מנחם מענדל הגר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קשריו עם חב"ד: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←תולדות חיים: תיקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בהיותו אברך צעיר נתמנה ע’י אביו לרב דחסידי ויז’ניץ באנטוורפן שבבלגי’ה. | בהיותו אברך צעיר נתמנה ע’י אביו לרב דחסידי ויז’ניץ באנטוורפן שבבלגי’ה. | ||
בשנת תשמ’’ו נתמנה גם לכהן כרב דביהמ’’ד ויז’ניץ ברח’ ר’ טרפון בבני ברק, ובשנת תש’ן נתמנה לכהן כרב ואב’’ד דחסידי ויז’ניץ בשיכון ויז’ניץ ובכלל בהנהגת החסידות. | בשנת תשמ’’ו נתמנה גם לכהן כרב דביהמ’’ד ויז’ניץ ברח’ ר’ טרפון בבני ברק, ובשנת תש’ן נתמנה לכהן כרב ואב’’ד דחסידי ויז’ניץ בשיכון ויז’ניץ ובכלל בהנהגת החסידות. | ||
אביו הק’ זצ’’ל התבטא כמה פעמים אודות חשיבותו ושהוא | אביו הק’ זצ’’ל התבטא כמה פעמים אודות חשיבותו ושהוא ירא שמים ועל גאונותו, ובפרט הרבה להתבטא אודות תפלותיו שהוא שופך שיח לפני קונו, באמרו שהוא עומד לידו בתפלה ונהנה לראות אותו בתפילתו ושיש לו כח לפעול בתפלתו (במעמד ההכתרה י’ סיון תש’’נ ובשיח’’ק י’ב שבט תשס’’ב ובעוד הזדמניות שונות. | ||
בערך בתחילת שנות תשס’ התחיל לעורר את חסידי ויז’ניץ על יסודות החסידות וההתבטלות לאביו זצוק’ל ובכלל על יסודות החסידות ועל הצורך להתעמק בה, בי’’ב בשבט תשס’’ב כינס את אברכי הכולל לשיחה יסודית בענייני התקשרות והתבטא אז שלא יבינו אותו כ’’כ מהר ורק כעבור שנים יפנימו המתנה שהוא העניק בזה שהוא פותח את עיניהם בחסידות, ואכן כיום מציינים בחסידות ויז’ניץ היום י’ב שבט כיום ’’ראש השנה לחסידות’’. | בערך בתחילת שנות תשס’ התחיל לעורר את חסידי ויז’ניץ על יסודות החסידות וההתבטלות לצדיק ובכלל ההתרשרות לאביו זצוק’ל ובכלל על יסודות החסידות ועל הצורך להתעמק בה, בי’’ב בשבט תשס’’ב כינס את אברכי הכולל לשיחה יסודית בענייני התקשרות והתבטא אז שלא יבינו אותו כ’’כ מהר ורק כעבור שנים יפנימו המתנה שהוא העניק בזה שהוא פותח את עיניהם בחסידות, ואכן כיום מציינים בחסידות ויז’ניץ היום י’ב שבט כיום ’’ראש השנה לחסידות’’. | ||
בערך בשנת תשס’’ג-ד לאחר שאחיו חזר לשיכון ויז’ניץ והתחיל מריבות נגדו הוא פרש והפסיק לנהל שום דבר בחסידות ויז’ניץ לאחר שאמר שהוא לא רואה תועלת ושהוא לא רואה שיש לו למי להעביר הדרך של אביו, בשנת תשס’’ה לאחר שהתגבש קבוצה של כמה עשרות אנשים שלקחו על עצמם להמשיך עם הדרך של הרבי, הישועות משה בכל מחיר, התחיל לנהל חבורות ’’זיצן’’ ולדבר על יסודות החסידות ועל דרכו ושיטתו של הישועות משה. | בערך בשנת תשס’’ג-ד לאחר שאחיו חזר לשיכון ויז’ניץ והתחיל מריבות נגדו הוא פרש והפסיק לנהל שום דבר בחסידות ויז’ניץ לאחר שאמר שהוא לא רואה תועלת ושהוא לא רואה שיש לו למי להעביר הדרך של אביו, בשנת תשס’’ה לאחר שהתגבש קבוצה של כמה עשרות אנשים שלקחו על עצמם להמשיך עם הדרך של הרבי, הישועות משה בכל מחיר, התחיל לנהל חבורות ’’זיצן’’ ולדבר על יסודות החסידות ועל דרכו ושיטתו של הישועות משה. | ||
בשנת תשס’’ח | |||
בשנת תשס’’ח התרחבו גבולי החסידות ופתחו מוסדות לימוד לבנים ולבחורים, כיום התרחבו הגבולות וקיימים בארץ ובעולם ת’’ת ישיבות, כוללים, ובתי ספר לבנות. | |||
כתגובה על פתיחת המוסדות האדמו’ר הצריך לפרוש מהחסידות ופתח גם ביהמ’ד משלו והגיע תמיד להשתתף כשאביו הישועות משה זצוק’ל יצא לכמה דקות בפני העדה. | |||
האדמו’’ר שליט’’א וויתר הרבה למען השלום ולא לקח וגם ויתר מלדון בבתי משפט או בבי’ד על כל הנכסים של בנייני המוסדות וכו’ ומעדיף לעמול קשה בלבנות הכל מחדש. | האדמו’’ר שליט’’א וויתר הרבה למען השלום ולא לקח וגם ויתר מלדון בבתי משפט או בבי’ד על כל הנכסים של בנייני המוסדות וכו’ ומעדיף לעמול קשה בלבנות הכל מחדש. | ||
לאחר פטירתו של אביו ב[[כ' אדר]] [[תשע"ב]], חלק מהחסידים | לאחר פטירתו של אביו ב[[כ' אדר]] [[תשע"ב]], חלק מהחסידים שלא זזו ממנו משנים קודמות קיבלו את מרותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות כצוואת הישעות משה. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
גרסה מ־04:06, 17 ביוני 2024
המונח "מנחם מענדל הגר" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הגר (פירושונים).
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי מנחם מענדל הגר (יליד תשי"ח) הוא האדמו"ר הנוכחי של החצר 'מרכז חסידי ויז'ניץ' לצד אחיו רבי ישראל הגר. האדמו"ר נחשב לאוהד ומקורב לחב"ד.
תולדות חיים
נולד בה' כסלו תשי"ח לאדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ, ה'ישועות משה'. בשנת תשל”ו נישא להרבנית מרים בת הרב אברהם דוד הורוביץ, רב הקהילה החרדית בשטרסבורג, בצרפת ומדייני בית הדין של העדה החרדית בירושלים.
בהיותו אברך צעיר נתמנה ע’י אביו לרב דחסידי ויז’ניץ באנטוורפן שבבלגי’ה. בשנת תשמ’’ו נתמנה גם לכהן כרב דביהמ’’ד ויז’ניץ ברח’ ר’ טרפון בבני ברק, ובשנת תש’ן נתמנה לכהן כרב ואב’’ד דחסידי ויז’ניץ בשיכון ויז’ניץ ובכלל בהנהגת החסידות. אביו הק’ זצ’’ל התבטא כמה פעמים אודות חשיבותו ושהוא ירא שמים ועל גאונותו, ובפרט הרבה להתבטא אודות תפלותיו שהוא שופך שיח לפני קונו, באמרו שהוא עומד לידו בתפלה ונהנה לראות אותו בתפילתו ושיש לו כח לפעול בתפלתו (במעמד ההכתרה י’ סיון תש’’נ ובשיח’’ק י’ב שבט תשס’’ב ובעוד הזדמניות שונות.
בערך בתחילת שנות תשס’ התחיל לעורר את חסידי ויז’ניץ על יסודות החסידות וההתבטלות לצדיק ובכלל ההתרשרות לאביו זצוק’ל ובכלל על יסודות החסידות ועל הצורך להתעמק בה, בי’’ב בשבט תשס’’ב כינס את אברכי הכולל לשיחה יסודית בענייני התקשרות והתבטא אז שלא יבינו אותו כ’’כ מהר ורק כעבור שנים יפנימו המתנה שהוא העניק בזה שהוא פותח את עיניהם בחסידות, ואכן כיום מציינים בחסידות ויז’ניץ היום י’ב שבט כיום ’’ראש השנה לחסידות’’.
בערך בשנת תשס’’ג-ד לאחר שאחיו חזר לשיכון ויז’ניץ והתחיל מריבות נגדו הוא פרש והפסיק לנהל שום דבר בחסידות ויז’ניץ לאחר שאמר שהוא לא רואה תועלת ושהוא לא רואה שיש לו למי להעביר הדרך של אביו, בשנת תשס’’ה לאחר שהתגבש קבוצה של כמה עשרות אנשים שלקחו על עצמם להמשיך עם הדרך של הרבי, הישועות משה בכל מחיר, התחיל לנהל חבורות ’’זיצן’’ ולדבר על יסודות החסידות ועל דרכו ושיטתו של הישועות משה.
בשנת תשס’’ח התרחבו גבולי החסידות ופתחו מוסדות לימוד לבנים ולבחורים, כיום התרחבו הגבולות וקיימים בארץ ובעולם ת’’ת ישיבות, כוללים, ובתי ספר לבנות. כתגובה על פתיחת המוסדות האדמו’ר הצריך לפרוש מהחסידות ופתח גם ביהמ’ד משלו והגיע תמיד להשתתף כשאביו הישועות משה זצוק’ל יצא לכמה דקות בפני העדה.
האדמו’’ר שליט’’א וויתר הרבה למען השלום ולא לקח וגם ויתר מלדון בבתי משפט או בבי’ד על כל הנכסים של בנייני המוסדות וכו’ ומעדיף לעמול קשה בלבנות הכל מחדש.
לאחר פטירתו של אביו בכ' אדר תשע"ב, חלק מהחסידים שלא זזו ממנו משנים קודמות קיבלו את מרותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות כצוואת הישעות משה.
קשריו עם חב"ד
האדמו"ר ביקר ב-770 וזכה לראות את הרבי[1]
הרבי כיבדו להתפלל מנחה לפני העמוד אבל האדמו’’ר הרגיש לא בנוח בגלל השינוי בנוסח [על פי עדות האדמו’’ר]
האדמו"ר נשא דברים נלהבים במעמד סיום הרמב"ם תשמ"ט על התקנה ומחוללה ועל חסידות חב’’ד המקושרים ולא זזים מדרכו של הרבי. כשהוא אף מביא את ברכתו של אביו לכינוס[2].
בכ' חשוון תשע"ו ערך האדמו"ר ביקור מיוחד ב-770 וסייר בזאל הגדול ובזאל הקטן כשמתעניין בפרטים רבים הקשורים למקום בו התפלל הרבי, מקום ההתוועדות, ועוד[3]. כמו כן במהלך הסיור בזאל הקטן שיתף בזיכרונותיו מהמקום מיציאתו של הרבי לחלוקת הדולרים, תפילת מנחה, ועוד[4].
| הקודם: האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ |
אדמו"רי ויז'ניץ מה' כסלו תשי"ח |
הבא: - |
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ על פי עדות האדמו"ר (הקישור אינו פעיל, י"א בסיוון ה'תשפ"ד)
- ↑ תיעוד וידאו מהנאום (דקה 40 : 27 ואילך)
- ↑ האדמו"ר מויז'ניץ ערך ביקור מיוחד בבית-חיינו 770
- ↑ תיעוד בלעדי: האדמו"ר מויז'ניץ מעלה זיכרונות מביקוריו ב-770 (הקישור אינו פעיל, י"א בסיוון ה'תשפ"ד)