4,723
עריכות
←בבית א-ל
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לפני שהגיע לחרן, שהה יעקב [[ארבע עשרה|14]] שנה בישיבה של שם - בנו של [[נח]], ועבר - נכדו. בארבע עשרה שנים אלו, למד יעקב תורה [[יום|יומם]] ו[[לילה]], ובמשך 14 שנים אלו - אפילו לא נשכב [[שינה|לישון]], ורק נמנם עם ראשו בין ברכיו (!). כפי שאומר הפסוק{{הערה|כח יב ורש"י שם.}} לאחר שעזב יעקב את הישיבה: {{ציטוטון|וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא}} שבקום ההוא - ישן; אך כל השנים שהיה בישיבה - לא ישן. | לפני שהגיע לחרן, שהה יעקב [[ארבע עשרה|14]] שנה בישיבה של שם - בנו של [[נח]], ועבר - נכדו. בארבע עשרה שנים אלו, למד יעקב תורה [[יום|יומם]] ו[[לילה]], ובמשך 14 שנים אלו - אפילו לא נשכב [[שינה|לישון]], ורק נמנם עם ראשו בין ברכיו (!). כפי שאומר הפסוק{{הערה|כח יב ורש"י שם.}} לאחר שעזב יעקב את הישיבה: {{ציטוטון|וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא}} שבקום ההוא - ישן; אך כל השנים שהיה בישיבה - לא ישן. | ||
על 22 השנים ששהה יעקב רחוק מבית אביו ולא קיים את מצוות [[כיבוד אב]], נענש בכך שנבצר ממנו לראות את בנו [[יוסף]] למשך 22 שנה. בחשבון ה-22 שנים, לא נכללים השנים שלמד בישיבת שם ועבר, כי זכות [[לימוד התורה]] הגנה עליו{{הערה|רש"י סוף פרשת ויצא.}}. | על 22 השנים ששהה יעקב רחוק מבית אביו ולא קיים את מצוות [[כיבוד אב]], נענש בכך שנבצר ממנו לראות את בנו [[יוסף הצדיק|יוסף]] למשך 22 שנה. בחשבון ה-22 שנים, לא נכללים השנים שלמד בישיבת שם ועבר, כי זכות [[לימוד התורה]] הגנה עליו{{הערה|רש"י סוף פרשת ויצא.}}. | ||
==בבית א-ל== | ==בבית א-ל== | ||
כשסיים את שנות לימודיו בישיבת עבר, החל יעקב בדרכו לחרן. באמצע דרכו, [[שקיעה|שקעה]] לפתע ה[[שמש]] שלא בזמנה, והוא נאלץ לישון במקום בו עמד. כפי שאומר הפסוק: {{ציטוטון|וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ}}. על המלה {{ציטוטון|וַיִּפְגַּע}} דרשו [[חז"ל]]{{הערה|ברכות כו א.}}, ש"פגיעה" הוא לשון של [[תפילה]]. ומכאן נלמד, שיעקב תיקן את [[תפילת ערבית]]. | כשסיים את שנות לימודיו בישיבת עבר, החל יעקב בדרכו לחרן. באמצע דרכו, [[שקיעה|שקעה]] לפתע ה[[שמש]] שלא בזמנה, והוא נאלץ לישון במקום בו עמד. כפי שאומר הפסוק: {{ציטוטון|וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ}}. על המלה {{ציטוטון|וַיִּפְגַּע}} דרשו [[חז"ל]]{{הערה|ברכות כו א.}}, ש"פגיעה" הוא לשון של [[תפילה]]. ומכאן נלמד, שיעקב תיקן את [[תפילת ערבית]]. | ||
יעקב פחד מחיות רעות, ולכן הקיף את [[ראש]]ו ב[[אבן|אבנים]]. האבנים התחילו לריב בינהם, על מי יזכה יעקב להניח את ראשו. וה' עשה [[נס]], וחיבר את כולם לאבן אחת, כך שכולם היו חלק מהאבן עליה הניח יעקב את ראשו. | יעקב פחד מחיות רעות, ולכן הקיף את [[ראש]]ו ב[[אבן (גשמית)|אבנים]]. האבנים התחילו לריב בינהם, על מי יזכה יעקב להניח את ראשו. וה' עשה [[נס]], וחיבר את כולם לאבן אחת, כך שכולם היו חלק מהאבן עליה הניח יעקב את ראשו. | ||
===חלום יעקב=== | ===חלום יעקב=== | ||
יעקב ישן, וב[[חלום|חלומו]] ראה סולם מוצב בארץ, וראשו מגיע לשמים. בסולם עלו לשמים המלאכים שליווהו ב[[ | יעקב ישן, וב[[חלום|חלומו]] ראה סולם מוצב בארץ, וראשו מגיע לשמים. בסולם עלו לשמים המלאכים שליווהו ב[[ארץ ישראל]], וירדו המלאכים שילווהו לעתיד בשהותו ב[[חוץ לארץ]]. ה' נגלה אליו בחלום ואמר אליו שהוא ה' אלוקי אבותיו, והבטיח לתת לזרעו את הארץ שהוא שוכב עליה - ארץ ישראל, והבטיח לשמרו בכל אשר ילך. | ||
יעקב קם נרגש מהחלום ואמר: {{ציטוטון|אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי}} יעקב ירא מאוד מן המקום ואמר עליו {{ציטוטון|אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹקִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.}} שהמקום הזה היה בדיוק ב[[הר המוריה]] בו עתיד להבנות [[בית המקדש]], ואם ידע זאת קודם לא היה שוכב שם. וה' בכונה גרם לו לישון שם, כי רצה כביכול 'לארח' את יעקב ב'ביתו'. | יעקב קם נרגש מהחלום ואמר: {{ציטוטון|אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי}} יעקב ירא מאוד מן המקום ואמר עליו {{ציטוטון|אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹקִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.}} שהמקום הזה היה בדיוק ב[[הר המוריה]] בו עתיד להבנות [[בית המקדש]], ואם ידע זאת קודם לא היה שוכב שם. וה' בכונה גרם לו לישון שם, כי רצה כביכול 'לארח' את יעקב ב'ביתו'. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==הביאור החסידי== | ==הביאור החסידי== | ||
ב[[פנימיות התורה|תורת החסידות]]{{הערה|[[דבר מלכות ויצא]]}} מבואר, פרשה זו מסמלת את [[ירידת הנשמה לגוף]] | ב[[פנימיות התורה|תורת החסידות]]{{הערה|[[דבר מלכות ויצא]]}} מבואר, פרשה זו מסמלת את [[ירידת הנשמה לגוף]] ול[[עולם הזה]] ה[[גשמי]], ודרכי ההתמודדות עמו. | ||
*'''וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ חָרָנָה''' - הוא מה שהנשמה יוצאת מבאר שבע - [[ספירת הבינה]] שממנה מגיעים שבע ה[[מדות]] עליונות - שבה אוחזת הנשמה לפני ירידתה לעולם הזה, והולכת ל'''חרן''' - מלשון '''חרון''' אף של מקום - ה'. והמטרה ירידה זו, הוא כדי שבחרן עצמו יתגלה אור ה', וכדי שהנשמה עצמה תתעלה - כמו שיעקב בנה את משפחתו שהייתה הבסיס של כל [[עם ישראל]] דוקא בחרן. וזה מה שכתוב "וילך חרנ'''ה'''" - גילוי הה' - האות מ[[שם הוי"ה]] שבה נברא [[עולם הזה]]. כלומר, גילוי כח הפועל (הבורא) בנפעל (נברא). | *'''וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ חָרָנָה''' - הוא מה שהנשמה יוצאת מבאר שבע - [[ספירת הבינה]] שממנה מגיעים שבע ה[[מדות]] עליונות - שבה אוחזת הנשמה לפני ירידתה לעולם הזה, והולכת ל'''חרן''' - מלשון '''חרון''' אף של מקום - ה'. והמטרה ירידה זו, הוא כדי שבחרן עצמו יתגלה אור ה', וכדי שהנשמה עצמה תתעלה - כמו שיעקב בנה את משפחתו שהייתה הבסיס של כל [[עם ישראל]] דוקא בחרן. וזה מה שכתוב "וילך חרנ'''ה'''" - גילוי הה' - האות מ[[שם הוי"ה]] שבה נברא [[עולם הזה]]. כלומר, גילוי כח הפועל (הבורא) בנפעל (נברא). | ||