הבדלים בין גרסאות בדף "שבועות"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{לעריכה}} | ||
{{חגים ומועדים}}חג השבועות חל ביום ו' [[סיון]]. למרות שמתן תורה התקיים ביום ז' [[סיון]], לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, למרות זאת נקבע החג לו' סיון, היום בו נועד להיות קבלת התורה מלכתחילה. | {{חגים ומועדים}}חג השבועות חל ביום ו' [[סיון]]. למרות שמתן תורה התקיים ביום ז' [[סיון]], לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, למרות זאת נקבע החג לו' סיון, היום בו נועד להיות קבלת התורה מלכתחילה. | ||
לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת. | לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת. | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
'''פנימיות:''' קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכוחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF> | '''פנימיות:''' קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכוחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF> | ||
| + | ==מוצאי חג השבועות== | ||
| + | מוצאי חג השבועות חל בארץ ישראל ביום ז' בסיון, ובחוץ לארץ ביום ט' בסיון. יום זה הינו כיום חג, ואסור להתענות בו. | ||
| − | + | על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]]<REF>סימן תצ"ד סעיף י"ט.</REF> הטעם לכך הוא מכיון שלדברי [[בית שמאי]] אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיו שאין בהן צורך אוכל נפש, ולכן אסור לחל עליהם את יום החג, ועל אף שההלכה היא כבית הלל, בדבר זה נהגו הם כבית שמאי וכן נהגו כל ישראל. | |
| + | |||
| + | מקורו של [[רבינו הזקן]] אינו ברור, ו[[הרבי]]<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&hilite=84270edb-112e-442b-a7bd-555e1846a07f&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=36 לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 24 (36)]</REF> מסביר כי מקורו היא מהגמרא<REF> חגיגה יח א.</REF> שם מובא כי [[רבי טרפון]] אסר להספיד ביום זה, ומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי. | ||
| + | |||
| + | לפי שיטת התוס' רי"ד הסיבה לכך שטבחו ביום זה הינו מפני שלא הספיקו להקריב את כל קרבנות הראיה בחג השבועות עצמו, ולא מפני שלא שחטו אותם, אם כי מלשון אדה"ז משמע שבית הלל נהגו כבית שמאי מפני סיבה הלכתית, ולא מכורח המציאות. | ||
| + | |||
| + | הסיבה לכך שאדה"ז אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג. | ||
== קישורים == | == קישורים == | ||
| שורה 23: | שורה 32: | ||
*[[תורה]] | *[[תורה]] | ||
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
גרסה מ־13:22, 2 במאי 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
חג השבועות חל ביום ו' סיון. למרות שמתן תורה התקיים ביום ז' סיון, לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, למרות זאת נקבע החג לו' סיון, היום בו נועד להיות קבלת התורה מלכתחילה. לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת.
חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת החג, וכלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם".
נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה: כיון שבמצות שחיטה נצטוו בני ישראל, כרוב וכולן של המצוות, במתן תודה, מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, כי לפני מתן תורה לא היו בני ישראל בגדר בר זביחא — לכן לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, [הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי לכולי עלמא בשבת ניתנה תורה. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.[1]
חג השבועות הוא גם יומא דהלולא [-יום פטירתו] של דוד המלך עליו השלום. וכן יומא דהילולא של הבעל שם טוב הקדוש, מחולל ומייסד תנועת החסידות.[2]
תוכן עניינים
קבלת התורה
אדמו"ר הריי"צ היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובעל פה, בהנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. הרבי מסביר את פשר הברכה כי זה הוא היסוד לקבלת התורה. וביאור הענין הוא:
שמחה: להיות אשר לימוד התורה וקיום המצוות קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לזאת צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמאמר חכמינו ז"ל דמצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר.
פנימיות: קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכוחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.[3]
מוצאי חג השבועות
מוצאי חג השבועות חל בארץ ישראל ביום ז' בסיון, ובחוץ לארץ ביום ט' בסיון. יום זה הינו כיום חג, ואסור להתענות בו.
על פי הסבר אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך[4] הטעם לכך הוא מכיון שלדברי בית שמאי אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיו שאין בהן צורך אוכל נפש, ולכן אסור לחל עליהם את יום החג, ועל אף שההלכה היא כבית הלל, בדבר זה נהגו הם כבית שמאי וכן נהגו כל ישראל.
מקורו של רבינו הזקן אינו ברור, והרבי[5] מסביר כי מקורו היא מהגמרא[6] שם מובא כי רבי טרפון אסר להספיד ביום זה, ומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי.
לפי שיטת התוס' רי"ד הסיבה לכך שטבחו ביום זה הינו מפני שלא הספיקו להקריב את כל קרבנות הראיה בחג השבועות עצמו, ולא מפני שלא שחטו אותם, אם כי מלשון אדה"ז משמע שבית הלל נהגו כבית שמאי מפני סיבה הלכתית, ולא מכורח המציאות.
הסיבה לכך שאדה"ז אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג.
קישורים
הערות שוליים
- ↑ שערי המועדים לחג השבועות עמ' שסד (עמ' 346)
- ↑ היום יום, ז' סיון.
- ↑ שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)
- ↑ סימן תצ"ד סעיף י"ט.
- ↑ לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 24 (36)
- ↑ חגיגה יח א.
