פרשת ויקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
'''פרשת ויקרא''' היא ה[[פרשה]] הראשונה ב[[ספר ויקרא]] (מפרק א' פסוק א' עד פרק ה' פסוק כ"ו).
'''פרשת ויקרא''' היא ה[[פרשה]] הראשונה ב[[ספר ויקרא]] (מפרק א' פסוק א' עד פרק ה' פסוק כ"ו).


שורה 16: שורה 17:
*'''חמישי''' - האפשרות להקריב קרבן כ[[כפרה]] על [[חטא]] שנעשה ב[[שגגה]]. כמו כן ישנו קרבן מיוחד באם [[בית הדין]] הגבוה - ה[[סנהדרין]], הורה למישהו לעשות עבירה בשגגה, ולשם כך עליהם לכפר על עצמם בקרבן.
*'''חמישי''' - האפשרות להקריב קרבן כ[[כפרה]] על [[חטא]] שנעשה ב[[שגגה]]. כמו כן ישנו קרבן מיוחד באם [[בית הדין]] הגבוה - ה[[סנהדרין]], הורה למישהו לעשות עבירה בשגגה, ולשם כך עליהם לכפר על עצמם בקרבן.


*'''שישי''' - קרבן מיוחד אותו מקריב קהל שלם שחטא בשגגה וכן קרבן לאדם שיכל לתת עדות בבית הדין והוא התחמק מכך. עוד כתוב על אדם שהיה [[טמא]], אם על ידי נגיעה ב[[חיה]] לא טהורה או בנגיעה ב[[מת]] ולאחר מכן נכנס למשכן או אכל קרבן, עליו לכפר על עצמו בהבאת קרבן אחר. [[חז"ל]] מלמדים אותנו שההלכות האלו תקפות גם כיום וכיון שאנו כולנו טמאים, אסור עלינו להיכנס לתוך [[הר הבית]], עד שייבנה במהרה, וניטהר כולנו מהטומאה.
*'''שישי''' - קרבן מיוחד אותו מקריב קהל שלם שחטא בשגגה וכן קרבן לאדם שיכל לתת עדות בבית הדין והוא התחמק מכך. עוד כתוב על אדם שהיה [[טמא]], אם על ידי נגיעה ב[[בהמה|חיה]] לא טהורה או בנגיעה ב[[מת]] ולאחר מכן נכנס למשכן או אכל קרבן, עליו לכפר על עצמו בהבאת קרבן אחר. [[חז"ל]] מלמדים אותנו שההלכות האלו תקפות גם כיום וכיון שאנו כולנו טמאים, אסור עלינו להיכנס לתוך [[הר הבית]], עד שייבנה במהרה, וניטהר כולנו מהטומאה.


*'''שביעי''' - אדם שבשגגה [[גנב]] קרבן או חפץ אחר השייך ל[[בית המקדש]]. עליו כמובן להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן, וכן לשלם עוד חמישית מערך הגניבה. קרבן שאדם מביא מספק, כיון שאינו יודע האם חטא או לא. כמו כן אדם שגנב את חבירו בכל אופן שהוא, או גרם נזק על ידי שקר וכיוצא בזה, עליו להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן וכן לפצות את חבירו בתשלום של חמישית מערך הגניבה.
*'''שביעי''' - אדם שבשגגה [[גנב]] קרבן או חפץ אחר השייך ל[[בית המקדש]]. עליו כמובן להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן, וכן לשלם עוד חמישית מערך הגניבה. קרבן שאדם מביא מספק, כיון שאינו יודע האם חטא או לא. כמו כן אדם שגנב את חבירו בכל אופן שהוא, או גרם נזק על ידי שקר וכיוצא בזה, עליו להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן וכן לפצות את חבירו בתשלום של חמישית מערך הגניבה.
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[אדם כי יקריב]]
*[[אדם כי יקריב]]
==בתורת החסידות==
==לקריאה נוספת==
בדיני הקרבנות שמתפרשים בפרשת [[ויקא]],  
*'''פתגמים חסידיים לפרשת ויקרא''', שבועון בית משיח ב' ניסן תשעמוד 10
רואים ש"אין האשם אלא מזכרי כבשים,
 
ואין לך חטאת מן הכבשים אלא נקבה"
==קישורים חיצוניים==
{{הערה|ל' הרמב"ם הל' פסוה"מ פ"ו הט"ז עזבחים עא, ב}},
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/vayikra לקוטי שיחות פרשיות - פרשת ויקרא] {{מפתח}}
אך רואים יוצא מן הכלל שהחטאת באה
מן הזכר, והוא בחטאת הנשיא שקרבנו
שעיר, שהוא זכר{{הערה|ראה זבחים עה, ב}}.
[[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חל"ב עמ' 13 ואילך}} את הטעם לשינויי הקרבנות:
אשם חמור מחטאת, ועד שכמה
אשמות באים גם על המזיד{{הערה|ראה כריתות ט,
א}}, משא"כ חטאת באה רק על השוגג{{הערה|עיין
בארוכה פי' הרמב"ן סוף הפרשה}}. וזהו גם הטעם
שחטאת בת {{מונחון|דנקא|מעה}} ואשם שתי
סלעים{{הערה|שבועות לז, א ועוד}}, כי האשם חמור
יותר, ולכן גם שוויו גבוה יותר.
ויש לומר שזהו גם הטעם שהאשם
"מזכרי כבשים" והחטאת באה נקבה,
שהרי זכר מורה על תוקף וחוזק, ונקבה
על רכות וחלישות. וכמו שפירש רש"י
עה"פ "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני
ישראל" - "לבית יעקב אלו הנשים תאמר
להם בלשון רכה ותגיד לבני ישראל כו'
פרש לזכרים דברים הקשים כגידין"{{הערה|יתרו
יט, ג}}. ועל כן, לאשם החמור יותר מקריבים
זכר – המרמז על "דברים הקשים כגידים"
{{הערה|ועיין במקור הדברים ביאור הדבר בארוכה}}.
וע"פ זה מובן מה ששעיר נשיא אף
שהוא חטאת בא מן הזכרים, ולא נקבה, כי
כאשר נשיא יחטא, הרי הגם שהוא בשוגג
לגמרי צריך להיות אופן תשובתו וכפרתו
באופן של "זכר", קשים כגידין, כי גם חטא
קל של נשיא פועל ומשפיע ביותר על כלל
העם, ועל דרך מה שאמרו עה"פ "ואשימם
בראשיכם" – "שאשמותיהם של ישראל
תלויות בראשי דייניהם"{{הערה|דברים א, יג וברש"י
שם}}. ולכן, אף חטאתו באה מן הזכר, כי
חטאת הנשיא חמורה יותר.
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=267 רעיונות לפרשת ויקרא] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=267 רעיונות לפרשת ויקרא] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=267&article=2439 טקסט פרשת ויקרא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=267&article=2439 טקסט פרשת ויקרא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}

גרסה אחרונה מ־22:35, 2 ביוני 2024

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת ויקרא היא הפרשה הראשונה בספר ויקרא (מפרק א' פסוק א' עד פרק ה' פסוק כ"ו).

ספר ויקרא נקרא גם תורת כהנים, כיון שהוא מכיל את כל ההלכות של הכהנים בעת עבודתם במשכן ובמקדש.

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: פרשת זו היא הפותחת את החומש השלישי בחמישה חומשי תורה. בפרשת פקודי, הפרשה האחרונה בספר שמות, עוסקת בסיפור ירידתם ויציאתם של עם ישראל ממצרים ולבסוף את בנין המשכן במדבר. הפרשה מתחילה במילה "ויקרא", כאשר האות א' היא אות קטנה, ומפרשים רבים מסבירים את הסיבה לכך באופנים שונים.

  • שני - פרטי הקרבנות, תוך דגש על קרבנות של עופות או לחם. רש"י מציין שהמילים "אישה ריח ניחוח לה'" מכוונות על כל סוגי הקרבנות ולא בהכרח על קרבן של בהמה, ללמדנו שאין חשיבות לגודל הקרבנן אלא בעיקר לכוונה הפנימית של האדם בהתקרבותו לה'.
  • שלישי - פירוט סוג נוסף של קרבנות המובאים בשמן וכן את האיסור של הקרבת קרבן חמץ ופירות על גבי המזבח, לעומת החובה להשתמש במלח בכל קרבן שהוא. חובה זו הינה הסיבה בגללה אנו טובלים במלח את הלחם כאשר אנו בסעודה. כך גם מצווה התורה את מצוות הקרבת קרבן התבואה החדשה לאחר חג הפסח.
  • רביעי - פירוט חלקי הבהמה המוקרבים על המזבח, בהקרבת עיזים, כבשים ושאר בהמות כשרות. בסיום ניתן "חוק" (עליו אין הסבר אותו יכול האדם להבינו בשכלו) לפיו אסור באיסור חמור לאכול שומן (חלב) או דם בכל מקום ובכל זמן.
  • חמישי - האפשרות להקריב קרבן ככפרה על חטא שנעשה בשגגה. כמו כן ישנו קרבן מיוחד באם בית הדין הגבוה - הסנהדרין, הורה למישהו לעשות עבירה בשגגה, ולשם כך עליהם לכפר על עצמם בקרבן.
  • שישי - קרבן מיוחד אותו מקריב קהל שלם שחטא בשגגה וכן קרבן לאדם שיכל לתת עדות בבית הדין והוא התחמק מכך. עוד כתוב על אדם שהיה טמא, אם על ידי נגיעה בחיה לא טהורה או בנגיעה במת ולאחר מכן נכנס למשכן או אכל קרבן, עליו לכפר על עצמו בהבאת קרבן אחר. חז"ל מלמדים אותנו שההלכות האלו תקפות גם כיום וכיון שאנו כולנו טמאים, אסור עלינו להיכנס לתוך הר הבית, עד שייבנה במהרה, וניטהר כולנו מהטומאה.
  • שביעי - אדם שבשגגה גנב קרבן או חפץ אחר השייך לבית המקדש. עליו כמובן להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן, וכן לשלם עוד חמישית מערך הגניבה. קרבן שאדם מביא מספק, כיון שאינו יודע האם חטא או לא. כמו כן אדם שגנב את חבירו בכל אופן שהוא, או גרם נזק על ידי שקר וכיוצא בזה, עליו להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן וכן לפצות את חבירו בתשלום של חמישית מערך הגניבה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • פתגמים חסידיים לפרשת ויקרא, שבועון בית משיח ב' ניסן תש"פ עמוד 10

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים