תהלים ב': הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (35 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| רוחב = 35% | | רוחב = 35% | ||
|כותרת= | |כותרת= תהלים ב' {{ש}}לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק | ||
| תוכן = | | תוכן = | ||
'''א''' לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. | '''א:''' לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. | ||
'''ב''' יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ. | |||
'''ג''' נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. | '''ב:''' יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ. | ||
'''ד''' יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. | |||
'''ה''' אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. | '''ג:''' נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. | ||
'''ו''' וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. | |||
'''ז''' אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. | '''ד:''' יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. | ||
'''ח''' שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. | |||
'''ט''' תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. | '''ה:''' אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. | ||
'''י''' וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. | |||
'''יא''' עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה. | '''ו:''' וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. | ||
'''יב''' נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ. | |||
'''ז:''' אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. | |||
'''ח:''' שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. | |||
'''ט:''' תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. | |||
'''י:''' וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. | |||
'''יא:''' עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה. | |||
'''יב:''' נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ. | |||
}} | }} | ||
''' | '''תהלים ב'''' הוא המזמור השני בספר ה[[תהלים]]. עיקר המזמור הוא דברי תוכחה ל[[גויים]] והבטחה ל[[מלך המשיח]]. | ||
וכן בו{{הערה|ע"פ הפתיח למזמור}} מדבר המשורר לכל אדם שלא יתחכם על מידותיו של הקב"ה, ואם יש לאדם איזו [[שמחה]] שיהיה ברעדה (יראה) כדי שלא יגרמו חטאיו ויהיה היפך השמחה. | וכן בו{{הערה|ע"פ הפתיח למזמור.}} מדבר המשורר לכל אדם שלא יתחכם על מידותיו של הקב"ה, ואם יש לאדם איזו [[שמחה]] שיהיה ברעדה (יראה) כדי שלא יגרמו חטאיו ויהיה היפך השמחה. | ||
==תוכן המזמור== | |||
*'''פסוקים א'-ג':''' ניסיון הגויים למרוד בה' ובמשיחו, | |||
*'''פסוקים ד'-ו':''' תגובת ה' להתנהגות הגויים, | |||
*'''פסוקים ז'-ט':''' התיחסות ה' אל משיחו ומילוי משאלותיו, | |||
*'''פסוקים י'-י"ב:''' התראה למלכי הגויים לעבוד את ה' פן יענשו. | |||
ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת סוכה|סוכה]] נ"ב א', וכן בראשית רבה מ"ח ח'.}} הובא שהפסוק "בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" מתייחס על [[מלך המשיח]] ככתוב בהמשך המזמור "שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ..." וכשמשיח רואה ש[[משיח בן יוסף]] נהרג אז אומר הוא לה' איני מבקש אלא חיים ועונה לו ה' כבר ניבא עליך דוד שנאמר "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים, '''עוֹלָם וָעֶד'''". | |||
וגם מוכח מהפסוק עצמו{{הערה|רש"י שם. יהל אור במקומו.}} שב[[ימות המשיח]] ה' יגלה (="ילידיתיך" שענין הלידה הוא גילוי ההעלם) לכל העמים שישראל הם בניו ("בני אתה"). | |||
כשמתבוננים בפירושו של מזמור זה מוצאים דבר נפלא{{הערה|תנא דבי אליהו רבה י"ח י'.}}: הקב"ה מבטיח ל[[דוד המלך]] (וכן הכוונה לשאר הצדיקים), שכל מה שיבקש ("עד אפסי ארץ"!) יביא לו מיד. | |||
==חז"ל על הפרק== | |||
===וגילו ברעדה=== | |||
*במקום שיש גילה שם תהיה רעדה, מכאן שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש{{הערה|ברכות ל' ע"ב.}}. | |||
*כתוב אחד אמר עבדו את ה' ביראה וכתוב אחר אמר עבדו את ה' בשמחה, איך אפשר לעשות את שניהם ביחד? אלא כשאדם כאדם עומד בתפילה יהיה שמח שעובד לה' שאין כמותו בעולם, ואל תהי נוהג בפני בקלות ראש אלא ביראה. | |||
*וגילו ברעדה, מפרש ר' אחא: כשתבוא השעה שכתוב בה "רעדה אחזה חנפים", ישראל שעובדים להקב"ה הם גלים ושמחים, לכן כתוב וגילו ברעדה{{הערה|[[ילקוט שמעוני]].}}. | |||
==הרבי על הפרק== | |||
===לא להתפעל מאומות העולם=== | |||
א. ההוראה מהפסוק "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק"{{הערה|בפרק זה פסוק א'.}} היא שאין להתפעל מהגויים, כי הם בבחינת ריק והקב"ה מכניס בהם פחד ובהלה -"אז ידבר אליו '''באפו ובחרונו יבהלמו'''"{{הערה|בפרק זה פסוק ה'.}} ובמילא אין לחשוש מהם. | |||
וכפי שהיה בימי [[חזקיהו המלך|חזקיהו]]{{הערה|ישעיה ל"ז ב'.}} שסנחריב כבש את כל ארץ ישראל, וירושלים נשארה שארית הפליטה, וחזקיהו כמלך ישראל ידע שמוטלת עליו האחריות לשלום כאו"א לא התפעל מהם ואמר שלא צריך לעשות כלום, כי הקב"ה יטפל בהם. וגם ששבנא ובית דינו חלקו עליו חזקי' נשאר בדעתו ואמר "אני ישן על מיטתי" והקב"ה יטפל בהם, וכך היה "ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים"{{הערה|ישעיה ל"ו.}}. | |||
וכל זה הוא עשה בגלל שידע שבוא "על הוי' ועל משיחו" (וה' רצה לעשות את חזקיה משיח), ועל כללות עם ישראל העם הנבחר, כנאמר "אתה בחרתנו מכל העמים", ושהובטח להם ש"כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבת עינו"{{הערה|גיטין נ"ג, א\ב"ר כ',ו'.}}. ולכן היה בביטחון גמור בה' שיטפל בהם והוא לא צריך לעשות כלום. | |||
אלא מבנ"י נדרש שלא יומרו שזה היה במקרה ומפגעי הזמן הוא, אלא לדעת את המצב האמיתי שזה בא מהקב"ה, ואז הקב"ה בבדאי יעזור. | |||
ב. ואם תמצי לומר שכל זה היה בדורו של חזקיה והי' ראוי לכאלו ניסים, אבל בזמן שאין לנו בית המקדש ומיום ליום נעשה יותר חשוך בגלות, מי אמר שהנהגה כזאת מתאימה? | |||
על זה בא המענה וההוראה מהפרק{{הערה|פסוק ח'.}} "שאל ממני ואתנה גויים נחלתך" שהקב"ה רוצה שיבקשו ממנו "נחלת גויים" ונכלל בזה לא רק ארץ ישראל לגבולתיה אלא כל נחלת גויים, ואזי "ואתנה" וגו' | |||
ואם יטענו כלפיהם "לסטים אתם שכבשתם לכם ארצות שבעה גויים"{{הערה|פרש"י בראשית א, א.}} צריכים לענות "כל הארץ היא של הקב"ה ונתנה לאש ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". | |||
ובענין זה לא נוגע המעד ומצב הרוחני של היהודי, שכן כתוב במזמור כאן{{הערה|פסוק ז'.}} "אני היום ילדתיך" שהיום הוא במציאות חדשה, כפי שכל יהודי אומר בבוקר "מודה אני.. שהחזרת בי נשמת וכו'". | |||
ובפרט שמשתדל שיהיה העינין של "היום אם בקולו תשמעו", וזה חודר בו גם שמתעסק במסע ומתן ואינו חושב ש"כוחי ועוצם יד עשה לי את החיל הזה"{{הערה|ואתחנן ח', י"ז.}} אלא הקב"ה עשה לו "את החיל" וע"י זה זוכה ל"אשרי כל חוסי בו" - לחסות בהקב"ה באופן של אשרי אושר וטוב בעולם הזה ובעולם הבא. | |||
וזוהי גאולה פרטית שמשפיעה על כלל ישראל, שגם אצלם תיהיה גאולה, ע"י משיח צדקינו בקרוב ממש{{הערה|משיחת פרשת נח [[תשל"א]].}}. | |||
===עבדו את הוי' ביראה וגילו ברעדה=== | |||
א. בפסוק נאמר "עבדו את ה' ביראה" כיצד זה מתאים עם מה שכתוב{{הערה|תהילים ק', ב'.}} "עבדו את ה' בשמחה"? | |||
אך באמת בהמשך הפסוק כתוב "וגילו ברעדה", וענין בזה אכן צריך להיות שמחה, אלא שהיא כלולה מענווה וביטול, כלשון הפסוק{{הערה|ישעי' כ"ט, י"ט.}} "ויספו ענווים בהוי' שמחה" | |||
והטעם בזה כי כאשר השמחה היא במורגש וללא הגבלה וללא ביטול וענווה, היא יכולה להביא לכמה דברים בלתי רצויים, ולכן עליה להיות יחד עם ענווה וביטול. | |||
ב. אולם מהפסוק "ויספו ענווים בה' שמחה" נראה שעניין השמחה שהיא לא רק באה יחד עם ענווה וביטול אלה בגלל ענווה וביטול. | |||
ומבאר ע"ז [[אדמוה"ז]], שעניין הענווה אינו שאדם טועה בעצמו ואינו מקיר במעלותיו, אלא שיודע את מעלותיו ואעפ"כ אין זה גורם לו רגש של ישות ומציאות, כי אינם ב"כוחי ועוצם ידי"{{הערה|ואתחנן ח',י"ז.}} אלא נתנו לו מלמעלה באופן של מתנת חינם, ואילו היו ניתנים למישהו אחר היה מנצלם יותר ממנו, וכעת שניתנו לו כוחות אלא הוא בשמחה גדולה ושלימה{{הערה|מאמר דיבור המתחיל ויהיו חיי שרה [[תשמ"א]].}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/2/index.htm יהל אור - תהלים פרק ב] | *[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/2/index.htm יהל אור - תהלים פרק ב] | ||
*[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/1/index.htm יהל אור השלמות - תהלים פרק ב] | *[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/1/index.htm יהל אור השלמות - תהלים פרק ב] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:59, 2 באפריל 2024
תהלים ב'
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק |
|---|
|
א: לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק. ב: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ. ג: נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. ד: יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. ה: אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. ו: וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי. ז: אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. ח: שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ. ט: תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם. י: וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. יא: עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה. יב: נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ. |
תהלים ב' הוא המזמור השני בספר התהלים. עיקר המזמור הוא דברי תוכחה לגויים והבטחה למלך המשיח. וכן בו[1] מדבר המשורר לכל אדם שלא יתחכם על מידותיו של הקב"ה, ואם יש לאדם איזו שמחה שיהיה ברעדה (יראה) כדי שלא יגרמו חטאיו ויהיה היפך השמחה.
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פסוקים א'-ג': ניסיון הגויים למרוד בה' ובמשיחו,
- פסוקים ד'-ו': תגובת ה' להתנהגות הגויים,
- פסוקים ז'-ט': התיחסות ה' אל משיחו ומילוי משאלותיו,
- פסוקים י'-י"ב: התראה למלכי הגויים לעבוד את ה' פן יענשו.
בגמרא[2] הובא שהפסוק "בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" מתייחס על מלך המשיח ככתוב בהמשך המזמור "שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ..." וכשמשיח רואה שמשיח בן יוסף נהרג אז אומר הוא לה' איני מבקש אלא חיים ועונה לו ה' כבר ניבא עליך דוד שנאמר "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים, עוֹלָם וָעֶד".
וגם מוכח מהפסוק עצמו[3] שבימות המשיח ה' יגלה (="ילידיתיך" שענין הלידה הוא גילוי ההעלם) לכל העמים שישראל הם בניו ("בני אתה").
כשמתבוננים בפירושו של מזמור זה מוצאים דבר נפלא[4]: הקב"ה מבטיח לדוד המלך (וכן הכוונה לשאר הצדיקים), שכל מה שיבקש ("עד אפסי ארץ"!) יביא לו מיד.
חז"ל על הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
וגילו ברעדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- במקום שיש גילה שם תהיה רעדה, מכאן שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש[5].
- כתוב אחד אמר עבדו את ה' ביראה וכתוב אחר אמר עבדו את ה' בשמחה, איך אפשר לעשות את שניהם ביחד? אלא כשאדם כאדם עומד בתפילה יהיה שמח שעובד לה' שאין כמותו בעולם, ואל תהי נוהג בפני בקלות ראש אלא ביראה.
- וגילו ברעדה, מפרש ר' אחא: כשתבוא השעה שכתוב בה "רעדה אחזה חנפים", ישראל שעובדים להקב"ה הם גלים ושמחים, לכן כתוב וגילו ברעדה[6].
הרבי על הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא להתפעל מאומות העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. ההוראה מהפסוק "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק"[7] היא שאין להתפעל מהגויים, כי הם בבחינת ריק והקב"ה מכניס בהם פחד ובהלה -"אז ידבר אליו באפו ובחרונו יבהלמו"[8] ובמילא אין לחשוש מהם.
וכפי שהיה בימי חזקיהו[9] שסנחריב כבש את כל ארץ ישראל, וירושלים נשארה שארית הפליטה, וחזקיהו כמלך ישראל ידע שמוטלת עליו האחריות לשלום כאו"א לא התפעל מהם ואמר שלא צריך לעשות כלום, כי הקב"ה יטפל בהם. וגם ששבנא ובית דינו חלקו עליו חזקי' נשאר בדעתו ואמר "אני ישן על מיטתי" והקב"ה יטפל בהם, וכך היה "ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים"[10].
וכל זה הוא עשה בגלל שידע שבוא "על הוי' ועל משיחו" (וה' רצה לעשות את חזקיה משיח), ועל כללות עם ישראל העם הנבחר, כנאמר "אתה בחרתנו מכל העמים", ושהובטח להם ש"כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבת עינו"[11]. ולכן היה בביטחון גמור בה' שיטפל בהם והוא לא צריך לעשות כלום.
אלא מבנ"י נדרש שלא יומרו שזה היה במקרה ומפגעי הזמן הוא, אלא לדעת את המצב האמיתי שזה בא מהקב"ה, ואז הקב"ה בבדאי יעזור.
ב. ואם תמצי לומר שכל זה היה בדורו של חזקיה והי' ראוי לכאלו ניסים, אבל בזמן שאין לנו בית המקדש ומיום ליום נעשה יותר חשוך בגלות, מי אמר שהנהגה כזאת מתאימה?
על זה בא המענה וההוראה מהפרק[12] "שאל ממני ואתנה גויים נחלתך" שהקב"ה רוצה שיבקשו ממנו "נחלת גויים" ונכלל בזה לא רק ארץ ישראל לגבולתיה אלא כל נחלת גויים, ואזי "ואתנה" וגו'
ואם יטענו כלפיהם "לסטים אתם שכבשתם לכם ארצות שבעה גויים"[13] צריכים לענות "כל הארץ היא של הקב"ה ונתנה לאש ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
ובענין זה לא נוגע המעד ומצב הרוחני של היהודי, שכן כתוב במזמור כאן[14] "אני היום ילדתיך" שהיום הוא במציאות חדשה, כפי שכל יהודי אומר בבוקר "מודה אני.. שהחזרת בי נשמת וכו'".
ובפרט שמשתדל שיהיה העינין של "היום אם בקולו תשמעו", וזה חודר בו גם שמתעסק במסע ומתן ואינו חושב ש"כוחי ועוצם יד עשה לי את החיל הזה"[15] אלא הקב"ה עשה לו "את החיל" וע"י זה זוכה ל"אשרי כל חוסי בו" - לחסות בהקב"ה באופן של אשרי אושר וטוב בעולם הזה ובעולם הבא.
וזוהי גאולה פרטית שמשפיעה על כלל ישראל, שגם אצלם תיהיה גאולה, ע"י משיח צדקינו בקרוב ממש[16].
עבדו את הוי' ביראה וגילו ברעדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. בפסוק נאמר "עבדו את ה' ביראה" כיצד זה מתאים עם מה שכתוב[17] "עבדו את ה' בשמחה"?
אך באמת בהמשך הפסוק כתוב "וגילו ברעדה", וענין בזה אכן צריך להיות שמחה, אלא שהיא כלולה מענווה וביטול, כלשון הפסוק[18] "ויספו ענווים בהוי' שמחה" והטעם בזה כי כאשר השמחה היא במורגש וללא הגבלה וללא ביטול וענווה, היא יכולה להביא לכמה דברים בלתי רצויים, ולכן עליה להיות יחד עם ענווה וביטול.
ב. אולם מהפסוק "ויספו ענווים בה' שמחה" נראה שעניין השמחה שהיא לא רק באה יחד עם ענווה וביטול אלה בגלל ענווה וביטול.
ומבאר ע"ז אדמוה"ז, שעניין הענווה אינו שאדם טועה בעצמו ואינו מקיר במעלותיו, אלא שיודע את מעלותיו ואעפ"כ אין זה גורם לו רגש של ישות ומציאות, כי אינם ב"כוחי ועוצם ידי"[19] אלא נתנו לו מלמעלה באופן של מתנת חינם, ואילו היו ניתנים למישהו אחר היה מנצלם יותר ממנו, וכעת שניתנו לו כוחות אלא הוא בשמחה גדולה ושלימה[20].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ע"פ הפתיח למזמור.
- ↑ סוכה נ"ב א', וכן בראשית רבה מ"ח ח'.
- ↑ רש"י שם. יהל אור במקומו.
- ↑ תנא דבי אליהו רבה י"ח י'.
- ↑ ברכות ל' ע"ב.
- ↑ ילקוט שמעוני.
- ↑ בפרק זה פסוק א'.
- ↑ בפרק זה פסוק ה'.
- ↑ ישעיה ל"ז ב'.
- ↑ ישעיה ל"ו.
- ↑ גיטין נ"ג, א\ב"ר כ',ו'.
- ↑ פסוק ח'.
- ↑ פרש"י בראשית א, א.
- ↑ פסוק ז'.
- ↑ ואתחנן ח', י"ז.
- ↑ משיחת פרשת נח תשל"א.
- ↑ תהילים ק', ב'.
- ↑ ישעי' כ"ט, י"ט.
- ↑ ואתחנן ח',י"ז.
- ↑ מאמר דיבור המתחיל ויהיו חיי שרה תשמ"א.
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|