ניגון הנרות הללו: הבדלים בין גרסאות בדף

ה[[ניגון]] '''הנרות הללו''' הוא על תפילת השבח וההודיה אותו אומרים לאחר הדלקת נרות [[חנוכה]], הניגון מושר גם כיום לאחר הדלקת נרות [[חנוכה]] במנין [[הרבי]] ב- [[770]].

מקובל אצל חסידים, שהניגון הולחן על ידי חסידי [[אדמו"ר מהר"ש]] בתקופת חוליו, בה היה יוצא לקהל רק לעיתים רחוקות. החסידים הלחינו על מילות הנוסח ניגון ארוך, מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן{{הערה|ראו דברי לב לייבמן, "לעת עתה לא מצאתי מקור ברור לסיפור זה. אמנם, בין אם היה ובין אם לאו, נושא בתוכו מסר המתאים למטרתו של הניגון, מסר שניתן לקחת אותו וליישם אותו גם היום אצלנו". הובאו בכתבה '''[http://chabad.info/musicnews/%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95-%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA/ 'הנרות הללו' - ניגון לאור הנרות]''', סיפורו של הניגון {{אינפו}} מתוך [[שבועון בית משיח]]}}.

ב[[שבת]] [[חנוכה]] שנת [[תשמ"ב]] אמר הרבי שבשבת אין אומרים "הנרות הללו"{{הערה|הרבי אמר "שבת זאגט מען ניט [ב[[שבת]] אין אומרים] "הנרות הללו'" (נשמט מההנחה בלה"ק, אך נמצא בהנחות הת' מ[[התוועדות]] זו).}} ומאז לא שרים את הניגון כולו בשבת, אם כי כן מנגנים לפעמים את הבית האחרון בשיר, שמילותיו הן: "על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישעותיך"{{הערה|כפי שהחל הרבי פעמים רבות, כמו ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]] (ראה 'בית חיינו' משבתות אלה).}}.

{{ציטוט|תוכן=הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד. כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶיךָ:}}

*לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95-%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA/ 'הנרות הללו' - ניגון לאור הנרות]''', סיפורו של הניגון {{אינפו}} מתוך [[שבועון בית משיח]]