נוול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(91 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
העיירה '''נעוועל''' נמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין ויטבסק שבביילורוסיה לווליקי-לוקי.  
[[קובץ:העיירה נעוועל כיום.jpg|ממוזער|העיירה נעוול]]
ה[[עיירה]] '''נעוועל''' נמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]] לווליקי-לוקי. ידועה בפולקלור החב"די כעיירה חסידית מובהקת שתושביה היו חדורים ב[[דרכי החסידות]] בצורה ראויה לחיקוי. פעמים רבות הושוותה בעיירה נעוול כעיירה של "[[עבודת השם#עבודה והשכלה|עובדים]]" לעומת [[קרמנצ'וג]] שהייתה עיירה של "[[משכיל|משכילים]]".


את העיירה נעוועל יסד [[אדמו"ר הזקן]] נ"ע, ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו”ר הזקן והובילוהו ל[[פטרבורג]]. בהגיע [[יום שישי]] אחה”צ ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שע”פ דין אין לצאת לדרך בעש”ק אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו’. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו”ר הזקן באותה שבת בראשית.  
== היסטוריה ==
את ה[[עיירה]] נעוועל יסד [[אדמו"ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו"ר הזקן והובילוהו ל[[פטרבורג]], בהגיע [[יום שישי]] אחרי הצהריים ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בערב שבת אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו"ר הזקן באותה שבת בראשית.


מאז היתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו”רי חב”ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה”ח ר’ [[גרשון דב מפאהאר]] והגה”ח ר’ [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של כ”ק [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל כ”ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר’ [[יהושע ליין]], ר’ [[מיכאל בלינער]] הזקן (”מיכאל דער אלטער”), ה[[משפיע]] הנודע הרה”ח ר’ [[זלמן משה היצחקי]] ורבים אחרים.  
מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' [[גרשון בער מפהר]] והגה"ח ר' [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' [[יהושע ליין]], ר' [[מיכאל בלינער]] הזקן ("מיכאל דער אלטער"), ה[[משפיע]] הנודע הרב [[זלמן משה היצחקי]] ורבים אחרים.


כ”ק [[אדמו"ר האמצעי]] התבטא ואמר: “הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל” ושנים אחר-כך אמר כ”ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באחת ההתוועדויות: “עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר [[משכיל]]מ[[קרמנצ'וג]].
[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא ואמר: "הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל" ושנים אחר-כך אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] באחת ההתוועדויות: "עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר '[[משכיל]]' מ[[קרמנצ'וג]]". ועוד אמר: 'את העיר נעוויל עשו לעיר חסידית, המלמדים, לא הרבנים והשוחטים'.


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
==ישיבת תומכי תמימים בנעוועל==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים נעוועל]] {{*}} [[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]}}


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב [[יהודה עבער]]. ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ"ט]].  


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים [[תמים|'תמימים']], ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".
 
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
במקביל לישיבה, התנהל באותם שנים [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]], שם למדו עשרות אברכים שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
== דמויות בולטות בעיירה ==
*הרב מיכל - [[מו"צ]] בעיר בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] (מוזכר ב[[ספר צמח צדק|שו"ת הצמח צדק]] יו"ד סימן עד).
* רב העיר, הרב [[פרץ חן]].
*רב העיר, הרב שמואל זלמן יחיסון.
*רב העיר, הרב [[זלמן ניימרק]] (תרמ"ז - תרנ"ג)
*רב העיר, הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל פיוויל ניימרק]] ([[תרנ"ג]] - [[תרפ"ב]]).
*רב העיר{{הערה|נבחר ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]]}}, הרב [[רפאל כהן]] ([[תרפ"ב]] - [[תרפ"ט]])
*[[משפיע]] הקהילה, הרב [[יהודה לייב קרסיק]].
*ר' [[מיכאל דער אלטער]]/ר' מיכאל נעוולער - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], יליד העיירה.
*[[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]].
*ר' [[ישראל נעוולער]].
*ר' [[זלמן לוין]] - [[בעל מנגן]].
*ר' [[שניאור זלמן משה היצחקי]] - [[שוחט ובודק]] ו[[משפיע]].


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
== הנגינה החסידית בנעוועל ==
העיירה החסידית נעוועל ידועה בניגוניה, אצל החסידים היה ידוע הפתגם: '''"הללוהו בנבל (נעוועל)''' '''וכינור"'''.


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.  
כמה מהניגונים:
==ישיבת תומכי תמימים בנעוועל==
{{טורים|
 
*[[ניגון הרנינו גוים]]
ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ"ט]]. שם למדו עשרות [[תמים|תמימים]] שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.
*[[ניגון כל עצמותי]]
 
*[[ניגון שטעהט אויף אידעלעך]]
בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים [[תמים|'תמימים']], ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".
*ניגון ר' [[שלמה דער געלער]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQYkEyZWY2ZUd0Smc/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-CIZr5uibutX8YIAqVXR-aw לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
*[[ניגון האדרת והאמונה ב']]
*ניגון שמחה והתלהבות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/15ZPZpaejE9_TdUTsBwwxktvH1CeRYi6T/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
*ניגון התוועדות לר' גרשון פייגין{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQWHZaeVpqVWJvU2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-w-gSrj6QAtr_tvEzDynwfw לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQRFdwY083a2tuclk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-rPZ50Gr3asLzVhWDOJZgJg לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
*[[ניגון לא אמות|ניגון השתפכות הנפש - דונאי]]
*ניגון פאנקע המיוחס לר' [[גרשון בער לוין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQc2pKREJsOWktaE0/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-OJAPHuapiTQ19kwH_90ztA לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbkxmTzNxQTBzX2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-vSrRXRcOAFuvAVkyo1g-BQ לשמיעת הניגון  מפי ר' זלמן לווין]}}
*[[ניגון עך טי דודא]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTBvNk5RSXpRalU/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-jlu2hekUGf23aNfqwhHwjQ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
*[[שהשלום שלו]]
*[[בנה ביתך (ניגון)]]
*[[ניגון רצ"ו]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMmV2TVNPdFlCRVk/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-tVXxqBvf5q1uaOicQH6mhg לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}
*[[ניגון ברוך הוא אלקינו]]
*[[אתה בחרתנו (רוסית)]]
*[[ישמחו במלכותך (ניגון)]]
*[[שישו ושמחו (ב)]]
*[[ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב]]
*ניגון אסדר לסעודתא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQaElxQTR6WUtpcVE/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-T6VbKPdeYELo7Ws6DeYyDQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}}
*[[ניגון אנה אמצאך]]
*[[ניגון אדון עולם]]
}}


==ראה גם==
==לקריאה נוספת==
* [[תומכי תמימים נעוועל]]
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/16to9t3VybdOha3vAetUFQynl-6Y0JjDv/view הללוהו בנעוול]''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 46 - 53


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2867 בית משיח - סדרת חב"ד בשואה] מאמר מאת שניאור זלמן ברגר
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2867 בית משיח - סדרת חב"ד בשואה] מאמר מאת שניאור זלמן ברגר {{קישור שבור|ו' שבט תשפ"א}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20מחתונת%20קאהן%20לנציצקי.pdf משכילים ועובדים]''', סקירה על החיים החסידיים בעיירות נעוועל וקרמנצ'וג
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B5fPyVutg4AQUEszaHZ3UnFULWc?resourcekey=0-KCYn7puKZ2b76fZ5QrlAeA לשמיעת ניגונים מהעיירה]


[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]
{{הערות שוליים}}
{{עיירות ברוסיה}}

גרסה אחרונה מ־11:31, 28 ביוני 2024

העיירה נעוול

העיירה נעוועל נמצאת ברוסיה, על אם-הדרך שבין ויטבסק שבבלארוס לווליקי-לוקי. ידועה בפולקלור החב"די כעיירה חסידית מובהקת שתושביה היו חדורים בדרכי החסידות בצורה ראויה לחיקוי. פעמים רבות הושוותה בעיירה נעוול כעיירה של "עובדים" לעומת קרמנצ'וג שהייתה עיירה של "משכילים".

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

את העיירה נעוועל יסד אדמו"ר הזקן, ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו"ר הזקן והובילוהו לפטרבורג, בהגיע יום שישי אחרי הצהריים ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בערב שבת אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו"ר הזקן באותה שבת בראשית.

מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' גרשון בער מפהר והגה"ח ר' פרץ חן, אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של אדמו"ר האמצעי ולאחר מכן להסתופף אצל אדמו"ר הצמח צדק. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' יהושע ליין, ר' מיכאל בלינער הזקן ("מיכאל דער אלטער"), המשפיע הנודע הרב זלמן משה היצחקי ורבים אחרים.

אדמו"ר האמצעי התבטא ואמר: "הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל" ושנים אחר-כך אמר אדמו"ר הריי"צ באחת ההתוועדויות: "עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר 'משכיל' מקרמנצ'וג". ועוד אמר: 'את העיר נעוויל עשו לעיר חסידית, המלמדים, לא הרבנים והשוחטים'.

ישיבת תומכי תמימים בנעוועל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים נעוועל  •  בית מדרש לרבנים בנעוועל

בעיירה נעוול מחלקה מישיבת תומכי תמימים, כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב יהודה עבער. ישיבת תומכי תמימים נעוועל פעלה עד שנת תרצ"ט.

בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים 'תמימים', ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".

במקביל לישיבה, התנהל באותם שנים בית מדרש לרבנים, שם למדו עשרות אברכים שחיטה ורבנות, ולאחר שהוסמכו לתפקידם נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.

דמויות בולטות בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנגינה החסידית בנעוועל[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיירה החסידית נעוועל ידועה בניגוניה, אצל החסידים היה ידוע הפתגם: "הללוהו בנבל (נעוועל) וכינור".

כמה מהניגונים:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

ערים ועיירות ברוסיה
מחוז סמולנסק - ליובאוויטש · וליז' · רודניא · חסלביץ'ניז'ני נובגרודמחוז בריאנסק - פוצ'פ · נובוזיבקוב · סטרדובמחוז רוסטובמחוז מוסקבה - מלחובקהמחוז לנינגרד- פושקינהמחוז פסקוב - אופוצק · נוולמחוז וורונז'מחוז קוסטרומהמחוז סבטרופול - קיסלבודסקמחוז קורסק - פיענא
עיירות בבלארוסעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

‏‏