דב בער אליעזרוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]") |
(←תולדות חיים: ההשערה שהתמנה בתשל"ו לחבר הבי"ד ע"פ משמעות הנכתב בערך בי"ד רבני חב"ד) |
||
| (18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Lando eliezerov.JPG|שמאל|ממוזער|הרב דב בער אליעזרוב (מימין) עם הרב [[יעקב לנדא]]] | [[קובץ:Lando eliezerov.JPG|שמאל|ממוזער|הרב דב בער אליעזרוב (מימין) עם הרב [[יעקב לנדא]]]] | ||
הרב '''דב בער אליעזרוב''' ([[ח' בטבת]] [[תרס"ח]] - [[י"ח באב]] [[תשנ"ז]]) היה רב מחנה המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, ורבה של שכונת קטמון ב[[ירושלים]]. | הרב '''דב בער אליעזרוב''' ([[ח' בטבת]] [[תרס"ח]] - [[י"ח באב]] [[תשנ"ז]]) היה רב מחנה המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, ורבה של שכונת קטמון ב[[ירושלים]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[חברון]] לאביו ר' אברהם ולאמו הרבנית מרת שיינא. משפחתו התיישבה בחברון בעקבות עליית אם המשפחה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. בצעירותו למד והתחנך אצל סבו, הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], רב היישוב היהודי בחברון ומחבר הספר "שאילת שלמה". בתקופת מלחמת העולם הראשונה ירדה משפחתו ל[[מצרים]] ולאחריה שבה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] בירושלים. | נולד ב[[חברון]] לאביו ר' אברהם ולאמו הרבנית מרת שיינא. משפחתו התיישבה בחברון בעקבות עליית אם המשפחה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. בצעירותו למד והתחנך אצל סבו, הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], רב היישוב היהודי בחברון ומחבר הספר "שאילת שלמה". בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ירדה משפחתו ל[[מצרים]] ולאחריה שבה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] בירושלים. | ||
למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' אצל המלמדים 'חיים מן' ואברהם חיים הקלמן. ידידו מאותם ימים היה הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שלמד גם הוא באותה כיתה. בהמשך למד ב'ישיבת עץ חיים' בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]], וקיבל סמיכה לרבנות מהרב מלצר, [[הרב אברהם יצחק קוק]] והרב [[שמשון אהרן פולונסקי]], אצלו שימש רבות בהוראה. | למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' אצל המלמדים 'חיים מן' ואברהם חיים הקלמן. ידידו מאותם ימים היה הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שלמד גם הוא באותה כיתה. בהמשך למד ב'ישיבת עץ חיים' בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב מלצר, [[הרב אברהם יצחק קוק]] והרב [[שמשון אהרן פולונסקי]], אצלו שימש רבות בהוראה. | ||
בהגיעו לפרקו, נשא לאישה את הרבנית מרת חיה שרה, בתו של הגאון ר' יוסף צבי סלאנט. | בהגיעו לפרקו, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית מרת חיה שרה, בתו של הגאון ר' יוסף צבי סלאנט. | ||
הוא החל למסור שיעורים ולפרסם מאמרים, בין היתר בכתב העת "כרם ציון" שעסק במצוות התלויות בארץ. לאחר מכן שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת תורת אמת]] וראש ישיבת ראדזין בירושלים. | הוא החל למסור שיעורים ולפרסם מאמרים, בין היתר בכתב העת "כרם ציון" שעסק במצוות התלויות בארץ. לאחר מכן שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת תורת אמת]] וראש ישיבת ראדזין בירושלים. | ||
בשנת [[תרפ"ט]], בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ ישראל]], נפגש עמו והתלווה אליו בביקורו ב[[חברון]]. ביומן שכתב באותם ימים סיפר על [[מאמר]] שאמר [[הרבי הריי"צ]] ב[[בית הכנסת]] הגדול בחברון: "למרות שהרבי היה חלש בבריאותו ודיבורו היה שקט מאוד, [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שאמר היו.. אור מופלא. הרבי דיבר בנעימות ו'גישמאק' בלתי רגילים"{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47721 כתבה מחב"ד אינפו (מתוך בית משיח) אודות מסעותיו של הרבי הריי"צ] ל[[ירושלים]] ו[[חברון]].}}. | בשנת [[תרפ"ט]], בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ ישראל]], נפגש עמו והתלווה אליו בביקורו ב[[חברון]]. ביומן שכתב באותם ימים סיפר על [[מאמר]] שאמר [[הרבי הריי"צ]] ב[[בית הכנסת]] הגדול בחברון: "למרות שהרבי היה חלש בבריאותו ודיבורו היה שקט מאוד, [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שאמר היו.. אור מופלא. הרבי דיבר בנעימות ו'גישמאק' בלתי רגילים"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47721 כתבה מחב"ד אינפו (מתוך בית משיח) אודות מסעותיו של הרבי הריי"צ] ל[[ירושלים]] ו[[חברון]].}}. | ||
בתקופת המנדט הבריטי מונה על פי עצתו של הרב הראשי בן ציון עוזיאל לרב מחנה המעצר בלטרון והיה אחראי לצורכי הדת של העצירים היהודים. במסגרת תפקידו שהה במשך כל השבתות במחנה המעצר. את פעילותו בשנים הללו תיאר בהרחבה בפתח ספרו "שאלי ציון" העוסק בשאלות שונות שהתעוררו בתקופה זו. | בתקופת המנדט הבריטי מונה על פי עצתו של הרב הראשי בן ציון עוזיאל לרב מחנה המעצר בלטרון והיה אחראי לצורכי הדת של העצירים היהודים. במסגרת תפקידו שהה במשך כל השבתות במחנה המעצר. את פעילותו בשנים הללו תיאר בהרחבה בפתח ספרו "שאלי ציון" העוסק בשאלות שונות שהתעוררו בתקופה זו. | ||
ב[[מלחמת השחרור]] נהרס ביתו בשכונת 'מאה שערים' בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי העיר העתיקה שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של 'ישיבת כרם ביבנה'. | |||
ככל הנראה בשנת [[ תשל"ו ]] בעת הקמת [[ בית דין רבני חב"ד ]] בארץ הקודש התמנה לחבר בו | |||
נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן בהר המנוחות בירושלים. בצוואתו ציווה שלא להספידו, לא בעת ההלויה ולא לאחר מכן, ולא לומר עליו שבחים. רק על מצבתו התיר לכתוב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון". בנו גם סיפר שאביו כתב שלא לתארו אלא בתואר "[[רב]]", והוסיף שגם על כך היה מוותר, אלא שאינו רוצה שיקראו לו '[[עניו]]'...{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48517 מתוך ראיון ל"עולם החסידות"].}}. | נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן בהר המנוחות בירושלים. בצוואתו ציווה שלא להספידו, לא בעת ההלויה ולא לאחר מכן, ולא לומר עליו שבחים. רק על מצבתו התיר לכתוב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון". בנו גם סיפר שאביו כתב שלא לתארו אלא בתואר "[[רב]]", והוסיף שגם על כך היה מוותר, אלא שאינו רוצה שיקראו לו '[[עניו]]'...{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48517 מתוך ראיון ל"עולם החסידות"].}}. | ||
בנו, הרב יעקב יהודה אליעזרוב, מכהן כאב"ד בירושלים. חתנו הוא פרופסור מרדכי כסלו. | בנו, הרב יעקב יהודה אליעזרוב, מכהן כאב"ד בירושלים. חתנו הוא פרופסור מרדכי כסלו. | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48517 גאון וחסיד בשערי כלא לטרון (מתוך "עולם החסידות")], אתר [[חב"ד אינפו]]. | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48517 גאון וחסיד בשערי כלא לטרון (מתוך "עולם החסידות")], אתר [[חב"ד אינפו]]. | ||
* עלון יש"ע שלנו [http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/158.PDF גיליון 158], [http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/159.PDF גיליון 159]. {{PDF}} | * עלון יש"ע שלנו [http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/158.PDF גיליון 158], [http://www.myesha.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/159.PDF גיליון 159]. {{PDF}} | ||
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אליעזרוב דב בער}} | {{מיון רגיל:אליעזרוב דב בער}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:דיינים]] | [[קטגוריה:דיינים]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני שכונות]] | [[קטגוריה:רבני שכונות]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:39, 29 במאי 2024
הרב דב בער אליעזרוב (ח' בטבת תרס"ח - י"ח באב תשנ"ז) היה רב מחנה המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, ורבה של שכונת קטמון בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחברון לאביו ר' אברהם ולאמו הרבנית מרת שיינא. משפחתו התיישבה בחברון בעקבות עליית אם המשפחה הרבנית מנוחה רחל סלונים. בצעירותו למד והתחנך אצל סבו, הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, רב היישוב היהודי בחברון ומחבר הספר "שאילת שלמה". בתקופת מלחמת העולם הראשונה ירדה משפחתו למצרים ולאחריה שבה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת בית ישראל בירושלים.
למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' אצל המלמדים 'חיים מן' ואברהם חיים הקלמן. ידידו מאותם ימים היה הרב שלמה זלמן אוירבך שלמד גם הוא באותה כיתה. בהמשך למד ב'ישיבת עץ חיים' בראשות הרב איסר זלמן מלצר, וקיבל סמיכה לרבנות מהרב מלצר, הרב אברהם יצחק קוק והרב שמשון אהרן פולונסקי, אצלו שימש רבות בהוראה.
בהגיעו לפרקו, נשא לאישה את הרבנית מרת חיה שרה, בתו של הגאון ר' יוסף צבי סלאנט.
הוא החל למסור שיעורים ולפרסם מאמרים, בין היתר בכתב העת "כרם ציון" שעסק במצוות התלויות בארץ. לאחר מכן שימש כר"מ בישיבת תורת אמת וראש ישיבת ראדזין בירושלים.
בשנת תרפ"ט, בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל, נפגש עמו והתלווה אליו בביקורו בחברון. ביומן שכתב באותם ימים סיפר על מאמר שאמר הרבי הריי"צ בבית הכנסת הגדול בחברון: "למרות שהרבי היה חלש בבריאותו ודיבורו היה שקט מאוד, מאמרי החסידות שאמר היו.. אור מופלא. הרבי דיבר בנעימות ו'גישמאק' בלתי רגילים"[1].
בתקופת המנדט הבריטי מונה על פי עצתו של הרב הראשי בן ציון עוזיאל לרב מחנה המעצר בלטרון והיה אחראי לצורכי הדת של העצירים היהודים. במסגרת תפקידו שהה במשך כל השבתות במחנה המעצר. את פעילותו בשנים הללו תיאר בהרחבה בפתח ספרו "שאלי ציון" העוסק בשאלות שונות שהתעוררו בתקופה זו.
במלחמת השחרור נהרס ביתו בשכונת 'מאה שערים' בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי העיר העתיקה שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של 'ישיבת כרם ביבנה'.
ככל הנראה בשנת תשל"ו בעת הקמת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש התמנה לחבר בו
נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן בהר המנוחות בירושלים. בצוואתו ציווה שלא להספידו, לא בעת ההלויה ולא לאחר מכן, ולא לומר עליו שבחים. רק על מצבתו התיר לכתוב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון". בנו גם סיפר שאביו כתב שלא לתארו אלא בתואר "רב", והוסיף שגם על כך היה מוותר, אלא שאינו רוצה שיקראו לו 'עניו'...[2].
בנו, הרב יעקב יהודה אליעזרוב, מכהן כאב"ד בירושלים. חתנו הוא פרופסור מרדכי כסלו.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שאלי ציון - שו"ת.
- מורה בהלכה - הלכות נדה ומקוואות.
- דבר ציון - פירושים וביאורים על התורה ועל המועדים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גאון וחסיד בשערי כלא לטרון (מתוך "עולם החסידות"), אתר חב"ד אינפו.
- עלון יש"ע שלנו גיליון 158, גיליון 159.
