ונתנה תוקף

הפיוט ונתנה תוקף, מתוך מחזור עתיק

פיוט ונתנה תוקף הוא פיוט הנאמר בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים, קודם קדושת כתר. בארון קודש פתוח. נחשב כאחד הפיוטים החשובים ביותר. מופיע במחזור נוסח חב"ד, ומקורו במחזורים קדומים.

הפיוט מתאר את המתרחש בבית הדין של מעלה בימי הדין, ראש השנה ויום כיפור - את החיל והרעדה, את המשפט, ואת הדרך לבטל את רוע הגזרה.

מקור הפיוט

נוסחאות קודמים של הפיוט "ונתנה תוקף", במגילות עתיקות

בעולם מקובל לומר שמקור הפיוט הוא בסיפור הידוע המופיע בספר אור זרוע על רבי אמנון ממגנצא (כדלהלן). אך חוקרי הפיוטים, גם מבין היראים, טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנצא, משום שרואים את הפיוט במקורות שקדמו לו. ואף נוסח קדום לו נמצא אצל רבי אליעזר הקליר או אצל רבי יניי (ינאי).

יש שכתבו, שבאור זרוע לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים. ואפשר שגם הנוסח שיש בידנו הוא מה שגילה רבי אמנון.

תוכנו של חלק מהפיוט נזכר במאמרי חז"ל, בגמרא מסכת ראש השנה.

מילות הפיוט

וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא

נוֹרָא וְאָיוֹם וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ

וִיכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת.

אֱמֶת, כִּי אַתָּה הוּא: דַיָין וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וְעֵד

וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת

וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וּמֵאֵלָיו יִקָרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ

וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשָּׁמַע וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן,

וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן וְיֹּאמְרוּ: הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין

כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן

כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ כֵּן תַּעֲבִיר

וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיוֹתֶךָ

וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן, וּבְיּוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן

כַּמָּה יַעֲבְרוּן, וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן

מִי יִחְיֶּה וּמִי יָמוּת

מִי בַּמַיִם וּמִי בָּאֵשׁ

מִי בְּרַעַשׁ וּמִי בַּמַּגֵּפָה

מִי יִשָׁקֵט וּמִי יִטָרֵף

מִי יֵעָשִׁר וּמִי יֵעָנִי

מִי בְּקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ

מִי בַּחֶרֶב וּמִי בַּחַיָּה,

מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ

מִי יִשָׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר

מִי יִשָׁפֵל וּמִי יָרוּם

וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה

על הפיוט

על הפיוט מפורסם מעשה מרטיט (אף שלאו דווקא זה המקור הקדום של הפיוט). ה"אור זרוע" כותב שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון, כותב הסיפור:

ההגמון של מגנצא דרש מרבי אמנון, שהיה מגדולי הדור, להמיר את דתו.

כדי להתחמק מהדרישה ביקש רבי אמנון שלושה ימים כדי לשקול בדבר. אחר כך התחרט על שלא דחה את ההגמון לאלתר ובכך רמז לו, כביכול, שהמרת הדת באה בחשבון מבחינתו. ביום השלישי, משלא הגיע לארמון, הביאוהו אל ההגמון בכוח.

רבי אמנון הציע להגמון לכרות את לשונו, שכשלה כאשר לא דחתה את ההצעה מיד, אך ההגמון חפץ להעניש דווקא את רגליו, שלא הביאו אותו לארמון. הוא עונה בייסורים איומים, ואנשי ההגמון כרתו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו אחת אחת והמליחו את הפצעים במלח. היה זה בסמוך לראש השנה, ומשהחזירוהו לביתו והגיע החג, ביקש שיביאוהו לבית הכנסת. שם, לפני אמירת קדושה, פתח את פיו ואמר את פיוט "ונתנה תוקף"; משסיים אותו נפטר.

ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה.

אצל הרבי

אמיתות הסיפור

באגרת קודש כותב הרבי על אמיתות פרטים בסיפור על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות".

אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק בסיפור עצמו.

ביאורים בפיוט

כשאבא קורא

בין אמרות הקודש בשיחת דברי כיבושין של צום גדליה (נדחה) תשנ"ב התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר:

כיצד אפשר לומר דברים כאלו בעיצומו של יום הקדוש, וביאר שזה על דרך הסיפור עם אדמו"ר האמצעי "כשאבא קורא".

לבני-ישראל הוענק התוקף שיוכלו לפעול שמכל העניינים – גם אותם הבלתי-רצויים שנזכרו בתפילת "נתנה תוקף" – תהיה תוצאה אחת ויחידה, אותה ממשיכים מיד אחרי שמסיימים תפילה האמורה – "כתר יתנו לך"...

ויתרה מזה, המשיך הרבי, כאשר תפילת "נתנה תוקף" (על פרטיה המהווה הכנה ל"כתר יתנו לך") נאמרת באופן ש"אבא קורא" [על משקל הסיפור החסידי "כשאבא קורא לא נשמעים עניינים שהם היפך הברכות"] כולל גם מתוך ידיעה שממנה באים ל"כתר יתנו לך", אזיי לא נשמעים מלכתחילה ענינים דהיפך הטוב.

בדברו על התוקף שניתן לבני-ישראל (צוטט לעיל), הבהיר:

כנרמז ב"נתנה תוקף": "נתנה" (גם) מלשון נתינה, "וכל הנותן בעין יפה הוא נותן", ו"(נתנה) תוקף" – תוקף לבני-ישראל.

תשובה תפילה וצדקה

הרבי מבאר את קושיית המרש"א בנוסח הפיוט למה מוזכר רק "תשובה ותפילה וצדקה מעברין את רוע הגזרה" ולמה השמיט הפייט את "שינוי השם" (ראה ר"ה דף ט"ז ע"ב) "ושינוי המקום",.

וביאר הרבי שהפייט מנה דברים ששייכים לעברת רוע הגזרה, משא"כ שינוי השם, ושינוי המקום, וכו' הוא מציאות חדשה לגמרי.

דירה בתחתונים

עוד ביאר הרבי שרואים שיהודים מתעוררים בעת אמירת "ונתנה תוקף כו', מי ינוח וכו'" יותר מתוך פנימות הלב ויותר מהתעוררות, מאשר בעת אמירת "מלוך על העולם כולו בכבודך" כו'.

שלכאורה עיקר הבקשה של יהודי תהיה בהתעוררות שהקב"ה ינהיג את העולם, יותר מאשר חייו הפרטיים.

מבאר הרבי שהטעם הפנימי בזה הוא מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא בדירה בתחתונים, ולכן כאשר יהודי מבקש על חייו הגשמיים, יותר מרגיש את פנימיות כוונת הקב"ה בבריאת העולם.

מנהגי הרבי

הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט.

קישורים חיצוניים

• האם ה"ונתנה תוקף" חובר על ידי רבי אמנון ממגנצא? ● תגלית
• 'ונתנה תוקף' מרגש ומיוחד, מותאם לניגון מפולטובה
• הפיוט מנוגן על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ מחשובי בעלי תפילה ב-770
• גילויים חדשים על מקור הפיוט המרטיט "ונתנה תוקף" httפפps://blog.nli.org.il/unetanneh_tokef/