מוגה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(35 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
המילה "מוגה" כוונתה היא [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] שנכתבה על ידי [[ועד הנחות התמימים|המניחים]] כשלאחר מכן הרבי עבר על ההנחה והגיה אותה.  
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
[[קובץ:הגהת שיחת ש"פ משפטים תשמ"ז.jpg|250px|ממוזער|עלי הגהה של שיחה]]
המילה "'''מוגה'''" פירושה [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר ה[[אדמו"ר]] ונכתבה על ידי [[מניח|המניחים]], כשלאחר מכן האדמו"ר עבר על ההנחה והגיה אותה. הגהתו של הרבי הופכת שיחה או מאמר זה ל"מוגה".


כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב ע”י “מניחים” שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף הגהה זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה “להוציאו בסדרת בלתי מוגה”, כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה “מוגה”.  
כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב על ידי "מניחים" שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף הגהה זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה "להוציאו בסדרת בלתי מוגה", כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה "מוגה".


בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה”הנחות” [[בלתי מוגה|הבלתי-מוגהות]] יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם ע”י הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב”קופיר”, כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול (”סטנסיל”) שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה”הנחות” היו איפוא [[פנימי (פרסום)|פרסום פנימי]] לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.
בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה"הנחות" [[בלתי מוגה|הבלתי-מוגהות]] יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. בשנים מאוחרות יותר החל הרבי להגיה באופן קבוע ומסודר את הנחות המאמרים והשיחות.


החל משנת תשמ"ז החל הרבי להגיה באופן קבוע את רשימת ההנחות מההתוועדוית, ומכיוון שבמשך השנים היו שני גופים שעסקו בהנחה על הכתב של דברי הרבי, הלא הם ועד הנחות בלה"ק (בראשות הרה"ת דוד פלדמן) וועד הנחות התמימים (בראשות הרה"ת סימון יעקבסאן), לכן בתקופה שהחל להגיה את ההנחות באופן קבוע, הגיה גם את ההנחה שנערכה ע"י ועד הנחות בלה"ק וגם את ההנחה שנערכה ע"י ועד הנחות התמימים. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שבכל שבוע יגיה הרבי שבוע א' את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק ע"מ לפרסמה בעיתון כפר חב"ד בלה"ק, ושבוע א' את ההנחה של ועד הנחות התמימים ע"מ לפרסמה בעיתון אלגעמיינער זשרונאל באידיש.
== שיחות מוגהות ==


כך נמשך הסדר עד תשנ"ב, וכל שיחות אלו התפרסמו בסדרה 'ספר השיחות תשמ"ז - תשנ"ב' (שמונה כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).  
החל משנת [[תשמ"ז]] החל הרבי להגיה באופן קבוע את רשימת ההנחות מ[[התוועדות עם הרבי|ההתוועדוית]], ומכיוון שכמוזכר לעיל במשך השנים היו שני גופים שעסקו בהנחה על הכתב של דברי הרבי, ([[ועד הנחות בלה"ק]] ו[[ועד הנחות התמימים]]), לכן בתקופה שהחל להגיה את ההנחות באופן קבוע, הגיה גם את ה[[הנחה]] שנערכה על ידי ועד הנחות בלה"ק וגם את ההנחה שנערכה על ידי [[ועד הנחות התמימים]]. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שהרבי יגיה שבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק על מנת לפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ב[[לשון הקודש]], ושבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות התמימים על מנת לפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] באידיש.


כך נמשך הסדר עד [[תשנ"ב]], וכל שיחות אלו התפרסמו בסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - תשנ"ב' (12 כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).


[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
== מאמרים מוגהים ==
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
 
כמו כן, ישנם מאמרים מוגהים שהודפסו בסדרה "[[ספר המאמרים מלוקט]]", במשך השנים מתחילת הנשיאות היו רק מאמרים בודדים שהוגהו על ידי [[הרבי]] בהזדמנויות שונות (אשר כולם נדפסו בחלק א של הסדרה הנ"ל).
 
בימים שלאחר [[חג השבועות]] [[תשמ"ו]] הייתה [[הכנסת ספר תורה]] שעל ידי המוסד [[בית רבקה (קראון הייטס)]], ולכבוד מאורע זה החליטו להכין מאמר שאמר הרבי בחג השבועות של שנה זו [[דיבור המתחיל]] אתה הראת על מנת שיגיהו לכבוד מאורע זה, וב[[פתח דבר]] ציינו שמאמר זה יוצא לאור בקשר עם ההכנסת ספר תורה, אך כשהרבי הגיה את המאמר שינה פרט זה באופן שהיה משמע שהמאמר יוצא לאור בקשר עם ימי התשלומין של חג השבועות, מכך הבינו המניחים שבזה רוצה הרבי לרמז שעלה ברצונו להוציא לאור מאמר מוגה בקשר עם כל תאריך או [[יומא דפגרא]]. ואכן מאז החלו להכין מאמר להגהה לקראת כל חג ומועד ויומא דפגרא אשר הוגה על ידי הרבי.
 
בהתחלה בכל מאמר היה נכתב בתחילת הפתח דבר: "על פי הוראת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]" אך לאחר כשנה בערך הופסק.
 
==הגהות נוספות==
בנוסף לחלק הארי של ההגהות שעסקו בתורת הרבי עצמו, הגיה הרבי מעת לעת פרסומים, טורי דעה, מאמרי תוכן והוצאות לאור שהתפרסמו על ידי הזרועות השונות של הפעילות החב"דית.
 
חלק מהגופים זכו שהרבי יגיה את הפרסומים שלהם באופן קבוע, ביניהם ניתן למנות:
*'''[[די אידישע היים]]''' - במשך כל שנות הוצאתו לאור של הרבעון, בין השנים [[תשי"ט]]-[[תנש"א]] הרבי הגיה באופן קבוע את כל החלק האנגלי של העיתון, בעריכת של מרת רחל אלטיין (וחלקים רחבים מהחלק בשפה ה[[אנגלית]]).
*'''[[Moshiach Times]]''' - העיתון לילדים שיוצא לאור על ידי [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]], הוגהו ציורי השערים על ידי הרבי.
*'''כתבי ר' [[ניסן מינדל]]''' - הרבי הגיה מאמרים, ספרים, וכתבים רבים שנערכו על ידי המזכיר הרה"ח ד"ר ניסן מינדל.
 
==ראו גם==
*[[בלתי מוגה]]
*[[גוף כתב יד קודש]]
*[[תנ"ך אמסטרדם]]
 
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

גרסה אחרונה מ־21:10, 20 ביוני 2024

מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט · אחת שאלתי · וקבל היהודים
מאמרי הרבי
אשרי תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך
עלי הגהה של שיחה

המילה "מוגה" פירושה שיחה או מאמר שאמר האדמו"ר ונכתבה על ידי המניחים, כשלאחר מכן האדמו"ר עבר על ההנחה והגיה אותה. הגהתו של הרבי הופכת שיחה או מאמר זה ל"מוגה".

כמעט כל מאמריו ושיחותיו של הרבי הועלו על הכתב על ידי "מניחים" שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף הגהה זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה "להוציאו בסדרת בלתי מוגה", כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה "מוגה".

בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה"הנחות" הבלתי-מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. בשנים מאוחרות יותר החל הרבי להגיה באופן קבוע ומסודר את הנחות המאמרים והשיחות.

שיחות מוגהות[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל משנת תשמ"ז החל הרבי להגיה באופן קבוע את רשימת ההנחות מההתוועדוית, ומכיוון שכמוזכר לעיל במשך השנים היו שני גופים שעסקו בהנחה על הכתב של דברי הרבי, (ועד הנחות בלה"ק וועד הנחות התמימים), לכן בתקופה שהחל להגיה את ההנחות באופן קבוע, הגיה גם את ההנחה שנערכה על ידי ועד הנחות בלה"ק וגם את ההנחה שנערכה על ידי ועד הנחות התמימים. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שהרבי יגיה שבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק על מנת לפרסמה בשבועון כפר חב"ד בלשון הקודש, ושבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות התמימים על מנת לפרסמה בעיתון אלגמיינר ז'ורנאל באידיש.

כך נמשך הסדר עד תשנ"ב, וכל שיחות אלו התפרסמו בסדרה 'ספר השיחות תשמ"ז - תשנ"ב' (12 כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).

מאמרים מוגהים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמו כן, ישנם מאמרים מוגהים שהודפסו בסדרה "ספר המאמרים מלוקט", במשך השנים מתחילת הנשיאות היו רק מאמרים בודדים שהוגהו על ידי הרבי בהזדמנויות שונות (אשר כולם נדפסו בחלק א של הסדרה הנ"ל).

בימים שלאחר חג השבועות תשמ"ו הייתה הכנסת ספר תורה שעל ידי המוסד בית רבקה (קראון הייטס), ולכבוד מאורע זה החליטו להכין מאמר שאמר הרבי בחג השבועות של שנה זו דיבור המתחיל אתה הראת על מנת שיגיהו לכבוד מאורע זה, ובפתח דבר ציינו שמאמר זה יוצא לאור בקשר עם ההכנסת ספר תורה, אך כשהרבי הגיה את המאמר שינה פרט זה באופן שהיה משמע שהמאמר יוצא לאור בקשר עם ימי התשלומין של חג השבועות, מכך הבינו המניחים שבזה רוצה הרבי לרמז שעלה ברצונו להוציא לאור מאמר מוגה בקשר עם כל תאריך או יומא דפגרא. ואכן מאז החלו להכין מאמר להגהה לקראת כל חג ומועד ויומא דפגרא אשר הוגה על ידי הרבי.

בהתחלה בכל מאמר היה נכתב בתחילת הפתח דבר: "על פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א" אך לאחר כשנה בערך הופסק.

הגהות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסף לחלק הארי של ההגהות שעסקו בתורת הרבי עצמו, הגיה הרבי מעת לעת פרסומים, טורי דעה, מאמרי תוכן והוצאות לאור שהתפרסמו על ידי הזרועות השונות של הפעילות החב"דית.

חלק מהגופים זכו שהרבי יגיה את הפרסומים שלהם באופן קבוע, ביניהם ניתן למנות:

  • די אידישע היים - במשך כל שנות הוצאתו לאור של הרבעון, בין השנים תשי"ט-תנש"א הרבי הגיה באופן קבוע את כל החלק האנגלי של העיתון, בעריכת של מרת רחל אלטיין (וחלקים רחבים מהחלק בשפה האנגלית).
  • Moshiach Times - העיתון לילדים שיוצא לאור על ידי צבאות השם, הוגהו ציורי השערים על ידי הרבי.
  • כתבי ר' ניסן מינדל - הרבי הגיה מאמרים, ספרים, וכתבים רבים שנערכו על ידי המזכיר הרה"ח ד"ר ניסן מינדל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]