הסורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד. בדגם זה ניתן לראות את הסורג בין חומת הר הבית לעזרה]]
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד. בדגם זה ניתן לראות את הסורג בין חומת הר הבית לעזרה]]
ה'''סורג''' הוא מחיצה בתוך שטח [[הר הבית]], שהקיף את חומת ה[[עזרה]] מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.{{הערה|1=מדות פ"ב.}} לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש ה[[משנה]] תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.{{הערה|1=תפארת ישראל{{מקור}}. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.}}  
ה'''סורג''' הוא מחיצה בתוך שטח [[הר הבית]], שהקיף את חומת ה[[עזרה]] מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.{{הערה|1=מדות פ"ב.}} לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש ה[[משנה]] תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.{{הערה|1=תפארת ישראל{{מקור}}. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.}}  

גרסה אחרונה מ־21:17, 13 בדצמבר 2023

דגם בית המקדש, שיצר אלק ג'ררד. בדגם זה ניתן לראות את הסורג בין חומת הר הבית לעזרה

הסורג הוא מחיצה בתוך שטח הר הבית, שהקיף את חומת העזרה מכל צידיו. בעת מלכותם של מלכי יוון פרצו בו שלוש עשרה פרצות.[1] לטענת הרב ישראל ליפשיץ מחבר פירוש המשנה תפארת ישראל, לאחרי ניצחון החשמונאים במלחמה גדרו שוב את הפרצות.[2] כנגדן תיקנו חז"ל "שלוש עשרה השתחויות".[3] ופירשו המפרשים, שהכוונה היא שתיקנו שכל העובר כנגד מקום הפרצות, עליו להשתחוות ולהודות לה' על נצחון מלחמת החשמונאים.

הסורג הוא מחיצה כמין סריגות המיטה שהן עשוים נקבים נקבים.[4] וגובהו היה עשרה טפחים.

צורכה ושימושה של הסורג הוא נידון בין פרשני חז"ל. הרא"ש מבאר, כי מחיצה זו שימשה לצורך עירוב המקום ולהכשירה לטלטול חפצים בשבת. מכיוון שלשיטתו מחיצת הר הבית לא הועילה לכך מפני סיבות שונות,[דרושה הבהרה] ויש שערערו על דבריו.[דרושה הבהרה][5] יש המבארים, ששימושה היה להורות ולסמן על השטח המקודש שחל איסור על מי שאינו יהודי לכנס לשם. לפי הסבר זה יש מסבירים שאכן זו הייתה הסיבה שהיונים פרצו פרצות בסורג.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. מדות פ"ב.
  2. תפארת ישראל[דרוש מקור]. לטענתו ציור הסורג עם הפרצות הינה טעות המדפיסים.
  3. מדות פ"ב.
  4. הרא"ש.
  5. רבינו עובדיה מברטנורא שם.