יעקב עמנואל שוחט: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פתיח) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: רשום לא מדויק ולא בטוח שעדיך לכתוב את הסיפור) |
||
| (22 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב שוחאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמנואל שוחט]] | [[קובץ:הרב שוחאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמנואל שוחט]] | ||
הרב פרופסור '''יעקב עמנואל שוחט''' ([[כ"ח אב]] [[תרצ"ה]] | הרב פרופסור '''יעקב עמנואל שוחט''' ([[כ"ח אב]] [[תרצ"ה]] – [[כ' אב]] [[תשע"ג]]), היה מגדולי רבני חב"ד בשנים האחרונות, הוגה דעות, עורך, מתרגם ומחבר ספרים במגוון נושאים. | ||
היה גאון ב[[תורה]] ו[[הלכה]], לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את ה[[אמונה]] וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר. | היה גאון ב[[תורה]] ו[[הלכה]], לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את ה[[אמונה]] וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרצ"ה]] לרב דב יהודה ומרת שרה | נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרצ"ה]] לרב [[דב יהודה שוחט]] ומרת שרה כבן הרביעי מתוך עשרת ילדיהם. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השנייה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי"א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב"ד]]{{הערה|1=[http://sichosinenglish.org//books/to-know-and-to-care-1/14.htm עדותו של הרב דוד שוחט] (באנגלית).}} אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. | ||
בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר ל{{ה|רבי}}. לאחר ש[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] נשא לאשה את מרת יפה, ועבר להתגורר בטורונטו. | בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר ל{{ה|רבי}}. לאחר ש[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] נשא לאשה את מרת יפה, ועבר להתגורר בטורונטו. | ||
== לימודיו האקדמאים == | == לימודיו האקדמאים == | ||
| שורה 21: | שורה 19: | ||
לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב"ד.}}. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופן בו כתב האדם את הדברים ניתן ללמוד הרבה, וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת הבנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות... | לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב"ד.}}. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופן בו כתב האדם את הדברים ניתן ללמוד הרבה, וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת הבנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות... | ||
באותם ימים החל לעבוד גם ב[[קה"ת]] בכתיבת מחשבת [[תורת החסידות]] ובקורות חייהם של [[מייסדי החסידות]] ו[[נשיאי חב"ד]]. במקביל, תרגם ספרים רבים ל[[אנגלית]], בהם את הכרכים הראשונים של [[לקוטי שיחות]] ו[[אגרת התשובה]] שב[[ספר התניא]] (בשנת [[תשכ"ח]]). בשנת [[תשמ"ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף | באותם ימים החל לעבוד גם ב[[קה"ת]] בכתיבת מחשבת [[תורת החסידות]] ובקורות חייהם של [[מייסדי החסידות]] ו[[נשיאי חב"ד]]. במקביל, תרגם ספרים רבים ל[[אנגלית]], בהם את הכרכים הראשונים של [[לקוטי שיחות]] ו[[אגרת התשובה]] שב[[ספר התניא]] (בשנת [[תשכ"ח]]). בשנת [[תשמ"ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף ספר התניא. | ||
בשנת [[תש"כ]], כשהרבי עורר ב[[שטורעם]] מיוחד אודות שנת ה-200 ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר | בשנת [[תש"כ]], כשהרבי עורר ב[[שטורעם]] מיוחד אודות שנת ה-200 ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר ההערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב{{הערה|ראו בערך [[ביוגרפיה]]}}, וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את עבודתו בצורת ספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן. | ||
כשהוצאת קה"ת הוציאה את [[כתר שם טוב]], הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר [[צוואת הריב"ש]], והוראה נוספת לכתוב [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על שניהם. בשנת [[תשל"ג]] כשהוציאה קה"ת את ספרי [[הרב המגיד]] ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים [[מגיד דבריו ליעקב]] ו[[אור | כשהוצאת קה"ת הוציאה את [[כתר שם טוב]], הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר [[צוואת הריב"ש]], והוראה נוספת לכתוב [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על שניהם. בשנת [[תשל"ג]] כשהוציאה קה"ת את ספרי [[הרב המגיד]] ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים [[מגיד דבריו ליעקב]] ו[[אור תורה]] להמגיד. בשנת [[תשל"ד]] התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך מפתחות על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי "זה שייך דווקא לך". ב[[ערב שבת]] [[שבת בראשית|בראשית]] [[תשל"ח]], לאחר ה[[ראש חודש כסלו|התקף לב]] שקיבל הרבי ב[[שמיני עצרת]], הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: "המפתחות?". הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמו לו להזדרז בעבודתו ובתוך זמן קצר יצא הספר לאור. | ||
== מלחמתו בביצור חומות היהדות == | == מלחמתו בביצור חומות היהדות == | ||
באופן יחודי ויוצא דופן, שלא כשיטתו הכללית של הרבי שאין לערוך וויכוחים בין דת ישראל לעובדי עבודה זרה, וכל ויכוח כזה מזיק לדת ישראל ומעמיד את תורתנו הקדושה ח"ו בהשוואה לעובדי עבודה זרה | באופן יחודי ויוצא דופן, שלא כשיטתו הכללית של הרבי שאין לערוך וויכוחים בין דת ישראל לעובדי עבודה זרה, וכל ויכוח כזה מזיק לדת ישראל ומעמיד את תורתנו הקדושה ח"ו בהשוואה לעובדי עבודה זרה, | ||
הרב שוחט | הרב שוחט ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שב[[עבודה זרה]]. במקביל נלחם בתוקף בפעולות מסיונריות שונות. עם עליית גל הכתות המסיונריות שניסו לפעול בקרב יהודי [[ארצות הברית]] הוציא הזמנה פתוחה לכל מסיונר נוצרי המעוניין בכך להתמודד עמו בדיון ציבורי. באחת הפעמים יעץ לו הרבי איך להתמודד עם מסיונרים, כשיגיד להם כי גם [[הרמב"ם]] למד [[תנ"ך]], ויהודים לומדים את התנ"ך מדורי דורות, וכל השאלות כבר צצו ועלו, וגם תשובות יש להם. התנ"ך נכתב על ידי יהודים ובעבור יהודים, ושאלות על הספר צריך לשאול את היהודי! | ||
על פי השמועה הצלחתו הגדולה הביאה את ראשי הוותיקן להורות שלא לערוך שום וויכוח | על פי השמועה הצלחתו הגדולה הביאה את ראשי הוותיקן להורות שלא לערוך שום וויכוח עם הרב שוחט. | ||
ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור, הצילו אלפים מטמיעה. | ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור האיכותי שלו, הצילו אלפים מטמיעה. | ||
בתקופת הסערה על תיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע ל[[גיור]], ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי. | בתקופת הסערה על תיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע ל[[גיור]], ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי. | ||
במשך עשרות שנים כיהן כ[[מרא דאתרא|רב]] ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים ב[[קנדה]] ונודע כאחד מחשובי רבני חב"ד. | במשך עשרות שנים כיהן כ[[מרא דאתרא|רב]] ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים ב[[קנדה]] ונודע כאחד מחשובי רבני חב"ד. | ||
אף שלא מזוהה עם | אף שלא היה מזוהה עם החסידים שהאמינו שהרבי חי וקיים והוא [[מלך המשיח]] וכאשר היו כאלו שלעגו לאמונה זו, כתב הרב שוחט מאמר מיוחד המבאר את שיטת האמונה החב"דית ע"מ להורות שאמונה זו מבוססת על יסודות תורת ישראל ועיקרי האמונה. | ||
מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך | מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכולל חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים. | ||
נפטר ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע"ג]]. | נפטר ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע"ג]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
חיבר שלושים | חיבר שלושים וחמישה ספרים, במגוון נושאים ושפות, ב[[הלכה]] היהודית, היסטוריה, פסיכולוגיה ומדעים, רבים מהם בהוראת [[הרבי]], עם הוראות מפורטות לגבי סגנון הכתיבה וצורת העריכה. בנוסף, ערך והגיה ספרי [[חסידות]] רבים. | ||
;רשימה חלקית של ספריו | ;רשימה חלקית של ספריו | ||
| שורה 72: | שורה 61: | ||
*[[צוואת הריב"ש]] | *[[צוואת הריב"ש]] | ||
*[[מגיד דבריו ליעקב]] | *[[מגיד דבריו ליעקב]] | ||
== משפחתו == | |||
;אחיו | |||
* אחיו, הרב [[דוד שוחט]] - נשיא אגודת הרבנים בטורונטו קנדה | |||
* אחיו, הרב [[עזרא בנימין שוחט]] - ראש ישיבת '[[אור אלחנן - חב"ד]]' בלוס-אנג'לס בקליפורניה | |||
* אחיו, הרב גרשון אלישע שוחט - פוסק ודיין בטורונטו, קנדה | |||
;בניו ובנותיו | |||
*הרב [[יצחק יהונתן שוחט]] - רב ומרצה ב[[לונדון]], [[אנגליה]]. | |||
*הרב ישראל שוחט, [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]]. | |||
*גב' ווגל - ווילמינגטון, דלוור. | |||
*גב' ציפל - סאלט לייק סיטי, יוטה. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 83: | שורה 84: | ||
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/12/130.-Vayeshev-5778.pdf כך הפכתי לסופר]''' {{PDF}} בראיון לגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]] | *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/12/130.-Vayeshev-5778.pdf כך הפכתי לסופר]''' {{PDF}} בראיון לגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]] | ||
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2019/09/Tishrei-Preview.pdf The Making of a Chossid]''', בתוך גליון 'א חסידישע דערהער' תשרי תש"פ | *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2019/09/Tishrei-Preview.pdf The Making of a Chossid]''', בתוך גליון 'א חסידישע דערהער' תשרי תש"פ | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/% | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20ציפל-פלס.pdf סופר, לוחם, חסיד!]''', תשורה מנישואי צאצאיו - ד' ניסן תשפ"א {{PDF}} | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1YDkSjsH-qsZhW6OTgC9ktv-iQ6sNzENQ/view?usp=drivesdk זכרונות הרב עמנואל שוחט בתוך החוברת חלק א'] | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1T79S6m-uXWEhB7j7wuyT2qM8FNP446WB/view?usp=drivesdk זכרונות הרב עמנואל שוחט בתוך החבורת חלק ב'] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 89: | שורה 92: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שוחט]] | |||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים בטורונטו]] | [[קטגוריה:אישים בטורונטו]] | ||
| שורה 94: | שורה 98: | ||
[[קטגוריה:פרופסורים]] | [[קטגוריה:פרופסורים]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | ||
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:18, 14 באפריל 2024
הרב פרופסור יעקב עמנואל שוחט (כ"ח אב תרצ"ה – כ' אב תשע"ג), היה מגדולי רבני חב"ד בשנים האחרונות, הוגה דעות, עורך, מתרגם ומחבר ספרים במגוון נושאים.
היה גאון בתורה והלכה, לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את האמונה וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשוויץ בכ"ח מנחם אב תרצ"ה לרב דב יהודה שוחט ומרת שרה כבן הרביעי מתוך עשרת ילדיהם. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של מלחמת העולם השנייה בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו להאג שבהולנד שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת תשי"א, עברה המשפחה לטורונטו בקנדה, ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה לחסידות חב"ד[1] אז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר לרבי. לאחר שהוסמך לרבנות נשא לאשה את מרת יפה, ועבר להתגורר בטורונטו.
לימודיו האקדמאים[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות התנגדותו של הרבי ללימודים אקדמאים באוניברסיטה, באופן יוצא דופן קיבל עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית. בתחילה נכנס ללימודים באוניברסיטת טורונטו שם קיבל תואר ראשון, ולאחר מכן באוניברסיטת וינדזור, באוניברסיטת מקמאסטר, ובאוניברסיטת ווטרלו בהם קיבל תואר שני ופרופסורה ללימודי יהדות ופילוסופיה.
בטורונטו שימש כרב במספר בתי כנסת שונים, לצד עבודתו כמרצה ופרופסור במכללת האמבר בעיר.
עבודתו במזכירות הרבי ובקה"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו של הרב אוריאל צימר שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו למזכירות הרבי בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות[2]. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופן בו כתב האדם את הדברים ניתן ללמוד הרבה, וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת הבנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות...
באותם ימים החל לעבוד גם בקה"ת בכתיבת מחשבת תורת החסידות ובקורות חייהם של מייסדי החסידות ונשיאי חב"ד. במקביל, תרגם ספרים רבים לאנגלית, בהם את הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות ואגרת התשובה שבספר התניא (בשנת תשכ"ח). בשנת תשמ"ז הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף ספר התניא.
בשנת תש"כ, כשהרבי עורר בשטורעם מיוחד אודות שנת ה-200 להסתלקות הבעל שם טוב כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר ההערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב[3], וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את עבודתו בצורת ספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן.
כשהוצאת קה"ת הוציאה את כתר שם טוב, הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר צוואת הריב"ש, והוראה נוספת לכתוב מפתחות על שניהם. בשנת תשל"ג כשהוציאה קה"ת את ספרי הרב המגיד ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים מגיד דבריו ליעקב ואור תורה להמגיד. בשנת תשל"ד התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה באנגלית על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך מפתחות על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי "זה שייך דווקא לך". בערב שבת בראשית תשל"ח, לאחר ההתקף לב שקיבל הרבי בשמיני עצרת, הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: "המפתחות?". הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמו לו להזדרז בעבודתו ובתוך זמן קצר יצא הספר לאור.
מלחמתו בביצור חומות היהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
באופן יחודי ויוצא דופן, שלא כשיטתו הכללית של הרבי שאין לערוך וויכוחים בין דת ישראל לעובדי עבודה זרה, וכל ויכוח כזה מזיק לדת ישראל ומעמיד את תורתנו הקדושה ח"ו בהשוואה לעובדי עבודה זרה, הרב שוחט ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שבעבודה זרה. במקביל נלחם בתוקף בפעולות מסיונריות שונות. עם עליית גל הכתות המסיונריות שניסו לפעול בקרב יהודי ארצות הברית הוציא הזמנה פתוחה לכל מסיונר נוצרי המעוניין בכך להתמודד עמו בדיון ציבורי. באחת הפעמים יעץ לו הרבי איך להתמודד עם מסיונרים, כשיגיד להם כי גם הרמב"ם למד תנ"ך, ויהודים לומדים את התנ"ך מדורי דורות, וכל השאלות כבר צצו ועלו, וגם תשובות יש להם. התנ"ך נכתב על ידי יהודים ובעבור יהודים, ושאלות על הספר צריך לשאול את היהודי!
על פי השמועה הצלחתו הגדולה הביאה את ראשי הוותיקן להורות שלא לערוך שום וויכוח עם הרב שוחט.
ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור האיכותי שלו, הצילו אלפים מטמיעה.
בתקופת הסערה על תיקון החוק "מיהו יהודי" נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע לגיור, ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי.
במשך עשרות שנים כיהן כרב בבתי כנסת שונים בקנדה ונודע כאחד מחשובי רבני חב"ד.
אף שלא היה מזוהה עם החסידים שהאמינו שהרבי חי וקיים והוא מלך המשיח וכאשר היו כאלו שלעגו לאמונה זו, כתב הרב שוחט מאמר מיוחד המבאר את שיטת האמונה החב"דית ע"מ להורות שאמונה זו מבוססת על יסודות תורת ישראל ועיקרי האמונה.
מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכולל חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים.
נפטר בכ' מנחם אב תשע"ג.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיבר שלושים וחמישה ספרים, במגוון נושאים ושפות, בהלכה היהודית, היסטוריה, פסיכולוגיה ומדעים, רבים מהם בהוראת הרבי, עם הוראות מפורטות לגבי סגנון הכתיבה וצורת העריכה. בנוסף, ערך והגיה ספרי חסידות רבים.
- רשימה חלקית של ספריו
- אגרת התשובה (אנגלית), תשכ"ח.
- מראי מקומות - ספר התניא - מפתח לפסוקים ומאמרי חז"ל שהובאו בספר התניא. קה"ת, תשמ"ז.
- המשיח - האיש ותקופתו בהלכה ובמסורה, תשנ"ב. תורגם ללשון הקודש על ידי הרב אלתר אליהו פרידמן, תשנ"ג.
- עידן הגאולה, תשנ"ב. הספר תורגם ל-8 שפות.
- mystical concepts in chassidism - מושגים מיסטיים בחסידות, תשל"ט.
- living with moshiach - לחיות עם משיח.
- הגדה של פסח וסליחות בתרגום לאנגלית, בהוצאת המרכז לעניני חינוך.
- ביוגרפיה על המגיד ממזריטש (אנגלית), תשל"ד.
- מפתחות על ספרי הרב המגיד, תשל"ח.
- ספרים בעריכתו/הגהתו (רשימה חלקית של ספרי החסידות שערך, הגיה או הוסיף הערות בהוראת הרבי)
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו
- אחיו, הרב דוד שוחט - נשיא אגודת הרבנים בטורונטו קנדה
- אחיו, הרב עזרא בנימין שוחט - ראש ישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס-אנג'לס בקליפורניה
- אחיו, הרב גרשון אלישע שוחט - פוסק ודיין בטורונטו, קנדה
- בניו ובנותיו
- הרב יצחק יהונתן שוחט - רב ומרצה בלונדון, אנגליה.
- הרב ישראל שוחט, לוס אנג'לס, קליפורניה.
- גב' ווגל - ווילמינגטון, דלוור.
- גב' ציפל - סאלט לייק סיטי, יוטה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יעקב פישמן, חסיד רב פעלים - שבועון בית משיח גליון 890 עמוד 32
- מערכת יחסים עם אלוקים - שיעור וידאו עם הרב שוחט באתר בית חב"ד
- מיהו משיח בין יוסף? - שיעור טקסט באתר בית חב"ד
- מאמר הגות לרגל יובל השבעים להולדת הרבי בתוך בטאון חב"ד, ניסן תשל"ב
- מתארח בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- הזיכרונות שהפתיעו אלפים - באתר
- לקט מכתבי הרבי לרב שוחט בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
- כך הפכתי לסופר בראיון לגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית jem
- The Making of a Chossid, בתוך גליון 'א חסידישע דערהער' תשרי תש"פ
- סופר, לוחם, חסיד!, תשורה מנישואי צאצאיו - ד' ניסן תשפ"א
- זכרונות הרב עמנואל שוחט בתוך החוברת חלק א'
- זכרונות הרב עמנואל שוחט בתוך החבורת חלק ב'
הערות שוליים
- ↑ עדותו של הרב דוד שוחט (באנגלית).
- ↑ לקרוא בין השורות - עדות אישית באתר בית חב"ד.
- ↑ ראו בערך ביוגרפיה