בן ציון ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| (84 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|בן ציון ליפסקר|מייסד ארגון [[כולל תורה]] ומשלוחי הרבי ב[[פטרבורג]]|בן ציון ליפסקר (פטרבורג)}} | |||
[[קובץ:ליפסקר.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ליפסקר]] | |||
[[קובץ: הרב_ליפסקר_אצל_הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי ב[[חלוקת קונטרסים]]]] | |||
הרב | הרב [[בן ציון ליפסקר]] ([[ג' כסלו]] [[תש"ד]] – [[ה' תשרי]] [[תש"ע]]) היה [[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של [[ערד]], [[שליח]] [[הרבי]] בעיר, וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
[[ | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ג' כסלו]] [[תש"ד]] להוריו הרב [[אריה זאב ליפסקר]] ורעייתו מלכה. | |||
לאחר נישואיו עם רעייתו שרה גיטל התגורר ב[[לוד]], וב'[[יחידות]]' בשנת [[תש"ל]] הורהו הרבי לעבור ל[[נחלת הר חב"ד]], שם למד ב'[[כולל]]'. לאחר ארבע שנות לימוד החל לעבוד כמחנך ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]. אך הרבי הורה לו ללמוד חצי יום בכולל כדי לקבל [[סמיכה]] לרבנות. את הוראת הרבי ביצע, וקיבל תעודת כושר לכהן כרב [[שכונה]]. | |||
בשנת [[תשל"ח]] מונה על ידי הרבי ל[[שליח]] בעיר [[ערד]] ועם הגיעו לעיר נבחר לחבר לשכת הרבנות בערד, כשבחמש שנים הבאות מכהן בפועל כרבה הראשי של העיר. | |||
זכה ליחס מיוחד מאדמו"ר בעל [[הלב שמחה]] מ[[גור]]. | |||
==רבה הראשי של ערד== | |||
[[קובץ:הרב ליפסקער.png|ממוזער|הרב ליפסקר בכינוס של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]] | |||
בשנת [[תשד"מ]] אף התמנה לרבה הראשי של ערד ועל כך סופר ב[[שבועון כפר חב"ד]]: | |||
בט' ב[[ניסן]] [[תשמ"ג]] התקיימו הבחירות הרשמיות לרבנות בערד. הרב ליפסקר התקשר למזכירות הרבי והודיע למזכיר הרב לייבל גרונר שהבחירות עומדות להתקיים תכף. כעבור רבע שעה הוא התקשר שוב, הפעם כדי להודיע על בחירתו. אחר-כך סיפר לו הרב גרונר שעם קבלת הידיעה התפשט על פניו הק' של הרבי "חיוך נפלא של שביעות-רצון מיוחדת במינה". כעבור שבוע וחצי קיבל הרב ליפסקר מהרבי מכתב הנושא את התאריך י"א ב[[ניסן]] תשמ"ג. בתחילת המכתב כתב לו הרבי: "מאשר הנני קבלת הידיעות הטלפוניות, ות"ח", והרבי סיים בברכה "להצלחה רבה ברבנות ובעבודת הקודש בכלל". | |||
בתקופה הקרובה הרבי חיזק ועודד אותו מאוד בעבודת הרבנות בערד. והחיזוק הזה היה נחוץ מאוד, לנוכח הרדיפות החזקות שהתחילו נגדו מיד כשהגיע לערד, גם מצד המימסד הדתי, וגם מצד הציבור הכללי שחלקו התנגד לפעילות החזקה של הפצת יהדות שהרב החדש התחיל לקיים בבתי-הספר בעיר. פתאום ביטלו את ההבטחה שנתנו לו בקשר לקבלת דירה, וניסו להצר את צעדיו בעוד תחומים. | |||
באותן שנים נהג האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מ[[גור]] לשהות בערד כשבעה חודשים בשנה, מטעמי בריאות, והרב ליפסקר זכה לקיים איתו קשר מיוחד במינו. "יום אחד סיפרתי לו על הרחבת פעילותי בתקופה האחרונה בערד, והוא הגיב במילים: 'יעצט וועסטו שוין פון זיי האבן מערער צרות' [='מעתה יהיו לך מהם צרות רבות יותר']... וכשסיפרתי לרבי מגור על הבעיות שעושים לי גורמים מקומיים, אמר לי: 'הם פשוט רוצים לסלק אותך מכאן'. והמשיך: 'מי שלח אותך לכאן?'... | |||
==תפקידים נוספים== | |||
הרב ליפסקר כיהן כמנהל [[בית חב"ד]] וראש מכון [[בר מצווה]] ערד. | |||
הרב ליפסקר היה חבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]]. | |||
==פטירתו== | |||
עד היום האחרון, לא וויתר על תפילה במניין ועל הטבילה במקווה. הפעם האחרונה שהלך לבית הכנסת היה ב[[ראש השנה]]. במוצאי [[צום גדליה]] אושפז בבית החולים בילינסון וביום רביעי [[ה' תשרי]] [[תש"ע]] נפטר, ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]]. | |||
המילים האחרונות שאמר טרם פטירתו היו 'אני אוהב את כולם' ואז אמר [[קריאת שמע]] עם חיוך. בהלוויתו הוכרז כי את מקומו ברבנות ערד ימלא חתנו הרב [[יעקב מנדלסון]]. | |||
לרגל היארצייט הראשון, [[ה' בתשרי]] [[תשע"א]], הוציאה לאור המשפחה ספר ביוגרפיה על הרב בשם "האיש של הרבי בערד", בעריכת ר' [[מנחם זיגלבוים]]. | |||
==משפחתו== | |||
* רעייתו מרת שרה ליפסקר. | |||
* חתנו הרה"ח [[יעקב משה מנדלסון|יעקב משה]] ורעייתו חנה מנדלזון שליח ורב קהילת חב"ד בערד. | |||
* בתו גברת רות הילמן - פתח תקווה. | |||
* חתנו הרה"ח ר' [[יוסף יצחק דרוק|יוסף יצחק]] ורעייתו גברת אסתר דרוק רב ושליח חב"ד בישוב טנא עומרים ורב המוצעה האזורית. | |||
* בתו גברת נחמה דינה קוזלובסקי - [[כפר חב"ד]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[מנחם זיגלבוים]], '''האיש של הרבי בערד''', תשע"א{{הערה|1=[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/713.pdf כתבה שפירסם הרב זיגלבוים לאחר פטירתו] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 713 עמוד 52.}}. | |||
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 230 '''קהילה פורחת בצפון הנגב''' - הרב בן ציון ליפסקר מספר אודות '''הקמת ושגשוג מוסדות חב"ד בערד'''{{בית משיח}} | |||
*[[שבועון בית משיח]] 989 הרב בן ציון ליפסקר רבה של ערד | |||
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 713 בעקבות פטירתו - '''הרב בן ציון ליפסקר ע"ה''' - הקמת קהילת ומוסדות חב"ד בערד לפי הוראות מיוחדות שקיבל הרב ליפסקר מהרבי | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37550 התקשרות לרבי מתוך אהבה ● הרב ליפסקר ע"ה] - {{אינפו|}} | |||
* הרב מרדכי מנשה לאופר, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16196&CategoryID=2493 ""האיש שלי" בערד"], '''התקשרות''', גיליון 1344 (תזריע-מצורע תש"פ) | |||
*[https://col.org.il/news/50001 הרב ליפסקר ע"ה • תמונות מחייו{{col}}{{תמונה}}] | |||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:ליפסקר, בן ציון}} | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | |||
[[קטגוריה:דיינים]] | |||
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]] | |||
[[קטגוריה:אישים בערד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]] | |||
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:45, 9 ביוני 2024
המונח "בן ציון ליפסקר" מפנה לכאן. לערך העוסק במייסד ארגון כולל תורה ומשלוחי הרבי בפטרבורג, ראו בן ציון ליפסקר (פטרבורג).
הרב בן ציון ליפסקר (ג' כסלו תש"ד – ה' תשרי תש"ע) היה רבה הראשי של ערד, שליח הרבי בעיר, וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בג' כסלו תש"ד להוריו הרב אריה זאב ליפסקר ורעייתו מלכה.
לאחר נישואיו עם רעייתו שרה גיטל התגורר בלוד, וב'יחידות' בשנת תש"ל הורהו הרבי לעבור לנחלת הר חב"ד, שם למד ב'כולל'. לאחר ארבע שנות לימוד החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה בכפר חב"ד. אך הרבי הורה לו ללמוד חצי יום בכולל כדי לקבל סמיכה לרבנות. את הוראת הרבי ביצע, וקיבל תעודת כושר לכהן כרב שכונה.
בשנת תשל"ח מונה על ידי הרבי לשליח בעיר ערד ועם הגיעו לעיר נבחר לחבר לשכת הרבנות בערד, כשבחמש שנים הבאות מכהן בפועל כרבה הראשי של העיר.
זכה ליחס מיוחד מאדמו"ר בעל הלב שמחה מגור.
רבה הראשי של ערד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשד"מ אף התמנה לרבה הראשי של ערד ועל כך סופר בשבועון כפר חב"ד: בט' בניסן תשמ"ג התקיימו הבחירות הרשמיות לרבנות בערד. הרב ליפסקר התקשר למזכירות הרבי והודיע למזכיר הרב לייבל גרונר שהבחירות עומדות להתקיים תכף. כעבור רבע שעה הוא התקשר שוב, הפעם כדי להודיע על בחירתו. אחר-כך סיפר לו הרב גרונר שעם קבלת הידיעה התפשט על פניו הק' של הרבי "חיוך נפלא של שביעות-רצון מיוחדת במינה". כעבור שבוע וחצי קיבל הרב ליפסקר מהרבי מכתב הנושא את התאריך י"א בניסן תשמ"ג. בתחילת המכתב כתב לו הרבי: "מאשר הנני קבלת הידיעות הטלפוניות, ות"ח", והרבי סיים בברכה "להצלחה רבה ברבנות ובעבודת הקודש בכלל".
בתקופה הקרובה הרבי חיזק ועודד אותו מאוד בעבודת הרבנות בערד. והחיזוק הזה היה נחוץ מאוד, לנוכח הרדיפות החזקות שהתחילו נגדו מיד כשהגיע לערד, גם מצד המימסד הדתי, וגם מצד הציבור הכללי שחלקו התנגד לפעילות החזקה של הפצת יהדות שהרב החדש התחיל לקיים בבתי-הספר בעיר. פתאום ביטלו את ההבטחה שנתנו לו בקשר לקבלת דירה, וניסו להצר את צעדיו בעוד תחומים.
באותן שנים נהג האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור לשהות בערד כשבעה חודשים בשנה, מטעמי בריאות, והרב ליפסקר זכה לקיים איתו קשר מיוחד במינו. "יום אחד סיפרתי לו על הרחבת פעילותי בתקופה האחרונה בערד, והוא הגיב במילים: 'יעצט וועסטו שוין פון זיי האבן מערער צרות' [='מעתה יהיו לך מהם צרות רבות יותר']... וכשסיפרתי לרבי מגור על הבעיות שעושים לי גורמים מקומיים, אמר לי: 'הם פשוט רוצים לסלק אותך מכאן'. והמשיך: 'מי שלח אותך לכאן?'...
תפקידים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ליפסקר כיהן כמנהל בית חב"ד וראש מכון בר מצווה ערד.
הרב ליפסקר היה חבר הנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עד היום האחרון, לא וויתר על תפילה במניין ועל הטבילה במקווה. הפעם האחרונה שהלך לבית הכנסת היה בראש השנה. במוצאי צום גדליה אושפז בבית החולים בילינסון וביום רביעי ה' תשרי תש"ע נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים.
המילים האחרונות שאמר טרם פטירתו היו 'אני אוהב את כולם' ואז אמר קריאת שמע עם חיוך. בהלוויתו הוכרז כי את מקומו ברבנות ערד ימלא חתנו הרב יעקב מנדלסון.
לרגל היארצייט הראשון, ה' בתשרי תשע"א, הוציאה לאור המשפחה ספר ביוגרפיה על הרב בשם "האיש של הרבי בערד", בעריכת ר' מנחם זיגלבוים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו מרת שרה ליפסקר.
- חתנו הרה"ח יעקב משה ורעייתו חנה מנדלזון שליח ורב קהילת חב"ד בערד.
- בתו גברת רות הילמן - פתח תקווה.
- חתנו הרה"ח ר' יוסף יצחק ורעייתו גברת אסתר דרוק רב ושליח חב"ד בישוב טנא עומרים ורב המוצעה האזורית.
- בתו גברת נחמה דינה קוזלובסקי - כפר חב"ד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם זיגלבוים, האיש של הרבי בערד, תשע"א[1].
- שבועון בית משיח גיליון 230 קהילה פורחת בצפון הנגב - הרב בן ציון ליפסקר מספר אודות הקמת ושגשוג מוסדות חב"ד בערד
- שבועון בית משיח 989 הרב בן ציון ליפסקר רבה של ערד
- שבועון בית משיח גיליון 713 בעקבות פטירתו - הרב בן ציון ליפסקר ע"ה - הקמת קהילת ומוסדות חב"ד בערד לפי הוראות מיוחדות שקיבל הרב ליפסקר מהרבי
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התקשרות לרבי מתוך אהבה ● הרב ליפסקר ע"ה -
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ""האיש שלי" בערד", התקשרות, גיליון 1344 (תזריע-מצורע תש"פ)
- הרב ליפסקר ע"ה • תמונות מחייו
הערות שוליים
- ↑ כתבה שפירסם הרב זיגלבוים לאחר פטירתו בתוך שבועון בית משיח גליון 713 עמוד 52.