימין: הרב רסקין, הרב מטוסוב, הרב איידלמן]] | |||
בחודשים הבאים התקיימה חתונתו ב[[צרפת]] ומיד לאחר החתונה נסע ר' לייבל עם זוגתו בשליחות הרבי לקזלבנקה, אז החלו הרב והרבנית רסקין להשתלב בפעילות ובשליחות במוסדות רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. מאז הגיע למרוקו, החלה שליחותו שנמשכה במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'. כאשר הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, הייתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לרבי, ואחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל בשנות הכפ"ים. | |||
בואו של הרב יהודה לייב רסקין למרוקו, שינה את אופי הפעילות במרוקו. בעשור הראשון מאז הקמת מוסדות חב"ד על ידי השלוחים הוותיקים, הפעילות התמקדה במסגרות לימודיות פורמליות, כמו מוסדות החינוך ופעילות סביב בתי הכנסת, ויחד עם הרבנים ומנהלי הקהילות, הרי הרב רסקין פתח בשנים הבאות עוד חזית ושמה: ופרצת. באותן שנים, הרבי מינף את הפעילות החב"דית וכינה את הפעילות החדשה "ופרצת", כשהכוונה לפעילות בלתי פורמלית, מחוץ למוסדות החינוך שנבנו בכל מקום עד אותן שנים. הרב רסקין חולל מהפכת יהדות תוססת וצבעונית, אשר לבשה צורות שונות עם הזמן בהתאם למבצעים עליהם הכריז הרבי, ולפי יוזמות חדשות שהרב רסקין יזם מפעם לפעם. גם עבור הרב רסקין עצמו היתה זו חזית נוספת, כי בחיי היום־יום עשה רבות בניהול "בית רבקה" יחד עם תבלחט"א רעייתו, וזו היתה עבודתו הסדירה, אך בחגים ובעת הצורך פעל בלהט חסידי בפרויקטים חדשניים של 'ופרצת'; החל מהפצת תמונות הרבי בכל מקום ב[[מרוקו]], דרך הדפסת [[תניא]] בערבית וכלה במעמדי [[סיום הרמב"ם]] בבית ה[[רמב"ם]] בעיר פאס, ב[[קזבלנקה]] ובמקומות אחרים, כל זאת בנוסף להשתלבותו בפעילות השלוחים האחרים ב[[קזבלנקה]]. כל הפעולות נעשו בשיתוף פעולה הדדי עם השליח הרב [[שלום איידלמן]] ובגיבוי ותמיכת מנהל המוסדות הרב [[שלמה מטוסוב]]. בפעולותיו שם הרב רסקין את הדגש על העשייה ביד רמה, בהתלהבות ועם מרץ חסידי בלתי נדלה{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ו[https://chabad.info/magazine/595958/ חב"ד אינפו]}}. | |||
==הוראות מהרבי== | |||
הרב רסקין קיבל הוראות מהרבי באגרות וב"יחידויות", והנה שביבים מהתייחסות הרבי לעבודתו, כפי שסיפר במהלך השנים הבאות: | |||
{{ציטוטון|בשלהי שנת תשכ"א נסעתי לרבי, היתה זו הפעם הראשונה מאז נסיעתי בשליחות למרוקו. ב"יחידות" הראשונה שאלתי את הרבי: מאחר שאני עדיין חדש במרוקו, ברצוני לדעת כיצד חודרים לליבותיהם של יהודי מרוקו וכיצד משפיעים עליהם? הרבי השיב לי:}} | |||
{{ציטוטון|א) צריך להסביר להם שלא הגענו לחדש שום דבר, שהרי אצל הספרדים בכלל, ואצל יהודי מרוקו בפרט, היה מקובל הלימוד בספרי הקבלה, בזוהר וכדומה, מאז ומתמיד, אלא הגענו על מנת לחזק את מה שכבר קיים ובעיקר להחדיר חיות.}} | |||
{{ציטוטון|ב) צריך לספר להם סיפורי צדיקים וסיפורי חסידים ועל ידי זה אפשר לקרב אותם.}} | |||
===השלוחים לא יפגעו=== | |||
{{ציטוטון|כשהיתה מלחמת ששת הימים אלפי יהודים ברחו ממרוקו, מישהו ממשפחות השלוחים שבמרוקו כתבו לרבי אולי כיון שהמצב שם מסוכן שהם נמצאים בגוב האריות אולי גם הם יסעו משם, המענה של הרבי "די שלוחים וועט ניט שאטען" (השלוחים לא יפגעו) וכל היהודים הם שלוחים דהשלוחים. עלינו לדעת שליח הוא בעל הבית בעירו ובמדינתו.}} | |||
{{ציטוטון|היה פעם שבשעת לילה מאוחרת, עברתי ברחוב, איש לא נראה ולפתע קבוצה של ערבים, שלפו סכינים והחלו לרדוף אחריי, התחלתי לצעוק "רבי העלף מיר" [רבי עזור לי] ואתם רואים שאכן הרבי הצילני, בחסדי השם יתברך.}} | |||
{{ציטוטון|בסוף חודש [[תשרי]] [[תשמ"ה]] זוגתי חזרה למרוקו לתפקידה ואני נשארתי עוד כמה ימים כדי להשתתף בשמחת ה"ווארט" של בני מנחם מענדל שי' (שעתה הוא בשליחות במונטריאול) קיבלתי טלפון מזוגתי אשר סיפרה כי כשפתחה דלת ביתנו מצאה פתק על הרצפה שכתוב: רסקין, אל תחזור הביתה כי אחרת נהרוג אותך, ובפתק הותירו סימני דם. כשקיבלתי את הידיעה הזאת כתבתי פתק לרבי להודיע מה שקרה והוספתי שזה שאני כותב זה רק הודעה, אבל אני חוזר למרוקו והנני חושב שזה שום דבר והנני חוזר למרוקו כפי התוכנית שהיתה ושאזכה לבשורות טובות. בתוך חצי שעה קיבלתי מענה והרבי הדגיש את המילים זה שום דבר, והוסיף כי כדאי להודיע לראש הקהילה. לא חשוב לפרט כאן הפרטים, אבל העובדה שנשארתי בחיים ולא התפתיתי לעצת היצר שתיגרם חלילה חלישות בהשליחות חס ושלום.}} | |||
===לב לדעת עיניים לראות=== | |||
ואסיים בעוד זכרון, ענין פרטי ויכול להיות שזה הוראה לרבים! הושענא רבה תשנ"ב חל ביום א', אחרי חלוקת הלעקאח הרבי חילק דולרים גם אני עברתי, אמר לי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר בפני הרבי שיש לו מה למסור מהרבי ושאכנס למזכירות אחר כך, נכנסתי אחרי זה אמר לי הריל"ג שמסרו לי שצריך לדעת שבמרוקו נמצאים כבר אחרי ארבעים שנה שה' נתן לב לדעת, עיניים לראות ואוזנים לשמוע וממילא עלי לדעת האחריות שלי ומה לעשות וכו', שאלתי מה פירוש הדברים מהריל"ג והוא השיבני, שהם אותיות הרב וזה היה כמעט ה' חודשים לפני כ"ז אדר, זאת אומרת שהרבי מעניק כוחות ועלינו להשתדל לקיים עד למסירות נפש"{{הערה|ההוראות מהרבי על פי - [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)]] ו[https://chabad.info/magazine/595958/ חב"ד אינפו]}} | |||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
בתחילת שנת [[תשס"ג]] חלה ובאמצע [[תשס"ד]] היה מאושפז ב[[בית רפואה]] | בתחילת שנת [[תשס"ג]] חלה ובאמצע [[תשס"ד]] היה מאושפז ב[[בית רפואה]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה. | ||
ביום ראשון בערב, אור ל[[י"ב באייר]] תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת. | ביום ראשון בערב, אור ל[[י"ב באייר]] תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת. | ||
| שורה 69: | שורה 70: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב יצחק רסקין - שליח הרבי בוורמונט, ארצות הברית | *בנו, הרב [[יצחק רסקין]] - שליח הרבי בוורמונט, ארצות הברית | ||
*בנו, הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]] - משלוחי הרבי ב[[מונטריאול]] קנדה | *בנו, הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)|מנחם מענדל רסקין]] - משלוחי הרבי ב[[מונטריאול]] קנדה | ||
*בנו, הרב [[צבי הירש רסקין]] - מנהל מתיבתא-חב"ד ב[[מונטריאול]] קנדה | *בנו, הרב [[צבי הירש רסקין]] - מנהל מתיבתא-חב"ד ב[[מונטריאול]] קנדה | ||
*בתו, מרת אסתר שפערלין - [[מונטריאול]] קנדה | *בתו, מרת אסתר שפערלין - [[מונטריאול]] קנדה | ||
*בתו, מרת חנה וילנסקי - שליחה בפורטלנד, ארצות הברית | *בתו, מרת חנה וילנסקי - שליחה בפורטלנד, ארצות הברית | ||
*בתו מרת דבוניה, רעיית הרב יהודה | *בתו מרת דבוניה, רעיית הרב יהודה אריה ליב קארף - משלוחי הרבי ב[[קליפורניה]], ארצות הברית | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: טו, ל, לא, לב, נד. ופעילותו שזורה לכל אורך הספר. | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: טו, ל, לא, לב, נד. ופעילותו שזורה לכל אורך הספר. | ||
*[[מענדי קורטס]], כפר חב"ד | * הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה]] פרק הרב יעקב יוסף רסקין | ||
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תולדות לוי יצחק]] פרק מחלתו | |||
*[[מענדי קורטס]], [[שבועון כפר חב"ד]] 2059, ממשיכים בדרכו, בני הרב רסקין בראיון מספרים על השליחות והאישיות | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://chabad.info/magazine/595958/60 60 שנה למהפכת "ופרצת" במרוקו • סקירה מיוחדת]''', הסופר החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב{{אינפו}} | *'''[https://chabad.info/magazine/595958/60 60 שנה למהפכת "ופרצת" במרוקו • סקירה מיוחדת]''', הסופר החב"די ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב{{אינפו}} | ||
| שורה 84: | שורה 88: | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1940909 ירושה של ראש השנה]''' - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1940909 ירושה של ראש השנה]''' - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2900 אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!] {{וידפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2900 אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!] {{וידפו}} | ||
*[https://anash.org/watch-special-memories-of-rabbi-leibel-raskin/ הרב רסקין והרבי] קליפ 20 לפטירתו | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־22:35, 9 ביולי 2024
הרב יהודה לייב רסקין (ט' טבת תרצ"ג – י"ב באייר תשס"ד) היה משלוחי הרבי לקזבלנקה - מרוקו, שם ניהל את מרכז ופרצת ויחד עם רעייתו ניהל את בית רבקה על ידי רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו). שימש כשליח 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי באלמא אטא בירת קזחסטן. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת מרוקו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום ט' טבת תרצ"ג בלנינגרד, לאביו הרב יעקב יוסף רסקין ואמו מרת דרויזא לבית קפלן. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש. הם היו אז חמישה אחים, והתחנכו ללכת בדרכי התורה והחסידות עד מסירות נפש. האב לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד בבית ספר הממלכתי, ושכר מלמד שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.
כמו רבים מהחסידים באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.
מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במלחמת העולם השניה, מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. ולכן העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' באלול תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע". הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו לתחנת הרכבת. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול והמצור ("בלוקדה") על העיר הושלם.
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בגין המלחמה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים. מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם המשיכו לנסוע לאלמא אטא.
עם הרב לוי יצחק שניאורסאהן[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא אטא בירת רפובליקת קזחסטן, בה חשב ר' יעקב יוסף יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.
כעבור כשלוש שנים פגשו בעיר את רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל שהיה אז ילד, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו[2].
בתקופה הבאה, למד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד משנת תש"ה עד שנת תש"ו. לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מברית המועצות, ביציאה מרוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים ולאחר נדודים הגיעו לפוקינג שבגרמניה, שם למד בישיבת תומכי תמימים פוקינג משנת תש"ז עד תש"ט.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. והת' לייבל, נכנס ללמוד בישיבות אחי תמימים תל אביב ותומכי תמימים לוד תחת הדרכתו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת חודש תשרי תשי"ד זכה להגיע לרבי בפעם הראשונה, ובבית חיינו הסתופף עד חתונתו בשנת תש"כ עם זוגתו מרת האדא רייזל[3], בתו של החסיד ר' חיים הלל אזימוב ואחות השליח הרב שמואל אזימוב[4].
לפני חתונתו קיבל הצעת עבודה מישיבת תומכי תמימים נוארק. ר' לייבל השיב כי אינו מסכים לקבל כל הצעה לפני שקיבל הוראה 'מלמעלה'. אחד מראשי הישיבה שנכנס ליחידות שאל על כך את הרבי, אך לא קיבל תשובה ברורה.
למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב חודקוב, וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך". באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב: "בוודאי שאני מסכים". בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו". דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע לאוהל.
בשליחות במרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודשים הבאים התקיימה חתונתו בצרפת ומיד לאחר החתונה נסע ר' לייבל עם זוגתו בשליחות הרבי לקזלבנקה, אז החלו הרב והרבנית רסקין להשתלב בפעילות ובשליחות במוסדות רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו). מאז הגיע למרוקו, החלה שליחותו שנמשכה במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'. כאשר הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, הייתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לרבי, ואחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל בשנות הכפ"ים.
בואו של הרב יהודה לייב רסקין למרוקו, שינה את אופי הפעילות במרוקו. בעשור הראשון מאז הקמת מוסדות חב"ד על ידי השלוחים הוותיקים, הפעילות התמקדה במסגרות לימודיות פורמליות, כמו מוסדות החינוך ופעילות סביב בתי הכנסת, ויחד עם הרבנים ומנהלי הקהילות, הרי הרב רסקין פתח בשנים הבאות עוד חזית ושמה: ופרצת. באותן שנים, הרבי מינף את הפעילות החב"דית וכינה את הפעילות החדשה "ופרצת", כשהכוונה לפעילות בלתי פורמלית, מחוץ למוסדות החינוך שנבנו בכל מקום עד אותן שנים. הרב רסקין חולל מהפכת יהדות תוססת וצבעונית, אשר לבשה צורות שונות עם הזמן בהתאם למבצעים עליהם הכריז הרבי, ולפי יוזמות חדשות שהרב רסקין יזם מפעם לפעם. גם עבור הרב רסקין עצמו היתה זו חזית נוספת, כי בחיי היום־יום עשה רבות בניהול "בית רבקה" יחד עם תבלחט"א רעייתו, וזו היתה עבודתו הסדירה, אך בחגים ובעת הצורך פעל בלהט חסידי בפרויקטים חדשניים של 'ופרצת'; החל מהפצת תמונות הרבי בכל מקום במרוקו, דרך הדפסת תניא בערבית וכלה במעמדי סיום הרמב"ם בבית הרמב"ם בעיר פאס, בקזבלנקה ובמקומות אחרים, כל זאת בנוסף להשתלבותו בפעילות השלוחים האחרים בקזבלנקה. כל הפעולות נעשו בשיתוף פעולה הדדי עם השליח הרב שלום איידלמן ובגיבוי ותמיכת מנהל המוסדות הרב שלמה מטוסוב. בפעולותיו שם הרב רסקין את הדגש על העשייה ביד רמה, בהתלהבות ועם מרץ חסידי בלתי נדלה[5].
הוראות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב רסקין קיבל הוראות מהרבי באגרות וב"יחידויות", והנה שביבים מהתייחסות הרבי לעבודתו, כפי שסיפר במהלך השנים הבאות:
"בשלהי שנת תשכ"א נסעתי לרבי, היתה זו הפעם הראשונה מאז נסיעתי בשליחות למרוקו. ב"יחידות" הראשונה שאלתי את הרבי: מאחר שאני עדיין חדש במרוקו, ברצוני לדעת כיצד חודרים לליבותיהם של יהודי מרוקו וכיצד משפיעים עליהם? הרבי השיב לי:"
"א) צריך להסביר להם שלא הגענו לחדש שום דבר, שהרי אצל הספרדים בכלל, ואצל יהודי מרוקו בפרט, היה מקובל הלימוד בספרי הקבלה, בזוהר וכדומה, מאז ומתמיד, אלא הגענו על מנת לחזק את מה שכבר קיים ובעיקר להחדיר חיות."
"ב) צריך לספר להם סיפורי צדיקים וסיפורי חסידים ועל ידי זה אפשר לקרב אותם."
השלוחים לא יפגעו[עריכה | עריכת קוד מקור]
"כשהיתה מלחמת ששת הימים אלפי יהודים ברחו ממרוקו, מישהו ממשפחות השלוחים שבמרוקו כתבו לרבי אולי כיון שהמצב שם מסוכן שהם נמצאים בגוב האריות אולי גם הם יסעו משם, המענה של הרבי "די שלוחים וועט ניט שאטען" (השלוחים לא יפגעו) וכל היהודים הם שלוחים דהשלוחים. עלינו לדעת שליח הוא בעל הבית בעירו ובמדינתו."
"היה פעם שבשעת לילה מאוחרת, עברתי ברחוב, איש לא נראה ולפתע קבוצה של ערבים, שלפו סכינים והחלו לרדוף אחריי, התחלתי לצעוק "רבי העלף מיר" [רבי עזור לי] ואתם רואים שאכן הרבי הצילני, בחסדי השם יתברך."
"בסוף חודש תשרי תשמ"ה זוגתי חזרה למרוקו לתפקידה ואני נשארתי עוד כמה ימים כדי להשתתף בשמחת ה"ווארט" של בני מנחם מענדל שי' (שעתה הוא בשליחות במונטריאול) קיבלתי טלפון מזוגתי אשר סיפרה כי כשפתחה דלת ביתנו מצאה פתק על הרצפה שכתוב: רסקין, אל תחזור הביתה כי אחרת נהרוג אותך, ובפתק הותירו סימני דם. כשקיבלתי את הידיעה הזאת כתבתי פתק לרבי להודיע מה שקרה והוספתי שזה שאני כותב זה רק הודעה, אבל אני חוזר למרוקו והנני חושב שזה שום דבר והנני חוזר למרוקו כפי התוכנית שהיתה ושאזכה לבשורות טובות. בתוך חצי שעה קיבלתי מענה והרבי הדגיש את המילים זה שום דבר, והוסיף כי כדאי להודיע לראש הקהילה. לא חשוב לפרט כאן הפרטים, אבל העובדה שנשארתי בחיים ולא התפתיתי לעצת היצר שתיגרם חלילה חלישות בהשליחות חס ושלום."
לב לדעת עיניים לראות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ואסיים בעוד זכרון, ענין פרטי ויכול להיות שזה הוראה לרבים! הושענא רבה תשנ"ב חל ביום א', אחרי חלוקת הלעקאח הרבי חילק דולרים גם אני עברתי, אמר לי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר בפני הרבי שיש לו מה למסור מהרבי ושאכנס למזכירות אחר כך, נכנסתי אחרי זה אמר לי הריל"ג שמסרו לי שצריך לדעת שבמרוקו נמצאים כבר אחרי ארבעים שנה שה' נתן לב לדעת, עיניים לראות ואוזנים לשמוע וממילא עלי לדעת האחריות שלי ומה לעשות וכו', שאלתי מה פירוש הדברים מהריל"ג והוא השיבני, שהם אותיות הרב וזה היה כמעט ה' חודשים לפני כ"ז אדר, זאת אומרת שהרבי מעניק כוחות ועלינו להשתדל לקיים עד למסירות נפש"[6]
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת שנת תשס"ג חלה ובאמצע תשס"ד היה מאושפז בבית רפואה במונטריאול שבקנדה.
ביום ראשון בערב, אור לי"ב באייר תשס"ד, נלקח לבית עולמו לאחר מחלה קשה ומייסרת.
רעייתו גב' רייזל רסקין ממשיכה דרכו בשליחות הרבי בקזבלנקה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יצחק רסקין - שליח הרבי בוורמונט, ארצות הברית
- בנו, הרב מנחם מענדל רסקין - משלוחי הרבי במונטריאול קנדה
- בנו, הרב צבי הירש רסקין - מנהל מתיבתא-חב"ד במונטריאול קנדה
- בתו, מרת אסתר שפערלין - מונטריאול קנדה
- בתו, מרת חנה וילנסקי - שליחה בפורטלנד, ארצות הברית
- בתו מרת דבוניה, רעיית הרב יהודה אריה ליב קארף - משלוחי הרבי בקליפורניה, ארצות הברית
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים: טו, ל, לא, לב, נד. ופעילותו שזורה לכל אורך הספר.
- הרב נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה פרק הרב יעקב יוסף רסקין
- הרב נפתלי צבי גוטליב, תולדות לוי יצחק פרק מחלתו
- מענדי קורטס, שבועון כפר חב"ד 2059, ממשיכים בדרכו, בני הרב רסקין בראיון מספרים על השליחות והאישיות
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 60 שנה למהפכת "ופרצת" במרוקו • סקירה מיוחדת, הסופר החב"די ר' שניאור זלמן ברגר ב
- בצאת הרב רסקין למרוקו ● מתוך חב"ד במרוקו - באתר
כ"ז חשוון תשע"ז - ירושה של ראש השנה - הרב רסקין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!
- הרב רסקין והרבי קליפ 20 לפטירתו
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ ראה: יהדות הדממה בפרק הרב יעקב יוסף רסקין, תולדות לוי יצחק פרק מחלתו, תולדות חב"ד במרוקו (ספר) פרק תולדות השלוחים
- ↑ נולדה בט"ו בסיוון תרח"ץ.
- ↑ פגישתו עם רעייתו לעתיד הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי
- ↑ תולדות חב"ד במרוקו (ספר) וחב"ד אינפו
- ↑ ההוראות מהרבי על פי - תולדות חב"ד במרוקו (ספר) וחב"ד אינפו
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |