קטורת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 13: שורה 13:


והנה הטעם מה שבקדושה הם ע"ס דוקא ואי' בס"י עשר ולא תשע ולא י"א, ובסט"א הן י"א כתרין, הוא מפני שבקדושה הנה החיות שמחי' את הע"ס הוא בתכלית היחוד עם הספי' כו', וכמא' וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא כו', דגופא הן הספירות שהן הכלים, ואור הקו המתלבש בתוכם הוא בחי' הנביעו שהוא כנשמתא לגופא{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/52/424&search=%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA המשך תער"ב ח"א עמוד תכד]}}.
והנה הטעם מה שבקדושה הם ע"ס דוקא ואי' בס"י עשר ולא תשע ולא י"א, ובסט"א הן י"א כתרין, הוא מפני שבקדושה הנה החיות שמחי' את הע"ס הוא בתכלית היחוד עם הספי' כו', וכמא' וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא כו', דגופא הן הספירות שהן הכלים, ואור הקו המתלבש בתוכם הוא בחי' הנביעו שהוא כנשמתא לגופא{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/52/424&search=%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA המשך תער"ב ח"א עמוד תכד]}}.
==קישורים חיצוניים==
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2617959 פיטום הקטורת: מהי הקטורת, ממה היא עשויה, מתי היו מקטירים אותה... ועוד{{בית חבד}}]


{{הר הבית}}
{{הר הבית}}

גרסה אחרונה מ־05:12, 28 בפברואר 2024

קטורת הסמים היא קרבן מיוחד שהיו מקריבים על גבי מזבח הקטורת. קטורת הסמים נעשתה בכל שנה ושנה והכילה 368 מנים (כ177- ק"ג).

בקטורת היו אחד עשר סממנים, והם: הצרי (נקרא בכתוב "נטף"), והציפורן, והחלבנה (מין בשמים שריחו רע, כנגד פושעי ישראל) והלבונה (מוזכר בפירוש בכתוב, סוג בשמים שהיו משתמשים גם בקרבנות מנחה) - כל אחד מהם שבעים מנה.

מור (עשוי מדם של חיה מסויימת), וקציעה, שבולת נרד, וכרכום - כל אחד מהם במשקל ששה עשר מנה.

הקושט (יש גורסים קוסט), - שנים עשר מנה. קלופה - שלשה מנה. קנמון - תשעה מנה.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מובא בפרי עץ חיים שסממני הקטרת הן עשר ניצוצי הקדושה של אור פנימי המחיים את הקליפות, ויש ניצוץ אחד של אור מקיף, והוא ענין י"א כתרין דמסאבותא שהם י"א הניצוצין שבקליפות.

מבאר אדמו"ר הרש"ב, שהיו"ד ניצוצות מתוך י"א כתרין דמאסבותא, הן בבחי' או"פ בהם וכמו שכתב בשער הכוונות, אך עיקר החיות שלהם הוא מהאור מקיף, וכשמסירים האור מקיף הרי הם מתים ומתבטלים[1], וטעם הדבר - מבאר אדמו"ר הרש"ב - הוא מפני שהאור פנימי הוא בבחינת בליעה בהם, ועל כן אינו בבחינת חיות להם כי אם האור מקיף.

והנה הטעם מה שבקדושה הם ע"ס דוקא ואי' בס"י עשר ולא תשע ולא י"א, ובסט"א הן י"א כתרין, הוא מפני שבקדושה הנה החיות שמחי' את הע"ס הוא בתכלית היחוד עם הספי' כו', וכמא' וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא כו', דגופא הן הספירות שהן הכלים, ואור הקו המתלבש בתוכם הוא בחי' הנביעו שהוא כנשמתא לגופא[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. וכמ"ש בפע"ח שער העשי' רפ"ד
  2. המשך תער"ב ח"א עמוד תכד