אברהם אהרון חן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (88 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אברהם אהרן חן.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם אהרן חן]] | |||
[[קובץ:אברהם אהרן חן1.png|ממוזער|250px|הרב אברהם אהרן חן]] | |||
ר' '''אברהם אהרון חן''' | [[קובץ:פרץ חן.jpg|ממוזער|ממוזער|שמאל|הרב בערק'ע חן (שלישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' [[דוד לייב חן|דוד לייב]], ר' [[אברהם אהרון חן|אברהם אהרן]], ר' [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ]], ר' [[חיים דובער חן|ברק'ה]] (תרפ"ד)]] | ||
הרב '''אברהם אהרון חן''' היה מחסידי חב"ד שפעלו במסירות נפש ב[[רוסיה הסובייטית]], מקושר לרבי הריי'צ, ולרבי נשיא דורינו [[עובד]] ו[[בעל מנגן]]. | |||
ר' אברהם נולד ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] | ==תולדות חיים== | ||
ר' אברהם נולד בסביבות שנת [[תרע"א]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] לאביו הרב [[פרץ חן (ברמ"ש)|פרץ חן]] בשנות הרדיפה אחר הדת ב[[רוסיה]], וחרף הסכנה שבדבר חונך לקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] בשלמות גם במחיר [[מסירות נפש]]. יחד עם שני אחיו, ר' [[בערק'ה חן|בערק'ה]] ו[[דוד לייב חן|דוד לייב]] נשלח ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]], וכשר' פרץ נתפס, עצרו השלטונות גם את שאר בניו ובתוכם ר' אברהם אהרון. כשהשלטונות נוכחו לדעת כי הרדיפות אחר המשפחה לא מועילים רכושם הוחרם ובני המשפחה גורשו מהעיר, ומשם עברו ל[[קרמנצ'וג]]. | |||
בחורף [[תרח"צ]] בא בקשרי השידוכין עם בתו של הרב החסיד ר' [[יצחק רסקין]] מ[[נעוועל]], מינה. בב' באדר תרח"צ נאסר הרב רסקין יחד עם עשרים וחמישה החסידי חב"ד ב[[לנינגרד]]. ברגע האחרון לפני שהוציאו אותו הקלגסים מביתו ציווה לעבר אשתו ובנותיו שיעשו את החתונה בזמן הקרוב ולא יחכו לו. | |||
את החתונה ערכו בליל [[בדיקת חמץ]], לפני שימי ספירת העומר יחלו, כששמחה ועצב משמשים בערבוביה. | |||
לאחר חתונתם התפרנסו בדחיקות רבה בעבודות כפיים פשוטות, שכן לא ניתן היה למצוא עבודה מכובדת שאפשר להיעדר ממנה בשבתות. | |||
בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] חזרו לעיר מגוריהם [[לנינגרד]], לאחר שנמלטו ממנה. כשנודע שמתארגנת בריחה דרך עיר הגבול [[לבוב]], הם נסעו מיד ל[[לבוב]] בניסיון לצאת מ[[רוסיה]]. | |||
בהגיעם ל[[לבוב]] השתכנו בצורה זמנית בביתו של אחיו, ר' [[דוד לייב חן]]. הבית היווה למעשה מוקד לזיוף הדרכונים עמם יצאו [[אנ"ש]] מברית המועצות. בבית זה שכלל שני חדרים בלבד לנו עשרות אורחים, ביניהם מארגני הבריחה, ושם גם נערכו הפגישות החשאיות. | |||
למרות המאמצים, לא הצליחו האחים חן וביניהם ר' אברהם אהרון ומשפחתו לצאת מ[[ברית המועצות]]. בחורף [[תש"ז]] עצרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] חסידים רבים שהיו קשורים לארגון הבריחה ורק בדרך נס לא עלו על עקבותיהם של האחים חן. ר' אברהם אהרון, אשתו מינה ובנם בן ציון וכן בנם שנולד באותו זמן יהודה לייב, נותרו להתגורר ב[[לבוב]]. | |||
===המאסר הנורא=== | |||
בשנת [[תש"י]], הגיעו פקידי ה[[ק.ג.ב]] לביתו של אחיו החסיד ר' [[דוד לייב חן]], וערכו חיפוש בבית. במהלך החיפוש נמצאו הדרכונים המזיופים, וכעבור זמן מה הגיעו לביתו של ר' אברהם אהרן ועצרו אותו. | |||
באותה עת, הלכה אשתו מרת מינה להזהיר את גיסה ר' [[בערקע חן|בערקע]] מפני ה[[ק.ג.ב.]] וב"ה הוא הספיק לברוח. | |||
במהלך שהותו ב[[בית הסוהר]] היתה אשתו מרת מינה מעבירה לו חבילות של מזון כשר וכדו'. באחת הפעמים נלקחה ע"י פקידי בית הסוהר לחקירה בה דרשו ממנה לגלות היכן נמצאת דודתה מרת [[שרה קצנלבויגן]] (המומע שרה), משסירבה לענות לדרישתם אסרו אותה הפקידים וכך נותרו ילדיהם של מרת מינה ור' אברהם אהרן "יתומים חיים". | |||
=== שחרורו === | |||
כעבור שמונה שנים השתחררו ר' אברהם אהרן ורעייתו מהכלא -לאחר ששנתיים קודם לכן מת הרודן [[סטלין]] ימ"ש. | |||
===ב[[ארץ ישראל]]=== | |||
בתחילת שנות המ"ם זכה לצאת את [[מסך הברזל]], עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]]. לעת זקנותו עבר להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]] יחד עם בנו הרב [[חיים בן ציון חן]], והיה לאחד מדמויות ההוד בקהילה החסידית. היה משמש כבעל תפילה. | |||
כשהגיע ל[[770|חצרות קודשנו]], התבטא הרבי עליו ועל אחיו הר' בערקע, שכשרוצים לראות "מסירות נפש" אפשר להביט עליהם. | |||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
== ניגונים שחיבר == | |||
ר' אברהם אהרן חיבר כמה ניגונים, ומהם: | |||
'''[[משיח צדקינו יבוא]]'''{{הערה|{{קישור חבד און ליין|107909|"משיח צדקינו יבוא": הניגון שהחזיק את החסידים בשעות קשות • וידאו||ט"ז כסלו תשע"ח}}}}, '''אלע חסידים''', '''ניגון דער ביטחון''' ועוד. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב [[חיים בן ציון חן]] - [[שיכון חב"ד לוד]] | |||
* בנו, הרב [[אריה לייב חן]] - [[לוד]] | |||
*נכדו, הרב [[חיים צבי קרוגליאק]] - גזבר בית הכנסת חב"ד [[רמת שלמה]] - [[ירושלים]] | |||
*נכדו הרב יוסף חן - [[נוף איילון]]. | |||
*נכדו, הרב [[פרץ חן]] - משלוחי הרבי ב[[שכונת אגמים]] [[אשקלון]]. | |||
*נינו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - מזכיר ועד [[נחלת הר חב"ד]], רב בית הכנסת [[חב"ד]] - [[שכונת המחנה]] ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות [[נחלת ההידור]], [[נחלת הר חב"ד]]. | |||
*נינו, הרב [[יחאל אפרים פישל גלוכובסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[פארק המדע]] [[רחובות]]-[[נס ציונה]], ורב קהילת [[בית מנחם הצעירים]] ב[[רחובות]]. | |||
*נינו, הרב שלום זאב קרוגליאק - [[ביתר עלית]]. | |||
*נינו הרב יוסף קרוגליאק - [[קריית מלאכי]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]] | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]] | ||
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' עמ' 88-105 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: חן אברהם אהרון}} | {{מיון רגיל: חן אברהם אהרון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בלוד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת חן]] | [[קטגוריה:משפחת חן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת רסקין]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:51, 13 בנובמבר 2023
הרב אברהם אהרון חן היה מחסידי חב"ד שפעלו במסירות נפש ברוסיה הסובייטית, מקושר לרבי הריי'צ, ולרבי נשיא דורינו עובד ובעל מנגן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אברהם נולד בסביבות שנת תרע"א בעיירה החסידית נעוול לאביו הרב פרץ חן בשנות הרדיפה אחר הדת ברוסיה, וחרף הסכנה שבדבר חונך לקיום התורה ומצוות בשלמות גם במחיר מסירות נפש. יחד עם שני אחיו, ר' בערק'ה ודוד לייב נשלח ללמוד בישיבות תומכי תמימים, וכשר' פרץ נתפס, עצרו השלטונות גם את שאר בניו ובתוכם ר' אברהם אהרון. כשהשלטונות נוכחו לדעת כי הרדיפות אחר המשפחה לא מועילים רכושם הוחרם ובני המשפחה גורשו מהעיר, ומשם עברו לקרמנצ'וג.
בחורף תרח"צ בא בקשרי השידוכין עם בתו של הרב החסיד ר' יצחק רסקין מנעוועל, מינה. בב' באדר תרח"צ נאסר הרב רסקין יחד עם עשרים וחמישה החסידי חב"ד בלנינגרד. ברגע האחרון לפני שהוציאו אותו הקלגסים מביתו ציווה לעבר אשתו ובנותיו שיעשו את החתונה בזמן הקרוב ולא יחכו לו.
את החתונה ערכו בליל בדיקת חמץ, לפני שימי ספירת העומר יחלו, כששמחה ועצב משמשים בערבוביה.
לאחר חתונתם התפרנסו בדחיקות רבה בעבודות כפיים פשוטות, שכן לא ניתן היה למצוא עבודה מכובדת שאפשר להיעדר ממנה בשבתות.
בסיום מלחמת העולם השנייה חזרו לעיר מגוריהם לנינגרד, לאחר שנמלטו ממנה. כשנודע שמתארגנת בריחה דרך עיר הגבול לבוב, הם נסעו מיד ללבוב בניסיון לצאת מרוסיה.
בהגיעם ללבוב השתכנו בצורה זמנית בביתו של אחיו, ר' דוד לייב חן. הבית היווה למעשה מוקד לזיוף הדרכונים עמם יצאו אנ"ש מברית המועצות. בבית זה שכלל שני חדרים בלבד לנו עשרות אורחים, ביניהם מארגני הבריחה, ושם גם נערכו הפגישות החשאיות.
למרות המאמצים, לא הצליחו האחים חן וביניהם ר' אברהם אהרון ומשפחתו לצאת מברית המועצות. בחורף תש"ז עצרו אנשי הק.ג.ב. חסידים רבים שהיו קשורים לארגון הבריחה ורק בדרך נס לא עלו על עקבותיהם של האחים חן. ר' אברהם אהרון, אשתו מינה ובנם בן ציון וכן בנם שנולד באותו זמן יהודה לייב, נותרו להתגורר בלבוב.
המאסר הנורא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"י, הגיעו פקידי הק.ג.ב לביתו של אחיו החסיד ר' דוד לייב חן, וערכו חיפוש בבית. במהלך החיפוש נמצאו הדרכונים המזיופים, וכעבור זמן מה הגיעו לביתו של ר' אברהם אהרן ועצרו אותו.
באותה עת, הלכה אשתו מרת מינה להזהיר את גיסה ר' בערקע מפני הק.ג.ב. וב"ה הוא הספיק לברוח.
במהלך שהותו בבית הסוהר היתה אשתו מרת מינה מעבירה לו חבילות של מזון כשר וכדו'. באחת הפעמים נלקחה ע"י פקידי בית הסוהר לחקירה בה דרשו ממנה לגלות היכן נמצאת דודתה מרת שרה קצנלבויגן (המומע שרה), משסירבה לענות לדרישתם אסרו אותה הפקידים וכך נותרו ילדיהם של מרת מינה ור' אברהם אהרן "יתומים חיים".
שחרורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כעבור שמונה שנים השתחררו ר' אברהם אהרן ורעייתו מהכלא -לאחר ששנתיים קודם לכן מת הרודן סטלין ימ"ש.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת שנות המ"ם זכה לצאת את מסך הברזל, עלה לארץ ישראל, והתיישב בנחלת הר חב"ד. לעת זקנותו עבר להתגורר בשיכון חב"ד בלוד יחד עם בנו הרב חיים בן ציון חן, והיה לאחד מדמויות ההוד בקהילה החסידית. היה משמש כבעל תפילה.
כשהגיע לחצרות קודשנו, התבטא הרבי עליו ועל אחיו הר' בערקע, שכשרוצים לראות "מסירות נפש" אפשר להביט עליהם.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
ניגונים שחיבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אברהם אהרן חיבר כמה ניגונים, ומהם: משיח צדקינו יבוא[1], אלע חסידים, ניגון דער ביטחון ועוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב חיים בן ציון חן - שיכון חב"ד לוד
- בנו, הרב אריה לייב חן - לוד
- נכדו, הרב חיים צבי קרוגליאק - גזבר בית הכנסת חב"ד רמת שלמה - ירושלים
- נכדו הרב יוסף חן - נוף איילון.
- נכדו, הרב פרץ חן - משלוחי הרבי בשכונת אגמים אשקלון.
- נינו, הרב אברהם יעקב קרוגליאק - מזכיר ועד נחלת הר חב"ד, רב בית הכנסת חב"ד - שכונת המחנה ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, נחלת הר חב"ד.
- נינו, הרב יחאל אפרים פישל גלוכובסקי - שליח הרבי בפארק המדע רחובות-נס ציונה, ורב קהילת בית מנחם הצעירים ברחובות.
- נינו, הרב שלום זאב קרוגליאק - ביתר עלית.
- נינו הרב יוסף קרוגליאק - קריית מלאכי
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, אבני חן, הוצאת קה"ת תשע"ה
- מנחם זיגלבוים, סוערות בדממה עמ' 88-105
הערות שוליים
- ↑ "משיח צדקינו יבוא": הניגון שהחזיק את החסידים בשעות קשות • וידאו - באתר
ט"ז כסלו תשע"ח