עיתון

יהודי מעיין במכתב כללי מהרבי שפורסם בעיתונים

עיתון הוא כתב עת היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ובדפוס, או באופן אלקטרוני.

קריאה בעיתונים

הרבי ראה בעיתון כלי להפצת יהדות ואף עודד עורכי עיתונים רבים, לפרסם עניני תורה. עם זאת מהחסידים דרש הרבי להימנע מקריאה בעיתונים ואף התבטא: "הלוואי לא היו קוראים עיתונים", הרבי התייחס למנהג זה כמנהג מגונה של "בעלי בתים": "לאחרונה נהיה "מנהג" אצל בעלי בתים שמוכרחים לקרוא "עיתון" כדי לדעת את המתרחש בעולם. וכאשר לא הספיק לקרוא את ה"עיתון בעצמו, הרי הוא מבקש את חברו שיספר לו אודות ה"חדשות" שקרא בעיתון. והיות ש"על פי שנים עדים יקום דבר", אינו מסתפק במה ששומע מאדם אחד, אלא הוא מבקש ממישהו נוסף שיספר לו גם הוא את ה"חדשות", כי ייתכן שהראשון החסיר איזה פרטים." "הלוואי ש"מנהג" זה לא יתקבל אצל אלו שיש להם שיעורים קבועים בתורה, ובפרט אצל אלו שאצלם הקביעות היא בנפש, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לתלמידי הישיבות, ועל דרך זה בנוגע לבנות הלומדות במוסדות חינוך שלהן" ובפרט שלל זאת מתלמידי הישיבות ומכל שכן כלפי ילדים.

את הבעיה בקריאת עיתונים, ראה הרבי בביטול הזמן מלימוד תורה. בעיה נוספת קיימת במרבית העיתונים אשר בהם מתפרסם דברים האסורים על פי ההלכה היהודית.

עיתונות חרדית

כאשר ה'טאג בלאט', עיתון חדשות יומי שיצא לאור על ידי היהדות החרדית בפולין, החל לצאת, הייתה מחלוקת ביהדות החרדית ביחס כלפי העיתון. היו שטענו שהוצאת עיתון יומי חרדי אינה מוצדקת, ואפשר להסתפק בהוצאה לאור של ירחון תורני. הרבי במשך השנים תמך בגישה של עיתונות חרדית זאת מכורח הנסיבות, על מנת למנוע קריאה של עיתונים הנוגדים לרוח התורה והיהדות. עם זאת, שלל הרבי בתוקף את ההתקפות ההדדיות בין העיתונים והתבטא: "כל העיתונות הדתית חייבת להיות נקייה לחלוטין מהשמצות הדדיות זה על זה, ההשמצות אינן מקדמות שום דבר בנושא קיום היהדות ובקירובם של אנשים שאינם שומרים עדיין תורה ומצוות". הרבי פנה בעניין הזה לעורכי העיתונים הדתיים, אולם הדבר לא הועיל.

הפצת חסידות בעיתונים

העיתון משמש ככלי אשר באמצעותו ניתן לפרסם ולהפיץ מתורת החסידות, לכך דחף הרבי כתבים ועורכים רבים, על מנת להפיץ דברי יהדות בעיתונים.

"עתה נמצאים אנו במדינה שרובם קוראים עיתונים, מבלי הבט על העובדה שהדבר כרוך בביטול זמן וכו'. ידוע שאין טוב בלא רע, וכל שכן שאין רע בלא טוב, וכל קיומם של העיתונים הוא משום חלק הטוב שבזה - וזהו מה שנתפרסם בהם שבמוצאי שבת יחל שיעור התניא מעל גלי האתר ברדיו...".

ההצדקה אותה מוצא הרבי לקיומו של העיתון, הוא רק כאשר העיתון יהיה מכוון לתכלית, לעבודת ה'. כך הסביר הרבי ביחידות לאלתר וולנר, כתב הצבאי של עיתון 'הצופה' ומנהל סוכנות הידיעות עתי"ם, אשר גם מדורי החדשות צריכים להכיל תוכן יהודי:

לגבי כתיבת החדשות, נשאלת השאלה לשם מה הן מיועדות ולמה הן משמשות? סתם חדשות, אין להן שום טעם, אך אם החדשות משמשות לחיזוק היהדות, מותר לכתוב אותן, כי הרי העיתון כשהוא לעצמו, בדרך כלל אין לו שום מטרה של עבודת ה', אלא בדיוק להפך... וההצדקה היחידה שיש לעיתון, וכך גם לחלק החדשות שבו, הוא כאשר מנצלים זאת באופן שזה יביא לחיזוק היהדות. אני מתכוון גם לחדשות על נשיא ארה"ב אייזנהואר או שר החוץ דאלס - גם כשכותבים חדשות בנושאים הללו צריך לחשוב איך לכתוב זאת באופן שיביא לחיזוק היהדות ואיך אפשר לעשות, גם מהידיעה הזאת, כלי לעבודת ה'. אני לא שולל את הצורך לעשות עיתון טוב, עיתון קריא - אדרבא: אחרת אף אחד לא יקרא בו, אני רק מדגיש שצריך לשים לב לכך, שהעיתון ישמש אך ורק כלי לעבודת ה'

— 'פגישות עם הרבי' עמ' 96

.

בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, היה הרב אברהם חנוך גליצנשטיין האיש המופקד על שיגור קטעי עיתונות שונים למזכירות הרבי. ובמקביל עסק, בהוראת הרבי, בפרסומים על חב"ד בעיתונות. בשנים המאוחרות יותר כיהן כדובר חב"ד הרב שלום דובער וולף.

העיתונאי

במשך השנים, עיתונאים רבים עמדו בקשר מכתבי עם הרבי. הרבי רואה בעיתונאי אדם בעל השפעה וכוח רב, על כן עודד את עיתונאים לנצל את כוחם: נפתח בקטע ממכתב לאיש תקשורת), המדבר על יכולת השפעתו הרחבה של העיתונאי:

השפעתו של אדם מוגבלת היא בדרן כלל, או לסביבתו הקרובה, משפחתו וידידיו, או אם הוא מורה או מרצה, לחוג רחב יותר. לעומת זה, העיתונאי, שדבריו והגיגיו זוכים לתפוצה רבה באמצעות הדפוס, נהנה מהשפעה רחבה הרבה יותר; הוא אינו מוגבל כל כן הן מבחינת המקום, מכיוון שדברי דפוס מגיעים למרחוק, והן מבחינת הזמן, מכיוון שדבריו נרשמים ונשמרים. זכית אפוא שיש לך אפשרויות בלתי רגילות להשפיע על אחרים, לעזור להאיר את חושך הלילה במידה גוברת והולכת

— מכתב לעיתונאי, כסלו תשט"ו. נדפס באנגלית ב"מכתבים" עמ'191

כן תמה, במכתבו לעיתונאי, מדוע אינו מנצל את כוחו: "... לפלא גדול על שאין מנצל כל אפשריותו (על ידי המכתבי עת וכיוצא בזה) להפיץ היהדות המסורתית וערכי' ואם לא עכשיו - אימתי?! והתירוץ ששמעתי מאחר "מה תאמר המערכת", עניתיו - שמקורו בלתי טהור, שברוב המכריע - גם אין לו יסוד. ושאם אין נמנעים כלל מלריב עם המערכת על "הרמת" המשכורת הגשמית, למה לא יתנהגו ככה (על כל פנים - מעין תוקף זה) בנוגע להרמת תוכן המאמרים והידיעות וכו'?".

אם זאת עורר הרבי על זהירות בכתיבה בלשון נקייה ולהימנע מהגדרות החלטיות.

עיתונים ישראליים

עיתון ידיעות אחרונות

כך כתב הרבי במכתב מראש חודש אדר א' תש"ל, לד"ר הרצל רוזנבלום, אשר באותם ימים כיהן כעורך "ידיעות אחרונות": "שיתברך מאת ה'.. כולל, כמובן, ניצול המרץ והכישרונות בם חונן לטובת עם ישראל בשלמותו(גם אלה שבחו"ל) ולארץ ישראל השלימה לגבולותי'".

באגרת מיוחדת שכתב הרבי אל עורך עיתון "ידיעות אחרונות", נח מוזס, בח' אייר תשל"ג, ביקש הרבי, בעקבות ביקורם אצל הרבי, להקדיש עמוד בעיתון למדור בו יובאו עניני יהדות.

ביום ראשון י"ד חשוון תשל"ז, המתין, הצלם לוי יצחק פריידין, לקבל ברכת "צאתכם לשלום" מהרבי לקראת חזרתו לישראל. בין הדברים, הזכיר הרבי כתבה שהייתה ב"ידיעות אחרונות" על תערוכת צילומים של פריידין ושם נכתב כי התערוכה מזכירה את 'חשכת ימי הביניים'. הרבי ביקש מפריידין למסור לכתב העיתון דרישת שלום ממנו, וכן שכאשר יראה את ה"ידיעות אחרונות" של הימים האחרונים, ייווכח שם לראות את 'חשכת ליובאוויטש' ואת ה'אור' של "ידיעות אחרונות"...

עיתון מעריב

הרבי דרש מעורך "מעריב', שלום רוזנפלד, להרבות יהדות בעיתון. וכך כתב לו: "... עוקב אני אחר עתונו הנכבד, ומפעם לפעם מגיעים לתשומת לבי הדיווחים והכתבות בקשר עם הפעולות המסועפות של אנשי חב"ד ומוסדות חב"ד בארצנו הק'. והרי מתפקידו של מו"ל ועורך עתון, ובפרט העתון הנפוץ ביותר, להעריך כראוי מפעלים חיוניים לטובת הציבור, ובפרט כאלה שהם בגדר של "מצוה לפרסם". ובתקופתנו זו רבת המבוכות, כל המרבה להדגיש את ה"עשה טוב", וממילא שולל את ה"סור מרע", הרי זה משובח. בהזדמנות זו אביע למר רגשי תודתי בעד אהדתו למפעלי אנשי חב"ד בארץ הקודש ותקותי שעוד יוסיף בזה להבא ותשואות חן מראש".

לכתב העיתון אמר הרבי: "שיהיה "ממזרח שמש עד מבואו", ש"מבואו" זה "מערב". שיהיה "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". מן הסתם הינך יודע שליובאוויטש עוסקת בכך בחיות, תשתדל שהעיתון "מעריב" יסייע בכך".

עיתון הארץ

לכתב עיתון הארץ אמר הרבי: ""הארץ" נקרא כך על שם ארץ ישראל. בוודאי תשתדל שיהיה ארץ ישראל של מקבלי התורה בחג השבועות שהיה לפני שבועות אחדים. אנו נמצאים עתה בחודש מתן תורה, והתורה ניתנה בהבטחה שישראל ילכו מהמדבר לארץ ישראל, ותמורת 'ארץ כנען' תהיה 'ארץ ישראל' תשתדל שבעיתון "הארץ" יוסיפו באותיות קטנות לאחר המילה "הארץ", את המילה "ישראל". אינני יודע איך זה אפשרי, אבל בטח ימצאו עצה גם לזה. הצלחה רבה, בשורות טובות, ושתהיה 'ארץ ישראל' בכל הפרטים".

עיתון הצופה

בכ"ה תשרי תנש"א עבר בחלוקת הדולרים, שאול שיף, איש מערכת "הצופה" "מטבעי, אינני מסתפק בהישגים שהיו עד עתה. הרושם שלי מהכתיבה שלך לאחרונה הוא שזו עומדת במקום אחד. היא איננה פוחתת חס ושלום, אבל גם אין בה הוספה. ומכיוון שאני נפגש עמך פנים אל פנים, אזי בוודאי לא תקפיד, ולכל הפחות תכפיל את כתיבתך שני פעמים ככה". מר שיף ענה: בעזרת ה'. הרבי ענה על כך: "הקב"ה כבר עוזר מאז ומקדם. בשורות טובות". הרבי העניק דולר נוסף והוסיף: "עבור העיתון. אין זה שוחד - מה שאני נותן עבור העיתון, כי אינני מקווה שהם יוסיפו לכתוב אודותיי - העיקר שיכתבו עוד יותר בכל שאר העניינים."

עיתון פנים אל פנים

פנחס פלאי, איש מערכת העיתון "פנים אל פנים", פנה אל הרבי בבקשה להשתתף במשאל שערך העיתון. על כך ענה לו הרבי: "במענה למכתבו, בטח יודע כבודו כי אינני משתתף במשאלים במכתבי עת".

פרסום ביאת משיח בעיתונים

הרבה פעמים הזכיר הרבי את פתגמו של אדמו"ר הזקן שביאת המשיח תפורסם בעיתונים.

הרבי עורר על פתגם זה בפני כמה עיתונאים ומהם הרב גרשון בער יעקובסון על עיתונו אלגמיינער זשורנאל ואף לגברת ג'ודי שלום ניר מבעלי העיתון "ידיעות אחרונות" מוזס כשנותן לה דולר לברכה ואומר: "הסוכנות שלך נקראת "ידיעות אחרונות" - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך". הרבי העניק לגב' מוזס דולר נוסף, "בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש". שבוע לאחר מכן עבר מר תנחום גודביץ, נציג "ידיעות אחרונות" בארה"ב, והרבי שוב אמר לו: "בשורות טובות, ושבקרוב אפשר יהיה להדפיס שמשיח בא. אבל זה לא צריך להיות ידיעה אחרונה, אלא ידיעה ראשונה בעמוד הראשון. זה העיתון - "ידיעות אחרונות", אבל הידיעה על ביאת המשיח צריכה להתפרסם בעמוד הראשון".

גם בכמה התוועדויות פומביות הזכיר זאת הרבי. כך למשל בהתוועדות שבת פרשת וישב תשד"מ:

בקשר למוזכר לעיל שנדפס בעיתונים אודות עניינים שהם היפך אהבת ישראל כו', ראוי להזכיר עניין למעליותא שיודפס בעיתונים. כידוע פתגם בעל הגאולה שכאשר יבוא משיח צדקנו יודפס הדבר בעיתונים!... ולהעיר שאכן נדפס כבר בעיתונים ש"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אט אט קומט משיח"! - בוודאי ילמדו בזה פירושים, אבל אף על פי כן כו'. ואף שלכאורה אינו מובן מהו העילוי שיודפס בעיתונים אודות ביאת משיח צדקנו, מהו הערך של "עיתונים" כאשר מדובר אודות ביאת משיח צדקנו, ובפרט שהבשורה על ביאת משיח צדקנו תהיה על ידי אליהו הנביא מבשר הגאולה! אבל אף על פי כן כך אמר אדמו"ר הזקן! אבל לאידך - מובן ופשוט שהעיקר הוא עצם הענין דביאת משיח, ולא מה שכתוב בעיתונים אודות ענין זה

— שבת פרשת וישב, כ"ף כסלו תשמ"ד. נדפס בתורת מנחם התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 666

ועל דרך זה בהתוועדות ש"פ נצבים תנש"א:

"שכן תהיה לנו בפועל ממש, ויתירה מזה, שכבר היתה לנו, בלשון עבר, ובפרט על-פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאינו על-דבר הפירסום דביאת המשיח בעיתונים, כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה-וכמה עיתונים בעולם כולו (ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר) ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", ותיכף – כבר בא – בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, ובגלוי לעיני כל באי עולם, ועל אחת כמה וכמה "לעיני כל ישראל", ותיכף ומיד ממש"

מכתב כללי בעיתונים

ערך מורחב – מכתב כללי

במשך שנים רבות נהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לקראת חגי ישראל אל "בני ובנות ישראל בכל מקום שהם", מכתבים אלו פורסמו בעיתונים רבים בישראל ובעולם.

ראו גם

• פירסום משיח בעיתונים
• עיתונים חב"דיים

לקריאה נוספת

• הרב זושא וולף (עורך), התקשורת במשנת הרבי, פרק: עיתונות, בתוך דובר שלום - ספר זכרון לרב שלום דובער וולף, כפר חב"ד, תש"ע.
• גיא קנטור, אומנות ותקשורות בשירות המשיח, ישראל, תשע"ג.
• הרב יעקב הורביץ, רחמנות גדולה על קוראי העיתונים, שלילת קריאת עיתונים על ידי חסידי חב"ד ויחס הרבי לכך, שבועון כפר חב"ד גליון 1919 עמוד 58

קישורים חיצוניים

• חב"ד בראי העיתונות - עשרות קטעי עיתונות שונים אודות חב"ד.
• "משיח אין גאזעטן" - סקירה על פרסום משיח בעיתונים בשנות הנפלאות, בתוך קובץ ושאבתם בששון, ע' 50
• הרבי לעורך העיתון: נצל ההשפעה שלך