כהן גדול: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) מ (←דרגתו: תקלדה) |
||
(16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כהן-גדול.png|ממוזער|הכהן הגדול]] | |||
[[קובץ:כהן גדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול לבוש בבגדי כהונה]] | [[קובץ:כהן גדול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול לבוש בבגדי כהונה]] | ||
'''כהן גדול''', הוא | '''כהן גדול''', הוא ראש הכהנים בעבודת בית המקדש, אשר נתמנה לכך ב[[משכן]] וב[[בית ראשון]] על ידי [[שמן המשחה]]{{הערה|עד דורו של [[יאשיהו המלך]] שגנז את [[שמן המשחה]] יחד עם הארון.}}, וב[[בית שני]] על ידי ששימש בשמונה [[בגד|בגדים]]. | ||
הוא עשה עבודות המיוחדות לו ביום הכיפורים, אשר אין [[כהן הדיוט]] יכול לעשותם. וכן הקריב בכל יום מנחה, חציה בבוקר עם קרבן התמיד של שחר וחציה בערב עם תמיד של בין הערביים. | הוא עשה עבודות המיוחדות לו ביום הכיפורים, אשר אין [[כהן הדיוט]] יכול לעשותם. וכן הקריב בכל יום מנחה, חציה בבוקר עם קרבן התמיד של שחר וחציה בערב עם תמיד של בין הערביים. | ||
שורה 6: | שורה 7: | ||
== מי ראוי להיות כהן גדול == | == מי ראוי להיות כהן גדול == | ||
כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים, בנוי בכח | כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים, בנוי בכח ב[[עושר]] בחכמה ובמראה. | ||
אם לו די ממון כדי שיהיה [[עשירות|עשיר]] יותר מכל הכהנים, כל הכהנים נותנין לו משלהן כל אחד לפי עשרו, עד שי[[עשירות|עשיר]] יותר מ[[עשירות|עשיר]] שבכולן. | אם אין לו די ממון כדי שיהיה [[עשירות|עשיר]] יותר מכל הכהנים, כל הכהנים נותנין לו משלהן כל אחד לפי עשרו, עד שי[[עשירות|עשיר]] יותר מ[[עשירות|עשיר]] שבכולן. | ||
בדיעבד אם מינוהו, אין תנאים אלו מעכבים. | בדיעבד אם מינוהו, אין תנאים אלו מעכבים. | ||
שורה 18: | שורה 19: | ||
לא יכנס לבית המשתה, ולא לסעודה של רבים אפילו בסעודה של מצוה. | לא יכנס לבית המשתה, ולא לסעודה של רבים אפילו בסעודה של מצוה. | ||
אם רצה הכהן, יכול הוא לבית האבל. אבל גם זאת, באופן מכובד ביותר. כשהוא הולך, אינו הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא מסבבין אותו הכהנים וחולקין לו כבוד. והסגן מפריד בינו לבין העם. הסגן והמשוח שעבר צועדים מימינו, וראש בית אב הכהנים והאבלים, וכל העם משמאלו. ואומר לאבלים "תנוחמו". והן מחויבים לכבד אותו כפי | אם רצה הכהן, יכול הוא ללכת לבית האבל. אבל גם זאת, באופן מכובד ביותר. כשהוא הולך, אינו הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא מסבבין אותו הכהנים וחולקין לו כבוד. והסגן מפריד בינו לבין העם. הסגן והמשוח שעבר צועדים מימינו, וראש בית אב הכהנים והאבלים, וכל העם משמאלו. ואומר לאבלים "תנוחמו". והן מחויבים לכבד אותו כפי כוחם. | ||
כמו כן הוא לא מחויב להעיד | כמו כן הוא לא מחויב להעיד מלבד למלך, בכדי להרבות בכבודו. | ||
== הנהגת הכהן במקרי אבל == | == הנהגת הכהן במקרי אבל == | ||
שורה 36: | שורה 37: | ||
גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת. | גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת. | ||
בן אלעשה, חתנו של [[רבי יהודה הנשיא]] היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול{{ | בן אלעשה, חתנו של [[רבי יהודה הנשיא]] היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול{{הערה|1=[[מסכת נדרים]].}}. | ||
== לשכת כהן גדול == | == לשכת כהן גדול == | ||
שורה 44: | שורה 45: | ||
== דרגתו == | == דרגתו == | ||
דרגתו של הכהן גדול היא [[יחידה]], והוא נכנס ל[[קדש הקדשים]] שענינו הוא היחידה במקום, ב[[יום הכיפורים]] שהוא היחידה בזמן. | דרגתו של הכהן גדול היא [[יחידה]], והוא נכנס ל[[קדש הקדשים]] שענינו הוא היחידה במקום, ב[[יום הכיפורים]] שהוא היחידה בזמן{{הערה|מאמר ד"ה "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד" [[תשכ"ג]]}}. | ||
שאלו פעם את הוד אדמו"ר מוהר"ש, כשהכהן הגדול היה נכנס ביום כיפור לפני ולפנים - מדובר על כהן גדול [[צדיק]] גמור, לא על הכהנים שעליהם נאמר שקשורים בשלשלאות - כיצד ידע את הזמן שלא להאריך יותר מאשר צריכים, ענה הוד [[אדמו"ר מוהר"ש]], שהכהן הגדול הרגיש את כוח הגבול שבאין סוף{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"ב]]. מובא ב[[תורת שמואל ספר השיחות]].}}. | שאלו פעם את הוד אדמו"ר מוהר"ש, כשהכהן הגדול היה נכנס ביום כיפור לפני ולפנים - מדובר על כהן גדול [[צדיק]] גמור, לא על הכהנים שעליהם נאמר שקשורים בשלשלאות - כיצד ידע את הזמן שלא להאריך יותר מאשר צריכים, ענה הוד [[אדמו"ר מוהר"ש]], שהכהן הגדול הרגיש את כוח הגבול שבאין סוף{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"ב]]. מובא ב[[תורת שמואל ספר השיחות]].}}. | ||
כל הכהנים ענינם הוא " | כל הכהנים ענינם הוא "איש חסד", והכהן הגדול הוא המעורר [[אהבה]] רבה (שלמעלה מחסד סתם) ב[[נשמה|נשמות]] ישראל. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == |
גרסה אחרונה מ־19:20, 22 בפברואר 2024
כהן גדול, הוא ראש הכהנים בעבודת בית המקדש, אשר נתמנה לכך במשכן ובבית ראשון על ידי שמן המשחה[1], ובבית שני על ידי ששימש בשמונה בגדים.
הוא עשה עבודות המיוחדות לו ביום הכיפורים, אשר אין כהן הדיוט יכול לעשותם. וכן הקריב בכל יום מנחה, חציה בבוקר עם קרבן התמיד של שחר וחציה בערב עם תמיד של בין הערביים.
מי ראוי להיות כהן גדול[עריכה | עריכת קוד מקור]
כהן גדול צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכהנים, בנוי בכח בעושר בחכמה ובמראה.
אם אין לו די ממון כדי שיהיה עשיר יותר מכל הכהנים, כל הכהנים נותנין לו משלהן כל אחד לפי עשרו, עד שיעשיר יותר מעשיר שבכולן.
בדיעבד אם מינוהו, אין תנאים אלו מעכבים.
כבודו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חייב הכהן הגדול לנהוג כבוד בעצמו. לא יראו אותו ערום לא בבית המרחץ ולא בבית הכסא ולא כשמסתפר.
לא יכנס לבית המשתה, ולא לסעודה של רבים אפילו בסעודה של מצוה.
אם רצה הכהן, יכול הוא ללכת לבית האבל. אבל גם זאת, באופן מכובד ביותר. כשהוא הולך, אינו הולך בערבוביה עם שאר הכהנים, אלא מסבבין אותו הכהנים וחולקין לו כבוד. והסגן מפריד בינו לבין העם. הסגן והמשוח שעבר צועדים מימינו, וראש בית אב הכהנים והאבלים, וכל העם משמאלו. ואומר לאבלים "תנוחמו". והן מחויבים לכבד אותו כפי כוחם.
כמו כן הוא לא מחויב להעיד מלבד למלך, בכדי להרבות בכבודו.
הנהגת הכהן במקרי אבל[עריכה | עריכת קוד מקור]
אם מת לו מת, אינו יוצא אחריו ללוותו. ואינו יוצא אפילו מפתח ביתו או מן המקדש.
גם בניחומו נוהגים בו כבוד, כל העם באים לנחמו לביתו, והוא עומד בשורה וסגן מימינו וראש בית אב וכל העם משמאלו, ואומרים לו "אנו כפרתך", והוא אומר להם "תתברכו מן השמים".
הוא גם לא קורע על מתו כשאר הכהנים, ואם קרע לוקה. אבל קורע הוא מלמטה כנגד רגליו.
תספורת הכהן הגדול[עריכה | עריכת קוד מקור]
אסור לו לגדל את שערותיו אף פעם, אפילו בעת שלא יכנס למקדש. אלא מספר מערב שבת לע"ש.
גם אופן התספורת הוא מיוחד; אינו מספר בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו עד שיראה כאילו הוא צמח כאחת.
בן אלעשה, חתנו של רבי יהודה הנשיא היה עשיר, ופיזר מעות רבים כדי ללמוד את אופן התספורת של הכהן הגדול[2].
לשכת כהן גדול[עריכה | עריכת קוד מקור]
לכהן גדול יש לשכה מיוחדת בבית המקדש הנקראת "לשכת העץ" או "לשכת פרהדרין". ומכבודו של הכהן הגדול, שיהיה יושב במקדש כל היום.
דרגתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
דרגתו של הכהן גדול היא יחידה, והוא נכנס לקדש הקדשים שענינו הוא היחידה במקום, ביום הכיפורים שהוא היחידה בזמן[3].
שאלו פעם את הוד אדמו"ר מוהר"ש, כשהכהן הגדול היה נכנס ביום כיפור לפני ולפנים - מדובר על כהן גדול צדיק גמור, לא על הכהנים שעליהם נאמר שקשורים בשלשלאות - כיצד ידע את הזמן שלא להאריך יותר מאשר צריכים, ענה הוד אדמו"ר מוהר"ש, שהכהן הגדול הרגיש את כוח הגבול שבאין סוף[4].
כל הכהנים ענינם הוא "איש חסד", והכהן הגדול הוא המעורר אהבה רבה (שלמעלה מחסד סתם) בנשמות ישראל.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ עד דורו של יאשיהו המלך שגנז את שמן המשחה יחד עם הארון.
- ↑ מסכת נדרים.
- ↑ מאמר ד"ה "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד" תשכ"ג
- ↑ ספר השיחות תש"ב. מובא בתורת שמואל ספר השיחות.
בית המקדש | ||
---|---|---|
בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
הר הבית | הסורג · החיל · עזרה · מנורות · בית המטבחיים · בית החליפות · לשכת הגזית · מחנה שכינה · שמן המשחה · בית אבטינס · בית המוקד · בית הניצוץ · שילוח מן המחנה · לשכות בית המקדש · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · בית המטבחיים · בית החליפות · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת · לשכת הנזירים | |
קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל |