דוד מאיר דרוקמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:29, 9 ביולי 2024

הרב דוד מאיר דרוקמן (יליד שנת תש"ז) הינו חסיד חב"ד, רב קהילת חב"ד בקריות, רבה של קריית מוצקין וחבר בקונגרס הרבנים למען השלום. נואם, מרצה וכותב בנושאי הלכה, חינוך והשקפה יהודית.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דרוקמן נולד בשבת פרשת שופטים ז' אלול תש"ז (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' בירושלים. (אביו היה בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ ישראל בשנות ת"ש. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים^[1]). בילדותו עברה משפחתו להתגורר בקריית מוצקין ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת תשי"ז הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את חסידות חב"ד והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב משה צבי נריה שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת תומכי תמימים לוד, אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' בקריית שמואל. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770, בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת תורת אמת ירושלים.

בסיום לימודיו בירושלים נשא את רעייתו סטרנה (לבית הרב שניאור זלמן ברונשטיין^[2]). לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד ולמד בכולל להוראה בראשות הרב אברהם צבי כהן והוסמך לרבנות. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר בית רבקה כפר חב"ד.

התמנותו לרב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל הרבנים הראשיים דאז; הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא. בנוסף עשה שימוש אצל הרב מאיר ברנדסדורפר, מהבד"ץ העדה החרדית. בשנת תשמ"ד מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של הרבי, לרבה של קהילת חב"ד בקריות^[3]. לאחר מכן מונה לרב שכונה במקום. בשנת תשמ"ז, בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן^[4], הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות בקריית שמואל, ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש הישיבה המקומית הרב יגאל פיזם. המינוי עורר בתחילה מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שבעקבותיו ידחק מעמדו של הרב דרוקמן כרב חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בקרב המחנה הביא לסיום של הפרשה, בהכתרת הרב יגאל פיזם כרב המקומי של קהילת חב"ד בקריית שמואל.

בשנת תשע"ג קיבל מתנועת בני עקיבא תעודת הוקרה^[5] על עזרתו לסניף הארגון בקריית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו"ת לשאלות שנשלחות אליו על ידי החניכים^[6], שחלקם אף מתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.

איש ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דרוקמן פועל רבות בנושא ארץ ישראל השלימה ומניעת החזרת שטחים לערבים. הוא חבר בועד רבני פיקוח נפש וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ההלכה. כמו כן, הוא מדגיש שיש לקיים את מצות אהבת ישראל גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.

בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסר ערפאת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסר ערפאת.

בשנת, תשס"ה בטרם גירוש יהודי גוש קטיף מביתם (הידוע בשם תוכנית ההתנתקות) פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועו וקרא לחיילים ושוטרים, שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית במדינת ישראל גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

בשנת תשע"א בטקס "יום השואה והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי^[7]. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך^[8]. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים^[9].

ביום ט"ו בחשוון שנת תשע"ב נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית^[10]. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה". - הוא אף הוסיף - "כמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך"^[11].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביו, הרב משה דרוקמן - נפטר ד' אייר תשס"ה. אמו, מרת דבורה דרוקמן - נפטרה ה' תמוז תשע"א.

בן דודו של הרב דרוקמן הוא הרב חיים דרוקמן, שהיה ממנהיגי הציונות הדתית, השניים שמרו על קשר קרוב ביניהם^[12].

בניו

הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה.
הרב מנחם מענדל דרוקמן - ברוקלין, ניו יורק. מנהל מערכת 'לקראת שבת'.
הרב חיים עזרא דרוקמן - שליח ורב מרכז שווייץ.
הרב צבי הירש דרוקמן - שליח ורב קהילת סאן-מור בסמיכות לפריז, צרפת.
שלמה שאול ליב דרוקמן

חתניו

הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקריית מוצקין.
הרב אברהם יואל לפידות - ראש ישיבת חב"ד תורת אמת ירושלים - גדולה ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, ארגנטינה.
הרב לוי צייטלין - סופר שליח ומנהל קבוצות נסיעה לרבי (ממשיך את היוזמה של אביו הרה"ח אהרן אליעזר צייטלין (צפת) ע"ה).
הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה.
הרב מאיר אשכנזי (בן הרב מרדכי שמואל אשכנזי) - רבו של כפר חב"ד, בעבר שימש כר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבטחה שמיימית ועוד אחת..., רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 26

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד. מאת: הרב דוד דרוקמן -
אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן -
הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'
הרב דרוקמן התוועד בעיר העתיקה בצפת.
ה'תשכ"ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770, יב תשרי התשע"ד (16.09.2013), שבועון בית משיח -
תמיהה גדולה על שאלתו הרב דרוקמן מספר על שנת ה'קבוצה' שלו אצל הרבי, בתוך דרך תמים שבט תשע"ז
במחיצתו של הרבי, במגזין עונג שבת של 'מיום ליום', ערב ג' תמוז תשפ"א
מכתב נוסטלגי שכתב הרב דרוקמן למשפיעו ר' שלמה חיים קסלמן, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי קרלין - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.
↑ בנו של הרב חיים עזרא 'הסופר' מצ'רקס.
↑ קרית מוצקין, קריית חיים, קריית ים, קריית ביאליק, קריית שמואל.
↑ מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין.
↑ תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן ג אלול ה'תשע"ג (09.08.2013)
↑ באמצעות מסרונים סלולריים
↑ הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים - חב"ד אינפו
↑ משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב - חב"ד אינפו
↑ "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.
↑ הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו
↑ "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו
↑ תמונת הלילה: הרבנים דרוקמן

[1] מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי קרלין - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.

[2] בנו של הרב חיים עזרא 'הסופר' מצ'רקס.

[3] קרית מוצקין, קריית חיים, קריית ים, קריית ביאליק, קריית שמואל.

[4] מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין.

[5] תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן ג אלול ה'תשע"ג (09.08.2013)

[6] באמצעות מסרונים סלולריים

[7] הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים - חב"ד אינפו

[8] משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב - חב"ד אינפו

[9] "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.

[10] הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו

[11] "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו

[12] תמונת הלילה: הרבנים דרוקמן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==תולדות חיים==
 [[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']]
-הרב דרוקמן נולד ב[[שבת]] שופטים [[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערה|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קריית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.
+הרב דרוקמן נולד ב[[שבת]] פרשת שופטים [[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערה|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קריית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.
 בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קריית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 ==משפחתו==
+אביו, הרב משה דרוקמן - נפטר ד' אייר תשס"ה.
+אמו, מרת דבורה דרוקמן - נפטרה ה' תמוז תשע"א.
 בן דודו של הרב דרוקמן הוא הרב [[חיים דרוקמן]], שהיה ממנהיגי [[הציונות הדתית]], השניים שמרו על קשר קרוב ביניהם{{הערה|[https://col.org.il/news/103032 תמונת הלילה: הרבנים דרוקמן] {{col}}}}.
 ;בניו:
@@ שורה 40: / שורה 43: @@
 *הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקריית מוצקין.
 *הרב [[אברהם יואל לפידות]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב"ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].
-*הרב לוי צייטלין - סופר שליח בחיפה ומנהל קבוצות נסיעה לרבי (ממשיך את היוזמה של אביו הרה"ח [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]] ע"ה).
+*הרב לוי צייטלין - סופר שליח ומנהל קבוצות נסיעה לרבי (ממשיך את היוזמה של אביו הרה"ח [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]] ע"ה).
 *הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה.
 *הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]) - רבו של [[כפר חב"ד]], בעבר שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
@@ שורה 51: / שורה 54: @@
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}
 *[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77395 הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}}
+*[https://chabad.info/news/233315/#  הרב דרוקמן התוועד בעיר העתיקה בצפת.]
 * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77988 ה'תשכ"ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770], יב [[תשרי]] התשע"ד (16.09.2013), שבועון בית משיח - {{אינפו}}
 *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf תמיהה גדולה על שאלתו]''' {{PDF}} הרב דרוקמן מספר על שנת ה'[[קבוצה]]' שלו אצל הרבי, בתוך [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
 *'''[https://col.org.il/news/131691 במחיצתו של הרבי]''', במגזין עונג שבת של 'מיום ליום', ערב ג' תמוז תשפ"א
+*'''[https://77012.blogspot.com/2023/09/blog-post_19.html מכתב נוסטלגי שכתב הרב דרוקמן למשפיעו ר' שלמה חיים קסלמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 63: / שורה 68: @@
 [[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
 [[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
-[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
 [[קטגוריה:שלוחים בקריות]]
 [[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
 [[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]
+[[קטגוריה:משפחת דרוקמן]]
+[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פרחי אהרן]]